רילוקיישן
רִילוֹקֶיישֶׁן (מאנגלית: Relocation; על פי האקדמיה ללשון העברית: עִתּוּק) הוא תהליך של מעבר ממדינת תושבות למדינה אחרת והתמקמות בה. למרות שהמונח הושאל מן השפה האנגלית, בשפת המקור המונח Relocation משמש בעיקר למעבר דירה באותו אזור. המונח Expatriate הוא זה המשמש באנגלית בהקשר של מעבר תושבות בין מדינות שונות.
המושג רילוקיישן משמש בעיקר לתקופות קצובות בזמן ולצורכי עבודה או לימודים ואינו זהה לתהליך של הגירה ממדינה למדינה. רילוקיישן לצורכי עבודה הוא תופעה נפוצה שמטרתה העברת אדם בעל מומחיות או ידע למדינה שאין בה מומחיות או ידע זה, לצורכי לימוד והכשרה; או העברת מנהל לצורך ניהול סניף או פעילות מקומית של החברה שמטעמה הוא נשלח; וכן העברת עובד בשליחות דיפלומטית מטעם גוף מדיני. בין המניעים למעבר ניתן לכלול: פיתוח קריירה והתקדמות מקצועית, שיפור ההשכלה האקדמית, או שליחות תעסוקתית אחרת כלשהי.
לפני ביצוע רילוקיישן, על העובד ומשפחתו לוודא כי יש בידם אשרת עבודה ושהייה זמנית (ויזה) במדינה שאליה הם נשלחים, כי הם מכירים את התרבות במדינה וכי הם מודעים לקשיים או לשינויים במדינה.
נהוג להבחין בין ביצוע רילוקיישן למדינות מפותחות, שרילוקיישן אליהן מבטיח תנאי מחיה טובים, דומים לאלה של אוכלוסייה המקומית (מבחינת חינוך, דיור, גישה לשירותי בריאות ומזון) לבין רילוקיישן למדינות מתפתחות, שבהם תנאי המחיה של האדם המבצע רילוקיישן שונים, בדרך כלל מאלה של האוכלוסייה המקומית.
בהיערכות לרילוקיישן יש להביא בחשבון גם שיקולי מס הכנסה וביטוח לאומי, משום שברילוקיישן העובד עלול להיות כפוף בנושאים אלה לכללים של מדינת המוצא (שבה הוא אזרח) ושל מדינת היעד (שבה הוא שוהה ומתפרנס).
היבט חשוב שיש להתייחס אליו ברילוקיישן הוא גידול הילדים במדינה זרה. משפחות רבות נאלצות להתמודד עם הקושי והמורכבות של ילדיהם שעברו ממדינת מולדתם למדינה זרה או נולדו במדינה זרה השונה מארץ מולדתם של הוריהם. תופעה הולכת וגדלה זו ומאפיינה המורכבים, גרמה לטביעת המושג הייחודי: ילדי התרבות השלישית.
רילוקיישן זמני מישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]
ניתוק תושבות[עריכת קוד מקור | עריכה]
עובד שביצע רילוקיישן מישראל למדינה אחרת יכול להימנע מכפל תשלומי מס בעזרת תהליך הקרוי "ניתוק תושבות". למעשה, בתהליך זה הופך העובד רשמית לתושב חוץ מבחינת מדינת ישראל.
כדי לבצע ניתוק תושבות על העובד לעמוד בתנאי של מגורים במשך לפחות 3 שנים בחו"ל יחד עם משפחתו. אם המשפחה נותרה בישראל, יצטרך להצהיר על "העברת מרכז החיים" למדינת היעד, הדבר נעשה באמצעות טופס ייעודי לרשויות המס, ובמקרה כזה יצטרך גם לספק הוכחות לכך שמרכז חייו עובר למדינה החדשה, לדוגמה: מכירה או השכרה של הבית בישראל, הקפאת חשבונות בנק ישראלים, מכירת עסקים בישראל וכל הוכחה לניתוק אינטרס, בין אם כלכלי ובין אם חברתי, ממדינת ישראל.
חזרה מרילוקיישן[עריכת קוד מקור | עריכה]
אם העובד ביצע ניתוק תושבות, יוכל לחזור במעמד של "תושב חוזר" ולפנות אל משרד הקליטה לקבלת זכויות שונות, ביניהן: סיוע תעסוקתי, עזרה לילדים בלימודים אם נדרשת, ביטוח בריאות ממלכתי ועוד.
ניתן יהיה במעמד שכזה גם לייבא עד שני משלוחים של רכוש העובד ומשפחתו, על פי מפרט מסוים ובכמות סבירה של חפצים.
עובד שלא ניתק תושבות, אלא התגורר מחוץ לישראל במעמד של תושב ישראלי לא יוכל להנות מהקלות בשילוח רכוש, ובמידה ויבחר לשלוח ציוד / רכוש יצטרך לבצע זאת בתהליך של ייבוא אישי, כמו כל אזרח ישראלי המבקש לשלוח דבר מה מחו"ל לישראל.
עם החזרה לישראל קובע החוק שורה של הטבות מס לתקופה מסוימת לגבי רווחים מנכסים שנצברו בחוץ לארץ ועדיין בבעלות החוזר.
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Tadmor, C.T., Galinsky, A.D., & Maddux, W.W. (2012). Getting the most out of living abroad: Biculturalism and integrative complexity as key drivers of creative and professional success. Journal of Personality and Social Psychology, 103, 520-542.
