שבט אבו רביעה

שבט אבו רביעה (בערבית: أبو ربيعة) הוא שבט בדואי המשתייך לקבוצת שבטים בשם אלד'לאם (בערבית: قبيلة الظلام; תעתיק מדויק: קבילת אלט'לאם), אשר מוצאם בחבל החג'אז שבערב הסעודית. בקבוצה זו נכללים גם השבטים: אלג'נאביב, אבו גריינאת, ואבו ג'וויעד, המתגוררים בנגב הצפוני באזור כסייפה, ערוער ותל מלחתה.

שורשים ומקום התיישבות

בני שבט אבו רביעה מתגוררים בשכונה הדרומית של כסייפה, במכחול ובכפרים הבלתי מוכרים אבו רביעה מרכז וכוחלה. שורשי משפחת אבו רביעה חוזרים לשבט "אלד'לאם" (בערבית: قبيلة الظلام), שהוא פלג לשבט "בילי" (בערבית: قبيلة بلي), שמוצאו מתימן ומחבל החג'אז בערב הסעודית. כמו כן, חלק משבטי ירדן מקושרים במוצאם לשבט זה.

שבט אבו רביעה מחולק למספר בתי אב (משפחות): בכפר כוחלה ובכפר אבו רביעה מרכז בתי האב הם: עיד אבן עודה, סאלם אבן עודה, עודה אבן עיד, עלי אבן עיד, חסן אבן סאלם שיך המשפחה אברהים אבן סאלם, חארב אבן סאלם, ד'יב אבן סאלם, צאלח חליל, רשיד חליל, סלאמה בן עיד, סאלם עודה סלימאן חליל. בכסייפה בתי האב הם: בני חליל, סאלם, חדר, חמאד וסלמאן.

אישים בולטים

השבט נחשב לאחד השבטים הבדואים המוכרים והמשפיעים, ושמו נקנה לו בין היתר בזכות השייח' סלמאן אבו רביעה, שהנהיג את השבט בתקופת המנדט הבריטי והיו לו קשרים ענפים עם אמירויות המפרץ ובית המלוכה ההאשמי בירדן; ובזכות הקאדי (שופט מסורתי) הידוע עיד סאלם אבו רביעה, שפסקיו ליישוב סכסוכים בין השבטים היריבים באזור ארץ ישראל ובירדן ידועים ומפורסמים עד היום.

חבר הכנסת הבדואי הראשון, חמאד אבו רביעה, היה מבני שבט זה. בתקופת כהונתו פעל אבו רביעה רבות למען קידום מצב הערבים הבדואים בדרום הארץ. בשנת 1981, משום שלא התפטר מתפקידו על מנת לאפשר לשייח ג'בר מועדי להיכנס לכנסת, נרצח על ידי בניו של מועדי.

כמו כן, רבים מבני השבט רכשו השכלה גבוהה, ויש בהם מורים, רופאים, ומרצים, ביניהם:

• עודה סאלם אבו רביעה, הבדואי הראשון בוגר האוניברסיטה העברית בירושלים בהצטיינות יתרה ומנהל בית-הספר העל-יסודי הראשון במגזר הבדואי.
• ד"ר עאריף אבו רביעה מהמחלקה ללימודי המזרח התיכון בפקולטה למדעי הרוח והחברה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב.
• חליל אבו רביעה, טוען שרעי ועורך דין ומרצה באוניברסיטת בן-גוריון,מכללת ספיר ואחווה ומחבר ספרים.
• ד"ר יונס אבו רביעה, הרופא הבדואי הראשון מאוניברסיטת בן-גוריון.
• עזאת אבו רביעה, המדריך הבדואי הראשון במשרד התיירות.
• ד"ר סראב אבו רביעה קווידר, ראש הקתדרה ללימודי המדבר על שם משפחת קושלנד ומרצה בכירה באוניברסיטת בן-גוריון.
• סאלם אבו רביעה, ראש מועצת כסייפה לשעבר.

מנהיגים

גם לפני הנהגתו של סלמאן אבו רביעה, אביו וסביו - חליל אבן סאלם ו-סאלם אבו רבעה (כונה גם "סאלם הגדול") - הובילו את השבט והיוו דמויות מפתח בקרב כלל השבטים באזור כולו בזמן מלחמות ("חרב אלדולאם ואלגיסיה") ^{[דרוש מקור]}. אבו רבעה אף עבד כגובה ("ג'אבי") מטעם האימפריה העות'מאנית באזור כולו, תפקיד שנחשב לסמל סטטוס, וגם אביו, עיד אבו רביעה, מילא תפקיד דומה והיה קשור לשלטון העות'מאני.

שושלתו של סאלם אבו רבעה, "סאלם הגדול", המשיכה להיות דומיננטית בשבט וכרתה בריתות עם שבטים שכנים, שסייעו לשבט אבו רביעה לבסס את מעמדו באזור.

מקור השם

מסופר כי סבו של סאלם אבו רבעה - סלימאן אבו עיד - כינה את בנו הצעיר - עיד - בשם "אבו רביעה", שכן בצעירותו זחל באופן המזכיר ריצה של סוס אצילי, הנקראת בערבית "רבּע" (כנראה ربع) ^{[דרוש מקור]}.