ערוער
ערך זה עוסק באתר מקראי. אם התכוונתם ליישוב בדואי מודרני, ראו עֲרוֹעֵר הוא שמן של כמה ערים מקראיות בארץ ישראל.
ערוער בצפון הנגב[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערוער בצפון הנגב. נזכרת ברשימת ערי שבט יהודה שאליהם שלח דוד משלל ניצחונו על העמלקים.[1] בחפירות ארכאולוגיות שנערכו בתל ערוער, כ-22 ק"מ דרומית מזרחית לבאר שבע, בסמוך לצומת ערוער שנמצאת על כביש 80, התגלו שרידי מבנים רבים מן התקופה הישראלית הקדומה. הכפר היה מיושב גם בתקופה הרומית והביזנטית.[2] סמוך לתל ערוער הוקם היישוב הבדואי ערערה-בנגב המשמר את השם הקדום (התוספת "בנגב" באה כדי להבדילו מערערה שבצפון ישראל).
על הארנון[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערוער על גדתו הצפונית של נחל ארנון בעבר הירדן המזרחי. מכונה "ערוער אשר על שפת נחל ארנון" כדי להבדילה מהערים האחרות שנקראו בשם ערוער. מזוהה עם ח'רבת ערער, כ-5 ק"מ מזרחית דרומית לדיבון.[3] שימשה קצה גבול ממלכתו של סיחון ובהמשך קצה גבול נחלת שבט ראובן.[4] ככל הנראה היא ערוער שנבנתה על ידי בני גד יחד עם ערים נוספות בימי משה. פרשני המקרא וחוקריו נתנו לתופעה זאת הסברים שונים.[5][6] שניים מגיבורי דוד, שמע ויעיאל, באו מערוער.[7] במפקד שערך דוד בסוף ימיו החלו הפוקדים את ספירתם ב"ערוער... אשר בתוך הנחל" ששימשה כאמור כגבול הדרומי ומשם פנו צפונה.[8] היישוב נזכר במצבת מישע כעיר מבוצרת אשר בנה מלך מואב מישע לאחר שמרד בממלכת ישראל, לה היה משועבד. נראה שמאוחר יותר שבה לידי ישראל, אך בהמשך הוכתה על ידי חזאל מלך ארם.[9] בתקופת יותם מלך יהודה וירבעם מלך ישראל ישב בערוער בלע בן עזז מבני שבט ראובן.[10] יש מפרשים שלא ישב בערוער ממש אלא בסביבתה.[11] ערוער מוזכרת בנבואת הפורענות של ירמיהו על מואב.[12][13]
על פני רבה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערוער הסמוכה לרבת בני עמון. שימשה נקודת ציון לגבול המזרחי של נחלת שבט גד. כונתה "ערוער אשר על פני רבה".[14] ערוער שהייתה העיר העמונית המערבית ביותר, מוזכרת ברשימת הערים שהכה יפתח במלחמתו עם בני עמון.[15] מוצע לזהות אותה עם ח'רבת עבדון כ-6 ק"מ דרומית-מערבית לרבת עמון.[16]
בסביבות דמשק[עריכת קוד מקור | עריכה]
בנבואת ישעיהו מוזכרת ערוער בסביבות דמשק.[17]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ ספר שמואל א', פרק ל', פסוק כ"ח. ראו גם: ספר יהושע, פרק ט"ו, פסוק כ"ב.
- ^ תל ערוער
יפעת טהרני-סוסלי, אנטומיה של עיר שיירות: ערוער על דרך הסחר הדרום-ערבי - ^ יהודה קיל, דעת מקרא, יהושע, יב, ב.
- ^ ספר דברים, פרק ב', פסוק ל"ו; פרק ג', פסוק י"ב; ספר יהושע, פרק י"ב, פסוק ב'; פרק ד', פסוק מ"ח; ספר יהושע, פרק י"ג, פסוק ט'; פרק י"ג, פסוק ט"ז.
- ^ ספר במדבר, פרק ל"ב, פסוק ל"ד.
- ^ יהודה קיל ויהודה אליצור, אטלס דעת מקרא, עמ' 116.
זאב ארליך, ערי גד וראובן בכיבוש ובהתנחלות, באתר "דעת", בתוך: מזרח הירדן במבט יהודי, דפוס מוריה, התשנ"ו. - ^ ספר דברי הימים א', פרק י"א, פסוק מ"ד.
- ^ ספר שמואל א', פרק כ"ד, פסוק ה'.
- ^ ספר מלכים ב', פרק י', פסוק ל"ג.
- ^ ספר דברי הימים א', פרק ה', פסוק ח'; פרק ה', פסוק י"ז.
- ^ רד"ק שם.
- ^ ספר ירמיהו, פרק מ"ח, פסוק י"ט.
- ^ ראו עוד: ערוער, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת".
- ^ ספר יהושע, פרק י"ג, פסוק כ"ה.
- ^ ספר שופטים, פרק י"א, פסוק ל"ג; יהודה קיל ויהודה אליצור, אטלס דעת מקרא, עמ' 186.
- ^ יהודה קיל, דעת מקרא, יהושע, יג, כה.
- ^ ספר ישעיהו, פרק י"ז, פסוק ב'.
