שיחה:תוכנית אוגנדה

הסרת קישורים

אני מסיר את הקישור לכתבה בnrg. מדובר בכתבת צבע חסרת משמעות.--Elad2040 - שיחה 23:58, 8 בספטמבר 2008 (IDT)

הצעה לשינוי כללי של הערך

אני כותב פה הצעה לשכתוב הערך שאינו מפורט מספיק ויש בו מספר טעויות. אשמח להתייחסויות לפני שאני מיישם. אני עוד צריך לעבד את ההפניות למקורות.--Elad2040 - שיחה 18:38, 7 בספטמבר 2008 (IDT)

תוכנית אוגנדה

בקונגרס הציוני השישי, שנפתח ב-23 באוגוסט 1903, הציג הרצל הצעה שהגיעה משר המושבות הבריטי ג'וזף צ'מברליין ומהמזכיר הבריטי לענייני חוץ, הנרי פטי-פיצמוריס, הלורד לנסדאון, לקבלת צ'ארטר יהודי על איזור באפריקה המזרחית שזכה לכינוי "אוגנדה" אך התייחס למישור גואס נגישו, ליד ניירובי, בקניה של ימינו (ישעיהו פרידמן, גרמניה תורכיה והציונות 1897-1918 הוצאת מוסד ביאליק עמ' 104). הצעתו של הרצל הייתה לשלוח משלחת מטעם הקונגרס הציוני שתבדוק את היתכנות "אוגנדה" כמקום מקלט זמני ליהודי המזרח.

הצעת מזרח אפריקה התקבלה בתוך משא ומתן ארוך של הרצל, בעזרתו של ליאופולד גרינברג, עיתונאי יהודי אנגלי, ששימש לו כעין שגריר (אלכס ביין, תיאודור הרצל, ביוגראפיה, הספריה הציונית, 1983, עמ' 338). המשא ומתן נועד להשיג ליהודים צ'ארטר לאחד החבלים הסמוכים לארץ ישראל שבשליטת האימפריה הבריטית, קפריסין או ואדי אל עריש שבסיני. את אלה רצה הרצל כנקודת קפיצה של היהודים להתיישבות בארץ ישראל, וכאמצעי לחץ על הסולטן שהמשא ומתן איתו הגיע למבוי סתום סמוך לאותה עת (ביין עמ' 338).

באפריל 1903, הודיע צ'מברליין לגרינברג שאמנם אין בידו להשיג את אל-עריש או קפריסין, אך הוא רוצה לעזור, ויכול להציע חבל ארץ במזרח אפריקה (ביין, עמ' 355). בין גרינברג להרצל שררה הסכמה שכל צ'ארטר שיושג מהבריטים חייב להיות מלווה בהכרה רשמית של הבריטים בלאומיות היהודית ובתנועה הציונית כמייצגת שלה. מכתבו של גרינברג להרצל מחדד את החשיבה הפוליטית על עניין זה:

"נראה שבמהותה אין למזרח-אפריקה ערך רב. היא לא תהווה מקור משיכה רב לבני עמנו, שכן אין לנו לגביה חזקה מוסרית או היסטורית. ואולם ערכה הפוליטי של הצעת צ'מברליין אדיר אם ננצלה במלואה. עלי להדגיש כי תנאי הכרחי לכך הוא שההסכם שנחתום עם ממשלת בריטניה תהיה בו הצהרה מפורשת על רצונה לעזור לעמנו[...] זו תהיה הפעם הראשונה בתולדות הגלות היהודית שיכירו בנו לא כבקהילה מקומית [...] אלא הכרה בנו כעם. [...] אנו נוכל לדחות את מזרח-אפריקה, אך בינתיים נשיג מידי ממשלת בריטניה הכרה שאין ממנה נסיגה. [..] כאשר יתברר שמזרח-אפריקה אינה מתאימה לנו, יעלו הצעות נוספות, וכן תיסלל הדרך לארץ-ישראל, בהדרגה אך בבטחה."

(גרינברג להרצל, 7 ביוני 1903. מובא אצל פרידמן, עמ' 108)

בעקבות המשא ומתן נתקבלה הצעה מהמזכיר הבריטי לענייני חוץ, הלורד לנסדאון, בה מכירה בריטניה בתנועה הציונית כבאת כוחו של העם היהודי ומציעה לשלוח משלחת לבדיקת השטח במזרח אפריקה, כדי לקבוע אם הוא מתאים לתוכניות התנועה (ביין, עמ' 360). דבר זה הוכר כהצלחה גדולה בועד הפועל שכונס לפני הקונגרס השישי (פרידמן, עמ' 111).

הפולמוס בקונגרס השישי

בקונגרס עצמו הייתה מהומה רבתי כשהובאה ההצעה למשלחת החקר. רבים מציוני רוסיה, אם משום שלא הבינו היטב את הצעתו של הרצל ואם משום שראו הזדמנות להיבנות כאופוזיציה להרצל, מחו נמרצות נגד ההצעה.

דבריו של הרצל אכן היו מצועפים, ואת שיקוליו הפוליטיים לא אמר בבירור, אלא רק רמז:

"ההצעה פירושה הקמת יישוב יהודי אוטונומי במזרח אפריקה [...] אם כי לא ייתכן, כמובן, שתהיה לעם ישראל שום מטרה סופית אחרת מלבד ארץ-ישראל [...] בכל-זאת יכיר הקונגרס לאיזו התקדמות בלתי-רגילה זכתה תנועתנו על-ידי המשא-ומתן עם הממשלה הבריטית.

(נאום הרצל בפתיחת הקונגרס השישי, מובא אצל פרידמן עמ' 113)

אך מנוסח ההצעה עצמה ניתן ללמוד שכוונתו של הרצל הייתה להמשיך את המשא-ומתן עם בריטניה על בסיס ההכרה שקיבלה התנועה הציונית:

"הקונגרס הציוני שמע ברגשי תודה עמוקה מפי ראשו את ההודעה של הממשלה האנגלית, האומרת לתת לעם היהודי את היכולת ליסד ממלכה אוטונומית במזרח אפריקה [...] אך בעת ובעונה אחת הקונגרס מודה כי [הצעה זו] איננה פתרון כל [דגש במקור] שאלת היהודים, ואת הפתרון ההוא הוא רואה עתה, כמו קודם, ביסוד בית לאומי מוכר במשפט העמים בארץ ישראל [...] ההודעה ההומנית של הממשלה האנגלית דורשת התבוננות [...] עד כמה היא מתאימה [...] הקונגרס מביע את התקווה כי באי כוחה עם אנגליה הגדולה [...] יראו לנו את עזרתם הכבירה להוציא אל הפועל את מטרתנו העיקרית והיסודית – `בריאת מקלט לאומי בארץ ישראל` ".

מופיע אצל מיכאל היימן [עורך], הפרוטוקולים של הועד הפועל הציוני – פולמוס אוגנדה: חלק שני, אוניברסיטת ת"א והספריה הציונית, 1977, עמ` 289-288.

רבים מהדוברים אחריו ניסו לחדד שהתנועה הציונית אינה מתחייבת לדבר בשולחה את משלחת החקר וההישג מהבריטים הוא גדול (פרידמן, עמ' 115), אך ללא הועיל. הרוחות כבר סערו. אישים כמו מנחם אוסישקין ואחרים מציוני רוסיה, בהם חיים ויצמן טענו שהתמיכה בהצעה לשליחת משלחת החקר היא הצבעה נגד ארץ-ישראל. בעשותם כן סימנו עצמם כאופוזיציה ברורה להרצל, וזכו ליוקרה רבה בקרב ציוני רוסיה כשומרי האמונים של ארץ-ישראל.

למרות הסערה ההצבעה עברה ברוב גדול: 292 צירים בעד, 176 צירים נגד ו-143 צירים נמנעים. "אומרי הלאו" פרשו בהפגנתיות מהאולם והתכנסו באולם אחר. הרצל הצטרף אליהם וניסה להסביר להם את החשיבות בהכרה הבריטית ועל כך שלא יכול היה לדחות את ההצעה הבריטית כלאחר יד בצורה שתשרוף את הגשרים עמם. "אומרי הלאו" חזרו לאולם אך התסיסה בנושא זה המשיכה בקונגרס ולאחריו (פרידמן עמ' 115-117).

בראיון שהעניק כמה ימים לאחר מכן לראובן בריינין ניסה הרצל להסביר את שיקוליו:

"אנוכי הגדתי דברים מפורשים בנאום הפתיחה שלי בקונגרס השישי, שאוגנדא לא ציון היא ולעולם לא תהיה ציון. דברים מפורשים ע"ד התועלת שיש בידי ההצעה האפריקנית להביא להציונות לא יכולתי להגיד. מעל הבמה הלאומית אין עושים פוליטיקה [בפומבי]... על המבין היה להבין.

(פרידמן, עמ' 119)

סוף דבר

משלחת החקר שנשלחה מצאה את "אוגנדה" בלתי מתאימה להתיישבות יהודית וגם הרוחות הפוליטיות בבריטניה הפכו את ההצעה לבלתי מעשית עוד לפני הקונגרס השביעי, שדן בנושא לאחר מות הרצל. ההכרה הראשונית של בריטניה בתנועה הציונית לעומת זאת, הייתה הנדבך הראשון שהביא לבסוף להצהרת בלפור. למרות כל זאת, בזיכרון הקיבוצי היהודי נחקק הקונגרס השישי, "קונגרס אוגנדה", בדרך בה הציגו אותו מתנגדי הרצל: כאירוע בו "סטה" הרצל מן הציונות, וצירי הקונגרס החזירו אותו למוטב. --Elad2040 - שיחה 18:38, 7 בספטמבר 2008 (IDT)

כללי

מה זאת בשני משפטים תוכנית אוגנדה? תוכנית אוגנדה היא בעצם תוכנית שבאה לעזור ליהודים למצוא מקום ולהתיישב בו עד שארץ ישראל תהיה להם כארץ ציונית ליהודים, במקרה זה הבריטים הציעו להם להתמקם באוגנדה שהיום קניה עד שארץ ישראל תהיה שלהם!

אוגנדה זאת לא קניה, אוגנדה זו מדינה, וקניה זו מדינה. Alpaca 15:14, 16 במאי 2007 (IDT)

מה זה "יש טעות בעריכה"

212.143.17.66

להשגיח על בניית המסילה?

הטענה שלפיה האינטרס הבריטי היה להביא יהודים משכילים שישגיחו על הקמת מסילת הברזל במזרח אפריקה נראית תמוהה. הקמת מסילת ברזל היא עניין זמני בסך הכל. אפשר לחשוב על אינטרסים אחרים - הן פיתוח מזרח אפריקה באופן כללי, והן מתן פתרון ליהודים הסובלים רדיפות ברוסיה (ידיעות על פוגרומים הגיעו לכותרות הראשיות בבריטניה, עוררו עניין ונדונו בפרלמנט), מבלי שבריטניה עצמה תקלוט את מיליוני המהגרים היהודים. ד.ט 15:28, 16 במאי 2007 (IDT)

בהתאם לדבריו של ד.ט., ובהתחשב בכך שלא מצאתי אזכור למידע ברשת או באנציקלופדית אחרות, הסרתי בנתיים את הקטע "הטענה המקובלת היא שהאינטרס הכלכלי של בריטניה להצעה היה, להביא משכילים יהודים למזרח אפריקה, כדי שיוכלו לפקח מטעמה על מפעל בניית מסילות הברזל שהוחל באותה עת במדינה" מהערך. ‏pacman • שיחה 22:05, 17 במאי 2007 (IDT)

כך כתוב בכתבה בהארץ שהערך מקשר אליה. 79.181.145.244 13:08, 3 ביוני 2008 (IDT)

[עריכה] תמיכת הדתיים בהרצל והתפשרות על הצעת אוגנדה

עקב הצנעת עמדתה של תנועת המזרחי בויכוח על אוגנדה הוספתי את ההרחבה בנדון כולל ציטוט מכתביו של הרב ריינס.ניסן - שיחה 15:55, 8 ביולי 2009 (IDT)

אין הרחבה גם על עמדות אחרות שם. בכל אופן, התוספת בעייתית מאד. היא נגועה בעמדה אידיאולוגית ויש בה הרבה טעויות. אני מעתיק אותה לכאן כדי שנוכל לדון על החלקים שיכנסו מתוכה לערך. Elad2040 - שיחה 19:59, 10 באוגוסט 2009 (IDT)

אני מציע לערוך את הפסקא הזאת מחדש, תוך השמטת העמדה האידאולוגית (אותה ניתן להכניס לערך תנועת המזרחי, והרב ריינס. אולם להשאיר את העובדות היבשות שעיקרן: המזרחי תמך, הסיבות היו כך וכך..., כמו כן רצוי להוסיף את העמדות/הטיעונים של המתנגדים או התומכים מהמפלגות האחרות, להשלמת הידע על המאבקים השונים שהתנהלו בזמנו סביב הצעה זו. 85.64.92.34 07:55, 11 באוגוסט 2009 (IDT)

צריך לשם כך מישהו עם בקיאות כלשהי בתולדות ריינס והמזרחי. אני מוכן לערוך קצת מחקר אך כותבה של התוספת הזאת לא מצטייר בתור היסטוריון זהיר (מציין למשל קונגרס לא נכון). זאת ועוד, הפרטים שנכתבו אינם מתייחסים לסיבות לתמיכה הקונקרטית של ריינס בהצעה לשלוח משלחת חקר לאוגנדה (שהיא ההצעה כאמור שעלתה בקונגרס השישי) לכן מדובר בפרשנות אידיאולוגית כשמצויין שלא דובר בויתור על ארץ ישראל. זאת ועוד, בפרק הקצרצר הזה הכותב סותר את עצמו ומונה שתי סיבות שונות לתמיכת ריינס והמזרחי. 1. הם תמכו בגלל המצוקה הגדולה וקישינב תוך שלא ויתרו על א"י. 2. הם ויתרו על א"י משום שלא ראו בציונות תחילת הגאולה והיו מוכנים לתפישות טריטוריאליסטיות. הגרסאות אינן מתיישבות אחת עם השניה ועם העובדות הידועות לי. מוכן לקחת על עצמי לברר. Elad2040 - שיחה 18:41, 11 באוגוסט 2009 (IDT)

תמיכת הדתיים בהרצל והתפשרות על הצעת אוגנדה

בשנת 1903, בעת שהתנהל הוויכוח הגדול בקונגרס השביעי על 'תוכנית אוגנדה', תמכו הרב יצחק יעקב ריינס וסיעתו, 'המזרחי' (שהוקמה שנה אחת קודם לכן), בהצעתו של הרצל ליישב תחילה את היהודים באוּגַנְדָה. מוזר הדבר, שדווקא הציבור הדתי - לאומי, אשר השיבה אל ארץ הקודש היא אבן יסוד באמונתו, מוכן היה להתפשר ולקבל הצעה ליישב יהודים בטריטוריה זרה.

את התמיכה ב'תוכנית אוגנדה' ניתן לייחס לגישה המעשית של ריינס ושל תומכיו. אחרי הפוגרום בקישינב שברוסיה, שאירע באותה השנה, נתפסה תוכנית אוגנדה כהצעה שעשוייה להציל אלפי יהודים ממצב מאיים של "פִּיקוּחַ נֶפֶשׁ" ולכן היא הצדיקה ויתור על כל ציווי דתי.

בתמיכתם של ריינס וחברי סיעתו ב'תוכנית אוגנדה' אין לראות ויתור, ולו הקל ביותר, על רעיון השיבה לארץ-ישראל, ארץ האבות המובטחת לעם.

על כך כתב הרב ריינס במכתב להרצל:

ובהסכימנו לאפריקה לא אמרנו להסיח חלילה את דעתנו אף רגע מציון עיר קודשנו. ונהפוך הוא הדבר. הסכמנו לאפריקה, מפני שעל ידה הננו מקווים להציל חלק הגון אחד מעמנו ולעשותו שלם בגופו ורוחו. ובטוב לישראל וטוב גם לארצנו. אם אין ישראל בעולם אין ציון בעולם. וכל הימים שישראל יהיה חי וקיים, כל אותם הימים לא אבדה גם תקוות ציון

— מכתב לתיאודור הרצל (1903), 180

כך יצא שדווקא הציונים הדתיים, אשר התכחשו לרעיון ש 'ההסתדרות הציונית' היא ראשית המימוש של הגאולה המשיחית, הם שיכלו לאמץ עמדה טֶרִיטוֹרְיָאלִיסְטִית בוויכוח על הצעת אוגנדה. ואילו הציונים החילוניים הם אלה ששמרו אמונים לציון והתנגדו לה נחרצות.

נימוקים בעד ונגד התוכנית

הסרתי את הנימוקים שנכתבו. הם נכתבו ללא חתימה ובנוסף היו מנותקים מהקשר וללא הבאת מקורות. אם רוצים לכתוב את הנימוקים בעד ונגד התוכנית באינציקלופדיה אין לעשות זאת כפי שאולי ניתן לעשות בבחינת בגרות בהיסטוריה, כרשימה "בעד" ו"נגד". יש לכתוב מי היו התומכים ומי היו המתנגדים ולהביא לכך סימוכים. Elad2040 - שיחה 11:43, 4 בינואר 2010 (IST)

מקס נורדאו, צ'מברליין, ושם האיזור המקורי של הצעת אוגנדה

שיניתי כמה דברים. קטע שהתייחס לדבריו של מקס נורדאו על התוכנית (מקלט לילה) שבעוד שהוא נכון, הרי שמקומו אינו בתוך הפרטים על המו"מ אלא במדור נפרד שעוסק בדרך בה הוצגה התוכנית בקונגרס. מי שיכתוב חלק כזה יבורך. מחקתי גם התייחסות שאומרת שצ'מברליין היה מעוניין בחיזוק ההתיישבות הלבנה באפריקה, דבר שיתכן שהוא נכון אך דורש לכל הפחות מראה מקום או מובאה. עוד שיניתי, התייחסות לכך שהמקום המקורי של תוכנית אוגנדה נקרא רמת מאו. איני יודע אם הדבר נכון אך מראה המקום שיש שם עדיין מוביל למאמרו של ישעיהו פרידמן שטוען ששם המקום הוא מישור גואס נגישו. שוב, אם למישהו יש מקורות אחרים, שיחלוק אאותם פה לפני שהוא משנה דברים בערך.Elad2040 - שיחה 13:50, 31 בינואר 2010 (IST)

מקור מוטעה

המקור המצוטט ממיכאל היימן: הקונגרס הציוני שמע ברגשי תודה עמוקה מפי ראשו את ההודעה של הממשלה האנגלית, האומרת לתת לעם היהודי את היכולת ליסד ממלכה אוטונומית במזרח אפריקה [...] אך בעת ובעונה אחת הקונגרס מודה כי [הצעה זו] איננה פתרון כל [דגש במקור] שאלת היהודים, ואת הפתרון ההוא הוא רואה עתה, כמו קודם, ביסוד בית לאומי מוכר במשפט העמים בארץ ישראל [...] ההודעה ההומנית של הממשלה האנגלית דורשת התבוננות [...] עד כמה היא מתאימה [...] הקונגרס מביע את התקווה כי באי כוחו עם אנגליה הגדולה [...] יראו לנו את עזרתם הכבירה להוציא אל הפועל את מטרתנו העיקרית והיסודית – בריאת מקלט לאומי בארץ ישראל`.‏‏‏

מקור זה אינו נוסח ההצעה שהתקבלה בקונגרס, אלא נוסח מוצע שלא עלה לדיון לבסוף. לכן אני מתעתד למחוק אותו. Elad2040 - שיחה 16:12, 16 בדצמבר 2010 (IST)

עוד שינויים נחוצים בערך

המשפט "בקבלת ההצעה קיווה הרצל לאיים על הסולטאן שהון יהודי רב יופנה לאזורים שאינם בשליטה עות'מאנית" צריך להימחק. ייתכן שאכן זאת היתה תקוות הרצל. הכותב לא הביא מקור לעניין. היכרותי עם התחום אומרת לי שהכוונות והתקוות של הרצל היו מורכבות בהרבה וגם שיש עליהן מחלוקת רבה בין ההיסטוריונים. אני מציע לא לשים פרטי טריוויה לא מבוססים. אם מישהו רוצה לאמת את הטענה הזו בדרך כלשהי אנא יעשה זאת.Elad2040 - שיחה 16:28, 16 בדצמבר 2010 (IST)

מניית אוסישקין וויצמן כמתנגדי ההצעה היא בעייתית (ומקורה בטעות שאני עשיתי). אוסישקין אמנם היה מתנגד חריף לתוכנית לאחר הקונגרס, אך בזמן הקונגרס הוא שהה בארץ ישראל, ולכן לא היה חלק בפולמוס בקונגרס. וויצמן, לעומתו, היה תומך מסוייג בהצעה, ורק לאחר שראה את ההתנגדות המסיבית להצעה בקרב הצירים הרוסים שינה את טעמו והיה לאחד ממובילי ההתנגדות. אמצא את המקורות לעניינים אלה ואתקן. Elad2040 - שיחה 16:31, 16 בדצמבר 2010 (IST)

רוויזיה מקיפה לערך

אני מתכנן רוויזיה מקיפה לערך בעקבות קריאת מקורות רבים על הנושא מאז כתיבתו. בערך יש הרבה טעויות קטנות ואי דיוקים, חלקים חשובים מהויכוחים ההיסטוריוגרפיים לגבי האירוע חסרים. --Elad2040 - שיחה 16:44, 27 באוקטובר 2011 (IST)

הערך המחודש ומורחב ושינוי שם

הרחבתי את הערך מאוד. אשמח להערות. כמו כן שיניתי את שמו מ"תוכנית אוגנדה" ל"פולמוס אוגנדה" כדי לשקף את תוכנו. --Elad2040 - שיחה 22:03, 27 באוקטובר 2011 (IST)

זו היתה העברה חוזה. גם אם חלק גדול מוקדש לפולמוס סביב הדבר, שם הערך צריך להיות על הדבר עצמו. eman • שיחה • ♥ 22:07, 27 באוקטובר 2011 (IST)

לא נערך דיון כמו שצריך על שינוי שם הערך. השם יוחזר ל"תוכנית אוגנדה". ‏dMy‏ • שיחה • 22:23‏, 27/10/2011 • ל' בתשרי ה'תשע"ב

אוקי, בוא נערוך דיון. איך עושים את זה?--Elad2040 - שיחה 22:41, 27 באוקטובר 2011 (IST)

לאימן, ה"דבר" אינו התוכנית אלא הפולמוס, וזו גם חשיבותו בהיסטוריה הציונית. התוכנית אפילו לא היתה תוכנית, היא היתה הצעה בריטית. הסיפור העיקרי הוא הפולמוס בתנועה הציונית סביבו, שלמרות ההרחבה הניכרת שהרחבתי את הערך, לצערי עוד לא התחלתי לגעת בחשיבות שלו. הפולמוס הוא למשל בית הגידול של אנשים כמו בר בורוכוב והעיצוב הפוליטי של פועלי ציון.--Elad2040 - שיחה 22:59, 27 באוקטובר 2011 (IST)

אולי אתם צודקים. ההתייחסויות הפופולריות הנפוצות הן לתוכנית אוגנדה לכן מוטב להשאיר את השם. --Elad2040 - שיחה 11:26, 28 באוקטובר 2011 (IST)

רמת מאו דורשת ציטוט

אמנם זה השם שניתן למקום גם בערך באנגלית אבל מי שהוסיף את השם לא הציע לכך הפניה וגם בערך האנגלי אין הפניה לעניין. אני לא מוחק את השם כי אני די בטוח שנתקלתי בשם כשחקרתי את העניין. אמשיך לחפש ציטוט, ואם מי שכתב זאת יביא מראה מקום, אשמח. --Elad2040 - שיחה 10:28, 29 באוקטובר 2011 (IST)

תוספות מתוכננות

יש לומר יותר על מתנגדי ההצעה בקונגרס (יחיאל צ'לנוב למשל), אולי לגלגל את פרטי שינוי דעתו של חיים וייצמן שתחילה תמך בהצעה אך עד לסיום הקונגרס היה ממתנגדיה ולפרט יותר על אירועים מרכזיים בו (נאום הרצל, נאום נורדאו, דברי חיים וייצמן). חזרה לספרים... --Elad2040 - שיחה 10:59, 29 באוקטובר 2011 (IST)

קישור שבור

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

• http://web.bgu.ac.il/Centers/iyunim/issues/4.htm
  • In חיים ויצמן on 2013-06-21 03:55:52, 404 Not Found
  • In תוכנית אוגנדה on 2013-06-21 11:03:13, 404 Not Found
  • In חיים ויצמן on 2013-06-23 23:32:15, 404 Not Found
  • In תוכנית אוגנדה on 2013-06-24 01:11:38, 404 Not Found
  • In חיים ויצמן on 2013-07-08 09:16:25, 404 Not Found
  • In תוכנית אוגנדה on 2013-07-09 03:12:57, 404 Not Found

--Matanyabot - שיחה 06:13, 9 ביולי 2013 (IDT)

קישור שבור 2

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

• http://herzl.haifa.ac.il/bemvoei.doc
  • In ועידת חרקוב on 2013-06-21 03:33:15, 404 Not Found
  • In מקס עמנואל מנדלשטם on 2013-06-21 06:49:40, 404 Not Found
  • In תוכנית אוגנדה on 2013-06-21 11:03:14, 404 Not Found
  • In ועידת חרקוב on 2013-06-23 23:26:44, 404 Not Found
  • In תוכנית אוגנדה on 2013-06-24 01:11:44, 404 Not Found
  • In ועידת חרקוב on 2013-07-08 08:31:07, 404 Not Found
  • In מקס עמנואל מנדלשטם on 2013-07-08 14:32:07, 404 Not Found
  • In תוכנית אוגנדה on 2013-07-09 03:13:37, 404 Not Found

--Matanyabot - שיחה 06:13, 9 ביולי 2013 (IDT)

דיווח על טעות

פרטי הדיווח

מה שכתבו פה הוא לא נכון חלקית דווח על ידי: שיר בן שלומו 84.228.228.223 19:12, 2 באפריל 2014 (IDT)

מה למשל אינו נכון? גילגמש • שיחה 19:17, 2 באפריל 2014 (IDT)

נמצאו קישורים חיצוניים שצריכים תיקון (נובמבר 2022)

שלום עורכים יקרים,

מצאתי קישור חיצוני אחד או יותר בתוכנית אוגנדה שזקוק לתשומת לב. אנא קחו רגע כדי לבדוק את הקישורים שמצאתי ולתקן אותם בערך אם נדרש. מצאתי את הבעיות הבאות:

• https://www.kan.org.il/Podcast/item.aspx?pid=20879 נמצא כקישור שבור. מומלץ להוסיף https://web.archive.org/web/20221016182551/https://www.kan.org.il/Podcast/item.aspx?pid=20879 לכתובת המקורית.

כאשר תסיימו לערוך את השינויים הנדרשים, אנא בקרו בדף השו"ת למידע נוסף לתיקון בעיות עם הקישורים לעיל.

הודעה זו תופיע רק פעם אחת לקישורים אלו.

בידידות.—InternetArchiveBot (דווח על באג) 11:31, 3 בנובמבר 2022 (IST)