לדלג לתוכן

שלמה קרמר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שלמה קרמר
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 1966 (בן 58 בערך)
תל אביב-יפו, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

שלמה קרמר (נולד בשנת 1966),[1] הוא יזם הייטק סדרתי ואנג'ל ישראלי, המתמחה באבטחת מידע וסייבר. ממייסדי חברות צ'ק פוינט ואימפרבה, מחברות אבטחת המידע הגדולות בישראל. מכהן כמנכ"ל קייטו נטוורקס, אותה ייסד במשותף עם גור שץ וששוויה נאמד במעל 2.5 מיליארד דולר (אוקטובר 2021), ובנוסף מכהן במספר דירקטוריונים.

בשנת 2018 העריך דה-מרקר את הונו ב-1.31 מיליארד דולר.[2]

קרמר עוסק גם בייעוץ כלכלי וכותב מאמרים עבור כתב העת פורבס.

שלמה קרמר, הצעיר מבין שלושה אחים, נולד בתל אביב וגדל ברמת גן. סבו הקים טחנות קמח, ואביו עבד כמנהל טכנולוגי של אחת הטחנות. אמו הייתה גננת, שוויתרה על עבודתה לטובת גידול ילדיה.

למד בבית הספר להנדסאים. את שירותו הצבאי עשה ביחידה 8200, בה שימש כחוקר וראש מדור. לאחר השחרור פיתח עם שותף לומדה, שאותה מכרו לפרופסורית לחינוך.

בוגר אוניברסיטה במתמטיקה, ומדעי המחשב מאוניברסיטת תל אביב (במסגרת העתודה האקדמית) ומוסמך מדעי המחשב מהאוניברסיטה העברית בירושלים.

קרמר נשוי לעיתונאית והקולנוענית דורית חכים. יש להם שלושה ילדים (מהם שני תאומים) משותפים. לקרמר שני ילדים נוספים מנישואים קודמים. מתגורר בנווה צדק, בתל אביב.

חברות שהקים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1993 הקים קרמר יחד עם גיל שוויד (אותו הכיר ביחידה 8200) ומריוס נכט את חברת צ'ק פוינט, העוסקת בפיתוח תוכנה לאבטחת מידע, חלוצת יצרניות חומת האש ומחלוצות יצרניות ה-VPN. בשנת 2003 עזב את החברה ומכר את רוב מניותיו בה.

בשנת 2002 הקים, יחד עם עמיחי שולמן ומיקי בודאי, את חברת אימפרבה, העוסקת בהגנה על בסיסי נתונים. החברה פיתחה מוצר המגן על קבצים אסטרטגיים בארגונים ומנהל הרשאות לגישה עליהם מכל מקום, תוך ניטור הפעילות בקבצים ואיתור איומים פוטנציאליים באבטחת המידע. אימפרבה פיתחה גם חומת אש לאפליקציות הרשת של החברות, שמוטמע בתוך המוצר להגנת הקבצים.

קרמר עבר להתגורר עם משפחתו בארצות הברית, כאשר העתיק את מטה החברת לרדווד (עיר סמוכה לפאלו אלטו בעמק הסיליקון שבקליפורניה.) כיהן באימפרבה כמנכ"ל (עד 2014) וכיושב ראש וכאסטרטג הראשי (עד 2015). במהלך 2017 נפרד מהחזקותיו האחרונות בחברה תמורת 90 מיליון דולר.[3]

בשנת 2006 ייסד יחד עם מיקי בודאי את חברת טראסטיר, שעסקה בהגנה על ארגונים ממתקפות הנעשות דרך מכשירי קצה. החברה פיתחה מוצר שנועד להגן על בנקים מפני הונאות ועל אתרי מסחר מקוונים מפני גנבת זהויות. כן פיתחה טכנולוגיה למניעת מתקפות פישינג.

בשנת 2015 הקים, יחד עם גור שץ, את חברת הסייבר קייטו נטוורקס, שפיתחה מערכת אבטחת מידע מבוססת שכבת ענן.

חברות בהן השקיע (רשימה חלקית)

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • פאלו אלטו נטוורקס (Palo Alto Networks) - פיתחה פיירוול ממוקד במשתמש ובתוכני הגלישה
  • ווצ'דוקס (WatchDox) - החברה (שנקראה בתחילת דרכה קונפידלה) פיתחה מערכות אבטחת מידע במודל תוכנה כשירות (SaaS), בדצמבר 2012 רכשה את InstallFree, שסיפקה פתרונות לגישה מרוחקת למחשבים
  • וורקלייט (Worklight) - פיתחה מוצר המחבר את הארגון ליישומי ווב 2.0 באופן מאובטח
  • סקיור איילנדס (Secure Islands) - פיתחה מוצר פתרון אבטחה כולל לארגונים, המתגמש בהתאם למדיניות הארגונית
  • לקון סקיוריטי (Lacoon Security) - פיתחה טכנולוגיה שיודעת לזהות התקנת תוכנת ריגול על טלפונים סלולריים
  • סקייפנס (Skyfence) - פיתחה טכנולוגיות לזיהוי חדירות לרשת הארגונית ולהגנה על מכשירים ניידים
  • אינקפסולה (Incapsula) - פיתחה שירות ענן לאחסון ואבטחת אתרים שמתפקד כ-WAF
  • קומיליון - פיתחה פלטפורמה למודיעין בסייבר
  • אקסבים (Exabeam) - פיתחה טכנולוגיות להתמודדות עם התקפות סייבר מתקדמות על שרתים ארגוניים, לרבות כאלה שמשתמשות בזהויות גנובות
  • לייטסייבר (LightCyber) - פיתחה מערכת לזיהוי מתקפות סייבר
  • אינדג'י (Indegy) - פיתחה שכבת אבטחת מידע לתשתיות קריטיות, מגינה על מערכות SCADA
  • SafeBreach - פיתחה פלטפורמה המייצרת סימולציית משחקי מלחמה מתמשכים בתוך מערכות המידע של הארגון, מנתחת את ההשפעה של ההתקפות ואת יעילותם של מוצרי ההגנה בכל רגע נתון ומאפשרת לארגון להתגונן לפני פריצה אמיתית
  • טופספין (TopSpin) - פיתחה מוצא המעניק אבטחה אקטיבית מפני איומי סייבר. המערכת מבוססת על הטמנה של "מלכודות דבש" (Honeypots) המדמות רשת ארגונית שאיננה קיימת בפועל, שאליה מכוונים הפורצים
  • Fundbox - מציעה מזומן לעסקים קטנים בהתאם לרמת הסיכון שלהם, כדי לגשר על פרק הזמן בין הוצאת החשבונית לקבלת התשלום
  • אליקנטו - פיתחה תוכנה שמספקת לעסקים שירות שיווק אוטומטי
  • אינסרט (Insert) - פיתחה מערכת ניהול אפליקציות, המאפשרת לנותני שירותים לבצע שינויים ללא תלות במפתחי תוכנה
  • Gong.io - פיתחה טכנולוגיה בתחום ניתוח שפה טבעית, שמבוססת, בין היתר, על מודלים של למידה עמוקה ובינה מלאכותית, לניתוח מידע משיחות מכירה עסקיות.
  • סומו לוג'יק (Sumo Logic) - פלטפורמת ניתוח לוגים לאיתור וניתוח של תקלות במהלך הפיתוח.
  • אקווה - ספקית פלטפורמה לאבטחת אפליקציות בקונטיינרים וירטואליים
  • פורסקאוט (ForeScout) - פיתחה טכנולוגיה לניהול מדיניות הרשת הארגונית מבפנים.
  • אקסלרו - פיתחה מערכת מבוססת תוכנה המאפשרת לארגונים וספקי שירותים לתכנן תשתיות אחסון גמישות תוך שימוש בשרתים סטנדרטיים ואחסון פלאש

בשנת 2012 הקים יחד עם מיקי בודאי, שהקים יחד איתו את אימפרבה וטראסטיר, קרן השקעות המתמקדת באבטחת מידע. קודם לכן השקיע בדומה לקרן הון סיכון. קרן הון הסיכון האמריקאית, USVP, השקיעה במספר חברות בהן היה (ובחלק מהמקרים עדיין) מעורב.

חברות בהן ביצע אקזיט

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • יוני 2001 - מקסימל אינובטיב אינטלג'נס נמכרה למיקרוסופט תמורת 20 מיליון דולר
  • נובמבר 2003 - אלגוטק נמכרה לקודאק תמורת 120 מיליון דולר
  • דצמבר 2003 - ביזנס ליירס נמכרה לנטגריטי תמורת 44 מיליון דולר
  • יוני 2011 - דיג'יטל פיול נמכרה ל–VMware בסכום שהוערך בין 100 ל-120 מיליון דולר
  • ינואר 2012 - וורקלייט נמכרה ל-IBM בסכום שהוערך בין 70 ל-100 מיליון דולר
  • אוגוסט 2013 - טראסטיר נמכרה ל-IBM בסכום שהוערך בין 650 ל-800 מיליון דולר
  • פברואר 2014 - אינקפסולה נמכרה לאימפרבה ב-10 מיליון דולר
  • פברואר 2014 - סקייפנס נמכרה לאימפרבה ב-60 מיליון דולר
  • פברואר 2015 - הייפרוייז נמכרה לצ'קפוינט ב-80 מיליון דולר
  • אפריל 2015 - לקון נמכרה לצ'קפוינט ב-100 מיליון דולר
  • אפריל 2015 - ווצ'דוקס נמכרה לבלקברי ב-100 מיליון דולר
  • אוקטובר 2015 - סקיור איילנדס נמכרה למיקרוסופט ב-150 מיליון דולר (הערכה)
  • אפריל 2017 - לייטסייבר נמכרת לפאלו אלטו נטוורקס ב-130 מיליון דולר
  • סופלי סיינס.
  • 2006 - נבחר כאחד מ-20 המשפיעים ששינו את תעשיית הרשתות על ידי Network World
  • 2008 - נבחר כמנכ"ל השנה על ידי מגזין SC
  • 2013 - צורף להיכל התהילה של InfoSec
  • 2015 - נבחר בין 100 המשפיעים בהייטק הישראלי על ידי בלוג הטכנולוגיה גיקטיים.[4]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]