יחידה 8200

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יחידה 8200
כינוי יחידת האיסוף המרכזית
מדינה ישראלישראל  ישראל
שיוך Badge of the Israel Defense Forces.new.svg  צבא הגנה לישראל
סוג יחידת איסוף
אירועים ותאריכים
תאריך הקמה 1948 כ-"ש.מ. 2"
מקים היחידה מרדכי אלמוג
מלחמות כל מלחמות ישראל
נתוני היחידה
ציוד עיקרי מחשבים ואמצעי האזנה
פיקוד
יחידת אם AmanLogo.svg  אגף המודיעין
דרגת המפקד תת-אלוף  תת-אלוף
מפקדים ראו מפקדי היחידה
עיטורים
אות הערכה מטעם הרמטכ"ל  אות הערכה מטעם הרמטכ"ל (2)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

יחידה 8200 (קרי: "שמונה מאתיים") היא יחידה לאיסוף מודיעין אותות (סיגינט) ופענוח צפנים, השייכת לאגף המודיעין של צה"ל. היחידה, שנודעה בתקשורת ובפרסומים צבאיים בשם "יחידת האיסוף המרכזית", כונתה בעבר יחידה 515 (קרי: "חמש ורבע") ובהמשך יחידה 848 (קרי: "שמונה ארבע שמונה")[1]. לאחר מלחמת יום הכיפורים, ובעקבות פרשת הקב"ר המזמר, שונה שמה ל"יחידה 8200" (על שם מספר הדואר הצבאי שלה באותה עת). היחידה נחשבת לגדולה ביותר מבין יחידות צה"ל[2]. מפקד היחידה הוא קצין בדרגת תת-אלוף, שזהותו חסויה במהלך שירותו.

היחידה משתמשת בטכנולוגיה מתקדמת, והתפרסמה בזכות רבים מיוצאיה המאיישים את צמרת ההיי-טק בישראל ובעולם.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקמת היחידה ושנותיה הראשונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בראשיתו, נשען המודיעין ביישוב העברי בארץ ישראל על מודיעין אנושי ועל יחסי שכנות הדוקים בין יהודים וערבים. בתקופת המנדט החל מעקב אחר מידע שזרם במרכזיות טלפונים ברחבי הארץ. במלחמת העצמאות נוצרה התמודדות חדשה מול צבאות ערב שהפעילו מערכות קשר לשליטה על הכוחות.

החל משנת 1920 החלה פעילות סיגינט נקודתית ביישוב העברי, שקיבלה משנה תוקף בעקבות מאורעות תרפ"ט[3]. הפעילות שכללה האזנה ופענוח צפנים התקיימה במסגרת הש"י ובראשה עמד מרדכי אלמוג. בתחילת מלחמת העצמאות קיבלו אנשי היחידה הנחיה כי היחידה פורקה, אך הם המשיכו לקיימה ללא מימון ממשלתי. כאשר נודע הדבר לאיסר בארי, הוא החזיר את היחידה לפעילות סדירה, כששמה "ש.מ. 2" (ראשי תיבות: שירות מודיעין 2). בראש היחידה המשיך לעמוד מרדכי אלמוג. תפקיד היחידה הוגדר: "להשיג ידיעות על האויב בכל שטחיו על ידי האזנה לשידוריו, שיחותיו ופענוחן". בין הישגי היחידה: פענוח הצופן של הצבא המצרי במלחמת העצמאות[4], והאזנה לשיחות של המצרים בדיונים על הסכמי שביתת הנשק בתום מלחמת העצמאות[5]. במקביל פעלה בירושלים הנצורה יחידה בשם "שפ"ן" - שירות פענוח נסתרות, שעם אנשיה נמנו ראובן בלום (מפקד יחידה 515 בשנים 1961–1966), הבלשנים יעקב פולוצקי, יהושע בלאו, שלמה מורג וחוקר האסלאם דוד צבי בנעט[6]. יחידות אלה, שאוחדו בסוף 1948, היו תחילתה של יחידת הסיגינט (מודיעין אותות) שמוכרת היום כיחידה 8200[7].

לאחר הקמת צה"ל מוקמה מפקדת היחידה ב"בית האדום" בתל אביב ולאחר מכן עברה לביתו הנטוש של יוסוף הייכל ביפו. מבנה היחידה כלל חוליית האזנה בירושלים שמוקמה במחנה שנלר, חוליית האזנה בחיפה, חוליית האזנה בבאר שבע שהתמקמה בתחנת הרכבת הטורקית, חוליות האזנה נוספות ברחבי הארץ וחוליות האזנה ניידות שהצטרפו לכוחות הלוחמים. עם ראשי היחידה תקופה זו, בנוסף לאלמוג, נמנו אברהם אילוני (שמונה למפקדה בשנת 1952), אברהם שרוני וד"ר יוסף גיליס. היחידה, שגדלה במהלך מלחמת העצמאות, מנתה בסופה כ-250 אנשים, ועברה למבנה נטוש אחר ביפו.

בעקבות חשד של אנשי האו"ם בוועדות שביתת הנשק שישראל קוראת ומפענחת את המברקים המוצפנים שלהם, עבר האו"ם לשימוש במכונת הצפנה מתוצרת בוריס הגלין (Boris Hagelin) שאותן גיליס לא הצליח לפצח. רכישת ציוד לעיבוד נתונים מתוצרת IBM אפשרה להתגבר על קושי זה[8].

בשנת 1952 עברה היחידה למחנה גלילות.

במאי 1956 שונה שם היחידה ל"יחידה 515" (קרי: "חמש ורבע"). בשנת 1955 החל לפעול במכון ויצמן למדע המחשב הראשון בישראל - ויצק, ויחידה 515 זכתה להשתמש בו פעמיים בשבוע, שעתיים בכל פעם. במאי 1961 הוענק פרס ביטחון ישראל לצוות המחשוב של יחידה 515 בראשותו של סא"ל מאיר שפירא[9]. זמן המחשב המצומצם לא סיפק את היחידה, ובשנת 1959 הציע שפירא לרכוש מחשב בלעדית ליחידה. לקידום ההצעה נפגש עם מרדכי קיקיון, שהציע להגיש את ההצעה בשם כל מערכת הביטחון, ובהמשך לכך הוקמה ביולי 1959 יחידת ממר"ם, והמחשב הצה"לי הראשון החל לפעול בה ביולי 1961. המחשב שירת את אגפי צה"ל וחיילותיו, ובהם יחידה 515.

ב-26 בנובמבר 1966 ,שבועיים אחרי מבצע "מגרסה", נקלט על ידי יחידת הסיגינט של אמ"ן 515 (לימים – 8200) מברק שנוסח כפקודה מאת המפקד הכללי של המפקדה הערבית המאוחדת (מפע"ם) אל מפקדי הכוחות המזויינים של כל המדינות הערביות החברות במפע"ם. ההוראה ניתנה להעמיד את כוחותיהם בכוננות מלאה. הידיעה דווחה לגורמי אמ"ן ובעקבותיה הוכרזה בצה"ל כוננות (שם הקוד – "רובד"). בבדיקה נוספת של הידיעה ולאחר שלא נראו תזוזות בקרב כוחות ערביים בוטלה הכוננות. הבדיקה הנוספת של הידיעה הצביעה על טעות בתרגום מערבית לעברית. בשל חומרת הטעות לקח על עצמו סא"ל יואל בן-פורת, מפקד המסגרת המקצועית האחראית לכך ביחידה, את האחריות והגיש התפטרות לראש אמ"ן אלוף אהרון יריב. יריב דחה את ההתפטרות. בלקיחת האחריות על ארוע אשר לא גרם לאסון, אלא רק לכוננות (שהיתה כרוכה, כמובן, בהוצאה כספית ניכרת) הוכיח בן-פורת נורמה של מנהיגות בחיל המודיעין. אלוף יריב העריך מאד את אישיותו וכישוריו של בן-פורת, וסבר כי אסור לאבד קצין מוכשר ואיכותי בשל טעות, שנזקה היה מוגבל[10].

מלחמת ששת הימים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב־6 ביוני 1967, היום השני למלחמת ששת הימים, קלטה היחידה את שיחת נאצר-חוסיין. בשיחה זו, נשיא מצרים גמאל עבד אל נאצר הוליך שולל את חוסיין, מלך ירדן וטען כי חיל האוויר המצרי הולם מהבוקר בשדות התעופה של ישראל, אף על־פי שידע כי חיל האוויר שלו הושמד ברובו יום קודם במסגרת מבצע מוקד. נאצר עשה זאת כדי לגרום לחוסיין להעמיק את מעורבותו במלחמה ואולי להקל על מצרים. בשעה זו העולם, כולל תושבי ישראל, עדיין לא ידעו את גודל ההצלחה הכוללת ביבשה ובאוויר בשל דרישתו של שר הביטחון משה דיין לקיים ערפל קרב כבד.

נאצר הציע ששניהם יצהירו בבוקר כי בהתקפה על שדות התעופה במצרים ובירדן השתתפו מטוסים אמריקניים ובריטיים, שהמריאו מנושאות מטוסים במזרח הים התיכון.

השיחה שנקלטה הושמעה בגלי צה"ל על פי החלטת משה דיין, חרף התנגדותו של ראש אמ"ן, האלוף אהרן יריב, שחשש שעקב פרסום נוסח השיחה ועצם העובדה שנקלטה, ייחשפו מקורות ודרכי עבודה. הייתה זו הפעם הראשונה שישראל פרסמה שיחה שנקלטה על ידיה. ההחלטה לפרסם את השיחה התקבלה מתוך חשש שמצרים מנסה באמצעות השקר לגרור את ברית המועצות למלחמה, כפי שהתחייבה בהסכם ההגנה, במקרה שארצות הברית תתערב לצד ישראל. כמו כן, הייתה כוונה לסכסך בין נאצר לחוסיין לאחר שיפורסם כיצד הם מרמים זה את זה. לימים הצהירו חיילים ששרתו ביחידה בתקופה שחשיפת השיחה אכן גרמה לירידה בכמות יירוטי השיחות[11][12].

מלחמת ההתשה[עריכת קוד מקור | עריכה]

באוגוסט 1968 שונה שם היחידה ל"יחידה 848" (קרי: שמונה-ארבע-שמונה).

ב-1968 הגיעו המצרים להבנה כי עליהם לפתח את נושא הסיגינט והקימו את מנהלת הלוחמה האלקטרונית ששילבה יכולות מודיעיניות עם יכולת חסימה ושיבוש של מערכות תקשורת של האויב, כל זה בסיוע סובייטי[13]. במסגרת פעילות המודיעין המצרי פעלה מג'מועה קרב 39, אשר מיולי 1969 עשתה שימוש בבלון בשדה התעופה באבו טור למטרות איסוף מודיעין מעבר לסוללת העפר שהקים צבא מצרים לאורך תעלת סואץ[14].

מלחמת ההתשה היוותה נקודת זינוק ליחידה בכל התחומים שהובלו על ידי אל"מ שלמה ענבר, אשר הגיע לפקד על היחידה כבחירתו האישית  של ראש אגף המודיעין, האלוף אהרון יריב. בתקופה זו נענה אגף כוח האדם לדרישת יריב לתגבר את היחידה ב-94 גברים לצרכי האזנה בחזית התעלה[15].

בשנת 1969 הותקן ביחידה מחשב IBM 360/44, שנועד לעיבודים עתירי חישובים. היה זה המחשב הראשון שהותקן בצה"ל מחוץ לממר"ם.

במרץ 1970 מעבירה היחידה ידיעה שמחזקת את ההבנה שהכוח הסובייטי שהגיע למצרים נועד לפעול עצמאית. סימן נוסף לכך היה קליטת סוללת SA-3 סובייטית באלכסנדריה במסגרת כיסוי האלינט של היחידה[16].

עד סוף שנות השישים נשען המוסד על היחידה, למעקב אחר התקשורת בין אנשי הפח"ע וקשריהם עם תשתיות לסיוע מבצעי שהקימו בארצות שונות. צבי זמיר קבע שההיענות לבקשות המוסד לא תאמה את צרכיו המבצעיים והחליט להקים במוסד יחידה שהתמחתה בתחום הטכנולוגי – "פרודות", שתעניק מענה לוגיסטי בזמן אמת לצרכים המבצעיים . אמ"ן לא ראה בעין יפה את השינוי המוצע ולא שיתף פעולה. במקביל להקמת "פרודות" הוקמה במוסד פונקציה לתקשורת אלחוטית עם סוכני המוסד, שפעלה במקביל ליחידה 220 של אמ"ן, במטרה להתגבר על עיכובים בהגעת תשדירים מסוכנים מתריעים[17].

מבצע תרנגול 53 יצא לפועל כדי לנצל את “התחכמותו” של מפקד זירת ים - סוף המצרי . הלה החליט להציב מכ”ם רוסי P - 12 , פעיל מבצעית וכשר למהדרין, באתר דמה באזור ראס ע’ארב, בצד המערבי של המפרץ . הרעיון היה להטעות את חיל - האוויר הישראלי ולמנוע את השמדתו, כגורל מכ”מים אמיתיים אחרים . אתר דמה אינו מוגן כאתר אמיתי וכאלה לא היוו אתגר ל”ארטילריה המעופפת” של ישראל . אלא מאי ? “ההתחכמות” נקלטה בברור בתעבורת הקשר של יחידה 8200 והועברה לאמ”ן . האגף הזדרז להציע לרמטכ”ל “לחטוף” את המכ”ם המצרי ולהעלותו ארצה. חיים בר-לב, הרמטכ”ל, אישר את המבצע, שבוצע ללא תקלות[18] .

מלחמת יום הכיפורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אגף המודיעין נכשל בתפקידו במתן התרעה על המלחמה המתקרבת. במסמך הערכה של אמ"ן/מחקר מ-5 באוקטובר 1973, יממה לפני פתיחת הקרבות, נקבע: "הסבירות שהמצרים מתכוונים לחדש הלחימה היא נמוכה". קביעה זו מתמצתת את גודל הכישלון. עיקר הכישלון מיוחס למחלקת המחקר ולראש אמ"ן, האלוף אלי זעירא.

לרשות יחידה 848 עמדו בין היתר "האמצעים המיוחדים" שהיו אמצעי איסוף מודיעין אותות של צה"ל שהותקנו במצרים, ואמורים היו לספק מידע אמין על כוונת המצרים לצאת למלחמה. בימים שקדמו למלחמת יום הכיפורים פנו מפקד יחידה 848, אל"ם יואל בן-פורת וראש מחלקת איסוף, אל"ם מנחם דיגלי, אל ראש אמ"ן, האלוף זעירא, ודרשו להפעיל את האמצעים המיוחדים, במטרה לברר האם תנועות הצבא במצרים הן הכנה למלחמה, או שמדובר בתרגיל בלבד. הם נענו בשלילה על ידי זעירא, ובהמשך דחה זעירא גם פנייה דומה של ראש מחלקת מחקר, תא"ל אריה שלו. בסופו של דבר ניתן אישור להפעלת האמצעים המיוחדים רק בבוקרו של 6 באוקטובר, שעות ספורות לפני שפרצה המלחמה. אצל מקבלי ההחלטות, הרמטכ"ל דוד אלעזר ושר הביטחון משה דיין, נוצר הרושם שהאמצעים המיוחדים הופעלו כבר ימים אחדים קודם לכן, וביודעם את מהותם של האמצעים המיוחדים, נתנו משקל רב להערכתו של זעירא שלא צפויה מלחמה.

בספר שפרסם תא"ל שלו בשנת 2006, הוא טען כי ב־4 באוקטובר 1973 קלטה יחידת איסוף מידע בעל משמעות התרעתית גבוהה, אך זו לא הגיעה למחלקת המחקר אלא כעבור שלושה חודשים[19].

יואל בן-פורת מספר בספרו "נעילה" על מברק מוצפן שפענח ראובן ירדור ב-5 באוקטובר סמוך לשעה 5 בערב (21 שעות לפני פרוץ הקרבות), שהבהיר מעל לכל ספק כי המלחמה עומדת לפרוץ. את המברק שלח שגריר עיראק במוסקבה למשרד החוץ בבגדאד, ובו דיווח כי פינוי נתיני ברית המועצות מסוריה וממצרים בא בעקבות כוונת הסורים והמצרים לפתוח במלחמה. ההתרעה עוכבה באגף המודיעין ולא הגיעה בזמן לרמטכ"ל אלעזר[20].

היתה כוונה בתכנית המלחמה המצרית באוקטובר 1973 לכבוש את רכס אום ח'שיבה עליו ישבו בסיס ההאזנה המרכזי "בבל", החפ"ק הפיקודי "דבלה" ויחידות נ"מ ול"א של חה"א. המשימה הוטלה על חטיבה אמפיבית 130, אך היא לא בוצעה[21].

בתחילת מלחמת יום הכיפורים, נשבה עמוס לוינברג, קצין בינה רשתית (קב"ר), ששהה במוצב החרמון בעת שכוחות צנחנים סורים כבשו את המוצב. לוינברג סיפק לשוביו מידע סודי רב על היחידה וזכה עקב כך לכינוי "הקב"ר המזמר".

לאחר מלחמת יום הכיפורים שונה שם היחידה לשמה הנוכחי, "יחידה 8200".

המאה ה-21[עריכת קוד מקור | עריכה]

במרץ 2004 פרסמה הוועדה לחקירת מערך המודיעין בעקבות המלחמה בעיראק דו"ח, ובו הציעה בין היתר להוציא את היחידה ממסגרת אגף המודיעין ולהפוך אותה לסוכנות מודיעין אותות לאומית, בניהול אזרחי, בדומה למצב בארצות הברית ובבריטניה — הצעה שלא יושמה עד כה[22].

ח"כ ד"ר יובל שטייניץ , ראש ועדת חוץ וביטחון בכנסת וועדת המשנה לשירותים חשאיים , אמר: "בנושא 8200 המלצנו על הקמת ועדה מקצועית שתכלול נציגי כל השירותים המרכזיים : אמ"ן , מוסד , שב"כ והמועצה לביטחון לאומי . זו תהיה ועדה שתבחן שלוש חלופות : האחת , מהפכה מתונה שבה תושאר היחידה בצה"ל , אולם תמונה לה מעין מועצת מנהלים חיצונית שייכללו בה נציגי אמ"ן , המוסד , השב"כ והמל"ל ; ואשר תקבע את הצי"ח ותתווה את סדרי העדיפויות בבניין הכוח והיכולות לטווח ארוך . השניה : הוצאת היחידה מצה"ל והפיכתה לרשות סיגינט לאומית כמקובל במדינות המערב . השלישית : השארת המצב הקיים על מעלותיו וחסרונותיו ." [23].

לפי מסמך אמריקני מודלף, בזמן מלחמת לבנון השנייה, מפקד היחידה ביקש מידע מנציג הסוכנות לביטחון לאומי, בעיקר על בכירי חזבאללה שהיו יעדים לחיסול[24][25].

לקראת סוף העשור הראשון של המאה ה-21 (בתקופתו של ראש אמ"ן עמוס ידלין), הפכה יחידה 8200 לחוד החנית של לוחמת הסייבר ההתקפי[26].

ביולי 2013 העניק הרמטכ"ל בני גנץ ליחידה אות הערכה מטעם הרמטכ"ל על מה שהוגדר "הישגים יוצאי דופן בעלי חשיבות מכרעת לפעילות המבצעית של צה"ל" בשנים התשע"א-התשע"ג (2011–2013)[27].

במאי 2017 העניק הרמטכ"ל גדי איזנקוט ליחידה אות הערכה מטעם הרמטכ"ל על "יוזמה והובלת פעילות רחבה ומגוונת, חדשנית ופורצת דרך בשנים האחרונות... תרמו תרומה כוללת לביטחון המדינה והצלת חייהם של רבים בארץ ובעולם"[28][29].

ב-21 בפברואר 2018 פורסם כי יחידה 8200 השיגה "ידיעת זהב" לגבי פיגוע אווירי גדול שדאעש עמד לבצע באוסטרליה. היא העבירה אותו למודיעין האוסטרלי שסיכל את הפיגוע ועצר את המחבלים לפני ביצועו[30]. ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, אמר שישראל סיפקה מודיעין צבאי שבאמצעותו סוכלו למעלה מ-30 פיגועים של דאעש בעולם.

עם התפרצות נגיף הקורונה בישראל בשנת 2020, הוקם מרכז המידע והידע הלאומי למערכה בקורונה, כמסגרת מחקר וניתוח מידע של אגף המודיעין ושתוצריו מיועדים לגיבוש מדיניות לאומית במשרדי הממשלה. במסגרתו פועלים בין השאר גם מידענים ומנתחי מידע מיחידה 8200.

מבנה ארגוני[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסיסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

היחידה אחראית על מספר בסיסים העוסקים בעשייה מודיעינית, הידוע שבהם שוכן במוצב החרמון. הבסיס המרכזי של היחידה נמצא בגלילות[31], שם ממוקמים מפקדת היחידה והמרכז הטכני, וסמוך לקיבוץ אורים בנגב מפעילה היחידה את אחד מבסיסי ההאזנה הגדולים ביותר בעולם[32][33].

יחידות משנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

יחידת חצב[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – יחידת חצב

יחידת חצב, עוסקת באיסוף מודיעין ממקורות גלויים (אוסינט): שידורי טלוויזיה, רדיו, עיתונות ואינטרנט. החל מהמאה ה-21 היחידה עוקבת בעיקר אחרי רשתות חברתיות[34]. תרגום הידיעות השונות מהווה חלק ממה שמוגדר "מודיעין בסיסי", הנאסף על ידי יחידות החיל.

יחידה מבצעית 8200[עריכת קוד מקור | עריכה]

יחידת משנה שתפקידה לאסוף מודיעין עדכני ולהעבירו בזמן אמת לכוחות הלוחמים[35]. בעבר, הלוחמים ביחידה עברו טירונות בבא"ח חיל האיסוף הקרבי במחנה מגן סיירים שבערבה. בשלהי העשור השני של המאה ה-21, הטירונות היא בבא"ח גולני עם גדס"ר גולני. במהלך הטירונות הלוחמים עוברים הכשרת רובאי בסיסית בדרגה 07. הלוחמים פועלים בתנאי שטח מורכבים בפעילויות מבצעיות מיוחדות בכל הגזרות. הם מסייעים באיסוף מודיעין ללחימה עבור יחידות עילית כמו שייטת 13 וסיירת מטכ"ל. אנשי היחידה מסכלים טרור בזמן אמת ומהווים גורם משפיע ביכולת ההתרעה של צה"ל[36]. הגדוד לקח חלק במבצע שובו אחים ובמבצע צוק איתן[37].

מפקדי היחידה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם תקופת כהונה הערות
מרדכי אלמוג מייסד היחידה
אברהם אילוני 1952–1957
עמינדב פרי 1957–1959
אברהם אילוני 1959–1961
ראובן בלום 1961–1966
אברהם אילוני 1966–1969
אל"ם שלמה ענבר 1969–1972 לימים קצין קשר ואלקטרוניקה ראשי, ראש מפא"ת ונספח צה"ל בוושינגטון
אל"ם יואל בן-פורת 1972–1976 מפקד היחידה במלחמת יום הכיפורים
תא"ל אריה בן טוב 1976–1980
תא"ל ראובן ירדור 1980–1984
תא"ל מוטי דוראון 1984–1987
תא"ל אלי בר 1987–1990
תא"ל אהרן זאבי-פרקש 1990–1993 לימים ראש אמ"ן
תא"ל חנן גפן 1993–1997
תא"ל פנחס בוכריס 1997–2001 לימים מנכ"ל משרד הביטחון
תא"ל יאיר כהן [38] 2001–2004
תא"ל דני הררי[39] 2004–2009
תא"ל נדב צפריר 2009–2013 מעוטר צל"ש הרמטכ"ל מתקופתו בסיירת מטכ"ל[40]
תא"ל אהוד שניאורסון[41] 2013–2017
תא"ל כ'[42] 2017–

פעילות היחידה בקהילה ועמותת הבוגרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

היחידה מתנדבת לפעילויות חברתיות וקיבלה את אות הנשיא למתנדב לשנת 2005[43]. בין היתר, היחידה שותפה בפעילות עמותת אור לחינוך.

בוגרי יחידה 8200 הקימו בשנת 1989 עמותה בשם "ש.מ.2"[44]. בין מטרות העמותה: עזרה לחברי העמותה, שימור מורשת היחידה ותמיכה בפעילויות למען הקהילה והמדינה בתחומי הטכנולוגיה והיזמות. בשנים האחרונות החלה העמותה להעניק מלגות לימודים לחיילים מצטיינים, בולטים בשירותם ביחידה שנזקקים לעזרה כלכלית העומדים על סף שחרורם, וכן נותנת מתנות בחגים לחיילים בודדים. את המלגות והמתנות מממנים חברי חוג ידידי העמותה – בוגרי היחידה שתורמים סכומים נאים מדי שנה. עוד פועלת העמותה על מנת לעודד את התקשורת בין חברי העמותה למטרות חיפוש עבודה, בחינת רעיונות עסקיים, ותמיכה ביוזמות עסקיות ואחרות[45]. העמותה פועלת בקרב חיילי היחידה הסדירה בהנחלת מורשת היחידה ואף משקיעה מאמץ בתיעוד המורשת למען הדורות הבאים. בראש עמותת ש.מ 2 עומד ניר למפרט, לשעבר סגן מפקד היחידה. קדמו לו יואל בן-פורת (ממקימי העמותה), יומי עיני, אפרים לפיד ואלי בר.

כחלק מהפעילות בקהילה, ובשילוב עם פעילויות הנטוורקינג, הקימה העמותה בשנת 2011 את התוכנית לקידום יזמות וחדשנות, שההשתתפות בה אינה מוגבלת ליוצאי יחידה 8200 בלבד. חזון התוכנית הוא למנף את רשת הבוגרים של היחידה, אותם ניתן למצוא במגוון תחומים ותפקידים בכירים במשק, כדי לעזור ליזמים צעירים לממש את חלומותיהם. התוכנית מקדמת יזמים ממגוון תחומים, כמו אינטרנט, טלקום, מובייל, אנרגיה ירוקה ומכשור רפואי. בכל מחזור של התוכנית נבחרים ומשתתפים כ-20 יזמים. לב התוכנית הוא סדנה של כ-15 ימים מלאים, המכסים כל היבט של יזמות - מהמשפטי ועד ניהול משאבי אנוש. שיאה של הסדנה הוא ה-Demo Day במהלכו מציגים היזמים את החברות שלהם למיטב המשקיעים במשק. בנוסף, התוכנית כוללת מספר הרצאות לקהל הרחב, ומתן הזדמנות ליזמים להשתתף באירועים של תעשיית ההיי-טק וההון-סיכון בארץ.

אותות הערכה והצטיינות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביולי 2013 העניק הרמטכ"ל בני גנץ ליחידה אות הערכה מטעם הרמטכ"ל על מה שהוגדר "הישגים יוצאי דופן בעלי חשיבות מכרעת לפעילות המבצעית של צה"ל" בשנים התשע"א-התשע"ג (2011–2013).

במאי 2017 העניק הרמטכ"ל גדי איזנקוט ליחידה אות הערכה מטעם הרמטכ"ל על "יוזמה והובלת פעילות רחבה ומגוונת, חדשנית ופורצת דרך בשנים האחרונות... תרמו תרומה כוללת לביטחון המדינה והצלת חייהם של רבים בארץ ובעולם".

צל"ש הרמטכ"ל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1972 קבל סא"ל שאול שמאי, מפקד בכיר ביחידה, לאחר מותו, ציון לשבח מהרמטכ"ל דוד אלעזר על תרומתו ועל הישגיו המובהקים בתחום חיוני לפעולות של צה"ל. "בכל פעלו הצטיין במסירות ללא סייג, בכושר המצאה, במחשבה מקורית ובדבקות במשימה, שהיו לברכה ולתועלת לבטחון המדינה."

פרס ביטחון ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

אנשי היחידה זכו מספר פעמים בפרס ביטחון ישראל על הישגים בתרומה משמעותית וייחודית לביטחון המדינה. במרבית המקרים לא מוזכרים שמות האנשים והיחידה. הם נכללים בטבלת מקבלי פרס ביטחון ישראל בשנים: 1961, 1972, 1973, 1975, 1980, 1986, 1996.

יחידה 8200 בספרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2016 יצא לאור מותחן ריגול מאת דב אלפון, "לילה ארוך בפריז", שאחדים מגיבוריו הם חיילי 8200, וחלק ניכר מעלילתו מתרחש בשני הבסיסים הראשיים של היחידה.

בשנת 2018 הופיעה הנובלה "שפן" מאת שמעון ריקלין, על חייל המשרת בבסיס היחידה בסיני בזמן מלחמת יום הכיפורים.

בשנת 2020 פרסם חגי דגן את "רואים בחושך", מותחן ריגול על בוגר היחידה החוזר, אחרי שנים ארוכות, להתעמת עם פרשה ביטחונית מתקופת שירותו הצבאי[46].

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא יחידה 8200 בוויקישיתוף

יחידה 8200: כללי[עריכת קוד מקור | עריכה]

יכולות יחידה 8200: מודיעין וטכנולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מעורבות 8200 ובוגריה על החברה והסקטור העסקי בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ איתן הבר, זאב שיף, "לקסיקון מלחמת יום הכיפורים"
  2. ^ יואב לימור, ‏הלוחמים מגלילות, באתר ישראל היום, 25 בספטמבר 2012
  3. ^ יוסי דגן, מבט מלמ גליון 87 אוקטובר 2020 עמ' 37 ארץ ישראל של האזנות וצפנים - סיכום העשורים 1920-1940
  4. ^ קראו בכותר - מבט מל"מ : כתב עת לענייני מודיעין ובטחון מבית המרכז למורשת המודיעין - גיליון 37 (עמ' 34), kotar.cet.ac.il, יחידת ההאזנה המרכזית , לימים 8200 הוקמה באופן רשמי רק במאי 1948 כחמישה חודשים לפני כיבוש באר שבע . כיאה ליחידה בעלת תפיסה כוללת , כבר יומיים לאחר כיבוש העיר היה ברור שכדי לתת מענה ראוי להמשך הלחימה בדרום צריך למקם בסיס קבע להאזנה למרחב הדרום . ואכן , סא"ל ( מיל ' ) מוטקה בן-צור , שהיה אז מפקדן של שלוש מחלקות ההאזנה הניידות שפעלו במרחב הדרומי , ניגש עם הכוחות יחד , לפי עדותו , למח"ט הנגב , וביקש את אישורו לקבל לידיו את מבני תחנת הרכבת הטורקית כדי להקים במקום את בסיס ההאזנה הקבוע הראשון של מרחב הדרום . בקשתו אושרה ובתום חודש של הכנות , בנובמבר 1948 החל הבסיס את פעילותו המבצעית . בראייה היסטורית , זו הייתה הפעם הראשונה שהיחידה הקימה או פרסה בסיס קליטה קדמי להספקת מודיעין מלווה לכוחות הלוחמים . זה קרה שוב רק עוד פעמיים : ב -1973- במלחמת יום הכיפורים , עם פריסת בסיס "מאור" בג'בל עתקה שממערב לתעלת סואץ ; וב- 1982- במבצע של"ג , עם הקמת בסיס "שירה" בג'בל ברוך שבלבנון .
  5. ^ אורי דרומימסר דחוף למטכ"ל: הקוד המצרי פוצח, באתר הארץ, 19 באוקטובר 2005
  6. ^ יוסי דגן, ‏ירושלים של האזנות וצפנים, מבט מל"מ 81, יולי 2018, עמ' 14
  7. ^ קראו בכותר - מבט מל"מ: כתב עת לענייני מודיעין ובטחון מבית המרכז למורשת המודיעין - גיליון 30 (עמ' 6 ו-23), kotar.cet.ac.il, על דוד מנצור שהיה במשך שנים רבות סגן ראש יחידת ההאזנה המרכזית 8200, נמנה על מקימיה ומעמודי התווך שלה.
  8. ^ נַחֵם אילן, תיווך תרבותי – אברהם שרוני מן המודעין הצבאי אל המילון הערבי-עברי, פעמים, 122–123 (תש"ע), עמ' 205
  9. ^ הוענק פרס בטחון ישראל, למרחב, 12 במאי 1961
  10. ^ אפרים לפיד, ה"רובד" המודיעיני בעקבות המבצע בסמוע, ישראל דיפנס, ‏17.11.2016
  11. ^ יריב פלג, ‏האיש ששמע הכל, באתר ישראל היום, 8 במרץ 2018
  12. ^ יוסף ארגמן, מילטון מילר הלך לעולמו בגיל 98: האיש שקלט והקליט את שיחת ההונאה בין נאצר למלך חוסיין בבוקר היום הראשון של מלחמת ששת הימים (עמ' 66), מבט מל"מ, גיליון 85, ‏דצמבר 2019
  13. ^ פסח מלובני, המודיעין הצבאי המצרי במלחמת ההתשה (עמ' 25), מבט מל"מ, גיליון 84, ‏אוגוסט 2019
  14. ^ פסח מלובני, המודיעין הצבאי המצרי במלחמת ההתשה (עמ' 26–27), מבט מל"מ, גיליון 84 (במקור יש תצלום של הבלון המצרי), ‏אוגוסט 2019
  15. ^ עמוס גלבוע, אמ"ן במלחמת ההתשה (עמ' 8–9), מבט מל"מ, גיליון 84, ‏אוגוסט 2019
  16. ^ עמוס גלבוע, אמ"ן במלחמת ההתשה (עמ' 10–12), מבט מל"מ, גיליון 84, ‏אוגוסט 2019
  17. ^ קראו בכותר - מבט מל"מ : כתב עת לענייני מודיעין ובטחון מבית המרכז למורשת המודיעין - גיליון 86 (עמ' 20), kotar.cet.ac.il
  18. ^ קראו בכותר - מבט מל"מ : כתב עת לענייני מודיעין ובטחון מבית המרכז למורשת המודיעין - גיליון 86 (עמ' 39), kotar.cet.ac.il
  19. ^ אמיר אורןאריה שלו: "כשאמרתי 'סבירות נמוכה', התכוונתי לפחות מ-50 אחוז", באתר הארץ, 5 באוקטובר 2006
  20. ^ שלמה נקדימון, נאר דאס פעלט מיר (רק זה חסר לי), "ידיעות אחרונות", 8 באוקטובר 2010
  21. ^ פסח מלובני, ג'בל אום ח'שיבה – ההשתלטות שלא קרתה (עמ' 10–12), מבט מל"מ, גיליון 80, ‏פברואר 2018
  22. ^ גדעון אלוןדו"ח שטייניץ: להוציא את יחידה 8200 מאמ"ן, באתר הארץ, 27 במרץ 2004
  23. ^ קראו בכותר - מבט מל"מ : כתב עת לענייני מודיעין ובטחון מבית המרכז למורשת המודיעין - גיליון 37 (עמ' 10-14), kotar.cet.ac.il
  24. ^ יוסי מלמן, ‏מסמך אמריקאי חושף: ישראל "הייתה נואשת" למידע מודיעיני במלחמת לבנון השנייה, באתר מעריב אונליין, 1 ביוני 2019
  25. ^ "ישראל הייתה נואשת למודיעין מארה"ב בזמן מלחמת לבנון השנייה", באתר ‏מאקו‏‏, ‏4 ביוני 2019‏
  26. ^ אילן כפיר, " "סופה" בדרך לאיראן ", הוצאת ידיעות ספרים, 2019, עמ' 88.
  27. ^ יחידה 8200 - אות הערכה מטעם הרמטכ"ל, באתר הגבורה;
    אמיר בוחבוט‏, אות הערכה ל-8200: "פועלים מאחורי הקלעים", באתר וואלה! NEWS‏, 12 ביולי 2013;
    יואב זיתון, אות הוקרה ל-8200: "מענה מודיעיני איכותי", באתר ynet, 11 יולי 2013
  28. ^ אות הערכה מטעם הרמטכ"ל ליחידת 8200 באתר צה"ל
  29. ^ אות הערכה מטעם הרמטכ"ל שהוענק ליחידה 8200, באתר "בעוז רוחם" של צה"ל;
    יחידה 8200, באתר הגבורה
  30. ^ יואב זיתון, צה"ל חושף: 8200 סיכלה פיצוץ מטוס באוסטרליה על ידי דאעש, באתר ynet, 21 בפברואר 2018
  31. ^ דורון נחום, בסיס המודיעין 8200 - שטח צבאי פתוח, באתר nrg‏, 22 באוקטובר 2006
  32. ^ Nicky Hager, Israel’s omniscient ears, Le Monde diplomatique, Septembre 2010 (באנגלית)
  33. ^ בסיס ההאזנה הגדול בנגב, כתבה בערוץ "רוסיה היום" (באנגלית);
    יוסי מלמןחשיפה נדירה: בסיס ההאזנות הלווייני יחידה 8200, באתר הארץ, 5 בספטמבר 2010
  34. ^ רונן שיביאק, ‏סוד גלוי, באתר ישראל היום, 14 באוגוסט 2015
  35. ^ יואב לימור, ‏הלוחמים מגלילות, באתר ישראל היום, 25 בספטמבר 2012
  36. ^ יואב זיתון, היחידה בלי השם: הצצה נדירה ללוחמים של 8200 בשטח, באתר ynet, 3 באוקטובר 2016
  37. ^ יוחאי עופר, לוחמי 8200 חושפים: כך חיסלנו מחבלים בצוק איתן, באתר nrg‏, 8 באוקטובר 2014
  38. ^ קראו בכותר - מבט מל"מ : כתב עת לענייני מודיעין ובטחון מבית המרכז למורשת המודיעין - גיליון 41 (עמ' 25), kotar.cet.ac.il, תא"ל יאיר כהן בדברים לסיום תפקידו כמפקד 8200
  39. ^ פורום צבא-חברה: צה"ל כמנוף לפיתוח הנגב, באתר המכון הישראלי לדמוקרטיה, 17 בדצמבר 2007
  40. ^ יוסי יהושוע, מפקד חדש ליחידה הגדולה בצה"ל, באתר הגבורה, ידיעות אחרונות, 23 באפריל 2009, כפי שהועלה ב"אתר הגבורה"
  41. ^ מפקד יחידת 8200 לשעבר תת-אלוף (במיל.) אהוד שניאורסון, מדבר לראשונה בשבוע הסייבר באוניברסיטת ת"א, באתר "טלנירי", 29 ביוני 2017
  42. ^ מפקד חדש ליחידת 8200, אתר צה"ל
  43. ^ יחידת האיסוף המרכזית 8200 חיל המודיעין צ.ה.ל
  44. ^ עמותת בוגרי 8200 (ש.מ.2), באתר "גיידסטאר ישראל"
  45. ^ אור הירשאוגה, 8200: מכונה של נטוורקינג, באתר TheMarker‏, 17 במרץ 2010
  46. ^ יוסי מלמןרומן בדיוני המספק הצצה לעולם המסווג של ההאזנות ופענוח הצפנים, באתר הארץ, 16 ביוני 2020