שלמה רביקוביץ'

שלמה רביקוביץ'
	רביקוביץ בתחנת המחקר החקלאית ברחובות, 1933.
לידה	25 בפברואר 1899; בוברויסק, האימפריה הרוסית
פטירה	17 במאי 2000 (בגיל 101); ישראל
ענף מדעי	מדעי כדור הארץ
מקום מגורים	רוסיה, ארצות הברית, ישראל
מקום לימודים	אוניברסיטת ראטגרס
מוסדות	האוניברסיטה העברית בירושלים
פרסים והוקרה	פרס ישראל לחקלאות
תרומות עיקריות
	מיפוי גאולוגי של קרקעות ישראל, חקר גידול צמחייה בתנאי מליחות

שלמה רביקוביץ' (25 בפברואר 1899 - 17 במאי 2000) היה מראשוני חקר מדעי כדור הארץ בישראל.

חייו ומפעליו

רביקוביץ' נולד בבוברויסק שברוסיה. הוא למד לימודי חקלאות ברוסיה ובאוניברסיטת Tavrian בחצי האי קרים, אך קטע את לימודיו באמצע ועלה לארץ ישראל בראשית שנות העשרים. הוא שימש עוזר מחקר במחלקה לחקלאות כימית של התחנה לחקר החקלאות והיה ראש המחלקה לקרקע. בשנות השלושים נסע ללמוד בארצות הברית ובשנת 1938 סיים לימודי דוקטורט מאוניברסיטת רטגרס. בשנת 1942 הצטרף לסגל המורים הראשוני של המכון ללימודי החקלאות, במסגרת האוניברסיטה העברית בדרגת מרצה בכיר. בשנת 1949 היה לפרופסור חבר ובשנת 1957 היה לפרופסור מן המניין בתחום מדעי כדור הארץ. בשנים 1951–1954 הוא כיהן גם כמנהל התחנה לחקר החקלאות, אך ביקש להשתחרר מתפקיד זה כדי שיוכל להתרכז במחקר^[1]. בשנים 1955–1958 הוא שימש כדיקן הפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית. בשנת 1967 פרש לגמלאות.

רביקוביץ' התמחה בתחום הקרקע, נושא מרכזי בחקר החקלאי של ארץ ישראל בימי העלייה השלישית. מחקריו הראשונים בישראל עסקו בספיחת אניונים וקטיונים, אך תוך זמן קצר עבר לעסוק בבעיית מליחות הקרקעות, בעמק הירדן, עמק בית שאן והערבה, ובפתרונות אפשריים לבעיה. בשנים 1939–1940 הוא ליווה את פעולות אנשי בית הערבה בשטיפת הקרקע ממלחים והכשרתו לגידול ירקות^[2]. מחקריו אלו היוו זרז להקמת מפעלים לטיוב הקרקעות, ובהם מפעל הטיוב בעמק הקישון בשנת 1948.

בשנות ה-40 עסק במיפוי קרקעות הנגב הצפוני^[3] ובשנת 1953 הוא פרסם את תוצאות הסקר, על פיהם רוב קרקעות הנגב הצפוני אינם סובלים ממליחות וכי כרבע מהקרקעות סולים רק ממליחות קלה יחסית. הוא סיכם בדברים: "סקר קרקעות הנגב שנעשה לאחרונה סתר במידה רבה את ההנחות הפסימיות ... רוב קרקעות הנגב הצפוני, וזהו שטח עצום המצפה עדיין לגאולתו החקלאית, יכול לשמש מצע פורה לגידולים חקלאיים שונים אם יספקו את המים הדרושים לשם כך"^[4]. בשנים 1953–1957 עסק במיפוי קרקעות הנגב הדרומי מבאר שבע עד אילת, לפי סוגם ותכונותיהם, בעזרתו של יואל דן ובסיוע קרן פורד. לצורך כך נערכו סיורים רבים ברחבי הנגב ונלקחו אלפי דגימות של אדמה שנותחו במעבדה^[5]. רמת פירוט טיב הקרקעות בסקר שלו הוא מהמפורטים ביותר בעולם המערבי. במקביל למיפוי הקרקעות פיתח רביקוביץ' טקסונומיה של טיפוסי קרקע. בשנת 1959 היה חבר בוועדה לבדיקת אפשרויות ההתיישבות החקלאית בנגב הדרומי שמליצה על הקמת יישובים רבים בנגב^[6].

בנוסף לחקר סוגי הקרקעות עצמן, עסק רביקוביץ' בחקר גידול צמחייה בתנאי מליחות. מפת המליחות בקרקעות בישראל שערך הביאה להכרתו בחשיבות קיומה של מערכת הזנה מינרלית ובמחקריו נקבעו מידות היחס הרצויות ברמות הקורט והרעילים בסוגי קרקעות שונים. בשנת 1981 פורסמה על ידו, יחד עם צוות מחקר, מפת יסודות הקורט בקרקעות ישראל. עיסוקו בתחום הפדולוגיה הביא בשנות השלושים לפרסום מחקר על תנועת החרסית ברצועת החוף של ישראל, אשר התפתח בשנות החמישים לסדרת מחקרים בנוגע להכרת תנועת החרסית על ידי החדרת נתרן לקרקע וזירוז טיובם של החולות לצורך ניצולם לגידול חקלאות. מחקריו בעמק החולה החלו בפרסום ראשון בשנת 1936, שבו עסק בתיאור כימי של קרקעות האזור, ונמשכו בסדרת מחקרים לאורך תקופת מעקב אחר תהליכים כימיים בקרקעות. אלו היוו בסיס לספר הלימוד שחיבר "קרקעות ישראל".

רביקוביץ' זכה בפרס רופין לשנת 1948 על ספרו "הקרקעות המלוחים בעמק הירדן וטיבם"^[7] ובפרס ישראל לחקלאות לשנת 1984.

מפרסומיו

צורות ההשקאה והשפעתן על המלחת הקרקע: התפתחות הצמחים והרכבם, תש"א
קרקעות ישראל: מיונן של קרקעות ישראל, תש"ך
קרקעות ישראל: התהוותן, טבען ותכונותיהן, תשמ"א

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא שלמה רביקוביץ' בוויקישיתוף

אריה זינגר, פרס ישראל תשמ"ד בחקלאות ניתן לפרופסור שלמה רביקוביץ, מדע, כרך ע"ח 4, באתר סנונית
ב. ברשאי, פרופ' שמואל רביקוביץ, מפלס דרכים בחקר החקלאות והוראתה, דבר, 4 במאי 1959
א. פלג, האדמה מספרת, מעריב, 10 ביוני 1966
שלמה רביקוביץ (1899-2000), דף שער בספרייה הלאומית

הערות שוליים

^ ד"ר רביקוביץ יפרוש מהנהלת תחנת הנסיונות, דבר, 30 במאי 1954
^ ישראל אבן נור, בית מול הר נבו, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1981, עמ' 37-38.
^ ביקור הנציב העליון במכון זיו, דבר, 4 באפריל 1946
^ מ. עופר, המלח והלחם, דבר, 4 בספטמבר 1953
^ הושלם סקר אדמות הנגב הדרומי, דבר, 6 בפברואר 1957
^ ראובן כהן, יקום יישוב חקלאי בנגב הדרומי, דבר, 21 באוגוסט 1959.
^ עשור למפעל תרבותי, דבר, 28 בדצמבר 1953

[1] ד"ר רביקוביץ יפרוש מהנהלת תחנת הנסיונות, דבר, 30 במאי 1954

[2] ישראל אבן נור, בית מול הר נבו, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1981, עמ' 37-38.

[3] ביקור הנציב העליון במכון זיו, דבר, 4 באפריל 1946

[4] מ. עופר, המלח והלחם, דבר, 4 בספטמבר 1953

[5] הושלם סקר אדמות הנגב הדרומי, דבר, 6 בפברואר 1957

[6] ראובן כהן, יקום יישוב חקלאי בנגב הדרומי, דבר, 21 באוגוסט 1959.

[7] עשור למפעל תרבותי, דבר, 28 בדצמבר 1953

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]