בית הערבה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
בית הערבה
הכביש הראשי בבית הערבה
מחוז יהודה ושומרון
מועצה אזורית מגילות
גובה ממוצע ‎-315‏ מטר
תאריך ייסוד 1980
תנועה מיישבת התנועה הקיבוצית
סוג יישוב קיבוץ
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף דצמבר 2015:
  - אוכלוסייה 159 תושבים
  - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎18.7%‏ בשנה עד דצמבר 2015
(למפת הרי ירושלים רגילה)
Jerusalem area.svg
 
בית הערבה
בית הערבה
31°48′27″N 35°29′56″E / 31.807376°N 35.498901°E / 31.807376; 35.498901קואורדינטות: 31°48′27″N 35°29′56″E / 31.807376°N 35.498901°E / 31.807376; 35.498901

בֵּית הָעֲרָבָה הוא קיבוץ (הכולל גם שכונה קהילתית) בצפון ים המלח ליד יריחו המשתייך למועצה אזורית מגילות ים המלח. היישוב נקרא על שם העיר המקראית בית הערבה, ששכנה באזור זה.

ההתיישבות הראשונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בית הערבה הוקם לראשונה כקיבוץ ב-8 במאי 1939 על ידי חלוצי תנועת הנוער המחנות העולים של הקיבוץ המאוחד. פלוגה של בני קיבוצי הקיבוץ המאוחד שהתה בסדום בציפייה לעלייה על הקרקע במקום יישוב שיוצע להם, במיוחד בתקווה להתיישב באזור הכפר ספיה בעבר הירדן המזרחי. באמצע 1938 הגיע אליהם הגנן של המפעל הצפוני של חברת אשלג ארץ-ישראלית והציע להם להקים יישוב חקלאי בשטחי המפעל בצפון ים המלח בהתבסס על נסיונותיו בשטיפת קרקעות ממלחים. בעקבות הצעתו נשלח כח חלוץ של ארבעה חברי המחנות העולים שהחל לעבוד במפעל.

בינואר 1939, נשלח משה אייזיקוביץ (אייזיק) מרמת רחל והתיישב לבדו עם כלב בצריף עזוב בשטח המפעל כדי להתחיל בניסיונות בשטיפת אדמה. באוגוסט 1939 הוקם אוהל בצמוד לצריף, וחברי הקבוצה שעבדו במפעל יחד עם חברים נוספים עברו להתגורר ליד הצריף. בסוף הקיץ הצטרפה אליהם אישה ראשונה שקיבלה על עצמה לנהל את משק הבית במקום. בסוף דצמבר כבר שהו במקום הזמני כ-30 חברים[1] וב-20 בפברואר 1940 הונחה אבן הפינה ליישוב הקבע בטקס בו נכחו אורחים רבים, בהם בן-ציון ישראלי שאמר כי "כנרת בצפון והיישוב החדש שמדרום ליריחו, מהווים את שני הקצוות של מחרוזת היישובים שייחרזו לאורך הירדן". בשלב זה כבר היו באתר הקבע מגדל מים, מספר אוהלים ותחילתם של מבנים[2]. ב-20 בדצמבר 1940 נרצחו זאב לוונטל ויעקב לביא על ידי כנופיית ערבים, בעת שעבדו ליד נהר הירדן. קבריהם חנכו את בית הקברות בבית הערבה.

האחריות על הקיבוץ התחלקה בין הסוכנות היהודית שהייתה אחראית על עניינים התיישבותיים וחקלאיים וחברת האשלג שהייתה אחראית על ענייני בניה[3]. היישוב הוקם באופן בלתי חוקי בניגוד להוראות הספר הלבן וללא היתר של שלטונות המנדט הבריטי והוצג לשלטונות הבריטיים כשכונת מגורים של פועלי המפעל. הפעילות החקלאית במקום הוצגה כנדרשת להספקת מזון טרי לעובדי מפעל האשלג.

הקרקע המלוחה הוכשרה במשך שנים על ידי שטיפה, בהנחייה של שלמה רביקוביץ' מהתחנה לחקר החקלאות ברחובות וגדלו בה עצים, בננות וירקות - בעיקר עגבניות. כן הוקמו במקום מספר בריכות דגים. בריכות הדגים משכו אליהן אגמיות וברווזים שאותם, פקידים בריטים רבים, ובהם הנציב העליון הרולד מקמייקל, צדו כתחביב בימי ראשון[4].

הגידולים בבית הערבה הצליחו מעל למצופה והשיגו תנובה גבוהה מהמקובל. תוצאות אלו הוצגו בפני אורחים שבאו לבית הערבה ובפני בעלי תפקידים, כמו הנציב העליון אלן גורדון קנינגהם[5].

בשל ריחוקו היחסי הקיבוץ שימש מחנה הכשרה ואימונים עבור פלוגות של הפלמ"ח. לאחר פיצוץ גשר אלנבי בליל הגשרים הגיעו לקיבוץ חיילי הצבא הבריטי וחיפשו נשק. לאחר שלא מצאו דבר עצרו כמעט את כל הגברים והעבירו אותם אל מחנה המעצר בלטרון בו שהו עד לאחר השבת השחורה[6].

ב-20 במאי בשנת 1948, בעקבות הכרזת העצמאות ופרוץ מלחמת השחרור, פונה הקיבוץ בפקודה. משפחות החברים פונו לקיבוץ שפיים ולאחר כן התפלגו לשתי קבוצות, ובשנת 1949 ייסדו שני קיבוצים בגליל המערבי: גשר הזיו וכברי.

לאחר מלחמת ששת הימים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בית הערבה - קבר אחים

לאחר מלחמת ששת הימים, ב-17 ביוני 1967, הגיעו יוצאי בית הערבה מקיבוץ כברי לביקור באתר היישוב, אך רק מספר עצים וחלוקי בטון שרדו מבית הערבה[7]. באותה שנה אספו יוצאי בית הערבה את עצמות החללים מבית הערבה שקבריהם חוללו וקברו אותם בקבר אחים. האזור עליו עמד בית הערבה הוכלל בשטח ביטחוני מפורז מעבר לגדר הביטחון והיישוב לא הוקם מחדש. בסוכות ה'תשמ"א, 1980 הוקמה היאחזות נח"ל בשם "בית הערבה" על ידי תנועת הנוער העובד והלומד סמוך למנזר דיר חג`לה כ- 5 ק"מ מערבית למקום שבו ישב בעבר הקיבוץ, ובשנת 1986 ההיאחזות אוזרחה. בשנת 1983 הוקמה היאחזות נח"ל מול נבו סמוך למיקום של נח"ל בית הערבה[8]. בהמשך הוסבה ההיאחזות לבסיס של צה"ל[9].

בשנת 2000 עבר קיבוץ בית הערבה המחודש לנקודת הקבע שלו, מערבית לכביש עוקף יריחו. היישוב מונה כיום כ-40 משפחות, מתוכן כ-30 המקיימות בו קיבוץ והשאר מתגוררות בבית הערבה כיישוב קהילתי. קיבוץ בית הערבה מתפרנס בעיקר מחקלאות. הקיבוץ מגדל תמרים - מג'הול, דקל-נור ובהרי, ומתמחה בגידול פלפל ועגבניית שרי בחקלאות אורגנית. לקיבוץ יש פונדק דרכים "לידו" בצומת לידו - ים המלח[10]. כל המבנים בקיבוץ התמלאו עד אפס מקום, אך למרות זאת ניסיונות להשיג אישורי בנייה לצורך התרחבות לא צלחו. גן הילדים במקום פועל בבית פרטי בגלל העדר אישור לבנות מבנה עבור גן ילדים[11]. באפריל 2010 נהרסו בבית הערבה יסודות של מבנים בבנייה עבור בנים ממשיכים, במסגרת הקפאת הבנייה ביהודה ושומרון[12].

תמונות מבית הערבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תמונות מבית הערבה הישנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא בית הערבה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ישראל אבן נור, בית מול הר נבו, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1981, עמוד 35
  2. ^ ישראל אבן נור, עמוד 37
  3. ^ ישראל אבן נור, עמוד 85
  4. ^ ישראל אבן נור, עמודים 58-61
  5. ^ ביקור הנציב העליון במכון זיו, דבר, 4 באפריל 1946
  6. ^ ישראל אבן נור, עמוד 95
  7. ^ ישראל אבן נור, עמודים 110-111
  8. ^ שנות השמונים, אתר הנח"ל
  9. ^ תצפית ורד יריחו, אתר יישובי ים המלח
  10. ^ אודי איזק, קיבוץ אלמוג, נחל אוג, בית הערבה החדשה, אורמת, מאגר האוג, 10 בדצמבר 2009
  11. ^ ארנון לפיד, קיבוצי צפון ים המלח: נפרוש מהתנועה ומהמפלגה, באתר mynet‏, 28 באפריל 2010
  12. ^ דליה מזורי, בעקבות הריסת בתים: קיבוצי ים המלח נגד ברק, הדף הירוק, 29 באפריל 2010