לדלג לתוכן

כינת הראש – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
←‏תפוצה: הערת שוליים
שורה 69: שורה 69:


== איפיון מיטוכונדריאלי של כינת הראש ==
== איפיון מיטוכונדריאלי של כינת הראש ==
כינים אנושיות מחולקות לשלושה ענפים (clades) מיטוכונדריאליים השונים משמעותית זה מזה והמכונים A, B ו-C.   בנוסף, זוהו שלושה תתי-ענף, D (ענף שהוא אחות של A), E (ענף שהוא אחות של C), וכן F (ענף שהוא אחות של B).
כינים אנושיות מחולקות לשלושה ענפים (clades) מיטוכונדריאליים השונים משמעותית זה מזה והמכונים A, B ו-C.   בנוסף, זוהו שלושה תתי-ענף, D (ענף שהוא אחות של A), E (ענף שהוא אחות של C), וכן F (ענף שהוא אחות של B).<ref>{{צ-מאמר|מחבר=Mohammad Bagher Ghavami, Maryam Ghanbari, Sanaz Panahi, Behrooz Taghiloo|שם=Diversity of mitochondrial genes and predominance of Clade B in different head lice populations in the northwest of Iran|כתב עת=Parasites & Vectors|כרך=13|שנת הוצאה=2020-09-23|עמ=485|doi=10.1186/s13071-020-04364-z|קישור=https://doi.org/10.1186/s13071-020-04364-z}}</ref>


== ראו גם ==
== ראו גם ==

גרסה מ־13:14, 27 בספטמבר 2023
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
אם הערך לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחתו.
שיחה
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
אם הערך לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחתו.
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. יש מעט מאוד מידע על הביולוגיה של התת-מין. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
עריכה
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. יש מעט מאוד מידע על הביולוגיה של התת-מין. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
קריאת טבלת מיוןכינת הראש
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: פרוקי-רגליים
מחלקה: חרקים
סדרה: כינים
תת־סדרה: כינים מוצצות
משפחה: Pediculidae
סוג: Pediculus
מין: Pediculus humanus
תת־מין: כינת הראש
שם מדעי
Pediculus humanus capitis
‏חר, 1767

כינת הראש (שם מדעי: (Pediculus humanus capitis), היא חרק טפיל אובליגטורי של בני אדם, והם המארחים הידועים היחידים של הטפיל הספציפי הזה, בעוד שימפנזים ובונובו מארחים מין קרוב לו בשם (Pediculus schaeffi).

מינים אחרים של כינים פוקדים את רוב סדרי היונקים ובכל סדרי הציפורים. הכינה הטפילה חיה בשיער הראש של האדם וניזונה רק מדמו. כיני הראש הן חרקים קטנים בעלי שש רגליים, נטולי כנפיים שאורכן כ-2 מ”מ. הכינים, בניגוד לפרעושים אינן יכולות לשחות, לקפוץ, בגלל הרגליים הקצרות והגבשושיות שלהן או אפילו ללכת ביעילות על משטחים שטוחים. כינים נבדלות מטפילים אקטופגיים אחרים כמו פרעושים בכך שהן מבלות את כל מחזור חייהן על מארח. הן עוברות מפונדקאי לפונדקאי כתוצאה מהטיית הראשים וקירובם לכדי נגיעה זה בזה, וכן על ידי העברת מסרק, בגד או מצעי מיטה, מגבות, כובעים, שמיכות וכריות של אדם נגוע. כיני הראש מהוות מושא למסעות פרסומיים והסברתיים במסגרת מערכות חינוך, בעיקר בגני ילדים, המיועדים לקדם טיפול בכינים ומניעת העברתן בין ילדים.הכינים נושכות את העור 4-5 פעמים ביום לצורך מציצת דם וגורמות לגרד בראש. עם זאת, נשיכות הכינים מאוד קלות ולא תמיד גורמות לגרד מפני שהן מפרישות חומרי אלחוש תוך כדי נשיכה. ביכולתן של הכינים לחיות מחוץ לראש משך יומיים. כיני הראש אינן מעבירות מחלות, והן גורמות בעיקר לגרד חזק ומכאיב. יש הטוענים כי הן תורמות לסוג של התחסנות טבעית של הגוף מפני מין קרוב להן, כיני הגוף (Pediculus humanus humanus) מסוכנות יותר.[1] בעקבות ההתגרדות בראש, עלולים להיווצר פצעים פתוחים דרכם עלולים לחדור חיידקים לגוף. גרד רב עלול להוביל לזיהומים מוגלתיים בעור הקרקפת והצוואר.[2], ההדבקה שכיחה יותר בקרב ילדים בעיקר בגילאי 4-15, ולא נמצא כל קשר בין היגיינה וניקיון לבין הסיכוי להידבק בכינים. ראש נקי אינו חסין מפני הדבקה. כיני הראש נדחות על ידי האור ונעות לעבר אזורים מוצללים או עצמים בצבע כהה בסביבתם הקרובה. [3] [4]

כינת הראש אינה נושאת מחלה, בשונה מכינת הגוף שהיא כינה הנושאת מחלה ( Pediculus humanus humanus )[5] המופצת על ידי המציצה. כינת הראש מעדיפה להצמיד את הביצים לשיער הקרקפת ולא לבגדים. מבחינה מורפולוגית שני תתי-המיןן, כינת הראש וכינת הגוף כמעט זהים, אך למרות זאת, לרוב אינם מזדווגים. מחקרים גנטיים מצביעים על כך שהם התפצלו כתת-מינים לפני כ-30,000-110,000 שנה, כאשר בני אדם רבים החלו ללבוש כמות משמעותית של בגדים.[6] זן קרוב הרבה יותר של כינה נצמדת לשיער, כינת הערווה או הסרטנים ( Pthirus pubis ), פוגע גם הוא בבני אדם. הוא שונה מבחינה מורפולוגית משני המינים האחרים וקרוב הרבה יותר במראהו לכינים הפוקדות פרימטים אחרים. [7]

התפשטות כינים בגוף ידועה בשם כינמת הגוף והיא נגרמת על ידי כיני גוף. כינמת הערווה נגרמת על ידי כיני ערווה. [8]

מורפולוגיה של כינת הראש

כינת ראש בוגרת נקבה
כינת ראש בוגרת זכר
כינת ראש נאחזת בשערה

בדומה לחרקים אחרים בתת-הסדרה אנופלורה (Anoplura), כינים בוגרות הן קטנות (2.5-3 אורך מ"מ), גופן פחוס בכיוון הדורסוונטרלי(Anatomical terms of location) וחסר כנפיים. [9] מקטעי בית החזה מאוחדים, אך שונים מהראש ומהבטן, כאשר האחרון מורכב משבעה מקטעים ) גלויים. הכינים הן אפורות באופן כללי, אך צבען המדויק משתנה בהתאם לסביבה בה גדלו.[10] לאחר האכלה, דם שנצרך גורם לגוף הכינה לקבל צבע אדמדם. לכינה זוג אחד של מיחושים- אנטנות, כל אחת בעלת חמישה מקטעים הבולטות מראשו של החרק. לכינים יש גם זוג עיניים אחד. עיניים קיימות בכל המינים במשפחת ה-(Pediculidae), אך מוקטנות או נעדרות ברוב חברי תת-הסדרה אנופלורה. כמו מינים אחרים של תת-הסדרה אנופלורה, חלקי הפה של כינת הראש מותאמים מאוד לניקוב העור ומציצת הדם. [11] חלקי פה אלו נסוגים לתוך ראש החרק למעט בזמן האכלה. שש רגליים מבצבצות מהמקטעים המאוחדים של בית החזה . [12] כפי שאופייני לתת הסדרה אנופלורה, רגליים אלו קצרות ומסתיימות עם טופר יחיד ו"אגודל " מנוגדת. [12] בין הטופר והאגודל היא אוחזת בשיער הפונדקאי. [12] בעזרת רגליהן הקצרות והטפרים הגדולים הן מותאמות היטב להיצמד לשיער פונדקאי. ההתאמות הופכות אותן לחסרות יכולת לקפוץ וללכת ביעילות על משטחים שטוחים. כינים יכולות לטפס במהירות רבה על קווצות שיער ומאפשר להן לנוע במהירות ולהגיע לפונדקאי אחר. [13] בכל אחד מששת המקטעים הראשונים של הבטן יש זוג כדורים שדרכם נושם החרק. [14] המקטע האחרון מכיל את פי הטבעת ואת איברי המין.[14] בכינים ממין זכר שתי הרגליים הקדמיות גדולות מעט יותר מארבע האחרות. זוג רגליים מיוחד זה משמש להחזקת הנקבה במהלך ההזדווגות. הזכרים מעט קטנים יותר מהנקבות ומאופיינים בקצה מחודד של הבטן ובמנגנון איברי מין מפותח הנראה בתוך הבטן.

הכינים מתרבות באופן זוויגי. הנקבה זקוקה לזכר כדי להטיל ביצים פוריות. כשמונה ימים לאחר ההטלה הביצים בוקעות, ולאחר תשעה ימים נוספים הן מגיעות לבגרות. הכינים הן חרקים בעל גלגול חסר שבו חסר שלב הגולם, כך שהכינים הצעירות דומות בצורתן הכללית לבוגרות. אורך חייה של כינה הוא כשלושה שבועות, וכינה בוגרת יכולה להטיל כחמש ביצים ביום. הביצים מודבקות לבסיס השערה צמוד לקרקפת, על מנת להבטיח מקום מוגן ומתאים מבחינת חום הגוף. בדרך כלל מטילות הכינים את ביציהן ליד הרקות, מאחורי האוזניים או מעל העורף. כינה שמורחקת מהראש ואינה ניזונה באופן סדיר, מתחילה להתייבש ואינה מסוגלת לייצר את הרוק החיוני לה למציצת דם. כעבור כמה שעות מעת הרחקתה, היא אינה מסוגלת לאכול ולכן תמות תוך כיומיים[15].

כמו רוב החרקים, כינים הן שחלתיות . הנקבות מטילות כשלוש או ארבע ביצים ביום. ביצי כינים (הידועות גם בשם nits ), מחוברות ליד הבסיס של שיער מארח. [16] [17] הביצים מונחות בדרך כלל על בסיס השיער, 3-5 מ"מ מרחק מהקרקפת. [16] [17] באקלים חם, ובפרט באזורים הטרופיים, ניתן להטיל ביצים בגובה 6 אינץ' (15 סנטימטרים) או יותר במורד השערה. [18]

אבחנה

כינמת הראש
מסרק כינים. ניתן לראות כיני ראש בקצף.
מסרק כינים. ניתן לראות כיני ראש בקצף.
תחום מחלות זיהומיות עריכת הנתון בוויקינתונים
תסמינים עצבנות עריכת הנתון בוויקינתונים
קישורים ומאגרי מידע
eMedicine 225013 עריכת הנתון בוויקינתונים
סיווגים
ICD-11 1G00.0 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הכינים

כיני ראש מהלכות על מברשת שיער.

הכינים גורמות למרבית האנשים לגירוד. הגרד נגרם כתוצאה מתגובה אלרגית לרוק המופרש בזמן מציצת הדם ולא כתוצאה מנשיכת הקרקפת[19]. עם זאת, ישנם אנשים שאינם אלרגיים לרוק ומשום כך לא יסבלו מגרד. על מנת לאבחן אדם שנדבק בכינים, יש לסרק אותו עם מסרק סמיך ולבדוק אם נותרה עליו לפחות כינה חיה אחת. ל לרוב, הסתכלות בראשו של האדם וחיפוש נוכחות של כינים ללא סירוק אינה מספקת. מומלץ להרטיב את השיער טרם סירוקו מכיוון שהכינים נייחות כאשר השיער רטוב. כאשר נמצא שאחד מבני המשפחה נגוע בכינים, מומלץ לבדוק גם את יתר בני המשפחה כי הסיכוי להדבקות גבוה, בגלל המגע האפשרי בין בני המשפחה והשימוש המשותף האפשרי בביגוד וציוד, כגון, מצעים, מגבות וכדומה[19]. אם מתעורר חשד שהילד נדבק בכינים, יש לערוך בדיקה יסודית לאיתור הכינים בכל בני המשפחה. מומלץ להכניס לשגרה בדיקה תקופתית כזאת גם בהיעדר גירוד או תלונות מהורים אחרים, מהגננת או מהמורה, כדי לאתר את הכינמת מוקדם ככל האפשר, כצעד מניעתי להתרחשות ההדבקה הבא.

ביצי הכינים

בקיעת ביצה של כינת הראש

ביצה של כינת הראש בעלת צורת אליפסה, 0.8 מ"מ בערך אורכה. [20] הביצים בהירות, מבריקות ושקופות, בעלות צבע שזוף עד קפה כל עוד הן מכילות עובר, אך נראות לבנות לאחר הבקיעה. [20] [21] כיני ראש בוקעות בדרך כלל שישה עד תשעה ימים לאחר ההטלה . [22] הן מכוסות במעטה הגנה שמונע התייבשות ולעיתים חדירה של חומרי הדברה. כינה מופרית מטילה בממוצע 3-6 ביצים ליום. ביצי הכינים דבוקות לשיער הקרקפת בחומר דבקי חזק מאוד המופרש מאיברי הרבייה של הכינה. הדבק מכסה את הביצה ואת שורש השערה ומבטיח את הצמדתה החזקה לשערה עד בקיעתה[19]. ביצים רחוקות מהקרקפת במרחק של ס"מ אחד או יותר הן ביצים שכבר בקעו ואינן מצריכות טיפול. ביצי כינים לאחר בקיעה בעלות צבע לבן. במהלך חייה הכינה מטילה 50-150 ביצים. ברוב מקרי ההדבקה ישנן 10-20 כינים בוגרות על ראש אחד. במהלך התפתחות ביצי הכינים צבען יכול להשתנות מצבע חום בהיר ועד לצבע צהבהב. ביצי הכינים מוטלות בדרך כלל באזורי חום גוף גבוה יותר, כמו אזור העורף ומאחורי האוזניים, לכן חשוב לבצע את הטיפול גם במקומות אלו. אחר ההטלה, הנקבה הבוגרת מפרישה דבק מאיבר הרבייה שלה. הדבק הזה מתקשה במהירות לכדי "נדנדה" המכסה את ציר השערה וחלקים גדולים מהביצה למעט אזור האופרקולום (Operculum), "כובע" שדרכו נושם העובר.[23] בעבר חשבו שהדבק מבוסס על כיטין אך מחקרים עדכניים יותר הראו שהוא עשוי מחלבונים הדומים לקרטין השיער.[24] לאחר הבקיעה, נימפת הכינה משאירה מאחוריה את קליפת הביצה, ועדיין מחוברת לשיער. קליפת הביצה הריקה נשארת במקומה עד להסרה פיזית על ידי שחיקה או עד שהיא מתפוררת האיטית משך שישה חודשים ויותר.[25]

מחזור החיים

הכינה משתיכת לקבוצת החרקים ההמימטבוליים (Hemimetabolism) שבהם המעבר הוא מביצה לנימפה וממנה לבוגר, מבלי לעבור את שלב הגולם. הנימפה עוברת תהליך של השלת נשל (exoskeleton) שלוש פעמים עד הפיכתה לבוגר בעל יכולת הזדווגות. כיני ראש, כמו חרקים אחרים מסדרת ה- Phthiraptera, הם בעלי גלגול חסר hemimetabolous. [26] [27] נימפות עוברות שלוש פעמים תהליך של נשל לפני לפני הבקיעה ולפני שיגיעו לשלב בוגר מינית. [26] אוכלוסיות כינים עשויות להכיל ביצים הקרויות ניטים (nits), בשלושה שלבים נימפתיים, וגם את שלב המבוגרים (ממין זכר ונקבה) הקרויים אימאגו. [26] במהלך התפתחות, כינת ראש היא עדינה. ההבדלים היחידים הנראים לעין בין שלבי הנימפה השונים לבוגר, הם הגודל והאורך היחסי של הבטן, ההולך וגדל עם כל הזמן, [26] וכן הופעתם של אברי רבייה אצל הבוגרים. מלבד כושר רבייה, התנהגות הנימפה דומה להתנהגות כינה בוגרת. גם הנימפות ניזונות מדם אנושי בלבד (hematophagia) ואינן יכולות לשרוד זמן רב הרחק מהפונדקאי. [26] ללא פונדקאי, הכינים אינן יכולות לשרוד יותר מ-24 שעות. [28] הזמן הנדרש לכינים להשלים את התפתחותן משלב הנימפה לבוגר נמשך 12-15 ימים. תמותת הנימפות בתנאי ניסוי היא כ-38%, בפרט ביומיים הראשונים של חייהן. [29] בטבע, התמותה של הנימפות עשויה להיות גבוהה יותר, ביחוד בשלב השלישי של חייהן. [29] הכישלון לבקוע לחלוטין מהביצה מביא תמיד לתמותה. [29] מוות במהלך הנשל יכול להתרחש גם הוא, אם כי על פי הממצאים שדווחו הוא נדיר. [29] במהלך האכילה, מעי הנימפה עלול להיקרע ולפזר את הדם של הפונדקאי בכל גוף החרק. תהליך זה גורם למוות תוך יום או יומיים. [29] לא ברור אם התמותה הגבוהה שנרשמה בתנאי ניסוי מייצגת את התנאים בטבע. [29]

תהליך ההזדווגות

הזדווגות ב- Pediculus humanus humanus בדומה ל- Pediculus humanus capitis מתרחשת כאשר הנקבה נמצאת מעל הזכר. הרחבת הנרתיק של הנקבה כבר התרחשה, והאבר המרחיב של הזכר מונח על גבו. השלפוחית הזכרית המכילה את הפין עצמו, מוחדרת במלואה לתוך הנרתיק. בעת ההזדווגות, נוצר חיבור של זוג הרגליים הראשון של הזכר בעלות הציפורניים המיוחדות לחריץ המיוחד בזוג הרגליים השלישי של הנקבה. תהליך של פרתנוגנזה, ייצור צאצאים ברי-קיימא על ידי נקבות בתולות ברבייה אל-זוויגית, אינו מתרחש ב- Pediculus humanus . [30] זיווג יכול להתחיל בתוך 10 השעות הראשונות של החיים הבוגרים. [30] לאחר 24 שעות, כינים בוגרות מזדווגות לעתים קרובות משך כל שעות היממה. [30] [31] משך מהלך ההזדווגות נמשך לעתים קרובות מעל משעה. [31] זכרים צעירים יכולים להזדווג בהצלחה עם נקבות מבוגרות ולהיפך.[30]

גורמים המשפיעים על ההדבקה

הגורמים המשפיעים על ההדבקה הם בעיקר חברתיים: מספר הילדים למשפחה, שיתוף המיטות והארונות, הרגלי שטיפת שיער, מנהגים מקומיים ומגעים חברתיים, שירותי בריאות באזור מסוים, כגון, בתי-ספר, גני-ילדים, מועדני נוער) ומצב סוציו-אקונומי נמצאו כגורמים משמעותיים להדבקה בכינת הראש. בנות נפגעות פ-2 עד פי-ארבע לעומת בנים. ילדים בגילאי 4 עד 14 הם הקבוצה הנדבקת בתדירות הגבוהה ביותר. [32]

דרכי הדבקה

היות שלכינים אין כנפיים או רגליים חזקות לקפיצה ולכן הן נעות באמצעות הטפרים שעל רגליהן על מנת לעבור משיער לשיער. [33] בדרך כלל, כינים יגיעו לפונדקאי חדש.על ידי מגע קרוב בין אנשים. קשרים חברתיים בין ילדים ואינטראקציות בין הורים וילדים הם מסלולי ההתפשטות הסבירים יותר בהשוואה לשיתוף שך מסרקים, כובעים, מברשות, מגבות, בגדים, מיטות או ארונות. מגע בין ראשים הוא ללא ספק הנתיב הנפוץ ביותר להעברת הכינים. [34]

תפוצה

כ-6-12 מיליון אנשים, בעיקר ילדים, מטופלים מדי שנה בכינים בארצות הברית בלבד. בבריטניה מעריכים ששני שלישים מהילדים יחוו לפחות מקרה אחד של כינים לפני שיעזבו את בית הספר היסודי. [35] רמות גבוהות של נגיעות כינים דווחו ברחבי העולם, כולל אוסטרליה, דנמרק, צרפת, אירלנד, ישראל[36] ושוודיה. [37] [38]

טיפול והגנה

הטיפול בכינים יכול להתבצע באמצעות מסרק כינים סמיך ובאמצעות מוצרים המשמידים את הכינים וחלקם משמידים גם את ביצי הכינים. בטיפול בכינים אין להשמיד רק את הכינים, אלא חשוב להשמיד גם את ביצי הכינים, מכיוון שביצי כינים שלא הושמדו בוקעות לאחר 7-10 ימים ונוצר דור חדש של כינים הממשיך את את מעגלי ההתרבות וההדבקה.

ישנו מגוון רחב של מוצרים המיועדים להשמדת כינים וחלקם אף משמידים גם את ביצי הכינים. ישנם מוצרים הדורשים שני טיפולים עוקבים בהפרש של 7-10 ימים, כיוון שאינם משמידים את ביצי הכינים בטיפול הראשון, וישנם מוצרים בהם שבהם לרוב טיפול אחד מספיק, מאחר שהטיפול משמיד גם את ביצי הכינים. בסיום הטיפול, חשוב מאוד לסרק במסרק סמיך על מנת להרחיק את כל הכינים וביצי הכינים שטופלו.

חשוב לדעת כי טיפול יעיל נגד כינים וביציהן אינו מונע הדבקה מחודשת. למחרת הטיפול הילדים עדיין חשופים להדבקה חוזרת בכינים ולכן מומלץ להשתמש במוצרים המונעים הדבקה על ידי כינים מראש נגוע אחר. המוצרים האלה משמשים להגנה מתמשכת. היות והכינים מפתחות עמידות כנגד מוצרים קוטלי כינים, יש להשתמש בטיפול המשלב שימוש במסרק כינים סמיך יחד עם מוצרי קטילה[39].

ארכאוגנטיקה

אנליזה של DNA של כינים שנמצאו על מומיות מפרו עשויות להצביע על כך שמחלות מסוימות, כגון הטיפוס המועבר על ידי כינת הגוף נדדו מהעולם החדש לעולם הישן,   רצף הגנום של כינת הגוף הוצע לראשונה באמצע שנות ה-2,00  והגנום המוצע פורסם ב-2010.  ניתוח תעתיקים (transcriptomers) של כינת הגוף והראש גילה ששני האורגניזמים קורבים מאוד מבחינה גנטית.

איפיון מיטוכונדריאלי של כינת הראש

כינים אנושיות מחולקות לשלושה ענפים (clades) מיטוכונדריאליים השונים משמעותית זה מזה והמכונים A, B ו-C.   בנוסף, זוהו שלושה תתי-ענף, D (ענף שהוא אחות של A), E (ענף שהוא אחות של C), וכן F (ענף שהוא אחות של B).[40]

ראו גם

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא כינת הראש בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ Why infest the loved ones – inherent human behaviour indicates former mutualism with head lice
  2. ^ כינמת - Pediculosis – ויקירפואה, באתר www.wikirefua.org.il
  3. ^ Bacot, A. (1917). "Contributions to the bionomics of Pediculus humanus (vestimenti) and Pediculus capitis". Parasitology. 9 (2): 228–258. doi:10.1017/S0031182000006065.
  4. ^ Nuttall, George H. F. (1919). "The biology of Pediculus humanus, Supplementary notes". Parasitology. 11 (2): 201–221. doi:10.1017/s0031182000004194.
  5. ^ Lajos RóZsa, PéTer Apari, Why infest the loved ones – inherent human behaviour indicates former mutualism with head lice, Parasitology 139, 2012-05, עמ' 696–700 doi: 10.1017/S0031182012000017
  6. ^ Ralf Kittler, Manfred Kayser, Mark Stoneking, Molecular Evolution of Pediculus humanus and the Origin of Clothing, Current Biology 13, 2003-08, עמ' 1414–1417 doi: 10.1016/S0960-9822(03)00507-4
  7. ^ Wd. Eichler, P. A. Buxton, 1947, The Louse / An account of the lice which infest man, their medical importance and control, Anzeiger für Schädlingskunde 21, 1948-06, עמ' 45–46 doi: 10.1007/bf02340914
  8. ^ "pediculosis – Definition from the Merriam-Webster Online Dictionary". נבדק ב-2008-04-23.
  9. ^ Buxton, Patrick A. (1947). "The Anoplura or Sucking Lice". The Louse; an account of the lice which infest man, their medical importance and control (2nd ed.). London: Edward Arnold. pp. 1–4.
  10. ^ Wd. Eichler, P. A. Buxton, 1947, The Louse / An account of the lice which infest man, their medical importance and control, Anzeiger für Schädlingskunde 21, 1948-06, עמ' 45–46 doi: 10.1007/bf02340914
  11. ^ Buxton, Patrick A. (1947). "The Anoplura or Sucking Lice". The Louse; an account of the lice which infest man, their medical importance and control (2nd ed.). London: Edward Arnold. pp. 1–4.
  12. ^ 1 2 3 Buxton, Patrick A. (1947). "The Anatomy of Pediculus humanus". The Louse; an account of the lice which infest man, their medical importance and control (2nd ed.). London: Edward Arnold. pp. 5–23.
  13. ^ Maunder, J. W. (1983). "The Appreciation of Lice". Proceedings of the Royal Institution of Great Britain. 55: 1–31.
  14. ^ 1 2 Buxton, Patrick A. (1947). "The Anatomy of Pediculus humanus". The Louse; an account of the lice which infest man, their medical importance and control (2nd ed.). London: Edward Arnold. pp. 5–23.
  15. ^ כינה לי חביבה, באתר מכון דוידסון, ‏2019-09-19
  16. ^ 1 2 Williams LK, Reichert A, MacKenzie WR, Hightower AW, Blake PA (במאי 2001). "Lice, nits, and school policy". Pediatrics. 107 (5): 1011–5. doi:10.1542/peds.107.5.1011. PMID 11331679. {{cite journal}}: (עזרה)
  17. ^ 1 2 Burkhart CN, Burkhart CG (ביולי 2005). "Head lice: scientific assessment of the nit sheath with clinical ramifications and therapeutic options". Journal of the American Academy of Dermatology. 53 (1): 129–33. doi:10.1016/j.jaad.2005.01.134. PMID 15965432. {{cite journal}}: (עזרה)
  18. ^ Meinking, Terri Lynn (במאי–ביוני 1999). "Infestations". Current Problems in Dermatology. 11 (3): 75–118. doi:10.1016/S1040-0486(99)90005-4. {{cite journal}}: (עזרה)
  19. ^ 1 2 3 כיני ראש - מידע רפואי, באתר www.maccabi4u.co.il
  20. ^ 1 2 Burkhart CN, Burkhart CG (ביולי 2005). "Head lice: scientific assessment of the nit sheath with clinical ramifications and therapeutic options". Journal of the American Academy of Dermatology. 53 (1): 129–33. doi:10.1016/j.jaad.2005.01.134. PMID 15965432. {{cite journal}}: (עזרה)
  21. ^ Meinking, Terri Lynn (במאי–ביוני 1999). "Infestations". Current Problems in Dermatology. 11 (3): 75–118. doi:10.1016/S1040-0486(99)90005-4. {{cite journal}}: (עזרה)
  22. ^ Williams LK, Reichert A, MacKenzie WR, Hightower AW, Blake PA (במאי 2001). "Lice, nits, and school policy". Pediatrics. 107 (5): 1011–5. doi:10.1542/peds.107.5.1011. PMID 11331679. {{cite journal}}: (עזרה)
  23. ^ Craig N. Burkhart, Craig G. Burkhart, Head lice: Scientific assessment of the nit sheath with clinical ramifications and therapeutic options, Journal of the American Academy of Dermatology 53, 2005-07, עמ' 129–133 doi: 10.1016/j.jaad.2005.01.134
  24. ^ Craig N. Burkhart, Craig G. Burkhart, Head lice: Scientific assessment of the nit sheath with clinical ramifications and therapeutic options, Journal of the American Academy of Dermatology 53, 2005-07, עמ' 129–133 doi: 10.1016/j.jaad.2005.01.134
  25. ^ Burgess, I. F. (1995). "Human lice and their management". Advances in Parasitology Volume 36. Advances in Parasitology. Vol. 36. pp. 271–342. doi:10.1016/S0065-308X(08)60493-5. ISBN 978-0-12-031736-3. PMID 7484466.
  26. ^ 1 2 3 4 5 Buxton, Patrick A. (1947). "The biology of Pediculus humanus". The Louse; an account of the lice which infest man, their medical importance and control (2nd ed.). London: Edward Arnold. pp. 24–72.
  27. ^ "Lice (Pediculosis)". The Merck Veterinary Manual. Whitehouse Station, NJ USA: Merck & Co. 2008. נבדק ב-2008-10-08.
  28. ^ Mumcuoglu KY, Pollack RJ, Reed DL, Barker SC, Gordon S, Toloza AC, Picollo MI, Taylan-Ozkan A, Chosidow O, Habedank B, Ibarra J, Meinking TL, Vander Stichele RH (במרץ 2020). "International recommendations for an effective control of head louse infestations". International Journal of Dermatology. 60 (3): 272–80. doi:10.1111/ijd.15096. PMC 7984059. PMID 32767380. {{cite journal}}: (עזרה)
  29. ^ 1 2 3 4 5 6 Buxton, Patrick A. (1947). "The biology of Pediculus humanus". The Louse; an account of the lice which infest man, their medical importance and control (2nd ed.). London: Edward Arnold. pp. 24–72.
  30. ^ 1 2 3 4 Buxton, Patrick A. (1947). "The biology of Pediculus humanus". The Louse; an account of the lice which infest man, their medical importance and control (2nd ed.). London: Edward Arnold. pp. 24–72.
  31. ^ 1 2 Bacot, A. (1917). "Contributions to the bionomics of Pediculus humanus (vestimenti) and Pediculus capitis". Parasitology. 9 (2): 228–258. doi:10.1017/S0031182000006065.
  32. ^ Mumcuoglu KY (במאי 2006). "Effective treatment of head louse with pediculicides". Journal of Drugs in Dermatology. 5 (5): 451–2. PMID 16703782. {{cite journal}}: (עזרה)
  33. ^ Weems, H. V. Jr.; Fasulo, T. R. (ביוני 2007). "Human Lice: Body Louse, Pediculus humanus humanus Linnaeus and Head Louse, Pediculus humanus capitis De Geer (Insecta: Phthiraptera (=Anoplura): Pediculidae)". University of Florida, Institute of Food and Agricultural Sciences. נבדק ב-2008-02-21. {{cite web}}: (עזרה)
  34. ^ "NJ Head Lice | Philadelphia and South New Jersey Hair Lice". Lice Lifters New Jersey. אורכב מ-המקור ב-2013-01-12. נבדק ב-2012-11-22.
  35. ^ "Two thirds of British children will catch head lice during school years, study finds". instituteofmums.com (באנגלית בריטית). 2017-04-20. נבדק ב-2017-09-28.
  36. ^ פורטל הורים, באתר parents.education.gov.il
  37. ^ Burgess, I. F. (2004). "Human lice and their control". Annu. Rev. Entomol. 49: 457–81. doi:10.1146/annurev.ento.49.061802.123253. PMID 14651472.
  38. ^ Mumcuoglu KY, Barker SC, Burgess IE, et al. (באפריל 2007). "International guidelines for effective control of head louse infestations". Journal of Drugs in Dermatology. 6 (4): 409–14. PMID 17668538. {{cite journal}}: (עזרה)
  39. ^ כינמת - Pediculosis – ויקירפואה, באתר www.wikirefua.org.il
  40. ^ Mohammad Bagher Ghavami, Maryam Ghanbari, Sanaz Panahi, Behrooz Taghiloo, Diversity of mitochondrial genes and predominance of Clade B in different head lice populations in the northwest of Iran, Parasites & Vectors 13, 2020-09-23, עמ' 485 doi: 10.1186/s13071-020-04364-z
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=כינת_הראש&oldid=37176346"