שיער

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Gnome-edit-clear.svg ערך זה זקוק לעריכה: ייתכן שהערך סובל מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
שיער קלוע בצמות
אנטומיה של השיער
אחוז האנשים באוכלוסייה ששיערם אינו שחור באירופה, צפון אפריקה והמזרח התיכון, בתקופות דלות הגירה. על פי האנתרופולוג פיטר פרוסט, 2006‏‏[1]. צהוב = 80% ומעלה עם שיער לא שחור, כתום = 50-79%, חום בהיר = 20-49%, חום כהה = 1-19%, שחור = פחות מאחוז

שיער (לפי כללי הכתיב חסר הניקוד של האקדמיה ללשון העברית, יש לכתוב שער) הוא סיב עשוי חלבון (פילמנט) הצומח מזקיק המצוי בשכבת הדרמיס דרך שכבת האפידרמיס שבעור. השיער (כולל פרווה או צמר) מצוי רק בבעלי חיים ממחלקת היונקים.

גם בבעלי חיים ממחלקות אחרות מצויות רקמות דמויות שיער (בעיקר פרוקי רגליים), אולם אין רקמות אלה מהוות שיער.

השיער עשוי בעיקר מקרטין שהוא סוג של חלבון, ממספר מינרלים (בעיקר אבץ, צורן, ברזל וכלור), וויטמינים כגון ויטמין A ומספר ויטמינים מקבוצת B. השיער דומה במבנהו לציפורניים אצל טורפים, לקרניים ולפרסות אצל בהמות ולמקור ולנוצות אצל עופות.

תפקידי השיער[עריכת קוד מקור | עריכה]

לשיער מספר תפקידים :

  • שמירת חום הגוף באמצעות כליאת שכבת אוויר מבודדת הקרובה לעור.
  • הרחקת עצמים זרים וחיידקים מפתחי הגוף (ריסים, שערות תעלת האוזן, איברי המין, שפם, שערות האף ועוד).
  • הגנה מפני קרינת השמש (שיער הראש באדם).
  • הרחקת נוזלים והפרשות (גבות).
  • תפקיד תקשורתי וסמלי, למשל הופעת שיער הערווה ובית השחי באדם מסמלים בגרות מינית וגבו הכסוף של זכר הגורילה הדומיננטי הוא סמל לשלטון.
  • תפקיד של תקשורת באמצעות ריח. גופם של בעלי חיים שונים (ובני-אדם בפרט) משחרר פרומונים היוצרים לכל פרט ריח ייחודי. שיער הגוף שומר שריח הגוף ישאר לאורך זמן וכך מאפשר לפרטים אחרים להגיב אליו.‏[2]
  • שיער בצבעים שונים מקל על ההסוואה של היונק בסביבתו והתחמקות מטורפים או מהבחנה מוקדמת בו על ידי טרפו.

אצל יונקים מסוימים יש היפרמורפיזם של השיער - התפתחות של השיער לחלק גוף שאינו שיער:

  • קרן הקרנף מתפתחת משיער.
  • קוצי הקיפוד והדורבן התפתחו מהשיער.
  • שערות חוש ארוכות קשיחות בשפם של כלב הים ושל סדרות המכרסמים והטורפים מאפשרות להם לחוש בדיקנות בתנועת עצמים בסמוך לפניהם.

השיער נחלק לשלושה סוגים:

  • פלומה (Lanugo) - שיער רך המכסה את רוב שטח גופו של עובר.
  • שיער עדין (Vellus hair) - שיער גוף קצר ועדין הצומח באזורים רבים בגוף האדם.
  • שיער טרמינלי (Terminal hair) - שיער שהתפתח במלואו. שיער זה ארוך, גס, עבה וכהה יותר משיער עדין.

על ראשו של אדם בריא יש בין שבעים אלף למאה ועשרים אלף שערות (תלוי בצבע). נשירה של בין שישים לשלוש מאות שערות ביום היא תהליך טבעי שהוא חלק ממחזור החיים של השערה הכולל את שלב יצירת, התפתחות ונשירת השיער.

אנטומיה והיסטולוגיה של שיער[עריכת קוד מקור | עריכה]

השערה עצמה מחולקת מבחינה אנטומית לשלושה חלקים - החלק החיצוני ביותר הוא האינפונדיבולום ("משפך") - זהו חלק השערה הנמשך מהאפידרמיס העליון ועד צינור בלוטת החלב. חלק זה שייך באופן כללי לאפידרמיס, ומחלות בו הן מחלות של האפידרמיס. החלק השני הוא ה-isthmus ("מצר") - בין בלוטת החלב לבין ה-erector pili (השריר שזוקף את השיער), והחלק העמוק ביותר הוא ה-inferior segment שבו יושב זקיק השיער עצמו.

לזקיק השיער יש צורה של פקעת - bulb, ולתוכו נכנס מבנה דרמלי הנקרא dermal papilla - זוהי רקמת חיבור תחוחה, עשירה בכלי דם, המספקת לשערה חמצן וחומרי מזון וחשובה בהתפתחות השערה עצמה. הרס של רקמה זו יביא להרס של השערה עצמה. התאים אשר יוצרים את פקעת השערה הינם תאי מטריקס, כאשר תאי המטריקס הקרובים ביותר ל-dermal papilla הינם תאים גרמינטיביים - שכבה המכילה גם את המלנוציטים של השערה. השערה עצמה מורכבת משלושה חלקים - ליבה (מדולה), קורטקס, וקשקשים דמויי רעפים המסודרים עם הפנים החוצה.

חיי השערה מחולקים לשלושה שלבים:

  • Anagen - זהו שלב הגדילה של השערה. הוא נמשך כשלוש שנים בממוצע, ו-80% מהשערות שעל הקרקפת נמצאות בו בכל רגע נתון. אורך שלב זה הוא שקובע את האורך המקסימלי של השערה, והוא שונה בין אזורים שונים בגוף.
  • Catagen - זהו שלב ההתנוונות של השערה, ובו זקיק השערה מתחיל להתנתק מה-dermal papilla. שלב זה נמשך בין שבועיים לשלושה.
  • Telogen - זהו שלב של מנוחה של השערה, טרם נשירתה. הוא נמשך כחודשיים, ובסיומו השערה נושרת והזקיק חוזר ל-dermal papilla לצמיחה של שערה חדשה.

בלוטות החלב מהוות חלק מהיחידה של שערה, ונקראות Pilosebaceous unit. כמעט תמיד תופיע בלוטת חלב יחד עם שערה עצמה (למעט בלוטות חלב בפיטמה). ההפרשה של בלוטות החלב היא הולוקרינית, תאי בלוטות החלב עוברים אפופטוזיס (השמדה) וכל התכולה שלהם נשפכת לתוך הבלוטה.

פתולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – קרחת

נשירת שערות רבה מראש האדם היא תהליך הנגרם מכמה סיבות:

  • גורמים גנטיים (תורשה) - הגן השכיח להתקרחות אצל האדם ממוקם על כרומוזום X ובעבר חשבו שעובדת היותו של האלל לקרחת רציסיבי, היא הסיבה לזה שיש הרבה פחות נשים קרחות מאשר גברים קרחים. אולם, הסתבר שזהו הסבר חלקי בלבד. האלל להתקרחות מקיים תופעה נדירה: הוא דומיננטי אצל גברים ורציסיבי אצל נשים. הימצאותו של אלל זה גורמת לכך שאדם צעיר שמכל בחינה אחרת נורמטיבי משיל את שיער ראשו.
  • הפרעות הורמונאליות כגון עודף טסטוסטרון תורשתי. או לקיחת הורמונים או סטרואידים באופן מלאכותי. אנשים שראשם התקרח בגיל צעיר בשל עודף טסטוסטרון יהיו גם גבוהים, שמנים ושריריים יותר מהנורמה ויהיה להם גם עודף שיער גוף.
  • מחלות מסוימות
  • אנורקסיה / תת-תזונה
  • תרופות
  • הקרנות
  • חשיפה לחומרים מסוכנים

למעט נשירת שיער שנגרמת בגלל תורשה, נשירה מהסיבות שצוינו ניתנת לעצירה וטיפול. לעתים נוצר בלבול בין נשירת שיער לשבירת שיער, במיוחד אצל צעירים, היות שקשה להבחין ביניהם. שבירת שיער נגרמת משימוש בתכשירים כימיים שוחקים, תכשירים דביקים כגון ג'לים למיניהם, סירוק אגרסיבי וכדומה.

השתלת שיער[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – השתלת שיער

"השתלת שיער" היא טכניקה כירורגית המתבצעת במטרה להשתיל שיער באזורים קירחים בגוף האדם. הטכניקה מתבצעת על ידי הסרת עור המכיל זקיקי שיער מאזור אחד בגוף (האזור התורם) והשתלתו באזור קירח (האזור המקבל). בטכניקה זו משתמשים בעיקר על מנת לטפל בהתקרחות של גברים, שבעזרתה שתלים המכילים זקיקי שיער העמידים גנטית להתקרחות, מושתלים על קרקפת קירחת.

מאפייני השיער באוכלוסייה האנושית[עריכת קוד מקור | עריכה]

כמו תכונות תורשתיות אחרות, גם מאפייני השיער - צבעו, חלקותו, צפיפותו וכיוצא בזה תלויים בתורשה, ברירה טבעית וזרימת גנים (בעיקר זרימת גנים בשל הגירה). במקומות בהם יש תנאי אקלים קיצוניים ומעט הגירה, לאחוז גבוה באוכלוסייה יהיו אותם מאפייני שיער. הגן לצבע השיער קרויי MC1R ויש לו לפחות שבעה אללים ידועים באוכלוסיית האדם, באירופה. בתקופות שבהן ההגירה של כלל האוכלוסייה האנושית היא מעטה, לאוכלוסיות שונות באירופה יש צבעי שיער שונים ולאוכלוסיות האדם בשאר העולם יש שיער שחור‏[1]. האנתרופולוג פיטר פרוסט טוען שהגיוון הגדול בצבעי שיער (ועיניים) באירופה נובע מברירה טבעית לטובת אנשים הנראים שונה מזולתם.

צבע השיער[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארבעה גורי קביה. לכל אחד יש צבע שיער אחר. לשניים מהם יש כתמים לבקניים
בלונדיני עם זקן אדום

מרבית הגנים המקודדים לצבע השיער דומים ואפילו זהים אצל יונקים רבים. ישנם צבעי שיער רבים ומגוונים, ההבדל ביניהם עשוי לנבוע מתדירות הפיגמנט (צִבען) מלנין שבהם ומסוגו: איומלונין - מלונין חום ופיומלונין - מלונין אדום.

צבעי שיער שמושגים בעזרת רמות פיגמנט מלנין שונות, בצפיפות אחידה:

  • שיער שחור - מכיל הרבה מאוד מלונין מאחד הסוגים או משניהם גם יחד.
  • חום - השיער החום מתאפיין ברמות גבוהות של אאומלונין ולעתים גם רמות נמוכות של פאומלנין. האנשים בעלי שיער חום נקראים "ברונטים".
  • כתום או אדום - הרבה פיומלונין ולפעמים גם קצת איומלונין. אנשים בעלי שיער כתום-אדום זה, מכונים לרוב "ג'ינג'ים". באזור גרמניה יש ככל הנראה ברירה טבעית חלשה לטובת שיער כתום. ישנן עדויות לכך שבתקופות בהן יש מעט הגירה לשם, כמו לפני נדידת העמים הגדולה, מרבית האוכלוסייה שם הופכת לאדומת שיער. משיחזור DNA מעצמות של פרט אחד של אדם ניאנדרטלי שהתגורר במקום עולה שגם הוא היה אדום שיער.
  • צהוב - בדרך כלל מכונה "בלונד", ובהתאמה, האנשים בעלי שיער זה, מכונים "בלונדיניים". מעט איומלונין או מעט פאומלנין.
  • שיער לבן / לבקן - אצל מי שאינו יכול לייצר מלנין כלל ולפעמים גם אינו יכול לייצר שום פיגמנט. נפוץ בעיקר אצל אנשים זקנים.

צבעי שיער שמושגים בעזרת רמות פיגמנט מלנין שונות, בצפיפות לא אחידה:

  • שטני - הגוון בשיער השטני מאופיין בעיקר בשילוב הצבעים חום ובלונד. השיער השטני בעיקר מופיע באירופה אצל אנשים בהירי עור.
  • אפור - עם הגיל השיער בדרך כלל מאפיר או מלבין, ונקרא שיער שיבה. התופעה עשויה להיגרם בגיל צעיר יחסית בשל טראומה, תורשה או ליקויים במחזור הדם. תופעה זו נגרמת על ידי תפקוד חלקי של ייצור הפיגמנטים בשיער.
  • אגוטי - צבע שקיים ביונקים מסוימים, כגון עכבר אך לא באדם. אצל בעלי שיער אגוטי יש מקטעים לבנים ושחורים על אותה שיערה.
  • צבע קינמון - לא באדם. בדומה לאגוטי, יש מקטעים לבנים וחומים על אותה שערה.

צבעי שיער שונים באזורי גוף שונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שיער מנומר. ליונקים רבים בטבע יש שיער מנומר שנברר בברירה טבעית בשל הסיוע שלו בהסוואה. אולם לא כל סוגי השיער המנומר מסייעים בהסוואה. אצל זברות וג'ירפות יש דפוסי שיער אחידים ונוקשים שככל הנראה נבררו אף הם בברירה טבעית אך אינם מסייעים כלל בהסוואה. ייתכן שהם אמצעי לזיהוי והבדל בין אוכלוסייות שונות מאותו מין.

אצל האדם, הגנים המקודדים לשיער הראש שונים מאלו המקודדים לשיער שאר הגוף. תופעה זו מאפשרת לבני האדם להיות בעלי ראשים שעירים וגוף כמעט נטול שיער. אחת התוצאות של תופעה זו היא שיש אנשים עם צבע שונה בשיער הראש ובשיער הגוף. ישנם גברים, לדוגמה, עם זקן כתום ושיער ראש שחור.

מסיבה שאינה ברורה דייה, אצל חיות מבויתות יש יותר כתמים לבקנים מאשר אצל חיות בר‏‏‏[3].

אצל חתול הבית, צבע השיער מקודד על כרומוזום X. כתוצאה מזה, לחתולות יש שני עותקים של הגן לצבע השיער ואילו לחתולים הזכרים יש רק עותק אחד שלו. על כן קל יותר למצוא חתולה נקבה שיש לה שלושה צבעי שיער שונים (למשל שחור-לבן-חום) מאשר חתול זכר עם שיער בשלושה צבעים. חתול זכר עם שלושה צבעי שיער הוא על פי רוב כימרה או מוטנט נדיר.

צביעת שיער מלאכותית[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – צביעת שיער

צבעי שיער מלאכותיים כגון: בלונד, ג'ינג'י ועוד צבעים.

אפשר לצבוע במספרה וגם בבית (בעזרת ערכה המאפשרת לצבוע את השיער בכוחות עצמנו).

תלתול השיער[עריכת קוד מקור | עריכה]

כמו כן ישנם סוגי תילתול שונים של השיער, עקב שוני של צורת בלוטת השיער, הנקבעת לפי הגנטיקה. באזורים שונים בכדור הארץ יש ברירה טבעית חזקה דווקא לסוג תלתול מסוים.

  • שיער חלק - ללא שום תלתול. בדרום מזרח אסיה יש ברירה טבעית חזקה לבני אדם עם שיער ראש חלק מאוד ושיער גוף דל.
  • שיער גלי - החל מגלים גדולים ומעטים בשיער, ועד גלים קטנים ורבים.
  • שיער מתולתל - תלתלי בקבוקים גדולים עד תלתלי "אפרו" צפופים. תלתלים צפופים נקראים "שיער מקורזל". באפריקה שמדרום לסהרה יש ברירה טבעית חזקה לבני אדם עם שיער ראש מקורזל.

תלתול והחלקה מלאכותיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישנם מכשירים כגון מייבש שיער (הידוע גם בתור "פן") המשמש גם להחלקה מלאכותית של השיער וגם לייבושו. מכשיר "בייביליס" מאפשר תלתול מלאכותי של השיער.

שיער כסמל[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאורך כל ההיסטוריה שיער לא היווה רק עוד איבר בגוף אלא סימל דברים שונים. דוגמה לכך, הלקוחה מהתנ"ך, היא סיפור שמשון לפיו מקור כוחו של שמשון היה בנזירותו שחייבה אותו בגידול שיער.

בימי הביניים שיער ארוך סימל נשיות וחסד ולכן גבירות החצר התהדרו במחלפות שיער ארוכות, שלעתים היו קלועות בצמות.

דוגמה נוספת לשיער כסמל היה שנות השישים. בשנים אלו, בני נוער רבים החלו מתמרדים כנגד הוריהם, הממשלה, החוק והצבא. בתהליך הגיוס לצבא צריך לגזום את השיער, והארכתו סימלה את המרד של הנערים. בדיוק בנושא זה עסקו המחזמר והסרט "שיער" שיצאו בארצות הברית ב-1979.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 Peter Frost, Why Do Europeans Have So Many Hair and Eye Colors?, Université Laval (Canada) and St. Andrews University (Scotland), 2006‏
  2. ^ איתי גל, למה יש לנו שיער על הגוף?, באתר ynet‏, 27 במאי 2007‏
  3. ^ ‏ראו טמפל גרנדין "חיות בתרגום"‏


צבעי שיער

שיער שחור · שיער חום · שיער שטני · בלונד · ג'ינג'י · שיער לבן · שיער אפור