לדלג לתוכן

ביומה – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הרחבה
מ ←‏סיווגים: הרחבה, עריכה, קישורים פנימיים
שורה 44: שורה 44:
* ביומות יבשתיות מינוריות
* ביומות יבשתיות מינוריות


[[קובץ:800px-Map-Tundra.png|ממוזער|הטונדרה הארקטית]][[קובץ:High Alpine Tundra Noatak National Preserve.jpg|ממוזער|טונדרה אלפינית בשמורת הטבע Noatak אלסקה]]
[[קובץ:800px-Map-Tundra.png|ממוזער|הטונדרה הארקטית]][[קובץ:High Alpine Tundra Noatak National Preserve.jpg|ממוזער|טונדרה אלפינית בשמורת הטבע Noatak אלסקה]]הביומות העיקריות של העולם לפי קנדייג' (1961)<ref>{{Cite book|last=Kendeigh|first=S.C.|title=Animal ecology|date=1961|publisher=[[Prentice-Hall]]|location=Englewood Cliffs, NJ}}</ref> מתחלקות '''לביומות יבשתיות וביומות ימיות''':

* הביומות העיקריות של העולם לפי קנדייג' (1961)<ref>{{Cite book|last=Kendeigh|first=S.C.|title=Animal ecology|date=1961|publisher=[[Prentice-Hall]]|location=Englewood Cliffs, NJ}}</ref> מתחלקות לביומות יבשתיות וביומות ימיות:


=== ביומה יבשתית ===
=== ביומה יבשתית ===
שורה 64: שורה 62:
* [[שונית אלמוגים]]
* [[שונית אלמוגים]]


סוגי ביומה לפי Whittaker (1962, 1970, 1975)
'''סוגי ביומה''' לפי Whittaker (1962, 1970, 1975)


Wittaker{{אנג|Robert Harding Wittaker}} סיווג ביומות באמצעות שני גורמים אביוטיים: משקעים וטמפרטורה. ניתן לראות את התוכנית שלו כפישוט של הולדרידג'; נגיש יותר, אך חסר את הספציפיות הגדולה יותר של Holdridge. הוא ביסס את גישתו על בסיס תיאורטיות ודגימה אמפירית. הוא ערך בעבר סקירה של סיווגי ביומה.<ref>{{Cite journal|last=Whittaker|first=Robert H.|date=January–March 1962|title=Classification of Natural Communities|journal=[[Botanical Review]]|volume=28|pages=1–239|doi=10.1007/BF02860872}}</ref> הגדרות מפתח להבנת התוכנית של וויטאקר: ניתן לפשט את ההבחנה של וויטאקר בין המונח ביומה למונח היווצרות: המונח היווצרות משמש כאשר הוא מיושם על קהילות צמחים בלבד, בעוד שהמונח הביומה משמש כאשר מדובר בצמחים ובעלי חיים כאחד. השימוש המקובל של וויטאקר לסוג הביומה או סוג ההיווצרות היא שיטה רחבה יותר לסווג קהילות דומות.
Wittaker{{אנג|Robert Harding Wittaker}} סיווג ביומות באמצעות שני גורמים אביוטיים: משקעים וטמפרטורה. ניתן לראות את התוכנית שלו כפישוט של הולדרידג'; נגיש יותר, אך חסר את הספציפיות הגדולה יותר של Holdridge. הוא ביסס את גישתו על בסיס תיאורטיות ודגימה אמפירית. הוא ערך בעבר סקירה של סיווגי ביומה.<ref>{{Cite journal|last=Whittaker|first=Robert H.|date=January–March 1962|title=Classification of Natural Communities|journal=[[Botanical Review]]|volume=28|pages=1–239|doi=10.1007/BF02860872}}</ref> הגדרות מפתח להבנת התוכנית של וויטאקר: ניתן לפשט את ההבחנה של וויטאקר בין המונח ביומה למונח היווצרות: המונח היווצרות משמש כאשר הוא מיושם על קהילות צמחים בלבד, בעוד שהמונח הביומה משמש כאשר מדובר בצמחים ובעלי חיים כאחד. השימוש המקובל של וויטאקר לסוג הביומה או סוג ההיווצרות היא שיטה רחבה יותר לסווג קהילות דומות.
[[קובץ:Gliederung der Klimavegetation nach Dansereau-Whittaker (1957 & 1970).png|ממוזער|סיווג ביומות לפי Robert Harding Wittaker]]
[[קובץ:Gliederung der Klimavegetation nach Dansereau-Whittaker (1957 & 1970).png|ממוזער|סיווג ביומות לפי Robert Harding Wittaker]]
<ref name="Whittaker1975">{{Cite book|last=Whittaker|first=Robert H.|title=Communities and Ecosystems|date=1975|publisher=[[MacMillan Publishing]]|location=New York}}</ref> הפרמטרים לפי Whittaker לסיווג סוגי ביומה:
<ref name="Whittaker1975">{{Cite book|last=Whittaker|first=Robert H.|title=Communities and Ecosystems|date=1975|publisher=[[MacMillan Publishing]]|location=New York}}</ref> הפרמטרים של Whittaker לסיווג סוגי ביומה:


# רמות בין גאות: שיפוע הרטיבות של אזורים החשופים למים מתחלפים ויובש בעוצמות המשתנות לפי מיקום המעבר מגאות לשפל
# רמות בין גאות: שיפוע הרטיבות של אזורים החשופים למים מתחלפים ויובש בעוצמות המשתנות לפי מיקום המעבר מגאות לשפל
שורה 81: שורה 79:
# סוג תצורה: קבוצה של תצורות מתכנסות.
# סוג תצורה: קבוצה של תצורות מתכנסות.


סוגי ביומה לפי וולטר (1976, 2002) הקרואים זונוביומים-{{אנג|zonobiome}}
'''סוגי ביומה לפי וולטר''' (1976, 2002) הקרואים זונוביומים-{{אנג|zonobiome}}


הסיווג Heinrich Walter מתייחס לעונתיות של טמפרטורה ומשקעים, לפי תשעה סוגי ביומה עיקריים, עם תכונות האקלים וסוגי הצמחייה החשובים. הגבולות של כל ביומה מתואמים לתנאי לחות וקור, שני גורמים עיקריים המשפיעים על צורת הצמח המגדירה את האזור. תנאים קיצוניים, כמו הצפה בביצה, יכולים ליצור סוגים שונים של קהילות בתוך אותה הביומה.<ref name="WalterBreckle">{{Cite book|last=Walter|first=H.|url=https://books.google.com/books?id=SdaCSwxK5bIC|title=Walter's Vegetation of the Earth: The Ecological Systems of the Geo-Biosphere|last2=Breckle|first2=S-W.|date=2002|publisher=[[Springer-Verlag]]|isbn=9783540433156|location=New York|page=86|archive-url=https://web.archive.org/web/20161127041949/https://books.google.com/books?id=SdaCSwxK5bIC|archive-date=2016-11-27|via=[[Google Books]]}}</ref> <ref>{{Cite book|last=Walter|first=H.|title=Die ökologischen Systeme der Kontinente (Biogeosphäre). Prinzipien ihrer Gliederung mit Beispielen|date=1976|location=Stuttgart|language=de|trans-title=The ecological systems of the continents (biogeosphere). Principles of their outline with examples}}</ref> <ref>{{Cite book|last=Walter|first=H.|title=Ökologie der Erde|last2=Breckle|first2=S-W.|date=1991|volume=1, Grundlagen|location=Stuttgart|language=de|trans-title=Ecology of the Earth}}</ref>
הסיווג Heinrich Walter {{אנג|Heinrich Walter}}, בוטנאי גרמני, מתייחס לעונתיות של טמפרטורה ומשקעים, לפי תשעה סוגי ביומה עיקריים, עם תכונות האקלים וסוגי הצמחייה החשובים. הגבולות של כל ביומה מתואמים לתנאי לחות וקור, שני גורמים עיקריים המשפיעים על צורת הצמח המגדירה את האזור. תנאים קיצוניים, כמו הצפה בביצה, יכולים ליצור סוגים שונים של קהילות בתוך אותה הביומה.<ref name="WalterBreckle">{{Cite book|last=Walter|first=H.|url=https://books.google.com/books?id=SdaCSwxK5bIC|title=Walter's Vegetation of the Earth: The Ecological Systems of the Geo-Biosphere|last2=Breckle|first2=S-W.|date=2002|publisher=[[Springer-Verlag]]|isbn=9783540433156|location=New York|page=86|archive-url=https://web.archive.org/web/20161127041949/https://books.google.com/books?id=SdaCSwxK5bIC|archive-date=2016-11-27|via=[[Google Books]]}}</ref> <ref>{{Cite book|last=Walter|first=H.|title=Die ökologischen Systeme der Kontinente (Biogeosphäre). Prinzipien ihrer Gliederung mit Beispielen|date=1976|location=Stuttgart|language=de|trans-title=The ecological systems of the continents (biogeosphere). Principles of their outline with examples}}</ref> <ref>{{Cite book|last=Walter|first=H.|title=Ökologie der Erde|last2=Breckle|first2=S-W.|date=1991|volume=1, Grundlagen|location=Stuttgart|language=de|trans-title=Ecology of the Earth}}</ref>


{| class="wikitable"
{| class="wikitable"
שורה 128: שורה 126:
|צמחייה נמוכה וירוק עד, ללא עצים, צומחת על פני קרקעות קפואות לצמיתות
|צמחייה נמוכה וירוק עד, ללא עצים, צומחת על פני קרקעות קפואות לצמיתות
|}
|}
'''אזורים אקולוגיים''' לפי שולץ (1988)

שולץ Jurgen Schultz (1988, 2005) <ref>{{צ-ספר|שם=The Ecozones of the World: The Ecological Divisions of the Geosphere|קישור=https://books.google.co.il/books?id=twKm1qzrnyUC&printsec=frontcover&redir_esc=y#v=onepage&q&f=false|מו"ל=Springer Science & Business Media|שנת הוצאה=2005-07-20|ISBN=978-3-540-20014-7|מחבר=Jürgen Schultz|שפה=en}}</ref>הגדיר תשעה ''אזורים אקולוגיים'' (המושג שלו של אקו-זון דומה יותר למושג הביומה מאשר למושג ה- [[אזור ביוגאוגרפי|Ecozone]]
<ref name="Schultz">Schultz, J. ''Die Ökozonen der Erde'', 1st ed., Ulmer, Stuttgart, Germany, 1988, 488 pp.; 2nd ed., 1995, 535 pp.; 3rd ed., 2002; 4th ed., 2008; 5th ed., 2016. Transl.: ''The Ecozones of the World: The Ecological Divisions of the Geosphere''. Berlin: Springer-Verlag, 1995; 2nd ed., 2005, .</ref><ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.sciencedirect.com/topics/earth-and-planetary-sciences/ecozone|כותרת=Ecozone - an overview {{!}} ScienceDirect Topics|אתר=www.sciencedirect.com|תאריך_וידוא=2023-11-09}}</ref>


== מאפייני ביומות שונים ==
== מאפייני ביומות שונים ==

גרסה מ־19:54, 9 בנובמבר 2023

יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
אם הערך לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחתו.
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
אם הערך לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחתו.

בִּיּוֹמָהעברית: נוֹפָה[1]) היא חברה אקולוגית המשתרעת על פני שטח רחב, מוגדר מבחינה גאוגרפית ואקלימית, ומקיפה בדרך כלל כמה מערכות אקולוגיות. ביומות מוגדרות על סמך גורמים כמו מבנה הצמחייה (כמו עצים, שיחים, ועשבים), סוגי העלים (כמו עלים רחבים ועלים מחטניים), המרחק בין הצמחים (יער, חורש, סוואנה) ואקלים. ביומות מזוהות בדרך כלל עם דפוס מסוים של סוקצסיה אקולוגית ועם חברת שיא צמחית מסוימת. היא קרויה על שם הצמחה הדומיננטית major life zone

בעוד שביומה יכול לכסות שטחים קטנים, מיקרוביום הוא תערובת של מיקרו אורגניזמים המתקיימים במקביל במרחב מוגדר בקנה מידה קטן בהרבה. לדוגמה, המיקרוביום האנושי הוא אוסף של חיידקים, וירוסים ומיקרואורגניזמים אחרים הנמצאים על או בגוף האדם. [2]

סיווגים

סיווג אזור החיים של Holdridge. למרות שהוא נתפס כתלת-מימדי על ידי המקור שלו, הוא מוצג בדרך כלל כמערך דו-מימדי של משושים במסגרת משולשת.

קשה לחלק את העולם למספר אזורים אקולוגיים, בגלל המגוון בקנה מידה קטן שקיים בכל מקום על פני כדור הארץ ובגלל המעבר ההדרגתי מביום אחד לשני. לכן יש לשרטט את גבולותיהן באופן שרירותי ולאפיין אותן לפי התנאים הממוצעים השולטים בהם.[3] בשנת 1947, הבוטנאית והקלימטולוגית האמריקאית Leslie Holdridge סיווגה את האקלים על סמך ההשפעות הביולוגיות של הטמפרטורה והגשם על הצמחייה בהנחה ששני הגורמים האביוטיים הללו הם המשמעותיים ביותר והמשפיעים ביותר על סוגי הצמחייה המצויים בבית גידול. הולדרידג' משתמש בארבעת הצירים כדי להגדיר את "מחוזות הלחות", הנראים בבירור בתרשים שלו. בעוד שתוכנית זו מתעלמת במידה רבה מחשיפה לאדמה ולשמש, הולדרידג' סבר כי הטמפרטורה והגשם הגורימים החשובים ביותר.

ביומות יבשתיות

ביומות יבשתיות בחלוקה לפי צמחייה
  מדבר קרח
  רחב עלים ממוזג
  ערבה ממוזגת
  יער גשם סובטרופי
  יער מונסון
  שיחים יבשים
  ערבה יבשה
  סמי-מדבר
  סאוונת עשב
  סאוונת עצים
  יער יבש סובטרופי
  יערות הרים

מחלקים את כדור הארץ למספר ביומות לפי האקלים השורר בהן, המשפיע על המינים של בעלי חיים והצמחים שמתקיימים בהן. אחד הגורמים החשובים שמשפיעים על מיני בעלי החיים הוא אספקת האנרגיה מהשמש לאזור. סוגי הביומים העיקריים לפי Allee (1949) [4]:

הטונדרה הארקטית
טונדרה אלפינית בשמורת הטבע Noatak אלסקה

הביומות העיקריות של העולם לפי קנדייג' (1961)[5] מתחלקות לביומות יבשתיות וביומות ימיות:

ביומה יבשתית

ביומה ימית

סוגי ביומה לפי Whittaker (1962, 1970, 1975)

Wittaker(Robert Harding Wittaker) סיווג ביומות באמצעות שני גורמים אביוטיים: משקעים וטמפרטורה. ניתן לראות את התוכנית שלו כפישוט של הולדרידג'; נגיש יותר, אך חסר את הספציפיות הגדולה יותר של Holdridge. הוא ביסס את גישתו על בסיס תיאורטיות ודגימה אמפירית. הוא ערך בעבר סקירה של סיווגי ביומה.[6] הגדרות מפתח להבנת התוכנית של וויטאקר: ניתן לפשט את ההבחנה של וויטאקר בין המונח ביומה למונח היווצרות: המונח היווצרות משמש כאשר הוא מיושם על קהילות צמחים בלבד, בעוד שהמונח הביומה משמש כאשר מדובר בצמחים ובעלי חיים כאחד. השימוש המקובל של וויטאקר לסוג הביומה או סוג ההיווצרות היא שיטה רחבה יותר לסווג קהילות דומות.

סיווג ביומות לפי Robert Harding Wittaker

[7] הפרמטרים של Whittaker לסיווג סוגי ביומה:

  1. רמות בין גאות: שיפוע הרטיבות של אזורים החשופים למים מתחלפים ויובש בעוצמות המשתנות לפי מיקום המעבר מגאות לשפל
  2. שיפוע לחות אקלימי
  3. שיפוע טמפרטורה לפי גובה
  4. שיפוע טמפרטורה לפי קו רוחב
  5. לאורך שיפועים אלה, ציין ויטקר מספר מגמות שאפשרו לו לבסס באופן איכותי טיפוסי ביומה:
  6. פיזיוגנומיה: מתייחס למראה הצמחים, או למאפיינים אחרים הנראים לעין של הביומה. המאפיינים החיצוניים או המראה של קהילות או מינים אקולוגיים צמחיים.
  7. ביומה: קיבוץ של מערכות אקולוגיות יבשתיות ביבשת נתונה הדומה במבנה הצומח, הפיזיונומיה, תכונות הסביבה ומאפייני קהילות החיות שלהן.
  8. היווצרות: סוג מרכזי של קהילת הצמחים ביבשת נתונה.
  9. סוג ביומה: קיבוץ של ביומות מתכנסות או תצורות של יבשות שונות, המוגדרות על ידי פיזיונומיה.
  10. סוג תצורה: קבוצה של תצורות מתכנסות.

סוגי ביומה לפי וולטר (1976, 2002) הקרואים זונוביומים-(zonobiome)

הסיווג Heinrich Walter (Heinrich Walter), בוטנאי גרמני, מתייחס לעונתיות של טמפרטורה ומשקעים, לפי תשעה סוגי ביומה עיקריים, עם תכונות האקלים וסוגי הצמחייה החשובים. הגבולות של כל ביומה מתואמים לתנאי לחות וקור, שני גורמים עיקריים המשפיעים על צורת הצמח המגדירה את האזור. תנאים קיצוניים, כמו הצפה בביצה, יכולים ליצור סוגים שונים של קהילות בתוך אותה הביומה.[8] [9] [10]

זונוביומה סוג קרקע אזורי סוג צמחייה אזורית
ZB I. משווני, תמיד לח, מעט עונתיות בטמפרטורה חרסיות חומות משווניות יער גשם טרופי ירוק עד
ZB II. עונה טרופית, עונה גשומה בקיץ ועונה יבשה "חורפית" קרירה יותר חרסיות אדומות או אדמה אדומות יער עונתי טרופי, יער עונתי יבש, קרצוף או סוואנה
ZB III. אקלים סובטרופי, עונתי מאוד, צחיח סרוזמס, סירוזמס צמחייה מדברית עם משטח חשוף ניכר
ZB IV. ים תיכוני, עונת גשמים בחורף ובצורת בקיץ אדמה חומה ים תיכונית אדמות שיחים וחורשות סקלרופיליות (מותאמת לבצורת), רגישות לכפור
ZB V. חם מתון, כפור מזדמן, לעתים קרובות עם כמות גשמים מקסימלית בקיץ קרקעות יער צהובות או אדומות, קרקעות מעט פודסוליות יער ירוק עד מתון, רגיש מעט לכפור
ZB VI. אקלים נימורלי, מתון עם קפיאה בחורף אדמת יער חומה וקרקעות יער אפורות יער עמיד לכפור, נשירים, ממוזג
ZB VII. יבשתי, צחיח, עם קיץ חם או חם וחורף קר צ'רנוזמים לסרוזמים שטחי דשא ומדבריות ממוזגים
זב ח. בוריאל, קר ממוזג עם קיץ קריר וחורפים ארוכים פודסולים יער ירוק עד, עמיד לכפור, עם עלים מחטים ( טייגה )
ZB IX. קיץ קוטבי, קצר וקריר וחורפים ארוכים וקרים קרקעות חומוס טונדרה עם זרימת נוזלים (קרקעות פרמפרוסט ) צמחייה נמוכה וירוק עד, ללא עצים, צומחת על פני קרקעות קפואות לצמיתות

אזורים אקולוגיים לפי שולץ (1988)

שולץ Jurgen Schultz (1988, 2005) [11]הגדיר תשעה אזורים אקולוגיים (המושג שלו של אקו-זון דומה יותר למושג הביומה מאשר למושג ה- Ecozone [12][13]

מאפייני ביומות שונים

הטונדרה (Tundra)[14] מצויה באזורי הקטבים. אלו אזורים המקבלים מעט מאוד חום מקרני השמש ובשל כך האקלים שם קר מאד. אזור הקוטב הצפוני כולל את הביומה של הטונדרה, מישור רחב ידיים קפוא ונטול עצים, אין כמעט אנרגיית שמש ולכן אין הרבה בעלי חיים באזור. הטמפרטורות הממוצעות בחורף הארוך הן בסביבות 34oC- ובקיץ הקצר 8oC. היצורים מותאמים לתנאים הקשים ביותר, החורף ארוך וקר והקרקע כבר בעומק יחסית נמוך קפואה לחלוטין, רק לתקופה קצרה בשנה יש הארה של שמש בטונדרה. בגלל מבנה הקרקע, הצמחייה אינה מפתחת שורשים עמוקים אך עמידה לרוחות חזקות. בעלת יכולת לבצע תהליכי פוטוסינטזה בנוכחות כמות קרינת שמש נמוכה יחסית, וטמפרטורות נמוכות, כגון, חזזיות. רוב הצמחייה מתרבה ברבייה וגטטיבית. לבעלי החיים המצויים באזור יש תכונות המסייעות להם להתקיים בתנאים קיצון כאלה, כמו פרווה ושכבות שומן עבות. בעלי החיים מסוגלים להתרבות ולגדל את הצאצאים בחודשי הקיץ כך שיהיו מוכנים להסתגל לתנאי הקור של החורף. בחלקם מסוגלים להיכנס לשנת חורף (hybernation). הרבה בעלי חיים' בייחוד ציפורים נודדים דרומה מן הטונדרה לאזור שיש בו יותר גשם, יותר אנרגיה מן השמש ויותר אמצעי קיום.

אזורי הטייגה
יער מחטניים בטייגה אלסקה
יער גשם בשמורת טבע Windy Bay Gwaii Haanas

הטייגה - יער המחטניים (Boreal (Taiga),[15] נחשבת לביומה הגדולה ביותר על פני כדור הארץ. זהו אזור בו קרני השמש ישירות יותר' מופיעות במשך זמן ארוך יותר בשנה בהשוואה לטונדרה, ומאפשר קיום של צמחים ובעלי חיים ארוכים יותר. אומנם יש מעט שמש והטמפרטורות עדיין נמוכות אך יש בה כמות משקעים גבוהה יותר מהטונדרה. בעלי החיים מצמיחים פרווה עבה המאפשרת להם להתקיים בחורף. העצים הם ירוקי עד ומאכלסים יערות גשם (Temperate rain forests) באזורים שונים של העולם המקנה להם עמידות בטמפרטורות נמוכות ביותר. המחטניים הם בין הצמחים המצליחים ביותר בעולם ומאכלסים אזורים רבים גם מחוץ לביומה.

אזורי יערות נשירים של האזור האקלימי הממוזג

היער הנשיר (Temperate) [16] משתער מדרום ליער המחטניים, באזור הממוזג. יש בו מידות חום גבוהות יותר עקב קרינה רבה יותר של השמש, החורף קצר יותר בהשוואה ליער המחטניים, עם ארבע עונות שנה מוגדרות. עונת הצמיחה ארוכה יותר, שפע הלחות והקרקע הפורייה מהעלים שנרקבו מאפשרים קיום לצמחים ובעלי חיים רבים. יש בו את מאגר בעלי החיים והצמחים הגבוה ביותר ומשמש כמשאב לצריכת עצים. העצים הגבוהים יוצרים מעין חופה, הקולטת את מלוא עוצמתה של השמש. אור בכמות קטנה מסתנן ומגיע גם אל הצמחייה הנמוכה. יש אור שמש בשפע, גשם בשפע, רקבובית עלים שמעשירה את האדמה, מגוון רחב של צמחים ושל בעלי חיים. העצים מספקים לבעלי החיים מחסה, הגנה, מקום לקנון בו ומקורות מזון.H

יער גשם טרופי, Hoh, שרכים אווירניים
אזורי יערות גשם טרופיים

יער הגשם הטרופי (Tropical rain forest),[17] מקבלת יותר קרני שמש מכל ביומה אחרת ומקבלת עד כפליים מכמות הגשם ופי 70 אור שמש מהטונדרה, יש בה אנרגיית שמש בשפע כל השנה ויורד בה גשם כמעט בכל יום, הטמפרטורות גבוהות וכמעט אינן משתנות, תנאים אלה מאפשרים קיום מגוון עשיר של בעלי חיים. הביומה בעלת תנאים אקלימיים קבועים ביותר של כמויות משקעים, טמפרטורות ואור שמש. העצים עשויים להגיע לגובה של 50 מטרים על מנת לקלוט שמש, ומתחתם יש צמחים שמותאמים לקליטת אנרגיה בכמויות נמוכות, כגון, שיחים ושרכים.

ערבות העשב-Grassland
אזורי ערבות עשב ממוזגים, שרכים וסוואנה

ערבות העשב (Grassland) של צפון אמריקה ממערב ליער הנשיר. באזורים אלה חלה ירידה בכמות הצמחים ובגודלם בגלל כמות גשם קטנה יותר ואידוי רב יותר של המים. העשב השולט בביומה זו מספק מזון למספר רב של בעלי חיים שניזונים מצמחים. כאשר ערבות העשב קופאות בחורף נוצר מחסור במזון, וכמו בערבות הטונדרה גם כאן נודדים בעלי החיים דרומה בחורף כדי למצוא תנאי מחייה מתאימים. ערבות העשב מספקות מזון לעדרי בקר גדולים וזהו מקום גידולם של רוב החיטה בעולם.

סוואנה טרופית- Tropical Savana[18] של אזורים קרובים לקוו המשווה, באזורים אלה מורגש יובש עם מיעוט במשקעים בין אוקטובר למרץ בחצי כדור הארץ הדרומי, ובין אפריל לספטמבר בחצי כדור הארץ הצפוני. הטמפרטורות נעות בין 10-20oC בעונה היבשה ובין 20-30oC בעונה הגשומה. הסבנה מתחלקת לשלוש קבוצות על פי הצמחייה שלה:

צמחיה בסוואנה

אזור צמחיית עצים ושיחים מפוזרת.

אזור צמחיית שיחים מפוזרת.

אזור צמחיית עשבים.

הסוואנות נחשבות לאזורים אקולוגיים הנמצאים במעבר בין היערות הטרופיים המשווניים לבין המדבריות מדרום ומצפון לסוואנות. כמות חומרי המזון המצויה בסוואנות דלה, הקרקע ניזון מרקבובית שמקורה בנשירת עלים ומיניקת מינרלים מן הקרקע על ידי שורשי עצים ושיחים. 30% מן החומר הצמחי הנושר נאכל על ידי נמלים טרמיטים ונאגר בגופם, וניתן לשחררם להזנת הצמחייה, על ידי אמצעים מכניים המשמשים למחיצת אוכלוסיות של טרמיטים.

נוף אלפיני

ביומה ייחודית לאזורים הרריים גבוהים הקרויה אלפינית- Alpine, [19] משתרעת באזורים הרריים שונים על פני כדור הארץ: הרי האלפים, הרי האנדים והרי הרוקי, ההימלייה, הקרפטים, הפירנאים, הרי קווקז, הרי טיבט המתנשאים מעל 3,000 מטר גובה. האקלים הוא קר ויבש, עטיר רוחות ודל בחמצן ודו-תחמוצת-המפחמן הדרוש לפוטוסינטזה. שכבת הקרקע היא דקה ודלה, הצמחייה הנמוכה נאחזת בה על ידי רשת סבוכה של שורשים אופקיים המנצלים את המינרלים והרקבובית הצמחית. הצמחיה עמידה בפני טמפרטורות קפיאה ויובש. החורפים נמשכים 9 חודשים בשנה, צמחיה דלה ללא עצים, גדלים בה לא יותר מ-200 מינים.


ביומות שונות באוקיינוסים.


ביומה מדברית.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ נוֹפָה במילון ביולוגיה כללית (תשס"ט), 2009, באתר האקדמיה ללשון העברית
  2. ^ "Finally, A Map Of All The Microbes On Your Body". NPR. ארכיון מ-2018-04-16. נבדק ב-2018-04-05.
  3. ^ Schultz, Jürgen (1995). The ecozones of the world. Springer. pp. 2–3. ISBN 978-3-540-28527-4.
  4. ^ Allee, W.C. (1949). Principles of animal ecology. Philadelphia: Saunders Co. אורכב מ-המקור ב-2017-10-01.
  5. ^ Kendeigh, S.C. (1961). Animal ecology. Englewood Cliffs, NJ: Prentice-Hall.
  6. ^ Whittaker, Robert H. (בינואר–במרץ 1962). "Classification of Natural Communities". Botanical Review. 28: 1–239. doi:10.1007/BF02860872. {{cite journal}}: (עזרה)
  7. ^ Whittaker, Robert H. (1975). Communities and Ecosystems. New York: MacMillan Publishing.
  8. ^ Walter, H.; Breckle, S-W. (2002). Walter's Vegetation of the Earth: The Ecological Systems of the Geo-Biosphere. New York: Springer-Verlag. p. 86. ISBN 9783540433156. אורכב מ-המקור ב-2016-11-27 – via Google Books.
  9. ^ Walter, H. (1976). Die ökologischen Systeme der Kontinente (Biogeosphäre). Prinzipien ihrer Gliederung mit Beispielen [The ecological systems of the continents (biogeosphere). Principles of their outline with examples] (בגרמנית). Stuttgart.
  10. ^ Walter, H.; Breckle, S-W. (1991). Ökologie der Erde [Ecology of the Earth] (בגרמנית). Vol. 1, Grundlagen. Stuttgart.
  11. ^ Jürgen Schultz, The Ecozones of the World: The Ecological Divisions of the Geosphere, Springer Science & Business Media, 2005-07-20, ISBN 978-3-540-20014-7. (באנגלית)
  12. ^ Schultz, J. Die Ökozonen der Erde, 1st ed., Ulmer, Stuttgart, Germany, 1988, 488 pp.; 2nd ed., 1995, 535 pp.; 3rd ed., 2002; 4th ed., 2008; 5th ed., 2016. Transl.: The Ecozones of the World: The Ecological Divisions of the Geosphere. Berlin: Springer-Verlag, 1995; 2nd ed., 2005, .
  13. ^ Ecozone - an overview | ScienceDirect Topics, www.sciencedirect.com
  14. ^ The tundra biome, ucmp.berkeley.edu
  15. ^ taiga, education.nationalgeographic.org (באנגלית)
  16. ^ C W Jefferson, H R Schmitt, Assessment of Mineral Resource Potential, Phase I, in the Proposed area of Gwaii Haanas / South Moresby National Marine Park Reserve, 1992
  17. ^ Rainforest: Mission: Biomes, earthobservatory.nasa.gov, ‏2023-11-05 (באנגלית)
  18. ^ Savanna - Grassland, Climate, Animals | Britannica, www.britannica.com (באנגלית)
  19. ^ Earth Eclipse, Alpine Biome: Climate, Location, Temperature, Plants, and Animals, Earth Eclipse