המפלגה הליברלית-דמוקרטית (יפן) – הבדלי גרסאות

המפלגה הליברלית-דמוקרטית
自由民主党
מדינה	יפן
מנהיגים	יושיהידה סוגה
תקופת הפעילות	15 בנובמבר 1955 – הווה (68 שנים)
אידאולוגיות	לאומיות יפנית; שמרנות
מטה	צ'יודה, טוקיו
מיקום במפה הפוליטית	ימין
צבעים רשמיים	ירוק וכחול
	אתר המפלגה

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה מ־20:49, 22 בפברואר 2024

המפלגה הליברלית-דמוקרטית (ביפנית: 自由民主党), או בשמה המקוצר, LDP היא מפלגת ימין לאומית יפנית. זוהי המפלגה הגדולה ביותר ביפן. אף על פי השם שלה, המפלגה נחשבת לשמרנית יותר מאשר ליברלית.^[1]^[2]

היסטוריה

המפלגה, שהוקמה בשנת 1955, הייתה מפלגת השלטון והמפלגה הגדולה ביותר ברוב שנות המחצית השנייה של המאה ה-20 ובראשית המאה ה-21. בבחירות הכלליות בשנת 2009 הפסידה המפלגה את השלטון למפלגה הדמוקרטית וישבה באופוזיציה, אולם לאחר שבבחירות הכלליות לבית הנבחרים בשנת 2012 זכתה בשני שלישים מן המושבים, שבה המפלגה להיות המפלגה הגדולה.

LDP קמה בשנת 1955 כאשר המפלגה הליברלית והמפלגה הדמוקרטית, שתי מפלגות יפניות שמרניות של יפן התאחדו כנגד המפלגה הסוציאליסטית היפנית. באותה שנה ניצחה המפלגה בבחירות, והחזיקה ברוב המושבים בדיאט היפני עד לשנת 1993. כפי שהתגלה מאוחר יותר, ארגון ה-CIA האמריקאי השקיע מיליוני דולרים משנות ה-50 עד שנות ה-70 על מנת לתמוך במפלגה ולחזקה על חשבון מפלגות השמאל.^[3] אחד מתחומי פעילותה הראשונים הייתה מדיניות החוץ היפנית - בהשפעת LDP הפכה יפן לחברה באו"ם והתחילה בקשרים דיפלומטיים עם ברית המועצות. בשנות ה-70 החלה הידרדרות המפלגה, והיא הייתה מעורבת בפרשות רבות, כגון פרשת לוקהיד. למרות זאת, המפלגה המשיכה לשלוט עד שנת 1993, כאשר עם צניחת מדדי המניות וסוף עידן כלכלת הפלא היפנית נחלה המפלגה לראשונה תבוסה בבחירות. אך הממשלה החדשה בראשות "מפלגת חידוש יפן" החזיקה מעמד שנה בלבד, ובשנת 1994 המפלגה הסוציאליסטית יצאה מהממשלה והקימה קואליציה חדשה ביחד עם ה-LDP. בשנת 1996 המפלגה שוב קיבלה רוב בדיאט, אם כי לא משמעותי מספיק. במשך שנתיים המפלגה שלטה ללא אופוזיציה משמעותית, עד שבשנת 1998 הוקמה המפלגה הדמוקרטית של יפן, אשר צברה תמיכה במהירות.

הקווים המנחים של מדיניות המפלגה בתחום הכלכלי-חברתי הם צמיחה של כלכלת יפן המבוססת על ייצוא, שיתוף פעולה מדיני וביטחוני עם ארצות הברית, רפורמות מנהליות, הכוללות הפרטת חברות בבעלות המדינה ורפורמות הקשורות להזדקנות האוכלוסייה.

בבחירות שהתקיימו ביפן ב-30 באוגוסט 2009 נחלה מפלגת השלטון, המפלגה הליברלית דמוקרטית, מפלה, ולראשונה מזה חמישים שנה זכתה מפלגת האופוזיציה, המפלגה הדמוקרטית (DPJ), ברוב. בעקבות המהפך הודיע ראש הממשלה טארו אסו שבכוונתו לשאת באחריות ולהתפטר מתפקידו.^[4]

ב-16 בנובמבר 2012 הכריז ראש ממשלת יפן, יושיהיקו נודה, על פיזור הפרלמנט, ובבחירות שנערכו חודש לאחר מכן, זכתה המפלגה ב-320 מתוך 480 מושבי בית הנבחרים.

שינזו אבה כיהן כראש ממשלת יפן ונשיא המפלגה הליברלית-דמוקרטית מ-2012 ועד 2020, עת פרש עקב מצב בריאותי. מחליפו בכהונת ראש הממשלה, יושיהידה סוגה, גם הוא מהמפלגה הליברלית-דמוקרטית.

בפברואר 2021 עלה שמה של המפלגה בתקשורת העולמית לאחר שפורסם כי נשים הורשו לשבת בפגישות המפלגה אך במקביל נאסר עליהן לדבר בפגישות, החלטה זו ספגה ביקורת רבה מצד האופוזיציה במדינה.^[5]

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא המפלגה הליברלית-דמוקרטית בוויקישיתוף

אתר האינטרנט הרשמי של המפלגה הליברלית-דמוקרטית (ביפנית)
אתר האינטרנט הרשמי של המפלגה הליברלית-דמוקרטית (באנגלית)

המפלגה הליברלית-דמוקרטית, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
המפלגה הליברלית-דמוקרטית, ברשת החברתית אינסטגרם
המפלגה הליברלית-דמוקרטית, סרטונים בערוץ היוטיוב
המפלגה הליברלית-דמוקרטית, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

הערות שוליים

^ S. Carpenter, Why Japan Can't Reform: Inside the System, Springer, 2008-10-09, ISBN 978-0-230-59506-4. (באנגלית)
^ Bryan Mark Rigg, Flamethrower: Iwo Jima Medal of Honor Recipient and U.S. Marine Woody Williams and His Controversial Award, Japan's Holocaust and the Pacific War, Fidelis Historia, 2020-03-20, ISBN 978-1-7345341-1-5. (בערבית)
^ C.I.A. Spent Millions to Support Japanese Right in 50's and 60's / טים ויינר באתר New York Times, 9.10.1994
^ סוכנויות הידיעות, ר"מ יפן הכיר בהפסד ההיסטורי: אשא באחריות, ynet‏, 30 באוגוסט 2009
^ מנהיגים ביפן מסרבים להזמין נשים לפגישות: "מדברות יותר מידי", באתר בחדרי חרדים, 18 בפברואר 2021

[1] S. Carpenter, Why Japan Can't Reform: Inside the System, Springer, 2008-10-09, ISBN 978-0-230-59506-4. (באנגלית)

[2] Bryan Mark Rigg, Flamethrower: Iwo Jima Medal of Honor Recipient and U.S. Marine Woody Williams and His Controversial Award, Japan's Holocaust and the Pacific War, Fidelis Historia, 2020-03-20, ISBN 978-1-7345341-1-5. (בערבית)

[3] C.I.A. Spent Millions to Support Japanese Right in 50's and 60's / טים ויינר באתר New York Times, 9.10.1994

[4] סוכנויות הידיעות, ר"מ יפן הכיר בהפסד ההיסטורי: אשא באחריות, ynet‏, 30 באוגוסט 2009

[5] מנהיגים ביפן מסרבים להזמין נשים לפגישות: "מדברות יותר מידי", באתר בחדרי חרדים, 18 בפברואר 2021

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

@@ שורה 2: / שורה 2: @@
 | סמל = [[קובץ:Liberal Democratic Party.svg|מרכז|250px]]
 | מטה = [[צ'יודה]], [[טוקיו]]
-| אידאולוגיות = [[ליברליזם]], [[שמרנות]], [[לאומיות יפנית]]
+| אידאולוגיות = [[לאומיות]] [[יפנים|יפנית]]{{ש}}[[שמרנות]]
-| מיקום במפה הפוליטית = [[שמאל וימין בפוליטיקה|מרכז]] - [[ימין (פוליטיקה)|ימין]]
+| מיקום במפה הפוליטית = [[פוליטיקה ימנית|ימין]]
 | ארגונים בינלאומיים =
 | צבעים רשמיים = [[ירוק]] ו[[כחול]]
 | אתר אינטרנט = [http://www.jimin.jp/english/ אתר המפלגה]
@@ שורה 11: / שורה 11: @@
 }}
 [[קובץ:Japan LDP HQ.jpg|200px|ממוזער|שמאל|מטה המפלגה]]
+'''המפלגה הליברלית-דמוקרטית''' (ב[[יפנית]]: '''自由民主党'''), או בשמה המקוצר, '''LDP''' היא [[מפלגה|מפלגת]] [[פוליטיקה ימנית|ימין]] [[לאומיות|לאומית]] [[יפנים|יפנית]]. זוהי המפלגה הגדולה ביותר ב[[יפן]]. אף על פי השם שלה, המפלגה נחשבת ל[[שמרנות|שמרנית]] יותר מאשר [[ליברליזם|ליברלית]].<ref>{{צ-ספר|שם=Why Japan Can't Reform: Inside the System|קישור=https://books.google.co.il/books?id=dxaFDAAAQBAJ&pg=PA62&redir_esc=y#v=onepage&q&f=false|מו"ל=Springer|שנת הוצאה=2008-10-09|ISBN=978-0-230-59506-4|מחבר=S. Carpenter|שפה=en}}</ref><ref>{{צ-ספר|שם=Flamethrower: Iwo Jima Medal of Honor Recipient and U.S. Marine Woody Williams and His Controversial Award, Japan's Holocaust and the Pacific War|קישור=https://books.google.co.il/books?id=HLfcDwAAQBAJ&pg=PT877&redir_esc=y#v=onepage&q&f=false|מו"ל=Fidelis Historia|שנת הוצאה=2020-03-20|ISBN=978-1-7345341-1-5|מחבר=Bryan Mark Rigg|שפה=ar}}</ref>
-'''המפלגה הליברלית-דמוקרטית''' (ב[[יפנית]]: '''自由民主党'''), או בשמה המקוצר, '''LDP''' היא ה[[מפלגה]] הגדולה ביותר ב[[יפן]].
 == היסטוריה ==
 המפלגה, שהוקמה בשנת [[1955]], הייתה [[מפלגת שלטון|מפלגת השלטון]] והמפלגה הגדולה ביותר ברוב שנות המחצית השנייה של [[המאה ה-20]] ובראשית [[המאה ה-21]]. ב[[הבחירות הכלליות ביפן 2009|בחירות הכלליות בשנת 2009]] הפסידה המפלגה את השלטון ל[[המפלגה הדמוקרטית (יפן)|מפלגה הדמוקרטית]] וישבה ב[[אופוזיציה]], אולם לאחר שב[[הבחירות הכלליות ביפן 2012|בחירות הכלליות]] ל[[בית הנבחרים של יפן|בית הנבחרים]] בשנת [[2012]] זכתה בשני שלישים מן המושבים, שבה המפלגה להיות המפלגה הגדולה.
-LDP קמה בשנת 1955 כאשר המפלגה הליברלית והמפלגה הדמוקרטית, שתי מפלגות יפניות [[שמרנות|שמרניות]] של יפן התאחדו כנגד המפלגה ה[[סוציאליזם|סוציאליסטית]] היפנית. באותה שנה ניצחה המפלגה בבחירות, והחזיקה ברוב המושבים בדיאט היפני עד לשנת [[1993]]. כפי שהתגלה מאוחר יותר, ארגון ה-[[CIA]] ה[[ארצות הברית|אמריקאי]] השקיע מיליוני [[דולר אמריקני|דולרים]] מ[[שנות ה-50 של המאה ה-20|שנות ה-50]] עד [[שנות ה-70 של המאה ה-20|שנות ה-70]] על מנת לתמוך במפלגה ולחזקה על חשבון מפלגות השמאל{{הערה|1=[http://query.nytimes.com/gst/fullpage.html?res=9C0DE2DA113DF93AA35753C1A962958260 C.I.A. Spent Millions to Support Japanese Right in 50's and 60's / טים ויינר באתר New York Times, 9.10.1994]}}. אחד מתחומי פעילותה הראשונים הייתה מדיניות החוץ היפנית - בהשפעת LDP הפכה יפן לחברה ב[[האומות המאוחדות|או"ם]] והתחילה בקשרים דיפלומטיים עם [[ברית המועצות]]. בשנות ה-70 החלה הידרדרות המפלגה, והיא הייתה מעורבת בפרשות רבות, כגון [[פרשת לוקהיד]]. למרות זאת, המפלגה המשיכה לשלוט עד שנת 1993, כאשר עם צניחת מדדי המניות וסוף עידן כלכלת הפלא היפנית נחלה המפלגה לראשונה תבוסה בבחירות. אך הממשלה החדשה בראשות "מפלגת חידוש יפן" החזיקה מעמד שנה בלבד, ובשנת [[1994]] המפלגה הסוציאליסטית יצאה מהממשלה והקימה קואליציה חדשה ביחד עם ה-LDP. בשנת [[1996]] המפלגה שוב קיבלה רוב בדיאט, אם כי לא משמעותי מספיק. במשך שנתיים המפלגה שלטה ללא אופוזיציה משמעותית, עד שבשנת [[1998]] הוקמה המפלגה הדמוקרטית של יפן, אשר צברה תמיכה במהירות.
+LDP קמה בשנת 1955 כאשר המפלגה הליברלית והמפלגה הדמוקרטית, שתי מפלגות יפניות [[שמרנות|שמרניות]] של יפן התאחדו כנגד המפלגה ה[[סוציאליזם|סוציאליסטית]] היפנית. באותה שנה ניצחה המפלגה בבחירות, והחזיקה ברוב המושבים בדיאט היפני עד לשנת [[1993]]. כפי שהתגלה מאוחר יותר, ארגון ה-[[CIA]] ה[[ארצות הברית|אמריקאי]] השקיע מיליוני [[דולר אמריקני|דולרים]] מ[[שנות ה-50 של המאה ה-20|שנות ה-50]] עד [[שנות ה-70 של המאה ה-20|שנות ה-70]] על מנת לתמוך במפלגה ולחזקה על חשבון מפלגות השמאל.{{הערה|1=[http://query.nytimes.com/gst/fullpage.html?res=9C0DE2DA113DF93AA35753C1A962958260 C.I.A. Spent Millions to Support Japanese Right in 50's and 60's / טים ויינר באתר New York Times, 9.10.1994]}} אחד מתחומי פעילותה הראשונים הייתה מדיניות החוץ היפנית - בהשפעת LDP הפכה יפן לחברה ב[[האומות המאוחדות|או"ם]] והתחילה בקשרים דיפלומטיים עם [[ברית המועצות]]. בשנות ה-70 החלה הידרדרות המפלגה, והיא הייתה מעורבת בפרשות רבות, כגון [[פרשת לוקהיד]]. למרות זאת, המפלגה המשיכה לשלוט עד שנת 1993, כאשר עם צניחת מדדי המניות וסוף עידן כלכלת הפלא היפנית נחלה המפלגה לראשונה תבוסה בבחירות. אך הממשלה החדשה בראשות "מפלגת חידוש יפן" החזיקה מעמד שנה בלבד, ובשנת [[1994]] המפלגה הסוציאליסטית יצאה מהממשלה והקימה קואליציה חדשה ביחד עם ה-LDP. בשנת [[1996]] המפלגה שוב קיבלה רוב בדיאט, אם כי לא משמעותי מספיק. במשך שנתיים המפלגה שלטה ללא אופוזיציה משמעותית, עד שבשנת [[1998]] הוקמה המפלגה הדמוקרטית של יפן, אשר צברה תמיכה במהירות.
 הקווים המנחים של מדיניות המפלגה בתחום הכלכלי-חברתי הם צמיחה של כלכלת יפן המבוססת על [[ייצוא]], שיתוף פעולה מדיני וביטחוני עם [[ארצות הברית]], רפורמות מנהליות, הכוללות [[הפרטה|הפרטת]] חברות בבעלות המדינה ורפורמות הקשורות ל[[הזדקנות האוכלוסייה]].
-בבחירות שהתקיימו ביפן ב-[[30 באוגוסט]] [[2009]] נחלה מפלגת השלטון, המפלגה הליברלית דמוקרטית, מפלה, ולראשונה מזה חמישים שנה זכתה מפלגת האופוזיציה, [[המפלגה הדמוקרטית (יפן)|המפלגה הדמוקרטית (DPJ)]], ברוב. בעקבות המהפך הודיע ראש הממשלה [[טארו אסו]] שבכוונתו לשאת באחריות ולהתפטר מתפקידו{{הערה|1=סוכנויות הידיעות, [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3769235,00.html ר"מ יפן הכיר בהפסד ההיסטורי: אשא באחריות], [[ynet]]{{כ}}, 30 באוגוסט 2009}}.
+בבחירות שהתקיימו ביפן ב-[[30 באוגוסט]] [[2009]] נחלה מפלגת השלטון, המפלגה הליברלית דמוקרטית, מפלה, ולראשונה מזה חמישים שנה זכתה מפלגת האופוזיציה, [[המפלגה הדמוקרטית (יפן)|המפלגה הדמוקרטית (DPJ)]], ברוב. בעקבות המהפך הודיע ראש הממשלה [[טארו אסו]] שבכוונתו לשאת באחריות ולהתפטר מתפקידו.{{הערה|1=סוכנויות הידיעות, [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3769235,00.html ר"מ יפן הכיר בהפסד ההיסטורי: אשא באחריות], [[ynet]]{{כ}}, 30 באוגוסט 2009}}
 ב-[[16 בנובמבר]] 2012 הכריז [[ראש ממשלת יפן]], [[יושיהיקו נודה]], על פיזור הפרלמנט, ובבחירות שנערכו חודש לאחר מכן, זכתה המפלגה ב-320 מתוך 480 מושבי בית הנבחרים.
@@ שורה 26: / שורה 26: @@
 [[שינזו אבה]] כיהן כ[[ראש ממשלת יפן]] ונשיא המפלגה הליברלית-דמוקרטית מ-2012 ועד 2020, עת פרש עקב מצב בריאותי. מחליפו בכהונת ראש הממשלה, [[יושיהידה סוגה]], גם הוא מהמפלגה הליברלית-דמוקרטית.
-בפברואר 2021 עלה שמה של המפלגה בתקשורת העולמית לאחר שפורסם כי נשים הורשו לשבת בפגישות המפלגה אך במקביל נאסר עליהן לדבר בפגישות, החלטה זו ספגה ביקורת רבה מצד ה[[אופוזיציה]] במדינה{{הערה|{{בחדרי חרדים||מנהיגים ביפן מסרבים להזמין נשים לפגישות: "מדברות יותר מידי"|1186548|18 בפברואר 2021}}}}.
+בפברואר 2021 עלה שמה של המפלגה בתקשורת העולמית לאחר שפורסם כי נשים הורשו לשבת בפגישות המפלגה אך במקביל נאסר עליהן לדבר בפגישות, החלטה זו ספגה ביקורת רבה מצד ה[[אופוזיציה]] במדינה.{{הערה|{{בחדרי חרדים||מנהיגים ביפן מסרבים להזמין נשים לפגישות: "מדברות יותר מידי"|1186548|18 בפברואר 2021}}}}
 ==קישורים חיצוניים==