אבן נייר ומספריים
 |
 |
 |
| כל אחד מהמצבים הבסיסיים משמאל לימין מנצח את המצב שאחריו: מספריים, נייר ואבן. | ||
אבן נייר ומספריים (נקרא גם: "אבן-שוק", "אבן ג'וּק", "שַה" או "אבן יָארוּ") הוא משחק ילדים לשניים המבוסס על יחס בלתי טרנזיטיבי בין העצמים: מספריים גוזרים נייר, הנייר עוטף את האבן, והאבן מסוגלת לשבור את המספריים. נהוג להשתמש במשחק כדי לקבל החלטות ולפתור סכסוכים בין שני ילדים.
תוכן עניינים |
[עריכה] כללי המשחק
כל אחד מן השחקנים מסתיר יד אחת מאחורי גבו ובוחר לו אחת מתנוחות האצבעות המסמלות את החפץ: אגרוף כאבן, יד פרושה כנייר ושתי אצבעות כמספריים. אז קוראים יחדיו השניים: "אבן נייר ומספריים, המנצח בין השניים, אחת שתיים שלוש" (יש שמכריזים רק "אבן שוק"), ומראים בו זמנית את הידיים. המנצח הוא זה שהחפץ שלו גובר על החפץ של רעהו. אם שני השחקנים מראים אותו חפץ חוזרים על הפעולה, אלא שלא חוזרים על טקסט הפתיחה המלא, אלא מדלגים ל-"אחת, שתיים שלוש" (ובהמשך, רק המילה שלוש).
[עריכה] שימושי המשחק
לרוב משתמשים במשחק זה כדי להגריל דבר מה, כמו למשל מי הקבוצה שתפתח במשחק וברשותה הכדור.
בהטלת מטבע ("עץ או פלי") משיגים תוצאה דומה. ההבדל בין שני המשחקים הוא שב"אבן נייר ומספריים" יכול להיווצר מצב של תיקו, במקרה ששני המשתתפים הציגו את אותו החפץ.
בשל תכונה זו של המשחק, והעובדה שהוא מבוסס על בחירה ולא על מזל בלבד, הרי שאם משחקים מספר רב של משחקים ברצף ולא רק עד להכרעה, המשחק חדל מלהיות מבוסס על מזל עיוור, וחשיבות גדולה יותר ניתנת ליכולת לזהות את דפוס הפעולה ודרך קבלת ההחלטות של היריב. בתורת המשחקים מוסבר כי הדרך היחידה להבטיח שסיכויי ההצלחה לא ירדו מ-50% (וזאת כנגד כל אסטרטגיה של היריב), היא לבחור את ההחלטה באופן אקראי ובלתי תלוי בכל סיבוב של המשחק, כשלכל אפשרות ניתן סיכוי שווה.
טורנירים של אבן נייר ומספריים נערכים לעתים, וטורניר שהתקיים בשנת 2003 בקנדה משך תשומת לב תקשורתית.
[עריכה] מקור המשחק
מקור המשחק לא ברור עד היום. יש מאמינים שהמשחק התקיים בערך משנת 200 לפנה"ס ביפן, ובמאה ה-19 עבר לאירופה. יש השערות שהוא הגיע מפורטוגל כבר במאה הראשונה לספירה על ידי הרומאים שכבשו את האזור.
[עריכה] גרסאות של המשחק
המשחק מוכר במדינות רבות בעולם. ביפן הוא נקרא Jan-Ken-Pon, באיטליה Mora, באינדונזיה הגרסה היא של "פיל-אדם-נמלה".
גרסה מורחבת של המשחק היא "אבן נייר מספרים לטאה וספוק", בה מתווספות עוד שתי אפשרויות לבחירה: לטאה (היד מוצבת באופן דומה לבובת גרב) וספוק - דמות מסדרת הטלוויזיה "מסע בין כוכבים" (היד מוצבת באופן שבו ספוק נפרד ומברך אנשים).[1] הגרסה הוזכרה בעיתון הטיימס ב-2005, אך עלתה למודעות בעיקר ב-2008 כאשר הוזכרה בפרק של סדרת הטלוויזיה "המפץ הגדול" על ידי דוקטור שלדון לי קופר. החוקים במשחק המורחב הם: מספריים גוזרים נייר; נייר עוטף אבן; אבן מועכת לטאה; לטאה מכיש את ספוק; ספוק שובר מספריים; מספריים עורפות ראש הלטאה; לטאה אוכלת נייר; נייר מפריך ספוק; ספוק מאדה אבן; אבן שוברת מספריים.
[עריכה] במשחקי המחשב
בחלק ממשחקי האסטרטגיה פיתחו מספר שיטות המתבססות על המשחק. הפשוטה מביניהן מחלקת את היחידות לשלושה סוגים, כך שכל סוג מביס סוג אחד ומובס על ידי אחר. במערכות משחק מתוחכמות יותר ניתן למצוא יותר משלושה סוגים של יחידות אשר ביניהן אינטרקציה מסוג דומה.
[עריכה] ראו גם
[עריכה] קישורים חיצוניים
- אסף אביר, 5 דרכים לנצח באבן-נייר-ומספריים, באתר נענע 10, 22 באוקטובר 2006
[עריכה] הערות שוליים
- ^ יואב בלום, על אבן-נייר-מספריים-לטאה-ספוק
