אבן נייר ומספריים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
SssStein.jpg SssPapier.jpg SssSchere.jpg
כל אחד מהמצבים הבסיסיים משמאל לימין מנצח את המצב שאחריו: מספריים, נייר ואבן.
תיאור גרפי של המשחק
התשלומים לשחקן 1 (תשלום שמאלי) ולשחקן 2 (תשלום ימני) במשחק אבן נייר ומספריים, ניתוח על פי תורת המשחקים

אבן נייר ומספריים (נקרא גם: "אבן-שוק", "אבן ג'וּק", "שַה", "אֶבֶנְיָרוּ מספרים"‏[1] או "אבן יָארוּ") הוא משחק ילדים. נהוג להשתמש במשחק כדי לקבל החלטות ולפתור סכסוכים בין שני ילדים.

כללי המשחק[עריכת קוד מקור | עריכה]

כל אחד מן השחקנים מסתיר יד אחת מאחורי גבו ובוחר לו אחת מתנוחות האצבעות המסמלות את החפץ: אגרוף כאבן, יד פרושה כנייר ושתי אצבעות כמספריים. אז קוראים יחדיו השניים: "אבן נייר ומספריים, המנצח בין השניים, אחת שתיים שלוש" (יש שמכריזים רק "אבן שוק", בירושלים נהוג להכריז "אבן ג'וק" ), ומראים בו זמנית את הידיים. המנצח הוא זה שהחפץ שלו גובר על החפץ של רעהו. אם שני השחקנים מראים אותו חפץ חוזרים על הפעולה, אלא שלא חוזרים על טקסט הפתיחה המלא, אלא מדלגים ל-"אחת, שתיים שלוש" (ובהמשך, רק המילה שלוש).

שימושי המשחק[עריכת קוד מקור | עריכה]

לרוב משתמשים במשחק זה כדי להגריל דבר מה, כמו למשל מי הקבוצה שתפתח במשחק וברשותה הכדור.

בהטלת מטבע ("עץ או פלי") משיגים תוצאה דומה. ההבדל בין שני המשחקים הוא שב"אבן נייר ומספריים" יכול להיווצר מצב של תיקו, במקרה ששני המשתתפים הציגו את אותו החפץ.

בשל תכונה זו של המשחק, והעובדה שהוא מבוסס על בחירה ולא על מזל בלבד, הרי שאם משחקים מספר רב של משחקים ברצף ולא רק עד להכרעה, המשחק חדל מלהיות מבוסס על מזל עיוור, וחשיבות גדולה יותר ניתנת ליכולת לזהות את דפוס הפעולה ודרך קבלת ההחלטות של היריב. בתורת המשחקים מוסבר כי הדרך היחידה להבטיח שסיכויי ההצלחה לא ירדו מ-50% (וזאת כנגד כל אסטרטגיה של היריב), היא לבחור את ההחלטה באופן אקראי ובלתי תלוי בכל סיבוב של המשחק, כשלכל אפשרות ניתן סיכוי שווה.

טורנירים של אבן נייר ומספריים נערכים לעתים, וטורניר שהתקיים בשנת 2003 בקנדה משך תשומת לב תקשורתית[דרוש מקור][דרושה הבהרה].

מקור המשחק[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקור המשחק לא ברור עד היום. יש מאמינים שהמשחק התקיים בערך משנת 200 לפנה"ס ביפן, ובמאה ה-19 עבר לאירופה. יש השערות שהוא הגיע מפורטוגל כבר במאה הראשונה לספירה על ידי הרומאים שכבשו את האזור.

גרסאות של המשחק[עריכת קוד מקור | עריכה]

המשחק מוכר במדינות רבות בעולם. ביפן הוא נקרא Jan-Ken-Pon, באיטליה Mora, באינדונזיה הגרסה היא של "פיל-אדם-נמלה".

הרבה ילדים בעולם ממציאים גרסאות של המשחק שהן אותו הדבר, רק מחליפים כל דמות במשהו אחר, או מדי פעם חוקים יותר מסובכים.

דיאגרמה המציגה (מלמעלה ובכיוון השעון): מספריים, נייר, אבן, לטאה, ספוק.

קיימת גרסה מורחבת של המשחק שנקראת "אבן נייר מספרים לטאה ספוק" שבה החוקיות מסובכת יותר, וגם מתווספות עוד שתי אפשרויות לבחירה: לטאה (היד מוצבת באופן דומה לבובת גרב) וספוק - דמות מסדרת הטלוויזיה "מסע בין כוכבים" (מסומן על ידי ההצדעה הוולקנית "חיו חיים ארוכים ושגשגו", המזוהה עם דמותו של ספוק בסדרה). גרסה זו של המשחק הומצאה על ידי סאם קאס (Sam Kass) ואשתו, קרן ברילה (Karen Bryla)‏[2]. הגרסה הוזכרה בעיתון הטיימס ב-2005, אך עלתה למודעות בעיקר ב-2008 כאשר הוזכרה בפרק של סדרת הטלוויזיה "המפץ הגדול" על ידי הדמות דוקטור שלדון לי קופר. החוקים במשחק המורחב הם: מספריים גוזרות נייר; נייר עוטף אבן; אבן מועכת לטאה; לטאה מכישה את ספוק; ספוק שובר מספריים; מספריים עורפות ראש הלטאה; לטאה אוכלת נייר; נייר (כלומר מאמר, באנגלית paper) מפריך את ספוק; ספוק מאדה אבן; אבן שוברת מספריים‏[3]. הסיכוי לתיקו באופן מקרי בגרסה זו יורד לעשרים אחוז במקום שליש בגרסה המקורית.

במשחקי המחשב[עריכת קוד מקור | עריכה]

בחלק ממשחקי האסטרטגיה פיתחו מספר שיטות המתבססות על המשחק. הפשוטה מביניהן מחלקת את היחידות לשלושה סוגים, כך שכל סוג מביס סוג אחד ומובס על ידי אחר. במערכות משחק מתוחכמות יותר ניתן למצוא יותר משלושה סוגים של יחידות אשר ביניהן אינטרקציה מסוג דומה.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אמנון דנקנר, דוד טרטקובר, איפה היינו ומה עשינו, אוצר שנות החמישים והשישים, כתר הוצאה לאור, עמ' 9.
  2. ^ הסיפור האמיתי מאחורי אבן-נייר-מספריים-לטאה-ספוק
  3. ^ יואב בלום, על אבן-נייר-מספריים-לטאה-ספוק