אגם היערות

אגם היערות
Lake of the Woods
מידע כללי
על שם	יער
סוג	אגם
מידות
שטח	4,350 קילומטר רבוע
גובה	322 מטר מעל לפני הים
אורך	110 קילומטר
רוחב ממוצע	95 ק"מ
עומק מרבי	64 מטר
מידע נוסף
נהר מזין	הנהר הגשום
מקור לנהר	נהר ויניפג
מדינות באגן הניקוז	קנדה, ארצות הברית
איים	14,552
קואורדינטות	49°05′25″N 95°14′20″W / 49.090277777778°N 95.238888888889°W
	(למפת קנדה רגילה) אוטווה אדמונטון ויניפג ונקובר טורונטו מונטריאול מיסיסוגה קוויבק סיטי סנט ג'ונס רג'יינה שארלוטטאון ילונייף איקאלואיט וייטהורס ארצות הברית אלסקה גרינלנד איס. ים בופור מפרץ; הדסון; ה; ש; ק; ט; האוקיינוס; האטלנטי; אגם היערות

אגם היערות (באנגלית: Lake of the Woods, בצרפתית: lac des Bois) הוא אגם בפרובינציות אונטריו ומניטובה שבקנדה וכן במדינת מינסוטה שבארצות הברית. במינסוטה, האגם מפריד חלק יבשתי של המדינה שמכונה הזווית הצפון-מערבית מיתר ארצות הברית. באזור זה נמצאת העיירה אנג'ל, שעל מנת להגיע אליה יש לעבור דרך קנדה או לחצות את האגם. זהו גם האזור הצפוני ביותר ברצף 48 המדינות של ארצות הברית (ללא אלסקה והוואי).

לאגם היערות מתנקזים הנהר הגשום, אגם שואל, אגם קאקאגי ומספר נהרות קטנים יותר. האגם עצמו מתנקז לנהר ויניפג.

גובה האגם הוא 322 מטר מעל פני הים, אורכו 110 קילומטר, רוחבו 95 קילומטר ושטחו 4,350 קילומטר רבוע. עומקו המרבי הוא 64 מטר, ויש בו 14,552 איים. האגם הוא ימת המים המתוקים השישית בגודלה בארצות הברית אחרי חמש הימות הגדולות.

מקור שמו של האגם הוא בחזותו המיוערת^[1].

האיים באגם מהווים בתי גידול ל-Piping Plover, ציפור ממשפחת החופמיים וכן למספר גדול של שקנאים אמריקניים. עד ראשית המאה ה-20 הם סיפקו מחסה גם לתת-מין של אייל הצפון. כמו כן, ישנם גם מאות זוגות של עיטם לבן-ראש שמקננים באיים שבאגם.

שלטון[עריכת קוד מקור | עריכה]

בניית סכרים בשקעי האגם בשלהי המאה ה-19 הביאה לחששות מפני מפלסי מים קיצוניים בתחילת המאה ה-20. בתגובה, הקימו ממשלות קנדה וארצות הברית את הוועדה המשותפת הבינלאומית (IJC) ב-1912. בשנת 1917 המליצה הוועדה על הקמת ועדי בקרה וכן על התנאים בהם ינוהל האגם. הראשון בסדרת הוועדים הוקם בשנת 1919. בשנת 1922 נחתם ההסכם המשולש קנדה-אונטריו-מניטובה. בתחילה, רק קנדה ואונטריו מינו חברי הנהלה מאחר שבאותה עת משאבי הטבע במניטובה נוהלו על ידי קנדה.

בעקבות המלצות ה-IJC הדיונים בין ממשלות קנדה וארצות הברית הביאו לוועידת הפרוטוקול ארצות הברית-קנדה ב-1925 בנוגע לאגם היערות. האמנה שנחתמה קבעה את טווח מפלס המים באגם וכן את אופן הניהול הכללי שלו. עוד סוכם כי בכל מקרה בו לא תהיה הסכמה בין קנדה לארצות הברית, הנושא יועבר להחלטת IJC.

איי האגם[עריכת קוד מקור | עריכה]

חצי האי אולנאו[עריכת קוד מקור | עריכה]

האזור היבשתי הגדול ביותר באגם הוא חצי האי אולנאו. הוא מחובר ליבשה באמצעות רצועת אדמה צרה בפינתו הדרום-מזרחית, אך תעלה שנחצבה ברצועה זו הפכה את אולנאו לאי למשך מספר שנים, עד שמולאה באדמה. שטחו של האי כ-32 קילומטר ורוחבו 16 קילומטר. ממוקמים בו מעל שמונים אגמים, הגדול שבהם הוא אגם החץ, בתוכו נמצאים 13 איים.

חצי האי אולנאו נקרא על שמו של האב ז'אן-פייר אולנאו, כומר צרפתי קתולי שנהרג על ידי הילידים באמריקה ב-8 ביוני 1736 באגם.