נונאווט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
נונאווט
ᓄᓇᕗᑦ
דגל נונאווט סמל נונאווט
(בפירוט) (בפירוט)
מוטו: Nunavut Sannginivut (אינוקטיטוט: אדמתנו היא כוחנו)
מפת קנדה - נונאווט בהדגשה
פרובינציות נוספות של קנדה
עיר בירה איקאלואיט
העיר הגדולה ביותר איקאלואיט
מושל אדנה אליאס
ראש ממשלה פיטר טפטונה (ממשלת קונצנזוס)
שטח 2,093,190 קמ"ר (ראשונה בגודלה)
- שטחי יבשה 1,936,113 קמ"ר
- שטחי מים 157,077 קמ"ר (7.5%)
אוכלוסייה (2006)
- אוכלוסין 29,474 (שלוש עשרה באוכלוסייתה)
- צפיפות אוכלוסין 0.01 נפשות לקמ"ר (שלוש עשרה בצפיפותה)
כניסה לקונפדרציה
- תאריך 1 באפריל 1999
- סדר 13 בכניסתה
אזור זמן UTC-4, UTC-5, UTC-6, UTC-7
ייצוג בבית הנבחרים של קנדה
- מושבים בבית הנבחרים 1
- מושבים בסנאט 1
קיצורים
- דואר NU (היה זמנית NT)
- ISO CA-NU
קידומת דואר X
אתר אינטרנט www.gov.nu.ca
(למפת נונאווט רגילה)

נוּנַאווּט (אנגלית וצרפתית: Nunavut; אינוקטיטוט: ᓄᓇᕗᑦ) היא הגדולה והחדשה בטריטוריות קנדה. נונאווט הופרדה רשמית מהטריטוריות הצפון-מערביות והפכה לטריטוריה עצמאית ב-1 באפריל 1999 בעקבות חוק נונאווט וחוק הסכם תביעות המקרקעין של נונאווט.

בירת נונאווט היא איקאלואיט (נקראה בעבר "פרובישר ביי") הנמצאת על האי באפין.

נונאווט היא הטריטוריה הגדולה ביותר של קנדה, ויש בה האוכלוסייה הפחותה ביותר - כ-29,300 תושבים המתגוררים על שטח הגדול משטחה של אירופה המערבית.

מקור השם[עריכת קוד מקור | עריכה]

פירוש השם "נונאוט" הוא "אדמתנו" באינוקטיטוט - שפת האינואיט.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

באזור שבו נמצאת הטריטוריה התקיימה התיישבות רציפה במהלך 4,000 השנים האחרונות. רוב ההיסטוריונים מזהים את חופו של האי באפין כהלולאנד המופיעה בסאגות הנורדיות, וסביר שתושבי האזור היו בקשרי מסחר עם הספנים הנורדים.

בשנת 1576, מרטין פרובישר, בניסיון לגלות את המעבר הצפון מערבי, חשב שגילה מרבצי זהב במפרץ פרובישר (הקרוי על שמו) לחופי האי באפין. בדיעבד הסתבר שאין זהב באזור, אולם פרובישר יצר את המגע הראשון בין האדם האירופי עם האינואיט - האינדיאנים המקומיים - מגע עוין שכלל תפיסת המקומיים בכוח והבאתם לאנגליה לצורכי תצוגה, שם הם מתו לאחר זמן קצר.

במהלך המאה ה-17 עברו באזור נונאווט מגלי ארצות נוספים, בניסיון לגלות את המעבר הצפון-מערבי, ביניהם הנרי הדסון, ויליאם באפין ורוברט ביילוט.

בשנת 1976 נערך משא ומתן בין האינואיט לבין הממשל הפדרלי הקנדי בעניין בעלותם על השטח. באפריל 1982 הצביע רוב של תושבי הטריטוריות הצפון-מערביות בעד הפרדת הטריטוריות לשתי טריטוריות ומתן שטחים לאינואיט. ההסכם הושג בחודש ספטמבר בשנת 1992, ואושר במשאל עם על ידי 85% מתושבי האזור. ביוני 1993 עבר "חוק ההסכם בדבר תביעת השטח של האינואיט" בפרלמנט הקנדי, וב-1 באפריל 1999 הפך האזור לטריטוריה של קנדה.

אוכלוסין[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנונאווט מתגוררים כ-29,500 איש (2006), מתוכם כ-85% הם אינואיטים.

גאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שטחה של הטריטוריה הוא כ-2.1 מיליון קמ"ר. הטריטוריה כוללת את האיים הארקטיים, את האיים במפרץ הדסון, מפרץ ג'יימס ומפרץ אונגבה.

הנקודה הגבוהה ביותר בנונאווט היא פסגת בארבו באי אלסמיר, שגובהה 2,616 מטרים מעל פני הים.

נואנווט מכוסה טונדרה ארקטית, למעט נקודת מפגש הטריטוריות והפרובינציות בדרום הטריטוריה (המקום היחיד בקנדה שבו נפגשים גבולותיהם של ארבע טריטוריות ופרובינציות: נונאווט, מניטובה, ססקצ'ואן והטריטוריות הצפון מערביות) שהאקלים בה הוא כשל יערות טייגה.

בצפון-מזרחה של הטריטוריה מפריד מעבר-מים צר בינה ובין גרינלנד. השליטה במי מיצר זה מהווה מחלוקת בין קנדה ודנמרק.

ממשל[עריכת קוד מקור | עריכה]

אינואיט בנונאווט.

בראש טריטוריית נונאווט עומד מפקח הממונה על ידי השר לענייני אינדיאנים ולפיתוח הצפון של קנדה. כמו בטריטוריות אחרות, תפקיד המושל הוא סמלי, והוא מקביל לתפקיד המשנה למושל העומד בראש פרובינציות קנדה מטעמה של המלכה, אף שהמפקח הוא נציג של הממשל הפדרלי ולא נציגה של מלכת קנדה.

בנונאווט בית נבחרים אחד. חברי האספה המחוקקת נבחרים אישית, ומביניהם נבחר ראש הממשלה.

בשל ביקורת רבה שהוטחה בו, הקים ראש הממשלה לשעבר פול אוקאליק מועצה מייעצת של 11 זקני שבט האינואיט, ה-inuit qaujimajatuquangit שתפקידה לייעץ לממשלה בענייני התרבות האינואיטית.

לטריטוריה תקציב שנתי של 700 מיליון דולרים קנדיים הניתן במלואו על ידי הממשל הפדרלי.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא נונאווט בוויקישיתוף