אגרוף הזעם

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אגרוף הזעם
Fist of Fury.jpg

עטיפת ה-DVD
שם במקור: Jing wu men
בימוי: לוֹ‏ וֵויִי‏‏
הפקה: ריימונד צ'ו
תסריט: לוֹ‏ וֵויִי
שחקנים ראשיים: ברוס לי
נוֹ‏רָ‏ה מִיַ‏אוֹ‏
חברת הפצה: גולדן הרבסט
הקרנת בכורה: 22 במרץ 1972 (הונג קונג)
משך הקרנה: 108 דקות.
שפת הסרט: קנטונזית תקנית
מנדרינית
אנגלית
דף הסרט ב-IMDb

אגרוף הזעםאנגלית: Fist of Fury, בעבר נודע בארצות הברית בשם The Chinese Connection‏‏‏[1]; בסינית מסורתית: 精武門; בסינית מופשטת: 精武门; בפין-יין: Jīng Wǔ Mén; אין לבלבל עם Fists of Fury, "אגרופי הזעם" ברבים, שהוא שמו הקודם בארצות הברית של הבוס הגדול) הוא סרט הונג קונגי שביים לו ויי ב-1972. בסרט מככב אמן הלחימה ברוס לי שזהו סרטו השני לאחר 'הבוס הגדול'. הסרט מספר על בית ספר לאמנויות לחימה סיניות באזור הבינלאומי בשנחאי שנלחם נגד בית ספר לקרטה יפני.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסרט הוא עיבוד חופשי של דברי הימים של 'התאחדות האתלטים של צ'ינג וו', בית הספר שעליו שמו נקרא הכותר הסיני של הסרט. העלילה מציגה את סיפורו של צ'ן זן (陳真; בקנטונזית צ'ן ג'ן, אותו מגלם ברוס לי), דמות בדויה שיצר הבמאי לו וי עבור הסרט. צ'ן זן נודע כתלמידו הטוב ביותר של המאסטר שחי במציאות הו יואנג צ'ה (霍元甲; Cantonese: פוק יון גאפ) אשר, לאחר מותו המסתורי של הו, נלחם נגד דוג'ו הון קיו דל סוזוקי טארו. כינויו של צ'ן זן הוא 'אגרוף הזעם', על שום איכות לחימתו.

עלילת הסרט מתרחשת בראשית המאה העשרים לאחר מותו של הו יואנג צ'ה, ובמהלך כיבושה של שנחאי שבסין, על ידי מספר ארצות זרות, בכללן יפן. הוא נסב על בית ספר סיני לאמנויות לחימה שהמאסטר שלו (הו) נהרג זה מכבר על ידי אנשים שחברו אל בית ספר יפני מתחרה לאמנויות לחימה, בית ספר שממשיך להטריד אותם. צ'ן יוצא לחשוף את הסיבה שבגינה נהרג המורה ולנקום את דמו.

הסרט נודע בשל סצנה שבה נאסרת על צ'ן זן כניסה לפארק שבכניסה אליו שלט בו כתוב: "אין כניסה לכלבים ולסינים" (Traditional Chinese: 「狗與華人不得入內」). לאחר ששומר סיקי חובש טורבן בפתח הפארק מתיר לכלב של אישה זרה להיכנס לפארק, איש יפני שמגיע למקום בלווית חבריו מתקרב לצ'ן ואומר לו שאם הוא יעמיד פנים שהוא כלב, הוא יקח אותו עימו לפארק. צ'ן זועם ותוקף את היפני וחבורתו בבעיטות ובאגרופים. לאחר מכן הוא מזנק לאויר, בועט בשלט ושובר אותו.

הכותרת היפנית שניתנה לסרט בעבר 'הקשר הסיני' (The Chinese Connection) נקראה בפרפרזה על סרט המתח שנעשה באותה עת, הקשר הצרפתי, בכיכובו של ג'ין הקמן, התכוונו להשתמש בו במקור לציון שם סרטו הקודם של ברוס לי, 'הבוס הגדול' (The Big Boss), היות שסרט זה עסק בסחר בסמים. בכל אופן, הכותרת שניתנה לסרט בארצות הברית הוחלפה במקרה בשל סיבה שאינה ידועה והסרט נשא את הכותרת 'הקשר הסיני' שנים רבות, אף שברור שהשם לא היה קשור כלל וכלל לתוכנו של הסרט. 'הבוס הגדול' נשא בארצות הברית את הכותרת 'אגרוף הזעם', מה שהביא לבלבול רב. כותרות שהושמו בטלוויזיה ובגרסאות ה-DVD של הסרט מהשנים האחרונות השיבו את שמותיו המקוריים של הסרט והסרט מכונה כיום 'אגרוף הזעם' בארצות הברית.

הסרט הוא אחת מעבודותיו רבות ההשפעה ביותר של ברוס לי, והוא אחת מהסיבות העיקריות הטמונות במפנה שחל בתעשיית הקולנוע ההונג קונגית שעברה מהצגת סרטי מחול חרבות לסרטים המפגינים לחימה בידיים ריקות, והיה מהחלוצים שהביאו לתור הזהב של קולנוע הקונג פו בשנות השבעים.

השחקנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ברוס לי כצ'ן זן (בסינית מסורתית: 陳真; בפין-יין: Chén Zhēn)
  • נורה מיאו כלואן ל-אר
  • ג'יימס טיין צ'ון כפאן צ'ון-שיא (范家祺)
  • פנג טיין כפאן (大師兄)
  • פול ווי פינג-או כהו (胡恩)
  • מאריה יי כיין
  • לי קוין כסו
  • לו וויי כמפקח (探長)
  • הוונג צ'ונג הסין כטיאן הטבח (田廚子)
  • האן יין-צ'יה כפנג קוואי-שר (馮貴石)
  • טוני לו כצ'ין
  • צ'ין סאן כטונג
  • ריקי האשימוטו כהירושי סוזוקי (ביפנית: 鈴木寛, Suzuki Hiroshi)
  • רוברט בייקר כפטרוב
  • לאם צ'ינג יינג (פעלולן)
  • ג'קי צ'אן (פעלולן) (לא ניתן קרדיט בכתוביות)

שורות זכורות של ברוס לי כצ'ן זן[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "עכשיו תקשיבו לי, אומר זאת פעם אחת בלבד... אנחנו לא עם חולני!" (לאחר שהביס את בית הספר היפני בפעם הראשונה; איזכור לכך שסין נקראת 'האדם החולה של אסיה').
  • "תאכלו. הפעם אתם אוכלים נייר, בפעם הבאה זו תהיה זכוכית!" (לאחר שהוא אומר את המשפט "האדם החולה של אסיה", בעודו מאכיל שני לוחמים יפניים מובסים בנייר).
  • "למה הרגת את המורה שלי?! למה הרגת אותו?! למה הרגת את המורה שלי?!" (לאחר שתפש את האיש שהיה אחראי למותו של מורהו. הוא חוזר על כך בעודו הולם בו באגרופיו בבטנו ולבסוף הורג אותו בזעמו).
  • "באתי לכאן כדי לנקום את מות מורי. הדבר אינו נוגע לכם. אניח לכם ללכת. החוצה. החוצה החוצה. הסתלקו!!!!!" (לאחר שהוא נכנס לבית הספר היפני בסצנה האחרונה, בבואו לנקום את דמו של האחראי למות מורהו).
  • "תגיד לי את האמת. בלי שקרים. אם אסגיר את עצמי, האם תניח לבית הספר צ'ינג וו?" (נושא ונותן עם השוטר הסיני שלפני היאסרו).
  • "הוא היה בריא, לא היה לו כלום! איך אדם בריא מת?"
  • תקשיב טוב, איענש על החיים שנטלתי, אתה רק תעזוב את בית הספר במנוחה!" (השורה האחרונה של ברוס לי בסרט).

טריוויה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בסצנת הפארק (ובה השלט "אין כניסה לכלבים ולסינים") נראים אנשים בלבוש מודרני. היות שעלילת הסרט מתרחשת בראשית המאה העשרים, זהו אנכרוניזם.
  • ג'קי צ'אן מופיע כתלמיד בבית הספר הסיני לפני התקפת הפתע היפנית על בית הספר. הוא גם שיחק ככפילו וכפעלולן של הכוכב הרשע בסרט, "מר סוזוקי", בסצינות המסיימות של 'אגרוף הזעם'. ניתן לראותו עף באוויר לאחר שדמותו של ברוס לי מכה בו בבעיטה חזקה. צ'אן עף רחוק הרבה יותר ממה שהתכוונו בתחילה, לגובה של כ-4.6 מטרים. בסיום צילום הקטע, ברוס לי נחפז לעברו כדי לראות אם מצבו כשורה.
  • יואן ואה מגלם את אחד מהאנשים היפנים בסצנת הכניסה לפארק. ואה הופיע בסרטי פעולה הונג קונגים רבים ובסרטו של סטפן צ'ואו Kung Fu Hustle. הוא גם היה כפיל האקרובטיקה של ברוס לי.
  • בתי הספר של רשת ג'ינג וו האמיתית עדיין קיימים עד עצם היום הזה וניתן למצוא סניפים שלה בערים גדולות רבות (הסיניים שביניהם מועטים במספרם, מחמת מהפכת התרבות בסין). מרכזם ממוקם במלזיה. תלמידיהם שואפים לשמר את רוחו של ג'ינג וו עד ימינו.
  • במקור, אמני לחימה יפניים נראים לובשים את ההאקאמה (חולצות) שלהם כשהן לבושות אחורנית. זהו אינו סרט אמנויות הלחימה הסיני היחידי של אותה עת שעשה משגה זה. סרטו של ג'ט לי Fist of Legend מציג באופן טוב יותר את אמנויות הלחימה היפניות (ומאיר את היפנים באור חיובי יותר ובצורה רבגונית יותר), זוהי אולי עדות למערכת יחסים טובה יותר בין הונג קונג ליפן בשנים האחרונות.

סרטי המשך[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ג'קי צ'אן כיכב בסרט המשך המכונה New Fist of Fury; היה זה תפקידו הראשי הראשון. הסרט נחל כישלון נחרץ באולמות הקולנוע בשל קו העלילה הלא עקבי שלו ומחמת סצינות הקרבות העלובות שלו. הסרט כמעט שהרס את עתיד הקריירה של צ'אן וכמה החשיבו אותו כחקיין של ברוס לי ותו לא.
  • שני סרטי המשך נוספים נעשו (שלהם שום המשכיות לעלילת סרטו של ג'קי צ'אן New Fist of Fury) בכיכובם של ברוס לי (Bruce Li, שם הבמה של חקיין של ברוס לי) כצ'ן זן, שנוקם את מות אחיו. חרף העובדה ש'אגרוף הזעם' החדש הוא טכנית המשך "רשמי" (הודות לבמאי לו ויי והשחקנית הראשית נורה מיאו), חובבים רבים של סרטי אמנויות לחימה העדיפו את סרטו של Bruce Li על פני זה של ג'קי צ'אן.
  • סרטו של ג'ט לי 'בלי פחד' (Fearless) מבוסס על חייו האמיתיים של הו יואנג צ'ה, המאסטר של צ'ן זן בסרט 'אגרוף הזעם'.

הערות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ב-1994 הופץ הסרט Fist of Legend, בכיכובו של ג'ט לי, כרימייק (עשייה מחדש) של הסרט.
  • ATV (ערוץ מקומי בהונג קונג), הפיק 30 פרקים של סדרת טלוויזיה המכונה Fist of Fury בכיכובו של דוני ין כ'צן. ל-15 הפרקים האחרונים יש עלילה דומה לסרט בעוד ש-15 הפרקים הראשונים מספרים על צ'ן שמצטרף לבית הספר צ'ין וו.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

"אגרוף הזעם", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]