אגתו
.jpg) | |||||||||
| לידה |
577 בערך ככל הנראה סיקיליה שבביזנטיון | ||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
10 בינואר 681[1] רומא, האקסרכיה של רוונה, ביזנטיון | ||||||||
| מדינה | ביזנטיון | ||||||||
| מקום קבורה |
בזיליקת פטרוס הקדוש  | ||||||||
| דת |
הכנסייה הקתולית | ||||||||
| |||||||||
  | |||||||||
אגתו (בלטינית: Agatho; 577 בערך – 10 בינואר 681) היה האפיפיור מ-26 ביוני 678 עד מותו ב-10 בינואר 681. מוכר כקדוש הן על ידי הכנסייה הקתולית והן על ידי הכנסייה האורתודוקסית.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
טרם נבחר לאפיפיור[עריכת קוד מקור | עריכה]
לא רבות ידוע על חייו של אגתו לפני שהיה לאפיפיור. ככל הנראה נולד בפרובינקיה סיקיליה שבאימפריה הביזנטית,[2] והגיע לרומא כחלק מבני סיקיליה רבים שהיו חלק מהכמורה הרומאית באותו זמן, בשל קרבות בין כוחות האימפריה המוסלמית לסיקיליה באמצע המאה השביעית.[3] שימש כמה שנים כגזבר הכנסייה, עד שנבחר לאפיפיור לאחר דונוס ב-678.
כאפיפיור[עריכת קוד מקור | עריכה]
מעט לאחר שנבחר לאפיפיור הגיע לרומא וילפריד, הארכיבישוף מיורק, כדי להפעיל את סמכות הכס הקדוש לטובתו שלו. וילפריד היה מעוניין לחזור למשרתו כבישוף יורק, לאחר שהודח מכיסאו על ידי תיאודור מטרסוס, הארכיבישוף מקנטרברי, שחילק את הדיוקסיה של וילפריד לשלוש חלקות והעניק אותן לשלושה בישופים שונים. בסינוד שארגן אגתו בלטראנו כדי לחקור את המקרה, הוחלט שהדיוקסיה של וילפריד אכן תחולק, אך וילפריד ימנה את הבישופים.
האירוע המרכזי במהלך כהונתו כאפיפיור היה ועידת קונסטנטינופול השלישית (680–681), שגינתה את המינות המונותליטית, שעד אז גילו האפיפיורים כלפיה סובלנות (ביניהם הונוריוס הראשון). הוועידה החלה כשקונסטנטינוס הרביעי, קיסר האימפריה הביזנטית, כתב לאפיפיור דונוס, קודמו של אגתו, במטרה ליישב את הסכסוך ולאחות את הקהילה הנוצרית בעקבות הפילוג לתומכי המונותליטים ולמתנגדיהם, על ועידה שברצונו לארגן בנושא. דונוס נפטר בעת הגעת המכתב, ולכן הוטלה הקמת הוועידה על אגתו שעשה זאת במהרה.
הוועידה התכנסה בארמון הקיסר ב-7 בנובמבר 680. תחילה הציגו המונותליטים את עמדתם. אז הוצג מכתבו של אגתו, שהציג את עמדת הכנסייה המסורתית, לפיה לישו, על שני טבעיו, אלוהי ואנושי, היו שני רצונות (thelema) ושתי פעולות (energia), אלוהית ואנושית, אשר התקיימו בהסכמה מלאה זו לצד זו. לבסוף השתכנעו רוב הנוכחים בוועידה ממכתבו של אגתו, והחליטו לדחות את הדוקטרינה המונותליטית כמינות.
כשהסתיימה הוועדה ב-16 בספטמבר 681 נשלחו מסקנותיה לאפיפיור, אך אגתו נפטר כבר טרם נגמרו דיוני הוועידה, בינואר אותה שנה.
כמו כן ניהל את המשא ומתן בין הכס הקדוש לקונסטנטינוס הרביעי, קיסר האימפריה הביזנטית, בדבר התערבות האימפריה הביזנטית בתהליך הקונקלווה. קונסטנטינוס הבטיח לבטל או להפחית את המס שהאפיפיורים חויבו לשלם לאוצר הקיסר הביזנטי על מינויים שעשו בכנסייה.
קדוש נוצרי[עריכת קוד מקור | עריכה]
מוכר כקדוש הן על ידי הכנסייה הקתולית והן על ידי הכנסייה האורתודקסית המזרחית. יום החג שלו בקרב הקתולים הוא 10 בינואר, יום פטירתו.[4] בני הכנסיות המזרחיות, בהם הכנסייה האורתודוקסית והכנסייה המזרחית הקתולית, חוגגים את חגו ב-20 בפברואר.[5]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אגתו, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- אגתו, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Mann, Horace. "Pope St. Leo II." The Catholic Encyclopedia Vol. 9. New York: Robert Appleton Company, 1910. 12 September 2017
- ^ John Moorhead, The Popes and the Church of Rome in Late Antiquity, Routledge, 2014, p. 236
- ^ Jeffrey Richards, The Popes and the Papacy in the Early Middle Ages (Routledge Revivals): 476-752, Routledge, 2014, p. 270
- ^ MARTYROLOGIUM ROMANUM: 10 Januarii
- ^ St Agathon the Pope of Rome
| הקודם: דונוס |
אפיפיור (רשימת האפיפיורים) |
הבא: לאו השני |