אוגוסט מאקה

אוגוסט מאקה
August Macke
לידה	3 בינואר 1887; משדה, כיום בנורדריין-וסטפאליה, הקיסרות הגרמנית ("הרייך השני")
נהרג	26 בספטמבר 1914 (בגיל 27); פרט-לס-אירלי, שמפאן, הרפובליקה הצרפתית
שם לידה	August Robert Ludwig Macke
מקום קבורה	בית הקברות הצבאי סואן-פרט-לס-אירלי (Souain-Perthes-lès-Hurlus)., הרפובליקה הצרפתית
תחום יצירה	ציור
זרם באמנות	אקספרסיוניזם
יצירות ידועות	Mädchen unter Bäumen, Porträt mit Äpfeln: Frau des Künstlers, Gartentor
בן או בת זוג	אליזבת מאקה-ארדמן לבית גרהרדט
צאצאים	Wolfgang Macke

ערך זה עוסק בצייר גרמני. אם התכוונתם לסופר ומחזאי צרפתי, ראו אוגוסט מקה.

אוגוסט מאקה (בגרמנית: August Macke בשמו המלא אוגוסט רוברט לודוויג מאקה August Robert Ludwig Macke; ‏ 3 בינואר 1887 משדה, נורדריין-וסטפאליה – 26 בספטמבר 1914 פרט-לס-אירלי, שמפאניה, בצרפת) היה צייר גרמני, אחד החברים המובילים בקבוצה האקספרסיוניסטית הגרמנית "הפרש הכחול" (Der blaue Reiter) מאקה חי בתקופה שבה ידעה האמנות הגרמנית והאירופית גלי חדשנות, הידועים כ"אוונגרד". מאקה התוודע להם זה אחר זה ושילב ביצירתו יסודות מהם שנראו לו מתאימים. סגנונו הייחודי הצטיין במשחקי אורות ושילובי צבעים שנבחרו ותואמו בקפידה. ציוריו התמקדו תכופות בנושאים מהוויי תושבי הכרך^[1] וויצרו רושם של שמחה וקלילות.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ילדות וצעירות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאקה נולד בשנת 1887 במֶשֶדֶה, בהוכזאוארלנד, בנורדריין-וסטפאליה, כבנו של אוגוסט פרידריך הרמן מאקה (1904-1845), מהנדס וקבלן בניין ולמריה-פלורנטינה לבית אדולף (1922-1848) בת למשפחה כפרית מזאוארלנד. . האב, אמן בנשמתו, היה מחונן בתחומי הציור ולמוזיקה.

בשנת 1887 אחרי לידתו של אוגוסט, עברה משפחת מאקה לגור בקלן, ברחוב בריסלר. הוא למד בשנים 1897–1900 בתיכון " קרויצגמנזיום". בסוף שנת 1900 עברה המשפחה לבון. בה המשיך מאקה בלימודי התיכון בגימנסיה הריאלית. . לא השקיע הרבה בלימודים מכיוון ש"ראשו היה נתון רק לציור", כפי שהעידה לימים אלמנתו והביוגרפית שלו, אליזבת גרהרדט. בקלן התיידד עם תלמיד בשם הנס טואר, לימים צייר גם הוא, ובגימנסיה בבון התיידד עם וולטר גרהרדט ועם אחותו, אליזבת. את אליזבת פגש מאקה בשנת 1903 בדרך לבית הספר. הוא התאהב בה בו במקום, וכתירוץ להיכנס לבית משפחת גרהרדט הגיע אליהן לצייר את דיוקן אחיה של אליזבת, וולטר, אותו הכיר בקרויצגימנזיום. הוא התחתן עם אליזבת כעבור שש שנים. את לימודי האמנות התחיל מאקה באוקטובר 1904 באקדמיה לאמנויות של דיסלדורף וב-1905 נרשם לשיעורי הערב של בית הספר לאמנויות הקישוט, שבו אפשרו לתלמידים לעבוד על נושאים של חיי היום יום (כולל צמחים, בעלי חיים) שהיו יותר על רוחו.

הקריירה האמנותית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1906 עזב האמן את האקדמיה, שלדעתו, מיצתה את עצמה, וגילה ב-1907 את ה"מודרניות הצרפתית":האימפרסיוניזם. תגלית זו שינתה לו את תפיסת החיים ושל האמנות בפרט. הוא נסע פעמים חוזרות לפריז כדי להביט במקור את יצירותיהם של אדואר מאנה, אדגר דגה, טולוז לוטרק, ז'ורז' סרה, קאמי פיסארו, וכדי לההנות מהאווירה בשדרות, בגנים ובקברטים. חוויות אלה נתנו השראה לרישומים רבים שבהם מצא ביטוי תפיסתו האופיינית של הרשמים הספונטניים.

בקיץ 1907 בשובו לבון, כולו נושם אימפרסיוניזם, בחר האמן לעבוד תחת כיפת השמיים ויצר את הרישום הקטן בשמן "עץ בשדה חיטה". אחרי שהות בת חודשים אחדים בברלין בסטודיו של לוביס קורינת, שבו צייר כמה תמונות, יצא מאקה שוב למסעות בצרפת ובאיטליה . שם העמיק את ידיעותיו באמנות ורכש כמה ציורים עבור אספן האמנות ברנהרד קהלר, הדוד של אהובתו, אליזבת. באוקטובר 1908 החל מאקה את שרותו הצבאי שמנע ממנו להתפנות לציור עד שנת 1909. אחרי סיומו התחתן עם אליזבת גרהרדט. הזוג הטרי נסע לירח דבש לפריז, בה צייר מאקה את תמונתו המפורסמת "דיוקן עצמי עם מגבעת".

באוקטובר 1909 הגיעו בני הזוג לטגרנזה, מקום מיוחד ושלו שבו צייר מאקה כמאתיים תמונות. תקופה זו נחשבת לפסגה הראשונה במסלולו האמנותי. עבודתו האמנותית התאפיינה אז ב"היטהרות והתבשלות סגנונית", וב"רה-אוריינטציה". בשלהי שנת 1909 צייר מאקה שני דיוקנאות של אשתו "אשת האמן עם מגבעת" ו"דיוקן עם תפוחים", שבהם ניכרת השפעתו של פול סזאן, אך גם השפעתם של הפוביסטים שנציגיהם הראשיים היו אנרי מאטיס, אנדרה דרן, מוריס דה ולמינק, ראול דופי וקייס ואן דונגן. בתחילת שנת 1910 פגש מאקה לראשונה את פרנץ מארק בתערוכת אמנות. הם התיידדו ושיתפו זה עם זה ברעיונותיהם. בספטמבר 1910 השתתף מאקה בתערוכה של "ברית האמנים החדשים של מינכן" שהתקיימה בגלריית טנהאוזר בעיר. הוצגו שם יצירות פוביסטיות ושל קוביסטים מוקדמים. ב-1911 חזרו מאקה ואשתו לבון. התמונות שיצאו בתקופה זו מתחת ידו היו בהשפעה פוביסטית. אף על פי שהתרשם מאמנותם של חברי "ברית האמנים", שלא כמו פרנץ מארק שהצטרף לארגון, נמנע מאקה מלעשות זאת והביע הסתייגויות.

מגעיו החדשים עם ידידו פרנץ מארק, עם וסילי קנדינסקי ואמנים אחרים שבקבוצת "הפרש הכחול" נתנו למאקה כיוון אמנותי חדש. עם חבריו החדשים נמנה גם ולטר כהן, מאוצרי המוזיאון בעיר. על אף היותו בעל תפיסה אוונגרדיסטית משל עצמו השתתף מאקה באופן פעיל יחד עם וסילי קנדינסקי בעריכת "אלמנך הפרש הכחול" ב-1912. הוא הביא את תרומתו על ידי איסוף התמונות שנועדו לחלק האתנוגרפי של האלבום ועל ידי פירושיו לגבי המסיכות האפריקאיות, תוך שימת דגש על הקשר בין אמנות העמים ה"פרימיטיביים" ולאמנות המודרנית האירופית. בפברואר 1912 השתתף מאקה בתערוכת הפרש הכחול בטנהויזר במינכן. תוצאת התערוכה איכזבה אותו מאוד והוא ניתק את יחסיו עם קנדינסקי ועם הפרש הכחול עד כדי כך שבאחת מיצירותיו בשנת 1913 יצר מאקה פרודיה קריקטורלית על ידידו פרנץ מארק, על קנדינסקי ועל בעל הגלריה, הרווארט ואלדן שלקח את "הפרש הכחול" תחת חסותו. השקפת "ההתבוננות בדברים" שמאקה דבק בה הגיעה לנקודת התנגשות מכרעת עם "הרוחניות האינטלקטואלית" של קנדינסקי.

ב-1913 עבר מאקה לשווייץ והוא ידע בה שנה פורייה, שבה התרכז במוטיבים כרוכים בטבע ובאדם. בעת מסע קצר לתוניסיה (במימונו של קהלר), יחד עם פאול קלה ולואי מואייה, צייר מאקה הרבה ציורי אקוורל וצילם צילומים שעליהם ביסס בהמשך תמונות נוספות בצבע שמן.

לציורו האחרון "היו שלום" (אדייה) היה מימד נבואי.ב-8 באוגוסט 1914 גויס מאקה למלחמה. הוא נהרג ב-26 בספטמבר 1914, בגיל 27 בשדה קרב בשטח צרפת, בשמפאן-ארדן, . הוא נקבר בקבר משותף בבית הקברות הצבאי הגרמני בסואן-פרט-לס-אירלי (Souain-Perthes-lès-Hurlus).

הנצחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

1959 - המחוזות ארנסברג, ברילון ואולפה בחבל זאוארלנד עילית ועיר הולדתו שלו מאקה, משדה, הקימו את פרס אאוגוסט מאקה לזכרו.
1991 - בבית שבו התגורר האמן בעיר בון בשנים 1914-1911 הוקם מוזיאון המוקדש לו וליצירותיו - בית אאוגוסט מאקה - August-Macke-Haus

מבחר יצירות[עריכת קוד מקור | עריכה]

1905 : דייגים על גדת הריין
1907 : עץ בשדה חיטה
1908 :
- הריין על יד הרזל
- סאלטו מורטאלה בקרקס
1909 :
- אליזבת תופרת
- אשת האמן עם מגבעת
- אישה רושמת בכורסה
- דיוקן עם תפוחים
- דיוקן עצמי עם מגבעת, שמן על עץ, מוזיאון האמנות בבון
1910 :
- נגנית הלאוטה
- עירום עם ענק מאלמוג
- שלוש בעירום על רקע כחול
- בית שטאודאכר בטגרנזה
- נוף בטגרנזה
1911 :
- שדות ירקות
- מאריינקירכה מתחת לשלג
- גן
- עירום יושב על כריות
- הסערה
- אינדיאנים על סוסים - ציור שמן על עץ, מוזיאון בית להנבאך בברלין
- נוף עם שלוש נערות - ציור שמן על קרטון, מוזיאון פון דה היידט, וופרטל
1912 :
- קומפוזיציית צבעים
- חלון ראווה מואר
- רוקוקו
- גן מסעדה
- ילדים בגן
1913 :
- פיירו בקונסטהאלה של בילפלד
- נשים בפני חנות כובעים
- צורות צבעוניות I ו - II
- מעגל צבעים I ו-II
- גן על גדת אגם תון
- מרחב קוביסטי עם דמות
- קריקטורת הפרש הכחול
- מתרחצות ועיר ברקע, ציור שמן על קנבס, פינקותק דה מודרנה, מינכן
- ילדים מתחת לעצים שטופי שמש
- שביל שטוף שמש
- גן החיות הגדול - טריפטיך
- על גדת אגם כחול
- חנות אופנה
- Promenade avec jeune fille blanche en buste
1914 :
- פינת התוכים
- פרשים ומטיילים על שביל
- Hutladen חנות המגבעות, ציור שמן על קנבס, מוזיאון פולקוונג, אסן
- כנסייה עם דגל
- קתדרלת פריבור, בשווייץ
- לוליין המהלך על חבל
- קפה טורקי I ו-II
- פרש על חמור
- מראה בסמטה
- חצר פנימית בבית בסן ז'רמן, על יד תוניס - ציור בצבע מים, נמוזיואן העירוני לאמנות, בבון
- נוף על יד חמאמט
- נוף עם פרות וגמל
- סוחר תכשיטים טורקיים
- בית אדום בפארק
- נערות מתחת לעצים - ציור שמן על קנבס, פינקותק דר מודרנה, מינכן
- נשים בפארק
- גבר קורא בפארק
- היו שלום (אדייה)
- אם וילד בפארק - בקונסטהאלה בהמבורג
- אישה במותניה צהובה - במוזיאון של אולם
- אישה במותנייה ירושה - במוזיאון לודוויג בקלן
- נערה עם דיגם במיכל זכוכית, - ציור שמן על קנבס, במוזיאון היידט בוופרטל
- קירואן I - ציור בצבע מים, בפינאקותק דר מודרנה, מינכן
- קירואן III - ציור בצבע מים, במוזיאון הלאנד הווסטפאלי לאמנות ולתולדות התרבות במינסטר