אוהל (קבר)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

בקבורה יהודית, אוהל הוא מבנה הבנוי מעל קבר (מאוזוליאום), ומשמש לציון חשיבות האישיות הקבורה במקום. לעתים נבנה "אוהל" אחד עבור כמה אנשים. השימוש הרגיל במושג הוא עבור קברי אדמו"רים, אם כי המסורת של בניית מבנים על קברי צדיקים מצויה הרבה שנים קודם לתנועת החסידות, כמו בקבר רחל או במערת המכפלה. כיום קיימים ארגונים שונים העוסקים בהקמה ושיקום של "אוהלים" על קברי צדיקים באירופה, שחלקם חרבו במהלך השואה.

בספר תהילים מובא הביטוי "אהלי צדיקים" (קיח, טו).

מטרת האוהל היא כסימן כבוד עבור הנקבר, לשמש מחסה מפני פגעי הטבע לקבר, וכמקום תפלה לעולים לרגל. ישנם אוהלים, כגון אוהל האדמו"רים מלובביץ', שמפני סיבות הלכתיות, נבנו ללא גג, כך שהנכנס לתוך האוהל איננו נטמא בטומאת אוהל.

בארץ, בין האוהלים הבולטים הם: קבר רבי שמעון בר יוחאי במירון, מערת המכפלה בחברון, קבר רחל בבית לחם, ואוהל הבאבא סאלי ורבי שלום איפרגן, שניהם בנתיבות.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

Stub judaism.png ערך זה הוא קצרמר בנושא יהדות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.