יונתן בן עוזיאל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
יונתן בן עוזיאל
Sיונתןבןעוזיאלn0004.jpg

מקום הקבורה המיוחס ליונתן בן עוזיאל בהרי צפת
מיקום עמוקה
ידוע כסגולה לזיווג
מיקום עמוקה
עמוקה
עמוקה

יונתן בן עוזיאל - תנא בדור הראשון לתנאים, חי כמה עשרות שנים לפני חורבן בית שני, חיבר את תרגום יונתן, תרגום הנביאים לארמית. רבים נוהגים לעלות לקבר המיוחס לו ליד היישוב עמוקה שבגליל, כסגולה למציאת זיווג ופריון.

תרגום ספרי הנביאים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתלמוד הבבלי נאמר על יונתן בן עוזיאל:

ואמר רבי ירמיה ואיתימא רבי חייא בר אבא תרגום של תורה אונקלוס הגר אמרו מפי רבי אליעזר ורבי יהושע תרגום של נביאים יונתן בן עוזיאל אמרו מפי חגי זכריה ומלאכי ונזדעזעה ארץ ישראל ארבע מאות פרסה על ארבע מאות פרסה יצתה בת קול ואמרה מי הוא זה שגילה סתריי לבני אדם עמד יונתן בן עוזיאל על רגליו ואמר אני הוא שגליתי סתריך לבני אדם גלוי וידוע לפניך שלא לכבודי עשיתי ולא לכבוד בית אבא אלא לכבודך עשיתי שלא ירבו מחלוקת בישראל ועוד ביקש לגלות תרגום של כתובים יצתה בת קול ואמרה לו דייך מאי טעמא משום דאית ביה קץ משיח.

מגילה ג ע"א

התרגום כתוב בארמית גלילית, ומעיד על מקום חיבורו, ארץ ישראל. אמנם, כנראה שהתרגום המשיך לעבור עריכה ועיבוד בבבל ובעקבות כך נכנסו אליו מילים וביטויים בארמית בבלית. החוקרים סבורים כי העריכה הסופית של הגרסה שבידינו הסתיימה בבבל במאה ה-7 לספירה; חכמי בבל אף כינו אותו "תרגום שלנו". רוב מהדורות הדפוס של ספרי הנביאים, ביניהם מהדורת מקראות גדולות, הדפיסו את תרגום יונתן בן עוזיאל לנביאים בצד כל עמוד.

דרכו של יונתן בן עוזיאל בתרגום[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשונה מתרגום אונקלוס, יונתן בן עוזיאל בתרגומו מרחיב מעט את התרגום והסגנון ומשלב לעתים דברי אגדה, אך גם הוא כאונקלוס מרחיק את ביטויי ההגשמה; משתקפים בו מסורות קריאה שונות מאלו הקיימות בנוסח המסורה, כגון "וַתִּצְפְּנוֹ" (יהושע ב', ד) הוא גורס "ותצפנם".

התרגום לנביאים ראשונים הוא מילולי, ואילו על נביאים אחרונים הוא מדרשי.

גדולתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

במסכת סוכה נאמר עליו:‏[1]

Cquote2.svg

תנו רבנן שמונים תלמידים היו לו להלל הזקן שלשים מהן ראוים שתשרה עליהן שכינה כמשה רבינו ושלשים מהן ראוים שתעמוד להם חמה כיהושע בן נון עשרים בינונים גדול שבכולן יונתן בן עוזיאל קטן שבכולן רבן יוחנן בן זכאי... אמרו עליו על יונתן בן עוזיאל בשעה שיושב ועוסק בתורה כל עוף שפורח עליו מיד נשרף

Cquote3.svg
מסכת סוכה, דף כ"ח, ע"א

רש"י כתב בפירושו על קטע זה: "נשרף – שהיו מלאכי השרת מתקבצין סביביו לשמוע דברי תורה מפיו". ובתוספות נאמר: "כל עוף שפורח עליו מיד נשרף שהדברים שמחים כנתינתם בסיני שנתנה תורה באש וכעניין זה מצינו במדרש בעובדא דרבי אליעזר ורבי יהושע שהיו מסובין בסעודה וליהטה האש סביבם".

העלייה לקברו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מצבתו

על פי המסורת, שמופיעה בכתב לראשונה ב"מגילת אביתר" מסוף המאה ה-11, מצוי קברו של יונתן בן עוזיאל בעמוקה.

נהוג לעלות אל קברו בראשי חודשים, באמצע החודש וב־כו בסיון (יום פטירתו), אך ניתן למצוא שם עולי רגל כל ימות השנה. מנהג שהחל במאה ה-17 הוא לבקש על קברו זרע בר קיימא, פרנסה טובה, נחת מהילדים, בריאות טובה, זיווג הגון וזוגיות טובה. מקור המנהג אינו ברור: זאב וילנאי, בספרו "מצבות קודש בארץ־ישראל" מעלה שתי השערות: האחת, שהמנהג התפתח בעקבות הכתוב בתרגום פסבדו-יונתן (דברים כ"ד, ו) הכותב כי כל המונע את הקשר בין חתן לכלה הרי הוא כופר בחיי העולם הבא[2]

. השערתו השנייה היא כי מדובר בקריאה מוטעית של דברי רש"י

...שאין מוצאין אשה פונין והולכין לשם והיא עמוקה

יבמות יז ע"א, ד"ה "שהכל פונים שם"

למעשה, צמד המלים "והיא עמוקה" משתייך ל"דיבור המתחיל" הבא בדברי רש"י, ומתייחס לדברי הגמרא "והיא עמוקה משאול", אך הקריאה המוטעית קשרה דברי רש"י עם היישוב עמוקה. בנוסף לשני הסברים אלו, קיימת טענה נפוצה שיונתן בן עוזיאל היה רווק או חשוך ילדים ולפיכך, אנשים אמרו שעלייה לקברו מהווה סגולה לאנשים עם בעיה דומה, אך במקורות חז"ל אין זכר לקביעה זו.

מכל מקום, מקור אפשרי אחר למנהג נמצא אולי בספר הזוהר, שם נקשר תרגום יונתן לעניין ייחודם של חתן וכלה:

Cquote2.svg

...דכתיב "כי כל בשמים ובארץ" (דברי הימים א' א' כ"ט, יא), ותרגם יונתן בן עוזיאל: "דאחיד בשמייא ובארעא", פ"ה כחושבן "מילה", ומה ברית ביה מתיחדין דכר ונוקבא דלתתא, אוף ביסוד מתייחד חתן וכלה דלעילא...

Cquote3.svg
ספר הזוהר, חלק ג (פרשת פנחס), דף רנז ע"א (רעיא מהימנא)

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ חלקו הראשון של הציטוט חוזר גם בתלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף קל"ד, ע"א; ובתלמוד ירושלמי, מסכת נדרים, דף י"ט, ע"ב.
  2. ^ בפירוש לפסוק:"לא יחבל רחים ורכב כי נפש הוא חבל" נאמר (בתרגום עברי): לא תמשכנו רחים ורכב כי צרכי נפש הוא ממשכן, ולא תהיו קושרים חתנים וכלות כי כל עושה אלה כופר בחיי העולם הבא - לפי ספר יין הטוב מאת אלתר טוביה ב"ר דב וין מרחובות תשל"ט