מערת המכפלה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מערת המכפלה היא מבנה במזרח העיר חברון. על פי המסורת היהודית והכתובים, המערה הנה מקום קבורתם של אבות האומה אברהם, יצחק, יעקב ואמהות האומה שרה, רבקה ולאה (רחל נקברה בקבר רחל בבית לחם), ולכן היא מהמקומות המקודשים ליהדות וכן לאיסלאם.
תוכן עניינים |
[עריכה] מערת המכפלה במקרא
במקרא מוזכרת מערת המכפלה בספר בראשית, כאשר אברהם קנה אותה מידי עפרון החתי כדי לקבור בה את שרה אשתו: "וידבר אתם לאמור אם יש את נפשיכם לקבור את מתי... פגעו לי בעפרון בן צוחר ויתן לי את מערת המכפלה. וישקול אברהם לעפרון את הכסף... ואחרי כן קבר אברהם את שרה אשתו אל מערת שדה המכפלה על פני ממרא, היא חברון בארץ כנען." (בראשית כג, ח-יט)
פשר שמה של המערה אינו מפורש במקרא, ומספר פירושים נתנו לכך:
- לדעת רב[1]: כיוון שבנויה משתי מערות, זו על גב זו.[2]
- לדעת שמואל[1]: על שם הזוגות הקבורים שם (אדם וחוה, אברהם ושרה, יצחק ורבקה, יעקב ולאה).[2]
- על פי רבי אבהו[3]: "שכפל הקב"ה קומתו של אדם הראשון וקברו בתוכה".
- לדעת רשב"ם, רמב"ן ורד"ק[4]: המערה נמצאה בשדה ששמו מכפלה, "ואין צורך לבקש טעם לשם המקומות".[5]
[עריכה] היסטוריה
הבניין שמעל מערת המכפלה הוא אחד המונומנטים הנאים ביותר שנשתמרו מתקופת בית המקדש השני. מכיוון שסגנון המבנה דומה לסגנון הבנייה ההרודיאני, סוברים שגם בניין זה נבנה על ידי המלך הורדוס. מנגד יש הסוברים שבימיו של הורדוס הבניין כבר עמד על תלו, ונבנה קודם לכן על ידי האדומים.
בימי השלטון הביזנטי הוקמה במתחם בזיליקה, שהפכה בימי השלטון המוסלמי למסגד המכונה "מסגד אברהם".
למן התקופה הממלוכית נאסר על יהודים להיכנס למתחם והותר להם רק לגשת אל המדרגה השביעית סמוך לשער הדרום מזרחי.
המבנה נבדק ותועד במהלך תקופת המנדט הבריטי על ידי ואן-סאן ומק-קי שפרסמו את המחקר המקיף ביותר על המקום בספר בצרפתית בשם: "לה-חרם אל חליל".
לאחר מלחמת ששת הימים הורדה אל החלל הפנימי הילדה מיכל ארבל. בעקבות סיור זה פרסם משה דיין מאמר ראשוני ובו תיאור של המערכת התת-קרקעית. בשנת 1981 ירדו אל החלל התחתון קבוצה של תושבי קריית-ארבע. הם תיארו קומה נוספת ובה מערה כפולה המזכירה מערת קבורה כנענית. בעקבות זאת ירדה משלחת נוספת ובה נציגי צה"ל וארכאולוג לאגף זה. הארכיאולג זאב ייבין פרסם את תאור הממצא ותוכניתו.
[עריכה] המערה כיום
כיום קיימים במבנה בית כנסת ומסגד. המבנה נתון לשליטת ישראל והוא נמצא בחלק של חברון הנמצא לשליטה ביטחונית ישראלית. את המבנה מאבטחים חיילי מג"ב.
את מערת המכפלה פוקדים מדי יום מאמינים רבים, יהודים ומוסלמים. לרגל קדושת המקום וחשיבותו, מתקיימות בו שמחות רבות - חגיגות ברית מילה, בר מצוה ובת מצוה, חתונות ועוד. בפורים תשנ"ד (25 בפברואר 1994) אירע במערה טבח מערת המכפלה, שבו רצח ברוך גולדשטיין 29 מוסלמים שהתפללו במקום. לאחר הרצח נסגרה המערה לכניסת יהודים לזמן מה, ומאז חולק המתחם בין המתפללים היהודים לאלו המוסלמים. המסגד שבו נמצא ציון קבר יצחק ("אולם יצחק") משמש לתפילת מוסלמים ואילו החצר וכן החדר שבו ציון קבר יעקב משמשים את המתפללים היהודים. הפרדה זו תקפה לכל ימות השנה פרט ל- 10 ימים בשנה בהם נפתחת כל המערה בפני יהודים בלבד ו- 10 ימים אחרים בהם המערה פתוחה למתפללים מוסלמים בלבד. הימים בהם כל המערה פתוחה לתפילת יהודים (כולל "אולם יצחק") הם ראש השנה, יום הכיפורים, ימים ספורים בחוה"מ סוכות ופסח, בשבת "חיי שרה", וב"יום כיפור קטן", ובימים אלו יהודים רבים גודשים את המקום. הימים בה המערה פתוחה למוסלמים בלבד כוללים את החגים המוסלמים העיקריים.
[עריכה] מסורות
- מערת המכפלה היא אחד משלושת האתרים (יחד עם הר הבית וקבר יוסף) עליהם נכתב בתנ"ך כי נקנו בכסף מלא מאת בעליהם הקודמים.
- על פי המסורת, מערת המכפלה היא אחד מהפתחים לעולם הבא אשר נמצאים על פני כדור הארץ.
- על פי אגדת חז"ל, קבורים במערת המכפלה גם אדם הראשון וחוה אשתו.
[עריכה] לקריאה נוספת
- אלי שילר, מערת המכפלה, הוצאת אריאל, 1976.
- נעם ארנון, עמק חברון, הוצאת מדרשת חברון, תשנ"ב.
- נעם ארנון, מערת המכפלה שורשי העם היהודי, בהוצאת מחדשי היישוב היהודי בחברון, תשס"ב.
[עריכה] קישורים חיצוניים
[עריכה] הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 בגמרא מצוין רק שמדובר במחלוקת בין רב ושמואל , הרב ראובן מרגליות מביא ראיות לטענה כי רב הוא המחזיק בדעה כי מדובר במערה על גבי מערה, ושמאול מחזיק בדעה השניה -- ראובן מרגליות, שם עולם, מוסד הרב קוק, תשמ"ט, עמוד מ.
- ^ 2.0 2.1 בבלי עירובין נג, א
- ^ בראשית רבה, נה, י; על פי גירסת הרמב"ן
- ^ בפירושיהם לבראשית כג, ט
- ^ רמב"ן, שם
|
אתרים: הר הבית · הכותל המערבי · קברי צדיקים · מערת המכפלה · עיר דוד · ירושלים |
 |
