אונומטופיה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

אונומטופֵיָה (או אונומטופאה - בעברית: תַּצְלִיל) היא מילה או צירוף מילים שצלילן מחקה את משמעותן.

המונח מתאר הן שימוש במילים בשפה הטבעית אשר נוצרו כתוצאה מחיקוי של צלילים בטבע, והן שימוש מושכל בצליל מחקה-משמעות בספרות, ברטוריקה ובשירה.

מקור המילה והגדרתה[עריכת קוד מקור | עריכה]

התואר 'אונומטופאי' בא מן הפועל היווני onomato-poieo שמשמעותו היא יצירת שמות. באונומטופיה נעשה שימוש במילים שצליל הגייתן מזכיר או מחקה את המסומן שלהן. לדוגמה בעברית המילים "בקבוק", " רישרש", "זימזם", "טיפטוף" הן אונומטופיות. לקבוצת מילים זאת יש מעמד מיוחד בחקר השפה והוא שגם בלשנים שמצדדים בגישה שהשפה שרירותית מודים שלאונומטופיה יש להתייחס בצורה שונה. האונומטופיה שימשה כראיה לטובת פילוסופים שהחזיקו בדעה שהשפה טבעית במחלוקת לגבי טבע או הסכמה בלשון.

סוגי האונומטופיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בבלשנות נהוג לחלק את האונמטופיה לארבעה סוגים:

1. אונומטופיה אקוסטית - קבוצת המילים שמחקות את הצליל של הרפרנט שלהן. דוגמה ידועה היא השמות cuckoo באנגלית, kakuk בהונגרית, Kuckuck בגרמנית וקוקייה בעברית - מילים שניתנו לציפור על ידי חיקוי קולה. המילונים בעברית, רובם ככולם, מציינים את המילה 'בקבוק' כאונומטופאית, וכך כתב הרד"ק:

" 'בקבוק' הוא כלי חרש או זולתו שפיו צר ולפיכך נקרא בקבוק כי כאשר שותה בו אדם או שופך ממנו עושה בקבוק"

– רד"ק שורשים, בקבוק.

2. אונומטופיה פונוקינטית - המילה היוונית kineo הוראתה התנועע, הזיז. בקבוצת מילים זאת תנועת איברי ההגייה דומה לתנועת המאוזכר. לדוגמה, הלשון זזה בהשמעת ההגה [i] בפעלים "ליחך" ו"ליקק" ובפעלים בעלי אותה משמעות בשפות אחרות כמו lecken בגרמנית או lick באנגלית.

3. אונומטופיה פונומטפורית - מילים שדרך הגייתן או הצליל שלהן מזכירים צבעים או רגשות בדרך של סינסתזיה. במילים אלו מזהים מורפמות שמכוח צלילן מעניקות קונוטציות לשורשים.

4. אונומטופיה ויזואלית - מילים אשר הגייתן מזכירה תמונה של חפץ או סיטואציה.[דרושה הבהרה]

דוגמאות למילים אונומטופֵיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מילים המתארות קולות וצלילים הן בדרך-כלל אונומטופיות. בעברית נפוצות גם מילים אונומטופיות המייצגות גם שמות עצם ותארים. להלן מספר דוגמאות:

  • צרצר וצרצור - לפי הקול הטיפוסי שמשמיעים צרצרים במהלך חיזור
  • ציפור וציוץ - לפי שניים מהקולות הטיפוסיים לציפורים - "ציפ" ו"צוויץ"
  • קוקייה - לפי קול ה"קוקו" שהיא משמיעה
  • בקבוק - נגזר מן הצליל שמשמיע נוזל בהימזגו מתוך בקבוק
  • זמזום
  • רשרוש
  • טיפה וטפטוף
  • גרגור
  • גמגום
  • פקק
  • פיצוץ/פיצפוץ
  • כפכף

יש הרואים בשמו של הארגון הגזעני קו קלוקס קלאן אונומטופיה לצליל דריכת רובה, אך זהו אינו מקור השם.

אונומטופֵיָה כאמצעי ספרותי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשירה משמשת לעתים מילה אונומטופיית אחת לחידוד המשמעות של מספר מילים קרובות אליה, המשתמשות באותו צליל. דוגמה טובה לשימוש כזה ניתן למצוא בשתי השורות הבאות, מאת המשורר זלי גורביץ':

חוֹפֵר חוֹפֵר בְּחוֹל נוֹזֵל
לַהֲפוֹך שֶׁטָח לְבוֹר צֵל

המילה "חופר" אונומטופאית, כי הצליל "ח" מחקה את צליל חדירת האת (או הציפורניים) לאדמה[דרוש מקור]. החזרה על המילה פעמיים מחדדת את התמונה הצלילית של פעולת החפירה (חזרה על חדירה לקרקע). חזרתו של הצליל במילים נוספות בשתי השורות הללו (בחול, להפוך, שטח) הופכת את פעולת החפירה לתמונה צלילית כוללת, המתרחשת במקביל לשיר כולו. כמו כן, צליל ה- o שחוזר בשורות אלו (חופר, בחול, נוזל, להפוך, בור) מחדד את תחושת העומק והתת-קרקעיות של צליל החפירה.

גם בתנ"ך ניתן למצוא פסוקים אונומטופאיים. בפסוק "כקול הסירים תחת הסיר כן שׂחוק הכסיל" (קהלת ז, ט), הצליל "ס" החוזר ארבע פעמים (שלוש פעמים כ-ס',אחת כ-שׂ') בפסוק מזכיר את רחש שריפת הסירה הקוצנית. בצורה דומה, בפסוק "לכן כאכול קש לשון אש וחשש להבם ירפה שרשם כמק יהיה..." (ישעיהו ה,כד) מחקה הצליל החוזר "ש" את קולה של האש האוכלת את כל הנקרה בדרכה.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • זיוה שמיר, שירים ופזמונות גם לילדים - לחקר שירת ביאליק לילדים ולנוער, הוצאת פפירוס, 1986, הפרק: זיק ברק-נור, הך! - למעמד האונומטופיאה בשירי הילדים של ביאליק, עמ' 152-145.