אופק חדש

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Merge-arrows-3.svg מתקיים דיון בו מוצע לאחד את הערך שעה פרטנית עם ערך זה, הסיבה לכך היא: "שעה פרטנית" היא אחד ממרכיבי הרפורמה בחינוך "אופק חדש". פירוט בדף השיחה.
אם אין התנגדויות, ניתן לאחד את הערכים שבוע לאחר הצבת התבנית.


אופק חדש היא תוכנית רפורמה חינוכית ופרופסיונאלית בחינוך היסודי ובחטיבות הביניים, שהועלתה להצעה והוצגה לראשונה ב-24 במרץ 2008, בתקופת כהונתה של יולי תמיר כשרת החינוך, והחלה להיות מיושמת בהדרגה החל משנת הלימודים תשס"ח.

מטרותיה העיקריות הן:

  • שיפור במעמדם ובשכרם של עובדי ההוראה
  • שינוי במבנה משרת ההוראה: שעות הוראה פרונטאליות, פרטניות ושהייה
  • שיפור מרחבי הלמידה של התלמידים וסביבות העבודה של המורים
  • פיתוח מקצועי מתמשך של סגלי ההוראה

עיקרי התוכנית[עריכת קוד מקור | עריכה]

במסגרת התוכנית יתווספו למערכת החינוך כ-900 אלף שעות לימוד פרטניות. מדובר בשיעורים שבהם המורה יושב עם קבוצה קטנה של שניים עד חמשה תלמידים ומקדם אותם באופן פרטני. אותן שעות פרטניות יסייעו על פי ההערכות לכ-300 אלף תלמידים.

במרץ 2008 נחתם הסכם בין הסתדרות המורים והממשלה על התחלת התוכנית. לא הושג הסכם בעניין זה עם ארגון המורים. בהסכם זה התחייבו המורים ללמד עוד 5 שיעורים פרטניים בשבוע, שנועדו לסייע לתלמידים מתקשים ולאתגר תלמידים מצטיינים, וכן לשהות 5 שעות שבועיות בין כותלי המוסד לצרכים פדגוגיים וארגוניים. בממוצע יעלה שכר המורים ב-20% תמורת תוספת השעות, ושכר מורה מתחיל יעלה מ-3,500 ש"ח ל-5,300 ש"ח. בכל שנת לימודים יוכל כל מורה לקבל תגמול עבור 36 שעות נוספות בגין פעילויות בית ספריות המתקיימות אחרי שעות הלימודים. הרפורמה קובעת מסלול קידום מקצועי למורה התלוי בהכשרה מקצועית ובפז"מ. שכר המורה המתמקצע בדרגה הגבוהה ביותר עשוי להגיע ל-15,000 ש"ח. העלות המצטברת של הרפורמה כ-5 מיליארד ש"ח‏[1].

בשנת הלימודים תשס"ח נכנסו לרפורמה 400 בתי ספר יסודיים, משנת הלימודים תשס"ט כ-800 בתי ספר, ונכון לשנת הלימודים תש"ע רפורמת "אופק חדש" פועלת בכ-1,200 בתי-ספר יסודיים וחטיבות ביניים.

משנת תש"ע התוכנית מיושמת גם בגני הילדים העירוניים בישראל. בעקבות הרפורמה נוספה חצי שעה ליום הלימודים (התלמידים לומדים עד 14:00), כאשר ניתן אישור להורים המעוניינים בכך להוציא את ילדיהם בשעה 13:30. הנחיה זו הועברה לאחר פניית הורים לבג"ץ. בשנת תשע"ד יושמה הרפורמה בכל גני הילדים בישראל, כאשר בגנים הפועלים במסגרת יוח"א הוארך יום הלימודים לשעה 16:00 בכל ימות השבוע למעט יום שישי.

ביקורת על התוכנית[עריכת קוד מקור | עריכה]

לתוכנית קמו מתנגדים בקרב חלק לא קטן מהמורים בטענה שתנאיהם יפגעו, וכי "ביד אחת נותנים ובשנייה לוקחים". המתנגדים סבורים שאין לשכוח כי אופק חדש מבוסס על דו"ח דברת, שנתקל בהתנגדות עזה בתקופת כהונתה של לימור לבנת כשרת החינוך. לטענת מתנגדיה, התוכנית תגדיל את נטל שעות ההוראה של המורים תוך הפחתת תעריף שעת העבודה, ביטול האפשרות לעבוד מעל 100% משרה. כמו כן, תוכנית זו מעניקה למנהל בית הספר סמכות משמעותית לקביעת מעמדו של המורה, עלייתו בדרגה ובשכר או פיטוריו. אמנם הערכת המורים על ידי המנהל אינה בלעדית והיא מבוססת על כלי הערכה מקצועיים (של ראמ"ה), אולם, מורים רבים חוששים שבכך תושתק ביקורת מקצועית נגד מנהלים ושיחסים אישיים יקבעו את גורלם המקצועי. בנוסף, עדיין למורים אין מרחב עבודה הולם, בו יוכלו למלא את המוטל עליהם כנדרש באופק חדש. ביקורת אחרת נוגעת לתלמידים, שתנאי בית הספר לא הותאמו ליום לימודים ארוך ולא הוכשר מפעל הזנה. מנהלי בתי הספר חוששים כי שכרם עלול להישחק בשנים הקרובות עקב חישוב נמוך של המרת שכרם וכן של אופן קידומם בדרגות. בוטלו גמולי ניהול וגמולי ותק ומשום כך קידום השכר ברפורמה אינו משפר באופן משמעותי את שכרם.

בבחינת אופן יישום הרפורמה בגני הילדים ניכר הבדל בדרגות ההמרה הראשוניות שניתנו לגננות הנמוכות באופן משמעותי ביחס לעמיתותיהן המורות, זאת בשל מקדם ההמרה הגבוה יותר למורים מזה של הגננות. על כן באופן יחסי אחוז גבוה יותר של הגננות שובצו בדרגות 1-5 ואילו בדרגות 6-9 יש היפוך מגמה. מבחינת שכר ממוצע, במאי 2013 עמד שכר ממוצע לגננת ברפורמה על 11,000 ש"ח בעוד שכרן הממוצע של המורות ברפורמה בתקופה הנידונה עמד על 11,600 ש"ח. משרתה של הגננת המשלימה הינה זהה לזו של מנהלת הגן מבחינה שעתית, אך בסיס המשרה הינו 90% ממשרתה של מנהלת הגן.

מספר שעות עבודתן של הגננות בפועל במסגרת ההסכם גדול מזה של המורים בהסכם. כמו כן אין באפשרותן של הגננות לקבל גמולי תפקיד שונים (למעט חינוך או ניהול).

תוכנית זו היא פרי הסכמה בין הסתדרות המורים ומשרד החינוך. ארגון המורים, בראשותו של מר רן ארז, מתנגד נחרצות לרפורמה זו ומשום כך היא אינה מיושמת באופן מלא בחטיבות הביניים ואינה מיושמת כלל בחטיבה העליונה. ארגון המורים מנסה לקדם מימושה של רפורמת "עוז לתמורה".‏[2] הסכם עוז לתמורה נחתם ביום 14.8.2011‏[3].

תגובות לאחר אימוץ התוכנית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסקר שנערך כשנתיים לאחר הנהגת התוכנית הביעו מנהלים, מורים והורים בבתי הספר שהצטרפו אליה תמיכה רחבה מאוד בהמשך יישום התוכנית, אם כי מורים דיווחו כי תחושת העומס מהעבודה גבוהה יותר‏[4]. במחקר שפורסם ביולי 2011 והתבסס על כ-100 מורים נמצא כי רוב המורים הביעו שביעות רצון מן העלייה בשכרם וציינו את העלייה בהישגי התלמידים, אך לצד זאת המורים התלוננו על העומס הרב שנוצר עליהם והאווירה השלילית הכללית שנוצרה בבית הספר בעקבות הרפורמה. רק כ-6% מהנשאלים הביעו שמחה על השתתפותם בתוכנית.‏[5] ביקורת נוספת נשמעה אודות כך שהמורים הוותיקים והחדשים אינם מוכשרים לעבוד עבודה פרטנית עם תלמידים וכי הכשרת המורים הרגילה מכוונת רק לעבודה עם כיתה בהרכב מורחב (בהוראה פרוטנלית).‏[6]

כנגד יישום התוכנית בגני הילדים, נטען כי סדר יומם של הילדים משתבש, הם מקבלים ארוחה חמה רק אחרי 14:00, עייפים ואינם זוכים למנוחת צהריים. נטען כי התכנים הפדגוגיים אינם ממומשים בהוראה בקבוצות קטנות, כי בפועל סייעת הגן שומרת על 30 ילדים בזמן שהגננת מלמדת בקבוצה של חמישה ילדים. לאחר תחילת יישום התוכנית בגנים בתשע"ב, נפתחה עצומה באינטרנט כנגדה, הקוראת למשרד החינוך לאפשר להורים תחנת יציאה מסודרת, ולאפשר להם לקבוע את סדר היום של ילדיהם. ב-3 בנובמבר 2011 הוגשה עתירה לבג"ץ בנושא.‏[7]

על אף הצהרת נציגות הגננות בהסתדרות המורים, בגיבוש רפורמת אופק חדש לא בוצעו שינויים מתבקשים בתקני גני הילדים (בהקטנת הכיתות והגדלת הצוותים). הארכת יום הלימודים הינה ללא התייחסות לפעילות שונה בשעות העבודה ואינה מגדירה שעות כפרטניות. בתהליך גיבוש ההסכם נתגלעו חילוקי דעות בנוגע לזכותן של הגננות לקבל שעות נוספות על פעילות נוספות מעבר לשעות ההוראה בגן. שעות אלו לא הוכנסו להסכם בשלב ראשון אלא בשלב מאוחר יותר בתמורה לביטול סיום מוקדם של יום הלימודים ביום המסיבה.

במסגרת ההסכם הורחבו שעות פעילות הגן במסגרת יום חינוך ארוך. גננות אלה עובדות 8 שעות ברציפות ולאחריו עליהן להגיע למפגשי פיקוח והשתלמויות הנמשכות עד לשעות הערב המאוחרות.

יישום התוכנית[עריכת קוד מקור | עריכה]

שינויים במערכת החינוך ברפורמה זו של "אופק חדש" יוצרים השפעות הן שליליות והן חיוביות במסגרת החינוכית בארצנו:

השפעות שליליות[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי ממצאי הדוח של תוכנית החינוך "אופק חדש", עולה כי ישנו עומס עבודה אשר אמור לשקף את מקצועיות המורים, אולם, המורים עקב העומס הרב לא תמיד צולחים את העומס. מורכבותן של שיטות ההוראה החדשות הנדרשות ב"אופק חדש" מכבידות על המורים הוותיקים יותר, וזאת עקב מחסומים תרבותיים הגורמים להעדפת הקיים והמוכר (המערכת לפני שנכנסה תוכנית "אופק חדש") על פני החדש,הלא מוכר (רפורמת "אופק חדש"). המורים מרגישים כי שינוי מהלך עבודתם והוראתם בשל התנאים החדשים עלולים לפגום באיכות הוראתם.

המורים תופסים את הרפורמה כנכפית עליהם, בשל כך שניתן למנהלים כוח מאוד גדול. ברפורמה זו מנהל בית ספר הופך למנהל "עבודה". המורים פיתחו תחושת מרירות כלפי הממונים עליהם, זאת מכיוון שהמחויבות והצמיחה המקצועית נפגמים. וכן, התמודדות עם סכנות אלו מחייבת תשומת לב רבה לקולות המורים. לתחושותיהם השליליות, למצוקותיהם וחרדותיהם. זאת על מנת לא לפגום ברפורמה הנקראת "אופק חדש" על מנת שזו לא תאבד את יתרונותיה הרבים (אופלטקה,2010).

קיים מחסור חמור במורים ובגננות חדשים. מחסור זה מעודד שילוב של מורים מהמגזר הערבי במסגרות חינוך ממלכתיות במגזר העברי במקצועות שונים: ערבית, מדעים, אנגלית ומתמטיקה. המחסור בכ-1,000 גננות נובע גם מיישומו של חוק חינוך חינם מגילאי 3,הגורם לשיבוץ כוח אדם ללא הכשרה מלאה וללא ניסיון מספק.

הנתונים על פי הדוח מראים כי 99% מהמנהלים ו-96% מהמורים בבית הספר המשתתפים בתוכנית "אופק חדש", ציינו כי הם מעוניינים להמשיך ברפורמה, ובו בזמן היו להם גם הצעות לייעול ושינוי הרפורמה. השינויים התבטאו בכך ש: הפחתת עומס העבודה המוטל על המורים, הוספת שעות שהייה וצמצום היקף שעות ההוראה הפרונטאליות ולבסוף, העלאת שכר המורים והמנהלים (ראמ"ה, 2012). על אף נתונים אלה קיימת פרישה מואצת של מורים וגננות הפונים בבקשה לפרישה מוקדמת.

הישגי התוכנית "אופק חדש"[עריכת קוד מקור | עריכה]

עקב התוכנית "אופק חדש" הצעותיה, ותנאיה במערכת החינוך הביאו איתם שינויים חינוכיים העשויים להוביל לשיפור מסוים במעמד המורה, שכן חלה עלייה בתחושת המסוגלות המקצועית של המורה ובאמונתו שאכן יצליח להתמודד עם הקשיים הלימודיים והרגשיים.

משיחות עם מנהלים נמצא שהתוכנית אופק חדש תורמת רבות להישגים הבית ספריים וללמידה השוטפת בבתי הספר. השעות הפרטניות נתפסות כמאפיין החיובי של הרפורמה, כהיבט מרכזי היוצר שינוי בבתי הספר למשל, חיזוק הקשר בין מורה לתלמיד (ראמ"ה, 2010).

בנוסף, נמצא כי במבחני המיצ"ב במתמטיקה לכיתות ה' ישנו הבדל מובהק בהישגי התלמידים לטובת בתי הספר שהצטרפו לרפורמה. לא נמצאו בדיקות קיימות ותוצאות מובהקות בהישגים בשלושת תחומי הדעת האחרים (אנגלית, שפת- אם, ומדעים וטכנולוגיה) נכון למאי 2012.

מחקרים אשר בדקו את כניסת רפורמת "אופק חדש" למערכת החינוכית מראים כי, שינויים חינוכיים עשויים להוביל לתוצאות חיוביות, עוד נמצא כי שינויים חברתיים, טכנולוגים וארגוניים עשויים לתרום רבות לצמיחה אישית והן להתחדשות מקצועית של מורים ומנהלים. הרפורמה החדשה מועילה בכך שנתנה למורים חופש בגיוון שיטות ההוראה שלהם. מעצם החופש האישי שניתן להם, המורים מציבים אתגרים חינוכיים חדשים זאת באמצעות שעות העבודה הפרטניות ודרך כך מגדירי מחדש את עבודתם לפני רפורמת "אופק חדש" ולאחריה (אופלטקה, 2010).

על פי הדוח 79% מנהלים דיווחו על שביעות רצון מהתוכנית בהשוואה ל 47% מהמורים שעיקר טענותיהם הופנו כלפי העומס הרב המוטל עליהם בעבודתם. שביעות הרצון מן האווירה בבית הספר-האווירה בין המורים לבין התלמידים: 82% מן המורים הביעו שביעות רצון גבוהה מן האווירה בבית הספר בין המורים לתלמידים. נתונים אלו מראים על עלייה בהשוואה לתשס"ט (74%). שביעות רצון מהאווירה הבית ספרית בקרב התלמידים : 71% מהתלמידים הביעו שביעות רצון לעומת 59% בתשס"ט. נראה כי ישנה עליה נכבדת ברוב התחומים מהרגע שהתוכנית נכנסה לבתי הספר (ראמ"ה, 2012).

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

עיינו גם בפורטל

P Education.png

פורטל החינוך הוא שער למגוון נושאים הקשורים בחינוך ובהשכלה, בהם מוסדות, אישים, מושגים ועוד.


הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]