אופק חדש

אופק חדש היא תוכנית רפורמה חינוכית ופרופסיונאלית בחינוך היסודי ובחטיבות הביניים, שהועלתה להצעה והוצגה לראשונה ב-24 במרץ 2008, בתקופת כהונתה של יולי תמיר כשרת החינוך, והחלה להיות מיושמת בהדרגתיות החל משנת הלימודים תשס"ח.

מטרותיה העיקריות הן:

• שיפור במעמדם ובשכרם של עובדי ההוראה
• שינוי במבנה משרת ההוראה: שעות הוראה פרונטאליות, פרטניות ושהייה
• שיפור מרחבי הלמידה של התלמידים וסביבות העבודה של המורים
• פיתוח מקצועי מתמשך של סגלי ההוראה

עיקרי התוכנית

במסגרת התוכנית יתווספו למערכת החינוך כ-900 אלף שעות לימוד פרטניות. מדובר בשיעורים שבהם המורה יושב עם קבוצה קטנה של שניים עד חמשה תלמידים ומקדם אותם באופן פרטני. אותן שעות פרטניות יסייעו על פי ההערכות לכ-300 אלף תלמידים.

במרץ 2008 נחתם הסכם בין הסתדרות המורים והממשלה על התחלת התוכנית. לא הושג הסכם בעניין זה עם ארגון המורים. בהסכם זה התחייבו המורים ללמד עוד 5 שיעורים פרטניים בשבוע, שנועדו לסייע לתלמידים מתקשים ולאתגר תלמידים מצטיינים, וכן לשהות 5 שעות שבועיות בין כותלי המוסד לצרכים פדגוגיים וארגוניים. בממוצע יעלה שכר המורים ב-20% תמורת תוספת השעות, ושכר מורה מתחיל יעלה מ-3,500 ש"ח ל-5,300 ש"ח. בכל שנת לימודים יוכל כל מורה לקבל תגמול עבור 36 שעות נוספות בגין פעילויות בית ספריות המתקיימות אחרי שעות הלימודים. הרפורמה קובעת מסלול קידום מקצועי למורה התלוי בהכשרה מקצועית ובפז"מ. שכר המורה המתמקצע בדרגה הגבוהה ביותר עשוי להגיע ל-15,000 ש"ח. העלות המצטברת של הרפורמה כ-5 מיליארד ש"ח‏.

בשנת הלימודים תשס"ח נכנסו לרפורמה 400 בתי ספר יסודיים, משנת הלימודים תשס"ט כ-800 בתי ספר, ונכון לשנת הלימודים תש"ע רפורמת "אופק חדש" פועלת בכ-1,200 בתי-ספר יסודיים וחטיבות ביניים.

משנת תשע"ב התוכנית מיושמת גם בכל גני הילדים העירוניים בישראל. בעקבות הרפורמה נוספה חצי שעה ליום הלימודים (התלמידים לומדים עד 14:00), זמן שמוקדש להעברת תוכן פדגוגי בקבוצות קטנות.

ביקורת על התוכנית

לתוכנית קמו מתנגדים בקרב חלק לא קטן מהמורים בטענה שתנאיהם יפגעו, וכי "ביד אחת נותנים ובשנייה לוקחים". המתנגדים סבורים שאין לשכוח כי אופק חדש מבוסס על דו"ח דברת, שנתקל בהתנגדות עזה בתקופת כהונתה של לימור לבנת כשרת החינוך. לטענת מתנגדיה, התוכנית תגדיל את נטל שעות ההוראה של המורים תוך הפחתת תעריף שעת העבודה, ביטול האפשרות לעבוד מעל 100% משרה. כמו כן, תוכנית זו מעניקה למנהל בית הספר סמכות משמעותית לקביעת מעמדו של המורה, עלייתו בדרגה ובשכר או פיטוריו. אמנם הערכת המורים על ידי המנהל אינה בלעדית והיא מבוססת על כלי הערכה מקצועיים (של ראמ"ה), אולם, מורים רבים חוששים שבכך תושתק ביקורת מקצועית נגד מנהלים ושיחסים אישיים יקבעו את גורלם המקצועי. בנוסף, עדיין למורים אין מרחב עבודה הולם, בו יוכלו למלא את המוטל עליהם כנדרש באופק חדש. ביקורת אחרת נוגעת לתלמידים, שתנאי בית הספר לא הותאמו ליום לימודים ארוך ולא הוכשר מפעל הזנה. מנהלי בתי הספר חוששים כי שכרם עלול להישחק בשנים הקרובות עקב חישוב נמוך של המרת שכרם וכן של אופן קידומם בדרגות. בוטלו גמולי ניהול וגמולי ותק ומשום כך קידום השכר ברפורמה אינו משפר באופן משמעותי את שכרם.

תוכנית זו היא פרי הסכמה בין הסתדרות המורים ומשרד החינוך. ארגון המורים, בראשותו של מר רן ארז, מתנגד נחרצות לרפורמה זו ומשום כך היא אינה מיושמת באופן מלא בחטיבות הביניים ואינה מיושמת כלל בחטיבה העליונה. ארגון המורים מנסה לקדם מימושה של רפורמת "עוז לתמורה".‏ הסכם עוז לתמורה נחתם ביום 14.8.2011‏.

תגובות לאחר אימוץ התוכנית

בסקר שנערך כשנתיים לאחר הנהגת התוכנית הביעו מנהלים, מורים והורים בבתי הספר שהצטרפו אליה תמיכה רחבה מאוד בהמשך יישום התוכנית, אם כי מורים דיווחו כי תחושת העומס מהעבודה גבוהה יותר‏. במחקר שפורסם ביולי 2011 והתבסס על כ-100 מורים נמצא כי רוב המורים הביעו שביעות רצון מן העלייה בשכרם וציינו את העלייה בהישגי התלמידים, אך לצד זאת המורים התלוננו על העומס הרב שנוצר עליהם והאווירה השלילית הכללית שנוצרה בבית הספר בעקבות הרפורמה. רק כ-6% מהנשאלים הביעו שמחה על השתתפותם בתוכנית.‏ ביקורת נוספת נשמעה אודות כך שהמורים הוותיקים והחדשים אינם מוכשרים לעבוד עבודה פרטנית עם תלמידים וכי הכשרת המורים הרגילה מכוונת רק לעבודה עם כיתה בהרכב מורחב (בהוראה פרוטנלית).

כנגד יישום התוכנית בגני הילדים, נטען כי סדר יומם של הילדים משתבש, הם מקבלים ארוחה חמה רק אחרי 14:00, עייפים ואינם זוכים למנוחת צהריים. נטען כי התכנים הפדגוגיים אינם ממומשים בהוראה בקבוצות קטנות, כי בפועל סייעת הגן שומרת על 30 ילדים בזמן שהגננת מלמדת בקבוצה של חמישה ילדים. לאחר תחילת יישום התוכנית בגנים בתשע"ב, נפתחה עצומה באינטרנט כנגדה, הקוראת למשרד החינוך לאפשר להורים תחנת יציאה מסודרת, ולאפשר להם לקבוע את סדר היום של ילדיהם. ב-3 בנובמבר 2011 הוגשה עתירה לבג"ץ בנושא.‏

יישום התוכנית

שינויים במערכת החינוך ברפורמה זו של "אופק חדש" יוצרים השפעות הן שליליות והן חיוביות במסגרת החינוכית בארצנו:

השפעות שליליות

על פי ממצאי הדוח של תוכנית החינוך "אופק חדש", עולה כי ישנו עומס עבודה אשר אמור לשקף את מקצועיות המורים, אולם, המורים עקב העומס הרב לא תמיד צולחים את העומס. מורכבותן של שיטות ההוראה החדשות הנדרשות ב"אופק חדש" מכבידות על המורים הוותיקים יותר, וזאת עקב מחסומים תרבותיים הגורמים להעדפת הקיים והמוכר (המערכת לפני שנכנסה תוכנית "אופק חדש") על פני החדש,הלא מוכר (רפורמת "אופק חדש"). המורים מרגישים כי שינוי מהלך עבודתם והוראתם בשל התנאים החדשים עלולים לפגום באיכות הוראתם.

המורים תופסים את הרפורמה כנכפית עליהם, בשל כך שניתן למנהלים כוח מאוד גדול. ברפורמה זו מנהל בית ספר הופך למנהל "עבודה". המורים פיתחו תחושת מרירות כלפי הממונים עליהם, זאת מכיוון שהמחויבות והצמיחה המקצועית נפגמים. וכן, התמודדות עם סכנות אלו מחייבת תשומת לב רבה לקולות המורים. לתחושותיהם השליליות, למצוקותיהם וחרדותיהם. זאת על מנת לא לפגום ברפורמה הנקראת "אופק חדש" על מנת שזו לא תאבד את יתרונותיה הרבים (אופלטקה,2010).

הנתונים על פי הדוח מראים כי 99% מהמנהלים ו-96% מהמורים בבית הספר המשתתפים בתוכנית "אופק חדש", ציינו כי הם מעוניינים להמשיך ברפורמה, ובו בזמן היו להם גם הצעות לייעול ושינוי הרפורמה. השינויים התבטאו בכך ש: הפחתת עומס העבודה המוטל על המורים, הוספת שעות שהייה וצמצום היקף שעות ההוראה הפרונטאליות ולבסוף, העלאת שכר המורים והמנהלים (ראמ"ה, 2012).

הישגי התוכנית "אופק חדש"

עקב התוכנית "אופק חדש" הצעותיה, ותנאיה במערכת החינוך הביאו איתם שינויים חינוכיים העשויים להוביל לשיפור מסוים במעמד המורה, שכן חלה עלייה בתחושת המסוגלות המקצועית של המורה ובאמונתו שאכן יצליח להתמודד עם הקשיים הלימודיים והרגשיים.

משיחות עם מנהלים נמצא שהתוכנית אופק חדש תורמת רבות להישגים הבית ספריים וללמידה השוטפת בבתי הספר. השעות הפרטניות נתפסות כמאפיין החיובי של הרפורמה, כהיבט מרכזי היוצר שינוי בבתי הספר למשל, חיזוק הקשר בין מורה לתלמיד (ראמ"ה, 2010).

בנוסף, נמצא כי במבחני המיצ"ב במתמטיקה לכיתות ה' ישנו הבדל מובהק בהישגי התלמידים לטובת בתי הספר שהצטרפו לרפורמה. לא נמצאו בדיקות קיימות ותוצאות מובהקות בהישגים בשלושת תחומי הדעת האחרים (אנגלית, שפת- אם, ומדעים וטכנולוגיה) נכון למאי 2012.

מחקרים אשר בדקו את כניסת רפורמת "אופק חדש" למערכת החינוכית מראים כי, שינויים חינוכיים עשויים להוביל לתוצאות חיוביות, עוד נמצא כי שינויים חברתיים, טכנולוגים וארגוניים עשויים לתרום רבות לצמיחה אישית והן להתחדשות מקצועית של מורים ומנהלים. הרפורמה החדשה מועילה בכך שנתנה למורים חופש בגיוון שיטות ההוראה שלהם. מעצם החופש האישי שניתן להם, המורים מציבים אתגרים חינוכיים חדשים זאת באמצעות שעות העבודה הפרטניות ודרך כך מגדירי מחדש את עבודתם לפני רפורמת "אופק חדש" ולאחריה (אופלטקה, 2010).

על פי הדוח 79% מנהלים דיווחו על שביעות רצון מהתוכנית בהשוואה ל 47% מהמורים שעיקר טענותיהם הופנו כלפי העומס הרב המוטל עליהם בעבודתם. שביעות הרצון מן האווירה בבית הספר-האווירה בין המורים לבין התלמידים: 82% מן המורים הביעו שביעות רצון גבוהה מן האווירה בבית הספר בין המורים לתלמידים. נתונים אלו מראים על עלייה בהשוואה לתשס"ט (74%). שביעות רצון מהאווירה הבית ספרית בקרב התלמידים : 71% מהתלמידים הביעו שביעות רצון לעומת 59% בתשס"ט. נראה כי ישנה עליה נכבדת ברוב התחומים מהרגע שהתוכנית נכנסה לבתי הספר (ראמ"ה, 2012).

ראו גם

• הפורום הגדול למורים וגננות

קישורים חיצוניים

עיינו גם בפורטל פורטל החינוך הוא שער למגוון נושאים הקשורים בחינוך ובהשכלה, בהם מוסדות, אישים, מושגים ועוד.

• אופק חדש, באתר משרד החינוך
• הסכם קיבוצי ליישום רפורמת "אופק חדש" במערכת החינוך, באתר של אגף השכר והסכמי עבודה במשרד האוצר
• הסכם מיום 29.2.2012, המתקן את הסכם אופק חדש משנת 2008.
• בלוג הסתדרות המורים ואופק חדש
• התעוררות, אתר מחאה של המורים נגד ההסכם
• פסק דין לעניין אופק חדש - מה קורה למורה חבר ארגון המורים שלא מוכן להשתתף?
• יזהר אופלטקה, מורים ומנהלים ב"אופק חדש" : מהתנגדות להשתתפות, הד החינוך, דצמבר 2010