אחימעץ בן פלטיאל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
עץ המשפחה של אחימעץ בן פלטיאל

רבי אֲחִימַעַץ בֶּן פַּלְטִיאֵל (1017, קפואה, איטליה1054/1060, אוריה, איטליה) היה היסטוריון ופייטן יהודי-איטלקי, שנודע בשל חיבור כרוניקה, בשם: "ספר היוחסין" (היא "מגילת אחימעץ").

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחימעץ נולד בשנת 1017 בעיר קפואה שבדרום איטליה למשפחה יהודית עתיקה ומיוחסת: אביו שמואל בן פלטיאל שימש שר הכספים והמסים באיטליה, בממלכתו של הח'ליף אבו תמים אל מואיז, וסבו רבי פלטיאל הנגיד כיהן כנגיד הקהילות במזרח במאה ה-10 וכראש השרים בממלכה. אחיו של אחימעץ מתו בגיל צעיר, והוא היחיד מבני אביו שהגיע לבגרות. אבי המשפחה הראשון שנזכר בספר היוחסין שחיבר על משפחתו (מגילת אחימעץ) הוא רבי אמיתי.

מגילת אחימעץ[עריכת קוד מקור | עריכה]

"בחודש אדר ד'תתי"ד (1054) חיבר אחימעץ את הכרוניקה 'מגילת היוחסין' – חיבור פרוזה בחרוזים, המתאר את תולדות המשפחה והקהילה מהמאה ה-9 ועד זמנו של אחימעץ".‏[1] המגילה מכילה זיכרונות ותיאורים היסטוריים שהחוקרים רואים בהם מקור מהימן (במגבלות הז'אנר הספרותי) לתולדות היהודים בקהילות דרום איטליה בשלהי האלף הראשון. לצִדם מצויים במגילה אגדות ומעשיות.

על רקע תולדות משפחת אחימעץ, מתארת המגילה בין השאר את סבלם של היהודים במערב אירופה, ובמזרח התיכון וצפון אפריקה בצל הכיבוש הערבי.

רבים מבני משפחתו (בהם שפטיה, אמיתי בר שפטיה, פלטיאל) היו מנהיגי קהילות באיטליה, במצרים ובמקומות נוספים, ונטלו חלק נכבד במאורעות המרכזיים בימיהם, ועל כן מהווה המגילה תעודה היסטורית חשובה כמקור לאירועים בתולדות עם ישראל בעת ההיא.

בפתח החיבור מסופר כי "היא מגילת יוחסין לרבי אחימעץ בירבי פלטיאל משנת ד' תתי"ד 1054, וספר בה ייחוס אבותיו, ונלווה אליהם לקט רשימות וסיפורי המקבלים לסיפורי המגילה, וגם ילקוט פיוטים אשר לפייני שאיטליה הקדמונים הנוכרים במגילה." ואחימעץ ממשיך בתיאור משפחתו: "...מאבותיי כהובאו. באנייה בנהר פ[ישון] [...] עם הגולה אשר טיטוס ה[גלה.] העיר ביופי כלולה, ובאורן עלו, ושם נקהלו [ ] גדלו, ובמעשים נתעלו. ורבו ופרו ועצמו ונב[ ] עמר מהם. מניניהם, מבני בניהם."

לפי אתר האקדמיה ללשון העברית: "סגנון המגילה מזכיר את ספרות המקאמות העברית שהתפתחה בהמשך בעיקר בספרד ובפרובאנס"‏[1]. עם זאת "ברור כי זו יצירה יהודית מקורית לחלוטין".‏‏[2]

"הכינוי "מגילת אחימעץ" ניתן לחיבור על ידי בנימין קלאר, שההדירהּ."‏[1]

המגילה נתגלתה ונתפרסמה בידי אדולף נויבאואר ב-1895, ויצאה מאז במספר מהדורות וכן תורגמה למספר שפות (ראו להלן, בפרק: "מהדורות מגילת אחימעץ").

מהדורות מגילת אחימעץ[עריכת קוד מקור | עריכה]

מהדורות בעברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אדולף נויבאואר, "ספר יוחסין", סדר החכמים וקורות דברי הימים, חלק ב', אוקספורד: דפוס קלארינדון, תרנ"ג-1895, עמ' 111 - 132 (מהדורה שנייה: 1967).
  • בנימין קלאר, מגילת אחימעץ, ירושלים: הוצאת תרשיש, 1944 (מהדורה שנייה: תשל"ד-1973).
  • מגילת אחימעץ (כתב יד), האוניברסיטה העברית, החוג להיסטוריה של עם ישראל, ירושלים: הוצאת אקדמון, תשכ"ד (הדפסה שנייה: תשכ"ז) (צילום כתב היד 13/86-25, שבספריית הקתדרלה בטולדו, ספרד; צילום מיקרופילם 7359, במכון לצילומי כתבי יד עבריים, בספרייה הלאומית, בירושלים).
  • זאב בן חיים (עורך) ואח'‏[3], מגילת אחימעץ, מעובדת ומוגשת כחומר למילון, האקדמיה ללשון העברית, ירושלים: הוצאת אקדמון, תשכ"ה.

תרגומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • David Kaufmann, Die Chronik des Achimaaz von Oria (850-1054), ein Beitrag zur Geschichte der Juden in Süditalien, Frankfurt a.M.: J. Kauffmann, 1896. תרגום לגרמנית.
  • Marcus Salzman (translated with an introduction and notes), The chronicle of Ahimaaz, New York: Columbia University Press, 1924 (second printing: New York: AMS Press, 1966). תרגום לאנגלית.
  • Cesare Colafemmina, Ahina‘az ben Paltiel, Sefer Yuhasin, Libro delle discendenze, Vicende di una famiglia ebraica di Oria nei secoli IX-XI, Messaggi: Cassano delle Mugre, 2001 (facsimiles of the Hebrew text from Biblioteca Capitolare della Catedrale di Toledo, Ms. 86.25, with Italian translation on opposite pages). תרגום לאיטלקית.
  • Robert Bonfil, History and folklore in a medieval Jewish chronicle, the family chronicle of Ahima’az ben Paltiel, Leiden:‎ Brill,‎ 2009 (Includes a vocalized critical edition of the Hebrew text and an English translation of the chronicle, pp. 226 - 355)‎. תרגום חדש לאנגלית.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

על המגילה ומהדיריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מהדורות של המגילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • David Kaufmann, Die Chronik des Achimaaz von Oria (850-1054), ein Beitrag zur Geschichte der Juden in Süditalien, Frankfurt a.M.: J. Kauffmann, 1896. Goethe Universität website. (בגרמנית)
  • Robert Bonfil, History and folklore in a medieval Jewish chronicle, the family chronicle of Ahima’az ben Paltiel, Leiden:‎ Brill,‎ 2009 (Includes a vocalized critical edition of the Hebrew text and an English translation of the chronicle, pp. 226 - 355)‎. אתר גוגל ספרים. צפייה מוגבלת. (באנגלית)

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 ציטוט מתוך אתר האקדמיה ללשון העברית, "מגילת אחימעץ מעובדת ומוגשת כחומר למילון."
  2. ^ ‏חננאל מאק, מדי מודינה עד רות ורנה, באתר הארץ, 3 באפריל 2008
  3. ^ ההתקנה והעיבוד נעשו בידי ראובן מירקין, ובסיוע ישראל ייבין וגד בן עמי צרפתי. התכנון המיכאנוגראפי בידי ציון בושריה. לפרטים נוספים על מהדורה זו, ראו באתר האקדמיה ללשון העברית, "מגילת אחימעץ מעובדת ומוגשת כחומר למילון."
  4. ^ באתר "דעת", מוזכרת שנת תרמ"ח, היא שנת הוצאת הכרך הראשון (עם זאת, מגילת אחימעץ יצאה לאור בתוך הכרך השני, בשנת תרנ"ג). כמו כן, ההבדל בין השנה העברית (תרנ"ג) והשנה הלועזית (1995) מופיע במקור.