איגוד העובדים הסוציאליים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
איגוד העובדים הסוציאליים
SocialWorkersUnionLogo.png
פרטי הארגון
מדינה: ישראל
התאגדות: ארגון עובדים
חטיבות: 4 מחוזות
מספר חברים: 20,000 [דרוש מקור]
יו"ר: צפרא דוויק
שנת ההקמה: 1937
מיקום המטה: בית ההסתדרות, תל אביב
סינוף ארצי: הסתדרות העובדים החדשה
סינוף בינלאומי: התאחדות העו"ס הבינלאומית (IFSW)
SocialWork.org.il

איגוד העובדים הסוציאליים הוא ארגון עובדים ישראלי, המאגד על בסיס מקצוע כ-20,000 עובדים סוציאליים ברחבי הארץ. הוא הוקם בשנת 1937 ומסונף להסתדרות העובדים.

מרבית העובדים הסוציאליים חברי האיגוד עובדים ברשויות המקומיות, במשרדי ממשלה שונים (בעיקר רווחה ובריאות) ובעמותות. במסגרת האיגוד פועלת "האגודה לקידום העבודה הסוציאלית בישראל" שהיא עמותה לקידום מקצוע (פרופסיה) העובדים הסוציאליים. תפקיד נוסף זה מעוגן בחוק העובדים הסוציאליים, והאיגוד מקיים ועדות אתיקה ומדיניות חברתית.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1931 הוקם השירות לעבודה סוציאלית על ידי הוועד הלאומי. נבחרה לעמוד בראשו הנרייטה סאלד, שלמדה את מקצוע העבודה הסוציאלית בארצות הברית. בשנת 1934 נפתח הקורס הראשון להכשרת עובדים סוציאליים בירושלים, ובשנת 1940 נוסף אליו בית הספר לעבודה סוציאלית בתל אביב. בשנת 1937 נוסד איגוד מקצועי לעובדים הסוציאליים, שמטרתו לפתח שירותי רווחה ולהעלות את מעמד העובד הסוציאלי.

בשנת 1996 נחקק בארץ חוק העובדים הסוציאליים, המגדיר את טווח פעילות המקצוע, מסמיך את שר העבודה והרווחה לקבוע אילו מישרות שייכות לעבודה סוציאלית, ומחייב את העובד הסוציאלי למקצועיות ולסודיות מקצועית. במדינת ישראל כיום קיימת בכל רשות מקומית "מחלקה לשירותים חברתיים" המספקת שירותי רווחה וסעד לאוכלוסיית היישוב. בנוסף ניתן למצוא את מקצוע העבודה הסוציאלית בארגונים, במוסדות, במפעלים ובקהילות.

בשנים האחרונות, בשל תהליך ההפרטה, הקיצוצים בתקציבי הרווחה, והפחתת חלקה של המדינה בשירותי הרווחה הניתנים לאוכלוסיות חלשות, עולה חלקו של מקצוע העבודה הסוציאלית במגזר השלישי. על הרקע הזה יצא איגוד העובדים הסוציאליים למספר מאבקים משמעותיים לשיפור תנאי העבודה והשכר בשנים האחרונות.

מאבק 1994[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1994 נפתחו הסכמי השכר הקיבוציים של העובדים והעובדות הסוציאליות. ב-21 באפריל 1994 פתח האיגוד בשביתה שנמשכה 45 ימים וכללה הפגנות ומשא ומתן מתמשך עם האוצר. השביתה זכתה לתמיכה ציבורית, בין השאר של ראש עריית ת"א, ב"ש ושל ארגונים שונים כמו נעמ"ת. נעמ"ת דרשו מראש ההסתדרות להשבית מגזרים נוספים במשק כאות הזדהות עם העובדים הסוציאליים. הוקם אוהל מחאה בת"א. תוצאות: תוספת שכר של 1,690 שקל, שינוי מבנה הקידום, כל העו"ס קודמו אוטומטית בדרגת שכר אחת, הישגי השביתה הוחלו רטרואקטיבית החל מחודשיים לפני השביתה.

מאבק 2011[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר שמאבק מרוסן הביא להישגים מזעריים בהסכם הקיבוצי שנחתם בשנת 2008, יצא האיגוד לשביתה סוערת במיוחד בשנת 2011. ההסכם שהושג נתפס על ידי עובדות ועובדים רבים כ"הסכם מכירה" והתעוררה מחאה חריפה נגד הנהגת האיגוד ויו"ר ההסתדרות, עופר עיני[1]. מרכז האיגוד הצביע נגד ההסכם תחילה, אך אישר אותו בהמשך בשינויים קלים. בעקבות האירועים הוקדמו בין השאר הבחירות למוסדות האיגוד.

מבנה האיגוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הוועידה הארצית: מורכבת מ-159 צירים נבחרים. הם קובעים את מטרות האיגוד ובוחרים את מזכירות האיגוד.
  • המזכירות הארצית: הנהגת האיגוד הנפגשת פעם בחודש. מונה 21 חברים, הכוללים את יו"ר האיגוד, יו"רי המחוזות, ו-16 נציגים שנבחרים על ידי צירי הוועידה על-פי מפתח מחוזי (2 ממחוז ירושלים, 8 ממחוז ת"א והמרכז, 4 ממחוז חיפה והצפון, 2 ממחוז ב"ש והדרום).
  • ועדות מקצועיות: הוועדות הקבועות באיגוד, הנפגשות לפחות 6 פעמים בשנה וראשיהן נבחרים על ידי הוועידה. הן כוללות את ועדת איגוד-מקצועי; ועדה למדיניות חברתית, הסברה וקשרים בינלאומיים; ועדה לקידום מקצועי; ועדת אתיקה מקצועית; ועדת ארגון ותקנון; ועדת חוק העו"ס; ועדת ביקורת.
  • תאים מקצועיים: התא הוא יחידה ארגונית המייצגת מגזר מסוים וכפופה למוסדות האיגוד המרכזיים. יו"ר התא הוא חלק ממרכז האיגוד.
  • מרכז האיגוד: הסמכות העליונה באיגוד בין כינוסי הוועידות. המרכז נפגש פעם בחודשיים וכולל את המזכירות ואת יו"רי התאים והוועדות (למעט ועדת ביקורת).

התארגנויות במסגרת האיגוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

"עמותא"[עריכת קוד מקור | עריכה]

40% מהעובדים הסוציאליים מועסקים במגזר הפרטי ובמגזר השלישי וכ-80% מתקציב המדינה לרווחה מגיע לעמותות הפרטיות. בעקבות דרישת תנועת "עתידנו", הוקם תא "עמותא" שנועד לייצג את העובדות והעובדות בעמותות הפרטיות ופועל ל:

  • החלת ההסכם הקיבוצי על ידי צו הרחבה על כלל העובדים הסוציאליים.
  • מתן שירות ייעוץ ותמיכה לעובדים בעמותות בענייני חוזה העבודה.
  • גיוס העובדים בעמותות לאיגוד.

תנועת עתידנו[עריכת קוד מקור | עריכה]

התארגנות של קבוצת עובדות ועובדים סוציאליים וסטודנטים לעבודה סוציאלית שקמה בתחילת 2007 על מנת להיאבק לשיפור תנאי העבודה והשכר. הארגון שם לעצמו 4 מטרות עיקריות: א. שיפור תנאי העסקתם של העובדים והעובדות הסוציאליות, ובראשם נושא השכר. ב. הפסקת הפגיעה הנגרמת כתוצאה מהפרטת השירותים החברתיים, הן בעובדים הסוציאליים והן במקבלי השירותים. ג. קידום מעמד המקצוע ותדמיתו בעיני העובדים והציבור. ד. חיזוק מעמדו של איגוד העובדים הסוציאליים כשחקן משמעותי בקביעת מדיניות הרווחה בישראל.

בבחירות שנערכו לאיגוד העובדים הסוציאליים ביוני 2009 נכנסו כ-30 צירים לוועידת האיגוד מטעם עתידנו, ובבחירות שהתקיימו ב-2013 גדל מספרם ל-41.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ חיים ביאור, איך איבדו העובדים הסוציאליים את המומנטום, הארץ, 25 במרץ 2011