נעמת

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Gnome-edit-clear.svg ערך זה זקוק לעריכה: ייתכן שהערך סובל מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
לוגו נעמת

נעמ"ת (ראשי תיבות: "נשים עובדות ומתנדבות"), הוא שמה הנוכחי של מועצת הפועלות, תנועת הנשים שנוסדה מטעם הסתדרות העובדים הכללית. התנועה נוסדה בשנת 1921 והיא כיום תנועת הנשים הגדולה בישראל. בשנת 2008 זכתה התנועה בפרס ישראל בתחום מפעל חיים עבור תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קורותיה של נעמ"ת שזורים בקורות המפעל הציוני כולו, החל מנשות העלייה השנייה והעלייה השלישית, שבאו מתוך להט ואמונה ציונית למצוא פתרון לבעיה הלאומית והמעמדית, לחדש את הקשר עם עמן ולבנות כאן את מולדתן, ועד לנשים החיות היום בישראל. נעמ"ת נוסדה במטרה לקדם את מעמד האישה בישראל, ולהביא לשינוי המדיניות החברתית לקראת השגת שוויון בין המינים במשפחה, בעבודה, בחברה ובכלכלה. בשנת 1921 נוסדה בסגרת הסתדרות על ידי חלוצות העלייה השנייה והשלישית, אשר בער בהן הצורך להתארגן, משום שלא זכו להכרה ולייצוג במוסדות הקיימים, וקופחו על אף היותן שותפות מלאות בעבודה.

ניצניה הראשונים של תנועת הפועלות הופיעו כבר ב–1911, ונמשכו גם במהלכה של מלחמת העולם הראשונה. ביטוייה היו פגישות של חברות, כינוסים, ועידות אזוריות וועידות חקלאיות. בשנת 1921, בסמוך לוועידת הייסוד של ההסתדרות, התכנסו בבלפוריה 43 צירות מכל רחבי הארץ, שייצגו את 485 הפועלות, שהועסקו אז ב – 36 מקומות עבודה. היה זה כנס היסוד של ועידת הפועלות הראשונה, שבעקבותיה נוסדה מועצת הפועלות, וזהו התאריך המכונן של הקמת התנועה. חלוצות העלייה השנייה (19031918) והעלייה השלישית,(1919- 1923), שיצרו את המסגרת הייחודית ואת התשתית לתנועת הפועלות, הגיעו בעיקר ממזרח אירופה חדורות אמונה ציונית ורעיונות סוציאליסטיים. עד אמצע שנות העשרים בלטו במנהיגות הנשית של אותם ימים עדה פישמן-מיימון ורחל כצנלסון-שז"ר. בשנת 1925 יצאה רחל ינאית בן-צבי לארצות הברית כדי לגייס כסף לחפירת באר שתביא מים לחווה החקלאית, שניהלה אז ברמת רחל. שש נשים סייעו לה שם בגיוס הכסף, והבאר נחפרה. לאחר ההצלחה הן החליטו להפוך לארגון האחיות הראשון של מועצת הפועלות בארצות הברית, שנקרא "פיוניר ווימן" (Pioneer Women), ואחריהן נוסדו ארגוני אחות נוספים בארצות אחרות, שהיוו את הבסיס לתנועה העולמית של נעמת. מראשית הקמתה הפעילה "מועצת הפועלות" מערכת חינוכית לתמיכה באם העובדת ובילדיה, שהלכה והתרחבה, וב-1930 התארגנה כיחידה נפרדת בשם "ארגון אימהות עובדות". ב-1976 אוחדו כל הפונקציות למערכת אחת תחת השם "נעמת" (נשים עובדות ומתנדבות).

בשנת 1994 זכתה המחלקה הערבית של נעמת בפרס יו"ר הכנסת על "פעילות למען קידום החברה הערבית וההבנה בין היהודים לערבים". בשנת 2008 זכתה נעמת בפרס ישראל למפעל חיים על תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה.‏[1]

מבנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נעמת היא תנועת שטח פוליטית רב מפלגתית, שבראשה עומדת יו"ר התנועה, שנבחרת אחת ל-5 שנים. כל חברות ההסתדרות הן חברות התנועה. מדי חמש שנים נערכות בחירות לראשות התנועה ולמוסדותיה, ביניהם 30 יושבות ראש המרחבים הפזורים ברחבי הארץ.

מנהיגות מועצת הפועלות, ולאחר מכן נעמת: עדה מימון, בבה אידלסון, גולדה מאיר, תמר אשל, נאוה ארד, מאשה לובלסקי, דרורה מאיר, עפרה פרידמן, תא"ל (מיל.) חדוה אלמוג, טליה לבני.

תחומי פעילות[עריכת קוד מקור | עריכה]

נעמת מנהלת מעונות יום לילדים, מספקת שירותים חברתיים ומשפטיים לנשים, יוזמת חקיקה למען קידום נשים, ופועלת לספק שירותי רווחה לנשים, צעירים וילדים בישראל.

מישור ציבורי[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מאבקים ציבורים - נעמת פועלת למניעת פגיעה בנשים ולקידום מעמדן בחברה, בכלכלה, במוקדי קבלת ההחלטות ובמשפחה באמצעות קמפיינים מאורגנים, הפגנות, מנשרים, פרסומים. בין הקמפיינים שקיימה נעמת בשנים האחרונות להכרה בזכויותיה ובצרכיה של האישה וליצירת שוויון זכויות ושוויון הזדמנויות מלאים לנשים בחברה, במשפחה ובעבודה ניתן לציין את: מאבק לעידוד מעסיקים להעסקת נשים ולהתאמת עולם העבודה להורות, מאבק למען החלת חינוך חינם לגיל הרך, מאבק למען חופש בחירה בנישואין (נישואים אזרחיים), מאבק להכרה בזכויותיהן של משפחות חד הוריות, מאבק נגד הגזירות הכלכליות.
  • יוזמות חקיקה - נעמת הייתה שותפה להישגים רבים בתחום החקיקה ובהם: חוק שיווי זכויות האישה, חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, חוק שכר שווה לעובדת ולעובד, חוק עבודת נשים, חוק משפחות חד הוריות, החוק למניעת אלימות במשפחה, החוק למניעת הטרדה מינית.
  • מאבקים משפטיים עקרוניים ועתירות לבג"ץ - נעמת מנהלת מאבקים משפטיים ועתירות לבג"ץ בנושאי: הטרדות מיניות בצה"ל, אפליית נשים בשכר, בקידום ובקבלה לעבודה, זכויות פנסיה לגרושות, גיור קטינים מאומצים, ייצוג עגונות ומסורבות גט, ייצוג קורבנות אלימות ומשפחותיהן וכן עשרות מאבקים משפטיים נוספים.
  • מחקרים וסקרים - נעמת עורכת באופן רצוף מחקרים הנוגעים בהיבטים מגדרים שונים. המחקרים ותוצאותיהם משמשים בסיס חשוב ומשמעותי בעבודתן לעיצוב מדיניות שוויונית ולחיזוק מעמד האישה. כמו כן, ערכה נעמת במהלך הקדנציה סקרים רבים, שעסקו בשאלות שהיו על סדר היום הציבורי ועל בסיס תוצאותיהם היא מפרסמת ניירות עמדה, המהווים נדבך נוסף בעבודתה.
  • ייצוג במסגרות ציבוריות - נעמת מיוצגת בפורומים, בקואליציות ובוועדות ציבוריות רבות ומגוונות, שהבולטים בהם הינם, מועצת ארגוני נשים (המנוהלת החל משנה זו למשך שלוש שנים בידי נעמת, ברוטציה עם ויצו ואמונה), הוועדה למעמד האישה בכנסת, וועדות כנסת נוספות על פי הנושא, ועדת שניט לבחינת נושא חזקת הגיל הרך וועדת שיפמן לבחינת נושא המזונות, המועצה הלאומית להתנדבות, קואליציית "עיקר" למען עגונות ומסורבות גט, הפורום לבחירה חופשית בנישואין, חמד"ת - למען חופש מדע דת ותרבות, נציבות הנשים לשלום, וכן במוסדות הציוניים השונים - הוועד הפועל הציוני של ההסתדרות הציונית העולמית והסוכנות היהודית.

מישור הפרט[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • לשכות משפטיות ומרכזי זכויות האישה – נעמת מפעילה לשכות בפריסה ארצית, העוסקות בייעוץ ובליווי בתחומי משפט (דיני עבודה, דיני אישות, עריכת הסכמים משפטיים בנושאי משפחה וממון), ייעוץ (זוגי, כלכלי, גישור) ואחרים.
  • מרכזים לטיפול ולמניעת אלימות במשפחה - עיקר הפעילות השוטפת של נעמת בתחום המאבק באלימות נעשית במסגרת המרכזים לטיפול ולמניעת אלימות במשפחה. נעמת מפעילה שני מרכזים לטיפול ולמניעת אלימות במשפחה, בתל אביב ובחיפה, בהם ניתנים ייעוץ, סיוע ותמיכה לנשים, הסובלות מאלימות בתוך ביתן. מרכז גליקמן בתל אביב משמש מאז 2002 כמרכז הדרכה מוביל להתמודדות עם תופעת האלימות במשפחה. המרכז נותן מענה טלפוני מיידי, בו ביום, לכל אישה המרגישה באופן סובייקטיבי במצוקה מצד בן-משפחה. בהתאם לאזור המגורים ולפי מידת הדחיפות, עניינה יטופל והיא תופנה למרכז באזור מגוריה.
  • רשת מעונות יום לגיל הרך - נעמת היא המפעיל הגדול ביותר של מעונות ציבוריים, בפיקוח משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה. מעונות היום הראשונים בישראל הוקמו על ידי נעמת בשנות ה-30 של המאה הקודמת. עם הזמן הצטרפו יותר ויותר נשים לשוק העבודה, וגם משרד העבודה ושאר ארגוני הנשים קיבלו על עצמם ליצור מסגרות חינוכיות מוכרות ואיכותיות, ולתת מענה לילדי הגיל הרך. נעמת הינה הארגון הגדול ביותר המפעיל מעונות יום, כ-250 בכל רחבי הארץ - מאילת בדרום ועד ליישובי קו העימות בצפון, בהם מתחנכים כ- 18,000 ילדים גילאי 6 חודשים ועד 4 שנים. רשת לגיל הרך בנעמת מרכז אחראית על ניהול המעונות, על הפיקוח הפדגוגי ועל הקשר עם משרדי הממשלה, ודואגת למינהל תקין ולבקרה על כלל מערכת המעונות, באמצעות צוות, המונה 15 מפקחות פדגוגיות מוסמכות ו-15 רכזות אדמיניסטרטיביות.
  • רשת החינוך התיכוני-טכנולוגי - נעמת מפעילה בתי ספר תיכוניים טכנולוגיים, המיועדים לנערות ולנערים שהתקשו להשתלב בבית ספרם. בתי הספר מסייעים בפיתוח כישורים אישיים ומיומנויות בקבוצות קטנות ובאווירה משפחתית, וכן שני כפרי נוער, המעניקים מסגרת לימודית איכותית בתנאי פנימייה.
  • קרן מלגות לסטודנטיות - נעמת מעניקה מדי שנה מענקי מחקר דוקטורנטיות ומלגות לסטודנטיות לתואר ראשון, שני ושלישי. המלגות מוענקות לסטונדטיות חברות נעמ"ת והסתדרות העוסקות בתחומי קידום השיווין בין המינים, קידום מעמד האישה ולימודי מגדר.
  • קורסים להכשרה מקצועית לנשים – נעמת מפעילה קורסים למטפלות מוסמכות, קורסים ליזמות עסקית וקורסים למנהלות משפחתונים. הקורסים נערכים בפיקוח משרד התמ"ת.
  • סדנאות העצמה לנשים - נעמת מקדמת ומעצימה נשים באמצעות סדנאות במרחבים בכל הארץ בנושאים שונים: פיתוח מנהיגות נשים, פיתוח אישי והעצמה נשית, ניהול קונפליקטים, תקשורת בין אישית, נשים במעלה הגיל השלישי, משק הבית כיחידה כלכלית, הורות כמקצוע – גידול ילדים בחברה מודרנית.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ורד לוביץ', לכבוד שנת ה-60: פרס ישראל לארגוני הנשים, באתר ynet‏, 25 במרץ 2008.