איוואן אקימוב

איוואן אקימוב
Иван Акимов
לידה	22 במאי 1755 (יוליאני); סנקט פטרבורג, האימפריה הרוסית
פטירה	15 במאי 1814 (יוליאני) (בגיל 58); סנקט פטרבורג, האימפריה הרוסית
מקום קבורה	בית עלמין סמולנסקי
מקום לימודים	האקדמיה הקיסרית לאמנויות (1773); האקדמיה לאמנויות היפות של בולוניה ;
תחום יצירה	ציור
פרסים והוקרה	מדליית זהב גדולה של האקדמיה הקיסרית לאמנויות

איוואן אקימוב (ברוסית: Иван Акимов‏; 22 במאי 1755 – 15 במאי 1814) היה צייר רוסי בסגנון קלאסי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אביו היה טיפוגרף ומדפיס בשירות המדינה. בגיל עשר, לאחר מות אביו, איוואן כתב מכתב לאקדמיה הקיסרית לאמנויות, וביקש להתקבל אליה למרות עוניו. המכתב הצליח, להשפיע והוא התקבל. מ-1765 עד 1773 ולמד אצל אנטון לוסנקו.

במהלך השנים 1773 עד 1778, הוא קיבל מלגה ללימודים באיטליה, בדרך עבר בפריז ואביניון ולאחר מכן בג׳נובה ובולוניה, שם נרשם לאקדמיה לאמנויות יפות של בולוניה.^[1]

עם זאת, הוא מצא שההוראה שם לא ענתה על הצרכים שלו, ולאחר פניות רבות שלא נענו מהאקדמיה, הוא עבר לרומא ללא רשות. הוא הגיע לשם רק כדי לגלות שה"אקדמיה" שלהם היא באמת אגודה של אמנים עם סטודנטים פרטיים.

הודות להמלצה של אציל רוסי שהתגורר באיטליה, הוא הצליח להיכנס לשיעורים של פומפאו בטוני. בהוראת האקדמיה הקיסרית, הוא סיים את הקורס בבולוניה. לאחר מכן חי ברציפות ברומא, ונציה ופירנצה. ב-1779 חזר לסנקט פטרבורג והפך למרצה באקדמיה. שלוש שנים מאוחר יותר, הוא זכה בתואר אקדמאי על ציורו של הרקולס שורף את עצמו על מדורה.

ב-1785 הוא קודם לדרגת פרופסור חבר, וב-1791 מונה למנהל מפעל השטיחים הקיסרי. הוא גם לימד ציור את בנותיו של הצאר פאבל הראשון. שלוש שנים לאחר מכן, הוא התמנה למנהל משנה של האקדמיה ולבסוף הפך למנהל בשנת 1800.

בשנים הבאות, הוא פנה לצייר סצנות היסטוריות, תחת השפעת הלחץ הפטריוטי מהמלחמה עם נפוליאון.

אף שהוא אינו נחשב לאמן מהמעלה הראשונה, היה לו כישרון מיוחד בהוראה והייתה לו השפעה רבה על הציור ההיסטורי הרוסי. בין תלמידיו הידועים ביותר נמנים אנדריי איוואנוב, ואסילי שבייב ואלכסיי יגורוב.^[1]

הוא גם היה ממייסדי ההיסטוריוגרפיה של האמנות הרוסית, החל במאמרו "מידע היסטורי קצר על כמה אמנים רוסים" במהדורת 1804

בצוואתו הוריש 15,000 רובל לאקדמיה. ^[2]