פאבל הראשון, קיסר רוסיה

פאבל הראשון
קיסר האימפריה הרוסית
שם מלא	פאבל פטרוביץ' רומנוב
תקופת שלטון	6 בנובמבר 1796 - 11 במרץ 1801
הקודמת	יקטרינה הגדולה
יורש	אלכסנדר הראשון
בת זוג	נטליה אלכסייבנה מריה פיודורובנה
צאצאים	אלכסנדר קונסטנטין אלכסנדרה ילנה מריה יקטרינה אולגה אנה ניקולאי מיכאיל
שושלת	בית רומנוב
אב	פיוטר השלישי
אם	יקטרינה הגדולה
תאריך לידה	1 באוקטובר 1754 סנקט פטרבורג, האימפריה הרוסית
תאריך פטירה	11 במרץ 1801 (נרצח) סנקט פטרבורג, האימפריה הרוסית
מקום קבורה	מבצר פטרופבלובסקיה, סנקט פטרבורג

פאבל הראשון (רוסית: Павел I Петрович;‏ 1 באוקטובר 1754- 11 במרץ 1801) - קיסר רוסיה משנת 1796 ועד מותו.

ילדות

פאבל נולד ב-1 באוקטובר 1754 לנסיכה יקתרינה, אשת יורש העצר ולימים יקתרינה הגדולה, קיסרית רוסיה. הגרסה הרשמית טענה כי אביו היה בעלה של יקתרינה, פיוטר השלישי, אך ישנן סברות כי אביו האמיתי של פאבל היה מאהבה של יקתרינה, סרגיי סלטיקוב. כבר מגיל צעיר התגלו בינו לבין אמו מחלוקות ואף שנאה. פאבל מעולם לא סלח על אחריותה לרצח אביו ואף חשש שהיא תרצח אותו - הוא אף האשים אותה בפומבי שהיא ערבבה שברי זכוכית באוכל שהוגש לו.

במשך תקופה ארוכה ניקיטה פנין היה המחנך של פאבל. היחסים בין פאבל ומחנכו היו קרובים מאוד גם כאשר פאבל התבגר. בהשפעת מחנכו פאבל היה תומך של התקרבות רוסיה לפרוסיה.

בשנת 1773 פאבל התחתן עם וילהלמינה, נסיכת הסה-דרמשטט (קיבלה את השם נטליה אלכסייבנה כשהוטבלה לנצרות האורתודוקסית), אך הנישואין לא נמשכו זמן רב - הנסיכה מתה במהלך לידה, ובשנת 1776 פאבל התחתן בשנית - עם סופיה דורותיאה, נסיכת וירטמברג, אשר קיבלה את השם האורתודוקסי "מאריה פיודורובנה".

בשנת 1777, יקתרינה, אשר הייתה נחושה בדעתה להרחיק את בנה הסורר מהבירה ומהפוליטיקה - ולבסוף מכס המלכות, נתנה לו את אחוזת פאבלובסק, מרחק של כמה קילומטרים מהבירה סנקט פטרבורג. בשנת 1783 היא הוסיפה עליה את אחוזת גטצ'ינה, שבה הותר לפאבל להחזיק חטיבת חיילים משלו, שאותם הוא אימן לפי השיטה הפרוסית הנוקשה, שהייתה חביבה עליו.

העלייה לשלטון

ב-5 בנובמבר 1796 יקתרינה לקתה באירוע מוחי ומתה ביום שלמחרת. מעשהו הראשון של פאבל היה השמדת צוואתה, שבה, ככל הנראה, נכתב כי היא מורישה את השלטון לבנו הבכור של פאבל, אלכסנדר (לפי החוק הרוסי דאז, הקיסר היה בוחר לעצמו את היורש). לאחר מכן עשה כל דבר שאמו הייתה מתנגדת לו: הגביל את זכותם של האצילים להעביד את הצמיתים שלהם, שחרר מהכלא אסירים פוליטיים, כדוגמת אלכסנדר ראדישצ'ב וניקולאי נוביקוב, ביטל את המסע המתוכנן כנגד פרס והתנגד בתוקף להשפעה צרפתית על רוסיה.

מדיניות חוץ

במדיניות החוץ שלו, פאבל היה הפכפך מאוד, ונע בין צרפת לבריטניה. כך, בשנת 1798 הוא הצטרף לקואליציה האנטי צרפתית השנייה ושלח את סובורוב לאיטליה ואת אושקוב לים התיכון; אבל ב-1801 הוא שינה את דעתו בן-רגע, חתם על הסכם שלום עם צרפת ופנה כנגד בריטניה, ואף תכנן פלישה ימית עם הצרפתים לבריטניה גופא ומסע צבאי להודו.

בשני המקרים נראה כי פאבל פעל בניגוד לאינטרס הלאומי של רוסיה ולפי גחמותיו הפרטיות: הוא רצה להילחם בצרפתים כדי להגן על האבירים של המסדר הסובירני הצבאי של מלטה (אשר בחרו אותו ל"מורה הגדול" שלהם), ואחר-כך פנה כנגד האנגלים מאותה סיבה עצמה - בשנת 1801 הם כבשו את האי מלטה, מעוזם של ההוספיטלרים.

הרצח

מדיניות הפנים של פאבל, אשר כללה מתן זכויות נוספות לצמיתים, מלחמה בכל השפעה צרפתית באשר היא ורפורמה של הצבא לפי השיטה הפרוסית, שבגללה הוא פיטר יותר מ-300 קצינים בכירים, עוררו את חמתם של האצילים. ב-23 במרץ (11 במרץ לפי הלוח היוליאני) 1801 נרצח פאבל בחדר השינה שלו, בטירת מיכאילובסקי שבסנקט פטרבורג, על ידי חבורת קושרים שבראשם הרוזן בניגסן, אשר ניסו להכריח אותו לחתום על כתב-התפטרות מהכס. בנו, אלכסנדר הראשון, ירש אותו.

הקודם: יקטרינה הגדולה

צארים רוסיים

הבא: אלכסנדר הראשון