איליה גלזונוב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
איליה גלזונוב בשנת 2006

איליה גלזונוברוסית: Илья Сергеевич Глазунов; ‏ נולד ב-10 ביוני 1930, לנינגרד) הוא צייר רוסי וסובייטי. גלזונוב נמנע בין הבודדות שהוענק להם עיטור ההצטיינות למען המולדת מכל ארבע דרגות.

איליה גלזונוב נולד בלנינגרד למשפחת היסטוריון. במהלך מלחמת העולם השנייה הוא היה בלנינגרד הנצורה ממנה פונה בשנת 1942 לאחר פטירת רוב קרובי המשפחה. לאחר המלחמה הוא חזר ללנינגרד ולמד בבית הספר לציור אצל הצייר בוריס יוגנסון. עם סיומו הוא למד באקדמיה לציוד על שם רפין בלנינגרד.

בשנת 1957 התחתן ובאותה שנה עבר למוסקבה. בשנת 1957 סיים את עבודתו על ציור שעסק בנסיגת הצבא האדום בשלבים הראשונים של המלחמה. הציור הורד מתערוכות ואף הושמד בהמשך. במהלך שנות ה-60 צייר מספר ציורים בנושאי העיר לנינגרד והתושבים.

כבר בצעירותו הוא התחיל לצייר תמונות על נושא רוסיה העתיקה. כמו כן הוא ביצע מספר איורים ליצירות של פיודור דוסטוייבסקי וסופרים רוסים נוספים מהמאה ה-19.

גלזונוב רכש פופולאריות רבה בציור דיוקנים של ידוענים בברית המועצות וראשי מדינות שונות.

בשנת 1980 הוא הוזמן לבצע ציור גדול על תרומת ברית המועצות לתרבות האנושית לבניין אונסק"ו בפריז. בשנת 1988 הוא צייר ציור "הרוס הנצחית" בו תיאר תוכנית רוסית ב-1000 שנים אחרונות.

הוא גם היה צייר תיאטרון והכין ציורים ותפאורה למספר הצגות.

בשנות ה-70 עמד בראש מערכת ציבורית נגד תוכנית לביצוע שינויים משמעותיים במרכז מוסקבה תוך הריסת בניינים ישנים רבים. מערכת ציבורית זו הביאה בסופו של דבר לביטול התוכנית.

בשנת 1987 הוא הקים במוסקבה אקדמיה לציור, פיסול ואדריכלות ועד היום הוא מכהן כנשיא המוסד. בשנת 1997 הוא זכה בפרס רוסיה עבור השתתפותו בשחזור הקרמלין וארמונותיו.

עם תחילת הפרסטרויקה הוא היה ידוע כפעיל למאן הלאומיות הרוסית ואף בעד חידוש המונרכיה ברוסיה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]