אילנית סוויסה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

אילנית סוויסה (נולדה ב-1974) היא שדרנית רדיו, מחזאית ובמאית תיאטרון ישראלית.

אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סוויסה נולדה ב-1974 וגדלה ברובע ב' באשדוד, הבכורה מבין ארבעה ילדים להורים שעלו ממרוקו. בילדותה למדה באולפנה בעיר, והשתתפה בתיאטרון הנוער של אשדוד במתנ"ס ד[1].

בוגרת תואר ראשון בתיאטרון מאוניברסיטת תל אביב, וכבר בשנתה הראשונה בלימודים עלתה הצגה שכתבה בתיאטרון צוותא.

סויסה הפכה לפעילה בתחומי התרבות באזור הדרום ועוטף עזה לאחר שעברה לגור בשדרות. ב-2015 השלימה תואר שני בקולנוע במכללת ספיר. לאחר סיום לימודיה שימשה גם כמרצה במכללה.

ב-2017 הייתה שותפה להפקת פסטיבל קולנוע דרום, ב-2019 זכתה במלגת קרן גרשוני לפיתוח אומנות ויצירה בשער הנגב וב-2022 הייתה שותפה להקמת אנסמבל התיאטרון באשדוד לצד ג'רום ארוש[2].

בשנים 2016–2017 הגישה ברשת ב' תוכנית שבועית במסגרת "שניים בשתיים" עם דודו סעדה[3], ולאחר מכן עברו השניים להגיש את התכנית "סוגרים פינות" בגלי צה"ל[4].

קריירה מקצועית[עריכת קוד מקור | עריכה]

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אביה הביולוגי של סויסה לא היה נוכח בחייה. הוא סבל מבעיות נפשיות ותקף את אימה, שברחה ממנו וביקשה להתגרש.

האם נישאה בשנית, ועד גיל שש חשבה סויסה שבעלה של אמה הוא אביה. את אביה הביולוגי פגשה רק חמש פעמים בחייה.

בגיל 21 התחתנה סויסה עם אהוב ילדותה, ובגיל 28 התגרשה. את בן זוגה לחיים, חזי בוצר, שהיה מנהל אגף התרבות במועצה האזורית שער הנגב, הכירה לאחר שעברה לשדרות והחלה לעבוד שם כמדריכת תיאטרון.

השניים מתגוררים בכפר עזה ומגדלים את ביתם (לחזי שלושה ילדים מנישואיו הקודמים)[13].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מחוג תיאטרון במתנס ד' להפקת סרטים ארציים, באתר אשדוד אונליין, ‏2017-06-20
  2. ^ אחרי שנים זה קורה > תיאטרון מקצועי באשדוד, באתר אשדודי, ‏2022-08-29
  3. ^ שניים בשתיים, באתר www.ishim.co.il
  4. ^ סוגרים פינות, באתר glz.co.il
  5. ^ תיאטרון - שיר פרידה, באתר www.habama.co.il
  6. ^ יפו | פורטל יפו |תאטרונטו - 100% רייטינג, באתר www.yaffo.co.il
  7. ^ תיאטרון - נמש בת שמש, באתר www.habama.co.il
  8. ^ בטעם של פעם או סיפורי אשדוד, באתר ashdodnet.com
  9. ^ Issy@erc.org.il, בביוף הראשון, באתר תיאטרון הנגב, ‏2021-04-26
  10. ^ הברכה של יאמנה, באתר דוקאביב 2021 - הפסטיבל הבינלאומי לקולנוע דוקומנטרי בתל-אביב
  11. ^ איציק חברוני, "אנא מן אל יהוד" - מחזה מוזיקלי חדש של תיאטרון יפו, באתר YOKA, ‏2021-04-01
  12. ^ myYavne, המנגינה היא שקובעת: מחזמר חדש בהשראת הגשש החיוור, ‏21 ביולי 2022
  13. ^ אורית מרלין-רוזנצוייג, "זה סיפור פמיניסטי על אישה מזרחית חזקה שמנהלת חצר, וגברים מצדיעים לה", באתר ynet, 27 ביוני 2021