שדרות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
שדרות
Coat of arms of Sderot.png
שכונה בעיר שדרות, ובלבה מקלט ממוגן
שכונה בעיר שדרות, ובלבה מקלט ממוגן
מחוז הדרום
מעמד מוניציפלי עירייה
ראש העירייה אלון דוידי
גובה ממוצע ‎93‏ מטר
תאריך ייסוד 1951
סוג יישוב עיר בעלת 20 - 50 אלף תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף דצמבר 2012:
  - אוכלוסייה 21,582 תושבים
  - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎2.4%‏ בשנה עד דצמבר 2012
  - צפיפות אוכלוסייה 4,826 תושבים לקמ"ר
תחום שיפוט 4,472 דונם
מיקום שדרות
שדרות
שדרות
דירוג חברתי-כלכלי 4 מתוך 10
מדד ג'יני 0.3646
פרופיל שדרות נכון לשנת 2011 באתר הלמ"ס
אחד מבתי המגורים המקוריים שהוקמו ביישוב בראשית ימיו
אוסף טילי קסאם שנפלו בעיר שדרות
אחד מן המקלטים נגד רקטות המצויים בעיר
פרויקט מיגון בתי המגורים בעיר, 7/2010
השוק של שדרות
פסיפס "בנוסח רנואר" על קיר בית בשכונת בן-גוריון בשדרות
מנגן הנבל בכיכר על שם אדמונד ספרא

שְׂדֵרוֹת () היא עיר במחוז הדרום בישראל. היא הוכרזה כעיר בשנת 1996.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שדרות הוקמה בשנת 1951, בסמוך לאדמות הכפר הערבי נג'ד (בערבית: نجد), שתושביו נטשו ביתם במהלך מלחמת העצמאות, תחילה כמעברה לעולים מכורדיסטן ואיראן, ובשנת 1955 הוקמו במקום הבתים הראשונים בהם שוכנו חלק מבני המעברה‏[1]. היא קיבלה את שמה על שם שדרות האקליפטוסים הנטועים לאורכה, שנטיעתן סיפקה תעסוקה לתושבי היישוב.

חגיגת יום העצמאות בבית הספר בשדרות בשנות ה-50

במשך שנות ה-50 קלטה שדרות עולים רבים ממרוקו ומרומניה, ובשנת 1958 הוכר היישוב כמועצה מקומית.

בשנות ה-90 קלט היישוב עולים מאתיופיה ומחבר המדינות. ממדינות ברית המועצות לשעבר (בעיקר מאזור הקווקז) הגיעו לעיר למעלה מ-10,000 עולים, שהכפילו למעשה את אוכלוסיית העיר.

בשנת 1996 הוכרה שדרות כעיר.

העיר באינתיפדה השנייה ולאחריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

העיר שדרות שוכנת במרחק של מעט יותר מקילומטר מרצועת עזה - עובדה אשר השפיעה על מצבה הביטחוני. מתחילתה של האינתיפאדה השנייה החלו להישלח אל העיר מרצועת עזה רקטות "קסאם" רבות מספור. מרביתן לא גרמו נזק פיזי, אולם היו בהן גם כאלה שגרמו להרוגים ונזק לרכוש. גם עם דעיכתה של האינתיפאדה לא שב השקט אל שדרות, והיא המשיכה לסבול מהפגזות של רקטות. עם ביצועה של תוכנית ההתנתקות והשלמת הנסיגה הישראלית מרצועת עזה, הפך ירי הקסאם תכוף יותר ונזקו גבר.

ירי הרקטות מהרצועה הוביל את צה"ל לבצע מבצעים על מנת לצמצם את הירי, כדוגמת מבצע גשמי קיץ, שהחל ביוני 2006. בנובמבר 2006, לאחר תקופת הפגזות קשה יחסית, הושגה הפסקת אש בין ישראל לחמאס וירי הקסאם צומצם אם כי לא הופסק כליל. באפריל 2007 החלה הידרדרות מחודשת בגזרת גבול הרצועה כאשר עשרות רקטות נורו אל העיר וסביבתה בבוקר יום העצמאות. ההסלמה נמשכה לתוך חודש מאי, אז גבר מאוד ירי הרקטות אשר גרם לנפגעים ולפינוי חלקי של תושבים מהעיר.

לאחר רגיעה מסוימת התחדש ירי הקסאמים לעבר העיר אם כי בתדירות בינונית ונמוכה[דרושה הבהרה]. בחודשים ינואר ופברואר 2008, חלה הסלמה נוספת במצב כאשר בעקבות הירי נפגעו מספר רב יחסית של אזרחים ובהם ילדים. במהלך תקופה זו נורה אל העיר מספר שיא של רקטות (כ-50 ביום), אשר גרמו לפגיעות ברכוש ובנפש. פגיעות אלו הובילו את צה"ל לפתוח במבצע חורף חם בנסיון לצמצם את הירי.

בדצמבר 2008, הגיע סבב נוסף של ירי רקטות לעבר תושבי העיר עובדה אשר הייתה אחד הגורמים לפריצתו של מבצע עופרת יצוקה.

בשדרות קיימת מערכת "צבע אדום" (לשעבר "שחר אדום") המתריעה על ידי אזעקה על ירי רקטות קסאם בערך 10-15 שניות לפני נחיתת הרקטות. רק לעתים רחוקות מונעת התרעה זו נזק, אולם היא יכולה להציל חיי אדם אם יספיקו למצוא מחסה באחד מעשרות המבנים הממוגנים שפוזרו בעיר.

נתונים סטטיסטיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לדצמבר 2012, מתגוררים בשדרות 21,582 תושבים. האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎2.4%‏. לפי נתוני הלמ"ס נכון לדצמבר 2012, העיר מדורגת 4 מתוך 10, בדירוג החברתי-כלכלי. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשע"ב (2011-2012) היה 63.3%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2011 היה 5,932 ש"ח (ממוצע ארצי: 7,964 ש"ח).‏[2]

להלן גרף התפתחות האוכלוסייה בעיר:

פוליטיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

העיר מהווה לעתים סמל לפריפריה הישראלית, למשל בביטוי "מסעודה משדרות". עם זאת הצמיחה מתוכה כמה פוליטיקאים ידועים. הבולט שבהם הוא עמיר פרץ, ששימש כראש המועצה המקומית ולאחר מכן כיהן כיושב ראש ההסתדרות, עמד בראש מפלגת העבודה בבחירות לכנסת השבע עשרה וכיהן כשר הביטחון בממשלת ישראל השלושים ואחת בזמן מלחמת לבנון השנייה. פרץ המשיך להתגורר בשדרות בזמן שכיהן בתפקידים אלה. בנוסף, גר בשדרות הרב אריה גמליאל שהיה ח"כ מטעם ש"ס במשך שנים. חבר הכנסת לשעבר יהונתן יפרח מהמערך, שימש כראש המועצה המקומית של שדרות לפני הפיכתה לעיר.

דמות ידועה אחרת היא אלי מויאל אשר שימש כראש העיר מ-1998 ועד 2008. מויאל זכה לכיסוי תקשורתי נרחב לאחר שהחל ירי קסאמים על שדרות. מויאל שובץ למקום ה-40 ברשימת הליכוד לכנסת ה-17, אולם לא נבחר לכנסת.

בבחירות המוניציפליות שהתקיימו ב-11 בנובמבר 2008 נבחר דוד בוסקילה, שכיהן כראש העיר בעבר בין השנים 1989-1998, לראשות העיר, במקומו של מויאל ובבחירות שהתקיימו ב-22 באוקטובר 2013 נבחר מר אלון דוידי, במקור תושב באר שבע, קצין ביח' קרבית במיל' בעל היכרות עם העולם הפוליטי והעסקי ממקימי ישיבת ההסדר בשדרות, הגיע לשדרות יחד עם גרעין תורני בשנת 1995/6.

תרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

תושבים ליד פוסטרים במהלך פסטיבל קולנוע דרום

שדרות נודעת כעיר אשר הצמיחה אנשי תרבות ידועים רבים. מהעיר יצאו מוזיקאים כקובי אוז, תומר אלבז וחיים אוליאל וכן להקות רבות ביניהן "טיפקס", "כנסיית השכל", "הסוכריות", "הגדת הבריות" ו"שפתיים". הלהקות משדרות (ביחד עם להקות נוספות מהסביבה, שהבולטת ביותר היא להקת אלג'יר) מתאפיינות בדרך כלל בעירוב של רוק עם אלמנטים של מוזיקה מזרחית. בתקשורת אף נוצר על רקע זה המושג "סצנת הרוק של שדרות", בעוד שלמעשה רובם של מוזיקאים אלה פעלו ופועלים בסופו של דבר במסגרת סצנת הרוק התל אביבית.

הסופרים שמעון אדף ויהודה אבוטבול (כותב הספר "שני אחים בסאפי"), וכן גם מירי בוהדנה והשחקן והמוזיקאי מאור כהן הם ילידי שדרות גם כן.

בשנת 1999 הוקם בעיר סינמטק שדרות. החל משנת 2001 מתקיים בו פסטיבל קולנוע דרום בשיתוף עם מכללת ספיר הסמוכה לעיר.

בשנת 2013 הוקמה בעיר תחנת רכבת "רכבת ישראל" .

ספורט[עריכת קוד מקור | עריכה]

סקייטפארק בשדרות

ספורט אתגרי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשדרות הוקם לאחרונה סקייטפארק סמוך לפארק שדרות, הכניסה היא ללא תשלום והיא אוסרת על כניסה לרוכבי אופניים וקורקינט. סמוך לסקייטפארק הוקם שביל אופניים באורך של כ-150 מטרים.

אצטדיון[עריכת קוד מקור | עריכה]

במערב שכונת בן-גוריון, צמוד לבית הספר "גוטווירט", יוקם אצטדיון כדורגל שיכיל 3,000 מקומות ישיבה, ויארח משחקים בליגות הדרום. ביציע המערבי של האצטדיון, יוקם מתחם חנויות גדול.

אולם ספורט ע"ש "גיטיס"[עריכת קוד מקור | עריכה]

אולם הספורט הוקם בשנת 1983 ובו מגרש כדורסל ובו כ-584 מקומות ישיבה. באולם גם חדר התעמלות קרקע וחדר איגרוף.

מרכז פיס קהילתי[עריכת קוד מקור | עריכה]

במרכז חדר כושר ממוגן, מזרני התעמלות ומאחורי המרכז הוקם מגרש כדורגל וכדורסל ובו המשטח בנוי מדשא סינתטי וליד המגרש גם פרגולה למזמינים. במרכז גם קיר טיפוס במתחם של 50 מ"ר.

פאטיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ליד הבריכה העירונית הוקם ה"פאטיו" ובו 3 מגרשי טניס, מגרש כדורסל ומגרש כדורגל העשויים מאספלט. בעתיד עשוי להחליף מגרש הטניס את משטחו במשטח חימר.

מרכז פיס לחינוך גופני[עריכת קוד מקור | עריכה]

המרכז נמצא בתוך בי"ס למדעים אלון ובו אולם התעמלות גדול וציוד לחינוך גופני וכמו כן גם רשת כדורעף.

חינוך[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסמוך לשדרות נמצאת המכללה האקדמית ספיר, בה לומדים כ-8,000 סטודנטים, רבים מהם מתגוררים בעיר. מ-1998 המכללה היא מוסד אקדמי מוכר על ידי המועצה להשכלה גבוהה.

בשדרות החינוך הבלתי פורמלי נמצא תחת ניהול המתנ"ס בשיתוף מנהל חברה ונוער ועיריית שדרות. החינוך הבלתי פורמלי מציע עבור בני הנוער בכיתות ד'-י"ב שלל פעילויות. בשדרות פועלות שש תנועות נוער והן: שני סניפי בני עקיבא, סניף אגוז לעדה האתיופית באתר החרום, וסניף בני עקיבא הזית הנמצא ברחוב הזית. הסניף גדול ווותיק מביניהם, פעיל כבר יותר מ-40 שנים. בעיר פועל מאז הקמתה גם קן של תנועת הנוער העובד והלומד, המפעילה קן לילדים ונוער במשך השבוע וגם בחופשות. בנוסף, מזה 13 שנים פועל בהצלחה שבט הצופים "סיני" המנוהל על ידי מתנדבי שנת שירות ומונה קרוב ל-100 ילדים תושבי העיר. גרעין זה שלח בעבר קבוצות שונות למדינות בחו"ל, ופועל למען דיאלוג בין נערים, תושבי שדרות, לערביי השטחים וערביי מדינת ישראל. תנועת אריאל המפעילה את ילדי הגרעין התורני וילדי שדרות, תוך הפרדה בין בנים לבנות, בנוסף תנועת מקום בלב הפועלת מכיתה ז'-י"ב ומדריכיה הם תלמידי ישיבת ההסדר או סטודנטיות דתיות בשכר. תנועת מקום בלב ממומנת על ידי המרכז הישראלי של OU בישראל. בנוסף הוקמה בשדרות לפני 3 שנים מועצת נוער העירונית, גוף דמוקרטי א-פוליטי המקבל החלטות הנוגעות בסוגיות בנוער כמו: אלכוהול, עישון, צבא וכדומה ובהפעלת פרויקטים לקהילה ונוער כמו: מסיבות, כנס מתגייסים, יקיר העיר ועוד. מסגרות הנוער הנוספות הן: אתגרים, מרכז מחשוב, נטע, פותחים עתיד, מועדון בן-גוריון, מועדון אפיקי אור, מל"ש (מרכז לימודי שדה) של החברה להגנת הטבע, משצ"ים ועוד. עמותת "חברים למען החברה" תומכת בתיאום עם אגף הרווחה, אגף החינוך, המתנ"ס, תחנת המשטרה המקומית ומסגרות אחרות בפעילויות מגוונות המיועדות לילדים ונוער ממשפחות במצוקה ולתלמידי בתי הספר התיכונים בתחום החינוך הבלתי פורמלי. בשדרות קיימת מזה כ-16 שנים ישיבת הסדר בשם "אפיקי דעת" ושלוחתה ישיבת לב לדעת.

תעשייה וכלכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שדרות הוקמה כעיירת פיתוח שיועדה להיות עיר שתושביה עוסקים בתעשייה. בעיר אזור תעשייה גדול ומפעל תעשייה אף מופיע בסמל העיר. בעיר נמצאים מספר מפעלים גדולים של חברות "אסם", "שטראוס" "עלית", "תפוד", "עוף קור" ו"הולנדיה". בשנת 2001 הקימה חברת ההיי-טק אמדוקס שלוחה בשדרות.

ירי הקסאם המתמשך מאז תחילת שנות ה-2000 גרם להדרדרות בכלכלת העיר ובתעסוקת תושביה. המכה הקשה ביותר נחתה על בעלי העסקים הקטנים בשדרות, שנאלצו להתמודד מול רחובות שוממים. על פי הערכת ועד העסקים הקטנים בשדרות (2008) לפחות 20% מהעסקים הקטנים שהיו קיימים לפני 2001 נסגרו או עברו ליישובים הסמוכים (נתיבות, אופקים, אשקלון, קריית גת) וחלק נכבד מאותם 20% אף הכריזו על פשיטת רגל. בשנת 2007, לאחר מאבק ממושך זכו העסקים הקטנים בשדרות לתמריץ חד פעמי בגובה שכר המינימום לכל בית עסק, וזאת על מנת לעזור לקיים את העסקים.

עם זאת, שיעור האבטלה בשדרות צנח בצורה משמעותית בשנים האחרונות ונכון לשנת 2009 עומד על כ-7% מהאוכלוסייה‏[3] .

הטבות בחקיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בהיותו יישוב חקלאי או יישוב באזור פיתוח, עובדים המעתיקים את מקום מגוריהם ליישוב וגרים בו לפחות שישה חודשים רצופים, נהנים מכך שאם התפטרו לשם כך מעבודתם, ההתפטרות תיחשב להם כפיטורים.‏[4] מגורים ביישוב מקנים לתושב הטבות מס, הניתנות ליישובי עוטף עזה בהתאם לפקודת מס הכנסה.‏[5]

מגוון[עריכת קוד מקור | עריכה]

מגוון הוא קיבוץ עירוני המשתייך לתנועת הקיבוץ הארצי. הקיבוץ נוסד בשנת 1987 ובשנת 2005 היו בו כ-50 חברים, כיום מונה הקיבוץ כעשר משפחות.

תחבורה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מפעל בשדרות עולה באש בעקבות פגיעת רקטה, 28 ביוני 2014

בשנת 2013 החלה לפעול בשדרות רכבת כחלק מפרויקט ב"ש-אשקלון שיכלול תחנות נוסעים באופקים נתיבות ושדרות.

ערים תאומות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא שדרות בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ נפתרה התעלומה- בת כמה שדרות? - שדרות -שדרונט פורטל שדרות ועוטף עזה
  2. ^ פרופיל שדרות באתר הלמ"ס
  3. ^ מיכל גרינברג, רחוק מהעין: הפריפריה בדרך לקריסה, באתר nrg‏, 19 בפברואר 2009
  4. ^ תקנה 12(ב) לתקנות פיצויי פיטורים (חישוב הפיצויים, והתפטרות שרואים אותה כפיטורים), תשכ"ד-1964
  5. ^ בהתאם לסעיף 11 לפקודת מס הכנסה ניתן לתושב יישוב זה זיכוי ממס הכנסה בשיעור 20% (בשנת 2014) מהכנסתו החייבת מיגיעה אישית, בתנאי שהתגורר ביישוב שנה לפחות. ראו רשימת היישובים המזכים, באתר של רשות המסים
  6. ^ צביקה רובינגר, לא רק קסאמים, באתר mynet‏, 3 באוגוסט 2008


קואורדינטות: 31°31′25.32″N 34°35′43.08″E / 31.5237000°N 34.5953000°E / 31.5237000; 34.5953000