שדרות

שדרות
שכונה בעיר שדרות, ובלבה מקלט ממוגן
מחוז	הדרום
מעמד מוניציפלי	עירייה
ראש העירייה	דוד בוסקילה
גובה ממוצע	‎93‏ מטר
תאריך ייסוד	1951
סוג יישוב	עיר בעלת 20 - 50 אלף תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף דצמבר 2011:
- אוכלוסייה	21,050 תושבים
- שינוי בגודל האוכלוסייה	‎-0.5%‏ בשנה עד דצמבר 2011
- צפיפות אוכלוסייה	4,707 תושבים לקמ"ר
תחום שיפוט	4,472 דונם
שדרות
דירוג חברתי-כלכלי	5 מתוך 10
מדד ג'יני	0.3533
לאום ודת   יהודים: 94%   ערבים-מוסלמים: 0%   ערבים-נוצרים: 0%   דרוזים: 0%   אחרים: 6% (לפי הלמ"ס נכון לדצמבר 2010)
אוכלוסייה לפי גילאים 0 10 20 30 40 50 60 70 גילאי 0 - 4 8.3% גילאי 5 - 9 7.0% גילאי 10 - 14 7.0% גילאי 15 - 19 6.9% גילאי 20 - 29 21.6% גילאי 30 - 44 17.8% גילאי 45 - 59 17.7% גילאי 60 - 64 4.1% גילאי 65 ומעלה 9.6% (לפי הלמ"ס נכון לדצמבר 2010)
חינוך סה"כ בתי ספר 12 –       יסודיים 9 –       על-יסודיים 5 תלמידים 2,711 –       יסודיים 1,609 –       על-יסודיים 1,102 מספר כיתות 135 ממוצע תלמידים לכיתה 20 (לפי הלמ"ס נכון לדצמבר 2010)
פרופיל שדרות באתר הלמ"ס

אחד מבתי המגורים המקוריים שהוקמו ביישוב בראשית ימיו

אוסף טילי קסאם שנפלו בעיר שדרות

אחד מן המקלטים נגד רקטות המצויים בעיר

פרויקט מיגון בתי המגורים בעיר, 7/2010

השוק של שדרות

פסיפס "בנוסח רנואר" על קיר בית בשכונת בן-גוריון בשדרות

מנגן הנבל בכיכר על שם אדמונד ספרא

שׂדרות [()] היא עיר במחוז הדרום בישראל. היא הוכרזה כעיר בשנת 1996.

היסטוריה

שדרות הוקמה בשנת 1951, בסמוך לאדמות הכפר הערבי נג'ד [ نجد ], שתושביו נטשו ביתם במהלך מלחמת העצמאות, תחילה כמעברה לעולים מכורדיסטן ואיראן, ובשנת 1955 הוקמו במקום הבתים הראשונים בהם שוכנו חלק מבני המעברה. היא קיבלה את שמה על שם שדרות האקליפטוסים הנטועים לאורכה, שנטיעתן סיפקה תעסוקה לתושבי היישוב.

חגיגת יום העצמאות בבית הספר בשדרות בשנות ה-50

במשך שנות ה-50 קלטה שדרות עולים רבים ממרוקו ומרומניה, ובשנת 1958 הוכר היישוב כמועצה מקומית.

בשנות ה-90 קלט היישוב עולים מאתיופיה ומחבר המדינות. ממדינות ברית המועצות לשעבר (בעיקר מאזור הקווקז) הגיעו לעיר למעלה מ-10,000 עולים, שהכפילו למעשה את אוכלוסיית העיר.

בשנת 1996 הוכרה שדרות כעיר.

העיר באינתיפדה השנייה ולאחריה

העיר שדרות שוכנת במרחק של מעט יותר מקילומטר מרצועת עזה - עובדה אשר השפיעה על מצבה הביטחוני. מתחילתה של האינתיפאדה השנייה החלו להישלח אל העיר מרצועת עזה רקטות "קסאם" רבות מספור. מרביתן לא גרמו נזק פיזי, אולם היו בהן גם כאלה שגרמו להרוגים ונזק לרכוש. גם עם דעיכתה של האינתיפאדה לא שב השקט אל שדרות, והיא המשיכה לסבול מהפגזות של רקטות. עם ביצועה של תוכנית ההתנתקות והשלמת הנסיגה הישראלית מרצועת עזה, הפך ירי הקסאם תכוף יותר ונזקו גבר.

ירי הרקטות מהרצועה הוביל את צה"ל לבצע מבצעים על מנת לצמצם את הירי, כדוגמת מבצע גשמי קיץ, שהחל ביוני 2006. בנובמבר 2006, לאחר תקופת הפגזות קשה יחסית, הושגה הפסקת אש בין ישראל לחמאס וירי הקסאם צומצם אם כי לא הופסק כליל. באפריל 2007 החלה הידרדרות מחודשת בגזרת גבול הרצועה כאשר עשרות רקטות נורו אל העיר וסביבתה בבוקר יום העצמאות. ההסלמה נמשכה לתוך חודש מאי, אז גבר מאוד ירי הרקטות אשר גרם לנפגעים ולפינוי חלקי של תושבים מהעיר.

לאחר רגיעה מסוימת התחדש ירי הקסאמים לעבר העיר אם כי בתדירות בינונית ונמוכה^{[דרושה הבהרה]}. בחודשים ינואר ופברואר 2008, חלה הסלמה נוספת במצב כאשר בעקבות הירי נפגעו מספר רב יחסית של אזרחים ובהם ילדים. במהלך תקופה זו נורה אל העיר מספר שיא של רקטות (כ-50 ביום), אשר גרמו לפגיעות ברכוש ובנפש. פגיעות אלו הובילו את צה"ל לפתוח במבצע חורף חם בניסון לצמצם את הירי.

בדצמבר 2008, הגיע סבב נוסף של ירי רקטות לעבר תושבי העיר עובדה אשר הייתה אחד הגורמים לפריצתו של מבצע עופרת יצוקה.

בשדרות קיימת מערכת "צבע אדום" (לשעבר "שחר אדום") המתריעה על ידי אזעקה על ירי רקטות קסאם בערך 10-15 שניות לפני נחיתת הרקטות. רק לעתים רחוקות מונעת התרעה זו נזק, אולם היא יכולה להציל חיי אדם אם יספיקו למצוא מחסה באחד מעשרות המבנים הממוגנים שפוזרו בעיר.

נתונים סטטיסטיים

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לדצמבר 2011, מתגוררים בשדרות 21,050 תושבים. האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎-0.5%‏. לפי נתוני הלמ"ס נכון לדצמבר 2010, העיר מדורגת 5 מתוך 10, בדירוג החברתי-כלכלי. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תש"ע (2009-2010) היה 57.8%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2009 היה 5,229 ש"ח (ממוצע ארצי: 7,070 ש"ח).‏

להלן גרף התפתחות האוכלוסייה בשדרות:

פוליטיקה

העיר מהווה לעתים סמל לפריפריה הישראלית, למשל בביטוי "מסעודה משדרות". עם זאת הצמיחה מתוכה כמה פוליטיקאים ידועים. הבולט שבהם הוא עמיר פרץ, ששימש כראש המועצה המקומית ולאחר מכן כיהן כיושב ראש ההסתדרות, עמד בראש מפלגת העבודה בבחירות לכנסת השבע עשרה וכיהן כשר הביטחון בממשלת ישראל השלושים ואחת בזמן מלחמת לבנון השנייה. פרץ המשיך להתגורר בשדרות בזמן שכיהן בתפקידים אלה. בנוסף, גר בשדרות הרב אריה גמליאל שהיה ח"כ מטעם ש"ס במשך שנים. חבר הכנסת לשעבר יהונתן יפרח מהמערך, שימש כראש המועצה המקומית של שדרות לפני הפיכתה לעיר.

דמות ידועה אחרת היא אלי מויאל אשר שימש כראש העיר מ-1998 ועד 2008. מויאל זכה לכיסוי תקשורתי נרחב לאחר שהחל ירי קסאמים על שדרות. מויאל שובץ למקום ה-40 ברשימת הליכוד לכנסת ה-17, אולם לא נבחר לכנסת.

בבחירות המוניציפליות שהתקיימו ב-11 בנובמבר 2008 נבחר דוד בוסקילה, שכיהן כראש העיר בעבר בין השנים 1989-1998, לראשות העיר, במקומו של מויאל.

תרבות

תושבים ליד פוסטרים במהלך פסטיבל קולנוע דרום

שדרות נודעת כעיר אשר הצמיחה אנשי תרבות ידועים רבים. מהעיר יצאו מוזיקאים כקובי אוז, תומר אלבז וחיים אוליאל וכן להקות רבות ביניהן "טיפקס", "כנסיית השכל", "הסוכריות", "הגדת הבריות" ו"שפתיים". הלהקות משדרות (ביחד עם להקות נוספות מהסביבה, כשהבולטת ביותר היא להקת אלג'יר) מתאפיינות בדרך כלל בעירוב של רוק עם אלמנטים של מוזיקה מזרחית. בתקשורת אף נוצר על רקע זה המושג "סצנת הרוק של שדרות", בעוד שלמעשה רובם של מוזיקאים אלה פעלו ופועלים בסופו של דבר במסגרת סצנת הרוק התל אביבית.

הסופרים שמעון אדף ויהודה אבוטבול (כותב הספר "שני אחים בסאפי"), וכן השחקן והמוזיקאי מאור כהן הם ילידי שדרות גם כן.

בשנת 1999 הוקם בעיר סינמטק שדרות. החל משנת 2001 מתקיים בו פסטיבל קולנוע דרום בשיתוף עם מכללת ספיר הסמוכה לעיר.

ספורט

סקייטפארק בשדרות

• בענף הכדורסל - מכבי שדרות בליגה ארצית דרום ומכבי מעיין שדרות (ליגה א' דרום).
• בענף הכדורגל - מכבי שדרות בליגה ג' מרכז-דרום.

ספורט אתגרי

בשדרות הוקם לאחרונה סקייטפארק סמוך לפארק שדרות, הכניסה היא ללא תשלום והיא אוסרת על כניסה לרוכבי אופניים וקורקינט. סמוך לסקייטפארק הוקם שביל אופניים באורך של כ-150 מטרים.

אצטדיון

במערב שכונת בן-גוריון, צמוד לבית הספר "גוטווירט", יוקם אצטדיון כדורגל שיכיל 3,000 מקומות ישיבה, ויארח משחקים בליגות הדרום. ביציע המערבי של האצטדיון, יוקם מתחם חנויות גדול.

אולם ספורט ע"ש "גיטיס"

אולם הספורט הוקם בשנת 1983 ובו מגרש כדורסל ובו כ-584 מקומות ישיבה. באולם גם חדר התעמלות קרקע וחדר איגרוף.

מרכז פיס קהילתי

במרכז חדר כושר ממוגן, מזרני התעמלות ומאחורי המרכז הוקם מגרש כדורגל וכדורסל ובו המשטח בנוי מדשא סינתטי וליד המגרש גם פרגולה למזמינים. במרכז גם קיר טיפוס במתחם של 50 מ"ר.

פאטיון

ליד הבריכה העירונית הוקם ה"פאטיון" ובו 3 מגרשי טניס העשויים מאספלט. בעתיד עשוי להחליפו במשטח חימר.

מרכז פיס לחינוך גופני

המרכז נמצא בתוך בי"ס למדעים אלון ובו אולם התעמלות גדול וציוד לחינוך גופני וכמו כן גם רשת כדורעף.

חינוך

בסמוך לשדרות נמצאת המכללה האקדמית ספיר, בה לומדים כ-8,000 סטודנטים, רבים מהם מתגוררים בעיר. מ-1998 המכללה היא מוסד אקדמי מוכר על ידי המועצה להשכלה גבוהה.

בשדרות החינוך הבלתי פורמלי נמצא תחת ניהול המתנ"ס בשיתוף מנהל חברה ונוער ועיריית שדרות. החינוך הבלתי פורמלי מציע עבור בני הנוער בכיתות ד'-י"ב שלל פעיליות. בשדרות, פועלות שש תנועות נוער והן: שני סניפי בני עקיבא, סניף אגוז לעדה האתיופית באתר החרום, וסניף בני עקיבא הזית הנמצא ברחוב הזית. הסניף גדול ווותיק מביניהם, פעיל כבר יותר מ-40 שנים. בעיר פועל מאז הקמתה גם קן של תנועת הנוער העובד והלומד, המפעילה קן לילדים ונוער במשך השבוע וגם בחופשות. בנוסף, מזה 8 שנים פועל בהצלחה שבט הצופים "סיני" המנוהל על ידי מתנדבי שנת שירות. גרעין זה שלח בעבר קבוצות שונות למדינות בחו"ל, ופועל למען דיאלוג בין נערים, תושבי שדרות, לערביי השטחים וערביי מדינת ישראל. תנועת אריאל המפעילה את ילדי הגרעין התורני וילדי שדרות, תוך הפרדה בין בנים לבנות, בנוסף תנועת מקום בלב הפועלת מכיתה ז'-י"ב ומדריכיה הינם תלמידי ישיבת ההסדר או סטודנטיות דתיות בשכר. תנועת מקום בלב ממונת על ידי המרכז הישראלי של OU בישראל. בנוסף הוקמה בשדרות לפני 3 שנים מועצת נוער העירונית, גוף דמוקרטי א-פוליטי המקבל החלטות הנוגעות בסוגיות בנוער כמו: אלכוהול, עישון, צבא וכדומה ובהפעלת פרויקטים לקהילה ונוער כמו: מסיבות, כנס מתגייסים, יקיר העיר ועוד. מסגרות הנוער הנוספות הן: אתגרים, מרכז מחשוב, נטע, פותחים עתיד, מועדון בן-גוריון, מועדון אפיקי אור, מל"ש (מרכז לימודי שדה) של החברה להגנת הטבע, משצ"ים ועוד. עמותת "חברים למען החברה" תומכת בתיאום עם אגף הרווחה, אגף החינוך, המתנ"ס, תחנת המשטרה המקומית ומסגרות אחרות בפעילויות מגוונות המיועדות לילדים ונוער ממשפחות במצוקה ולתלמידי בתי הספר התיכונים בתחום החינוך הבלתי פורמלי. בשדרות קיימת מזה כ-16 שנים ישיבת הסדר בשם "אפיקי דעת" ושלוחתה ישיבת לב לדעת.

תעשייה וכלכלה

שדרות הוקמה כעיירת פיתוח שיועדה להיות עיר שתושביה עוסקים בתעשייה. בעיר אזור תעשייה גדול ומפעל תעשייה אף מופיע בסמל העיר. בעיר נמצאים מספר מפעלים גדולים של חברות "אסם", "שטראוס" "עלית", "תפוד", "עוף קור" ו"הולנדיה". בשנת 2001 הקימה חברת ההיי-טק אמדוקס שלוחה בשדרות.

ירי הקסאם המתמשך מאז תחילת שנות ה-2000 גרם להדרדרות בכלכלת העיר ובתעסוקת תושביה. המכה הקשה ביותר נחתה על בעלי העסקים הקטנים בשדרות, שנאלצו להתמודד מול רחובות שוממים. על פי הערכת ועד העסקים הקטנים בשדרות (2008) לפחות 20% מהעסקים הקטנים שהיו קיימים לפני 2001 נסגרו או עברו ליישובים הסמוכים (נתיבות, אופקים, אשקלון, קריית גת) וחלק נכבד מאותם 20% אף הכריזו על פשיטת רגל. בשנת 2007, לאחר מאבק ממושך זכו העסקים הקטנים בשדרות לתמריץ חד פעמי בגובה שכר מינימום לכל בית עסק, וזאת על מנת לעזור לקיים את העסקים.

עם זאת, שיעור האבטלה בשדרות צנח בצורה משמעותית בשנים האחרונות ונכון לשנת 2009 עומד על כ-7% מהאוכלוסייה .

הטבות בחקיקה

עובדים המעתיקים את מקום מגוריהם ליישוב וגרים בו לפחות שישה חודשים רצופים, נהנים מכך שאם התפטרו לשם כך מעבודתם, ההתפטרות תיחשב להם כפיטורים.‏

מגורים ביישוב מקנים לתושב הטבות מס בהתאם לפקודת מס הכנסה.‏

מגוון

מגוון הוא קיבוץ עירוני המשתייך לתנועת הקיבוץ הארצי. הקיבוץ נוסד בשנת 1987 ובשנת 2005 היו בו כ-50 חברים.

בשנת 2000 עברה קבוצת מגוון מדיור ציבורי לבתי קרקע משלה. נרכש רחוב בשדרות, ובו נבנו בתי הקיבוץ, לרבות מבנה משותף המשמש כמשרדים, מועדון וחדר אוכל. כיום מונה הקיבוץ כעשר משפחות, וכולל חברה המעניקה שירותי אינטרנט לעסקים (מגוון אפקט). חברי הקיבוץ הקימו עמותה בסמוך לקיבוץ, היא "עמותת גוונים" המפעילה פרויקטים רבים לפיתוח החינוך, הקהילה והסביבה בשדרות ומחוצה לה.

ערים תאומות

• צלנדורף, גרמניה
• אנטוני, צרפת
• פריאזינו, רוסיה

קישורים חיצוניים

• מרכז תקשורת שדרות-אודות המצב בעיר
• עיריית שדרות
• כיצד נוסדה שדרות, הרצאה משנת 1985 מאת מתכנן העיר אליעזר ברוצקוס, באתר 'חלון אחורי'.
• מיכאל יעקובסון: סקירת פרויקט מיגון בתי המגורים בשדרות, 19.8.11, Xnet
• אריק מירובסקי, שדרות חוזרת לחיים, באתר TheMarker‏, 20 ביולי 2012

• שדרות, במרכז המידע להתיישבות בנגב של תנועת אור

הערות שוליים

_{קואורדינטות: 31°31′25″N 34°35′43″E}