שדרות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

שׂדרות (להאזנה (מידע · עזרה)) היא עיר במחוז הדרום בישראל. היא הוכרזה כעיר בשנת 1996.

תוכן עניינים 1 היסטוריה 1.1 העיר באינתיפאדת אל אקצה ולאחריה 2 נתונים סטטיסטיים 3 פוליטיקה 4 חינוך ותרבות 5 תעשייה וכלכלה 6 הטבות בחקיקה 7 ערים תאומות 8 הערות שוליים 9 קישורים חיצוניים

[עריכה] היסטוריה

שדרות הוקמה בשנת 1953, תחילה כמעברה לעולים מכורדיסטן ואיראן, אך כבר בשנת 1954 הוקמו במקום הבתים הראשונים בהם שוכנו חלק מבני המעברה. היא קיבלה את שמה על שם שדרות האקליפטוסים הנטועים לאורכה.

במשך שנות ה-50 קלטה שדרות עולים ממרוקו ומרומניה, ובשנת 1958 הוכר היישוב כמועצה מקומית. בשנות ה-90 קלט היישוב עולים מאתיופיה וממדינות חבר העמים (ממדינות ברית המועצות לשעבר הגיעו לעיר למעלה מ-10,000 עולים).

בשנת 1996 הוכרה שדרות כעיר.

[עריכה] העיר באינתיפאדת אל אקצה ולאחריה

העיר שדרות שוכנת במרחק כקילומטר מרצועת עזה - עובדה אשר השפיעה על מצבה הביטחוני. מתחילתה של אינתיפאדת אל-אקצה החלו להישלח אל העיר מרצועת עזה רקטות "קסאם" רבות מספור. מרביתן לא גרמו נזק פיזי, אולם היו בהן גם כאלה שגרמו להרוגים ונזק לרכוש. גם עם דעיכתה של האינתיפאדה לא שב השקט אל שדרות, והיא המשיכה לסבול מהפגזות של רקטות. עם ביצועה של תוכנית ההתנתקות והשלמת הנסיגה הישראלית מרצועת עזה, הפך ירי הקסאם תכוף יותר ונזקו גבר.

ירי הרקטות מהרצועה הוביל את צה"ל לבצע מבצעים על מנת לצמצם את הירי, כדוגמת מבצע גשמי קיץ, שהחל ביוני 2006. בנובמבר 2006, לאחר תקופת הפגזות קשה יחסית, הושגה הפסקת אש בין ישראל לחמאס וירי הקסאם צומצם אם כי לא הופסק כליל. באפריל 2007 החלה הידרדרות מחודשת בגזרת גבול הרצועה כאשר עשרות רקטות נורו אל העיר וסביבתה בבוקר יום העצמאות. ההסלמה נמשכה לתוך חודש מאי, אז גבר מאוד ירי הרקטות אשר גרם לנפגעים ולפינוי חלקי של תושבים מהעיר.

לאחר רגיעה מסוימת התחדש ירי הקסאמים לעבר העיר אם כי בתדירות בינונית ונמוכה. בחודשים ינואר ופברואר 2008, חלה הסלמה נוספת במצב כאשר בעקבות הירי נפגעו מספר רב יחסית של אזרחים ובהם ילדים. במהלך תקופה זו נורה אל העיר מספר שיא של רקטות (כ-50 ביום), אשר גרמו לפגיעות ברכוש ובנפש. פגיעות אלו הובילו את צה"ל לפתוח במבצע חורף חם בניסון לצמצם את הירי.

בדצמבר 2008, הגיע סבב נוסף של ירי רקטות לעבר תושבי העיר עובדה אשר הייתה אחד הגורמים לפריצתו של מבצע עופרת יצוקה.

בשדרות קיימת מערכת "צבע אדום" (לשעבר "שחר אדום"; עקב תלונות של ילדים וילדות בשם "שחר" והשפלתם בגנים ובבתי הספר הוחלט לשנות את שמה ביולי 2006) המתריעה על ידי אזעקה על ירי רקטות קסאם בערך 10-15 שניות לפני נחיתת הרקטות. רק לעתים רחוקות מונעת התרעה זו נזק, אולם היא יכולה להציל חיי אדם אם יספיקו למצוא מחסה.

[עריכה] נתונים סטטיסטיים

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לדצמבר 2008, יש בשדרות 19,400 תושבים. האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎0.6%‏.

לפי נתוני הלמ"ס נכון לדצמבר 2007, העיר מדורגת 4 מתוך 10, בדירוג החברתי-כלכלי. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשס"ז (2006/2007) היה 64.5%. השכר הממוצע של השכירים בשנת 2006 היה 4,387 ש"ח (ממוצע ארצי: 7,466 ש"ח).

[עריכה] פוליטיקה

העיר מהווה לעתים סמל לפריפריה הישראלית, למשל בביטוי מסעודה משדרות. עם זאת הצמיחה מתוכה כמה פוליטיאים ידועים. הבולט שבהם הוא עמיר פרץ, ששימש כראש המועצה המקומית ולאחר מכן כיהן כיושב ראש ההסתדרות, עמד בראש מפלגת העבודה בבחירות לכנסת השבע עשרה וכיהן כשר הביטחון בממשלת ישראל השלושים ואחת בזמן מלחמת לבנון השנייה. פרץ המשיך להתגורר בשדרות בזמן שכיהן בתפקידים אלה. דמות ידועה אחרת היא אלי מויאל אשר שימש כראש העיר מ-1998 ועד 2008. מויאל זכה לכיסוי תקשורתי נרחב לאחר שהחל ירי קסאמים על שדרות. בשנת 2005 זכה מויאל בתואר איש השנה בתקשורת של האיגוד הישראלי ליחסי ציבור ודוברות^[1], על פעילותו להעלאת העיר שדרות לסדר היום הציבורי. מויאל שובץ למקום ה-40 ברשימת הליכוד לכנסת ה-17, אולם לא נבחר לכנסת. בנוסף, גר בשדרות הרב אריה גמליאל שהיה ח"כ מטעם ש"ס במשך שנים. חבר הכנסת לשעבר יהונתן יפרח מהמערך, שימש כראש המועצה המקומית של שדרות לפני הפיכתה לעיר. בבחירות המוניציפליות שהתקיימו ב-11 בנובמבר 2008 נבחר דוד בוסקילה, שכיהן כראש העיר בעבר בין השנים 1989-1998, לראשות העיר שדרות.

[עריכה] חינוך ותרבות

שדרות נודעת כעיר אשר הצמיחה אנשי תרבות ידועים רבים, זאת בהשוואה לרוב עיירות הפיתוח האחרות בישראל. מהעיר יצאו מוזיקאים כשמעון בוסקילה, קובי אוז, תומר אלבז וחיים אוליאל וכן להקות רבות ביניהן "טיפקס", "כנסיית השכל","הסוכריות" ו"שפתיים". הלהקות השדרותיות (ביחד עם להקות נוספות מהסביבה, כשהבולטת ביותר היא להקת אלג'יר) מתאפיינות בדרך כלל בעירוב של רוק עם אלמנטים של מוזיקה מזרחית. בתקשורת אף נוצר על רקע זה המושג "סצנת הרוק של שדרות", בעוד שלמעשה רובם של מוזיקאים אלה פעלו ופועלים בסופו של דבר במסגרת סצנת הרוק התל אביבית.

אנשי ספרות דוגמת יהודה אבוטבול כותב הספר "שני אחים בסאפי" או בכותרת משנה "ילדות בצל מלחמת העולם השנייה". הספר מספר על שני אחים בעיר סאפי שבמרוקו, שלקחו חלק פעיל בתקומת מדינת ישראל. שמעון אדף והשחקן והמוזיקאי מאור כהן הם ילידי שדרות גם כן.

בעיר הוקם סינמטק, והחל משנת 2001 מתקיים בה "פסטיבל קולנוע דרום" בשיתוף עם מכללת ספיר הסמוכה לעיר.

שני סניפי בני-עקיבא קיימים בעיר והגדול והוותיק מביניהם פעיל כבר יותר מ-40 שנים. בעיר פועל מאז הקמתה גם קן של תנועת הנוער העובד והלומד המפעילה בנוסף שלושה מוקדי פעילות במקלטים הפעילים גם בעת התקפות הקסאמים. בנוסף מזה 8 שנים פועל בהצלחה שבט הצופים "סיני" המנוהל על ידי מתנדבי שנת שירות. גרעין זה שלח בעבר קבוצות שונות למדינות בחו"ל, כיפן, ופועל למען דיאלוג בין נערים, תושבי שדרות, לערביי השטחים וערביי מדינת ישראל. בשדרות קיימת מזה כ-10 שנים ישיבת הסדר בשם אפיקי דעת ושלוחתה ישיבת לב לדעת.

[עריכה] תעשייה וכלכלה

שדרות הוקמה כעיירת פיתוח שיועדה להיות עיר שתושביה עוסקים בתעשייה. בעיר אזור תעשייה גדול ומפעל תעשייה אף מופיע בסמל העיר. בעיר נמצאים מספר מפעלים גדולים של חברות "אסם", "שטראוס" "עלית", "תפוד", "עוף קור" ו"הולנדיה". בשנת 2001 הקימה חברת ההיי-טק אמדוקס שלוחה בשדרות.

עם זאת, שיעור האבטלה בשדרות הוא מהגבוהים בארץ והוא הגיע ל-20% אבטלה (נכון ל-2005). ירי הקסאם המתמשך מאז תחילת שנות ה-2000 גרם להדרדרות רבה בכלכלת העיר ובתעסוקת תושביה.

בשל הקסאמים, המכה הקשה ביותר נחתה על בעלי העסקים הקטנים בשדרות, שנאלצו להתמודד מול רחובות שוממים. על פי הערכת ועד העסקים הקטנים בשדרות (2008) לפחות 20% מהעסקים הקטנים שהיו קיימים לפני 2001 נסגרו או עברו ליישובים הסמוכים (נתיבות, אופקים, אשקלון, קריית גת) וחלק נכבד מאותם 20% אף הכריזו על פשיטת רגל. בשנת 2007, לאחר מאבק ממושך שנוהל על ידי ברטה קאושנסקי, רואת חשבון משדרות, זכו העסקים הקטנים בשדרות לתמריץ חד פעמי בגובה שכר מינימום לכל בית עסק, וזאת על מנת לעזור לקיים את העסקים.

[עריכה] הטבות בחקיקה

בהתאם לתקנה 12(ב) לתקנות פיצויי פיטורים (חישוב הפיצויים, והתפטרות שרואים אותה כפיטורים), תשכ"ד-1964, רואים התפטרות של עובד כפיטורים, אם העובד העתיק את מקום מגוריו ליישוב זה, וגר בו לפחות שישה חודשים רצופים.

בהתאם לסעיף 11 לפקודת מס הכנסה, ניתן לתושב יישוב זה זיכוי ממס הכנסה בשיעור 25%, בתנאי שהתגורר ביישוב שנה לפחות.

[עריכה] ערים תאומות

• צלנדורף, גרמניה
• אנטוני, צרפת
• פריאזינו, רוסיה ^[2]

[עריכה] הערות שוליים

1. ^ אלי מויאל הוא איש השנה בתקשורת של האיגוד הישראלי ליחסי ציבור ודוברות
2. ^ http://www.mynet.co.il/articles/0,7340,L-3572483,00.html

[עריכה] קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
דיווח חדשותי בוויקיחדשות: קסאם

• מרכז תקשורת שדרות-אודות המצב בעיר
• עיריית שדרות
• שורט-פורטל שדרות
• שדרות במרכז המידע להתיישבות בנגב
• שדרות - כל מה שמעבר לקסאמים, רן פרחי, באתר "אומדיה"
• המטה למען נפגעי טרור, הבית של שדרות

מחוז הדרום
ערים	אופקים · אילת · אשדוד · אשקלון · באר שבע · דימונה · נתיבות · ערד · קריית גת · קריית מלאכי · רהט · שדרות
מועצות מקומיות	חורה · ירוחם · כסייפה · להבים · לקיה · מיתר · מצפה רמון · עומר · ערערה-בנגב · רמת חובב · שגב-שלום · תל שבע
מועצות אזוריות	אבו בסמה · אשכול · באר טוביה · בני שמעון · הערבה התיכונה · חבל אילות · חוף אשקלון · יואב · לכיש · מרחבים · רמת נגב · שדות נגב · שער הנגב · שפיר · תמר