אירידנטה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

אירידנטה (או אירידנטיזם Irredentism) היא התלכדות קבוצה לאומית המצויה במדינה אחת (לרוב קבוצה שהיא מיעוט), מתוך שאיפה להסתפח למדינה אחרת (בדרך כלל בעלת גבול משותף) שבה מהווה לאום זה רוב או מחזיק בשלטון. האירידנטה יכולה להתבטא הן בסיפוח השטח שבו מצויה הקבוצה הלאומית בלבד, והן בסיפוח כולל של המדינה שבה מצויה קבוצה זו. שאיפה זו מבוססת על זהות לאומית אתנית או דתית. בניגוד להגדרתו של ארנסט גלנר ללאומיות, המתבססת על חפיפה בין לאום לבין שטח, הלאומיות האירידנטיסטית מתבססת על הזיכרון ההיסטורי המשותף של ה"מולדת", ולכן איננה מוגבלת בהכרח לקרקע עליו יושב הלאום כיום.

דוגמאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ארגון "איטליה אירידנטה" (המקור למושג), שביקש לספח לאיטליה את כל השטחים שאוכלוסייתם דיברה איטלקית, שהיו אז בתחומה של אוסטריה.
  • המיעוטים הגדולים של רוסים סלאבים במדינות ברית המועצות לשעבר לטביה ואסטוניה, השואפים כי רוסיה תשוב ותספח מדינות אלה לשטחה, ולא נמנעים אף מעימותים אלימים עם הממשל במדינות אלה.
  • השיעים בעיראק בתקופת שלטונו של סדאם חוסיין, שביקשו להסתפח לאיראן. השיעים הם בעיראק רוב (מעל ל-60 אחוזים מהאוכלוסייה), אך עיראק בתקופה זו נשלטה באופן דיקטטורי על ידי סאדם חוסיין, שהשתייך למיעוט הסוני, ואיראן הייתה מפלט לפולחן דתי שיעי כתחליף לדיכוי הדתי של השלטון העיראקי. טענה זו מוטלת בספק רב עקב התנגשות זהויות. השיעים העראקים החזיקו בזהות כפולה. מצד אחד - דתית - שיעית, בעלת זיקה לאיראן. מצד שני - ערבית לאומית, בעלת זיקה משמעותית לעראק, בניגוד לאיראן, שאוכלוסייתה פרסית. ישנה טענה רחבה במחקר האקדמי שהשיעים בעראק לא רצו כלל להשתייך לאיראן, ואף התייגסו בהמוניהם לצבא עראק במלחמת איראן-עראק (1980-1988), בכדי להוכיח את נאמנותם למדינה העראקית.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]



P parthenon.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא מדע המדינה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.