אי הפיל
אי הפיל (בספרדית: Elephant-insulo, באנגלית: Elephant Island) הוא אי הררי מכוסה קרחונים באוקיינוס הדרומי, ליד חופי אנטארקטיקה, ושייך לקבוצת איי שטלנד הדרומיים. האי נידח, אינו מיושב ואין עליו מקורות מחיה. מיקומו כ-1,290 ק"מ דרומית מערבית מג'ורג'יה הדרומית, 940 ק"מ דרומית מאיי פוקלנד ו-890 ק"מ דרומית מזרחית מכף הורן. האי נתגלה בסביבות 1821 על ידי אדוארד ברנספילד. המדינות ארגנטינה, צ'ילה והממלכה המאוחדת, טוענות לבעלות על האי.
גאוגרפיה [עריכה]
לאי צורה הדומה לראש של פיל ומכאן כנראה שמו. ציר האורך של האי הוא ממזרח למערב, והנקודה הגבוהה בו היא 852 מטר. מלבד כמה רצועות חוף, כל האי מכוסה בקרחונים. אין באי צמחייה או בעלי חיים אם כי ניתן לעתים למצוא על חופיו כלבי ים או פינגווינים. בשל מזג האוויר הסוער בסביבה, ובהיעדר מפרץ טבעי, לא התיישבו בו בני אדם מעולם. זאת למרות מיקומו הנוח לדיג, ציד לווייתנים והקמת תחנה מדעית.
המשלחת של ארנסט שקלטון [עריכה]
אי הפיל התפרסם כאשר המשלחת הטראנס-אנטארקטית המלכותית 1916-1914 של סר ארנסט שקלטון הגיעה אליו ושהתה בו למעלה מארבעה חודשים עד שחולצה ב-30 באוגוסט 1916. במשך תקופה זו שהה הצוות בסירות הצלה שהוסבו למגורים מאולתרים, וניזון מכלבי ים ופינגווינים שצדו.
היחלצותו של מגלה הארצות ארנסט שקלטון מאנטארקטיקה ב-1916 נחשבת לאחת המופלאות ביותר. משלחתו בת 28 אנשים ניסתה לחצות את יבשת אנטארקטיקה דרך הקוטב הדרומי, אך כותרה בקרח בים וודל שבאוקיינוס הדרומי, ושרדה בתנאים קשים כשנה. לאחר שלחץ הקרחונים ריסק את ספינתם אנדוראנס, הם ערכו מסע במזחלות קרח ובשלוש סירות הצלה עד שהגיעו לאי הפיל. בהבינו שאין סיכוי שספינה תחלוף במקום נידח זה, החליט שקלטון לצאת למסע חילוץ. הוא השאיר באי את סגנו פרנק ווילד ו-21 אנשים, והוא וחמישה ספנים נוספים הפליגו בסירה באורך שבעה מטרים לעבר איי ג'ורג'יה הדרומית, מרחק 1,290 ק"מ, כדי להשיג עזרה. תנאי מזג האוויר היו איומים וברשותם היו רק סקסטנט וכרונומטר לניווט. לאחר שנקלעו לסופה אדירה נשברה הסירה, והם נחתו בחלק הדרומי של ג'ורג'יה הדרומית וחצו את רכס הרי האי, תשושים וללא ציוד, במסע שגם מטפסים מקצועיים מצאו מאתגר מאוד מאוחר יותר. לאחר שהגיע לתחנת ציד הלווייתנים שבאי, ניסה שקלטון לחלץ את שאר 22 אנשיו מאי הפיל בעזרת מספר ספינות, ורק בניסיון הרביעי, שבו גויסה ספינת גרר צ'יליאנית, חולצו כולם ללא פגע, 22 חודשים לאחר תחילת המסע מארגנטינה.
