אלברטו פאסיני

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אלברטו פאסיני
Alberto Pasini
אלברטו פאסיני, 1870
אלברטו פאסיני, 1870
אלברטו פאסיני, 1870
לידה 3 בספטמבר 1826
בוסטו, איטליה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 15 בדצמבר 1899 (בגיל 73)
Cavoretto, איטליה עריכת הנתון בוויקינתונים
זרם באמנות אוריינטליזם עריכת הנתון בוויקינתונים
יצירות ידועות Window with green enamel border, Red House in Istanbul, Pescembe, Bazaar in Constantinople עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אלברטו פאסיניאיטלקית :Alberto Pasini;‏ 3 בספטמבר 182615 בדצמבר 1899) היה צייר איטלקי. הוא ידוע בעיקר בציור נושאים אוריינטליים בסגנון רומנטי מאוחר.[1]

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אביו גיאוז'פה היה נציב מחוז ונשוי לאדלידה קראוטי. היו להם חמישה ילדים, אלברטו היה הצעיר שבהם.[2] פטירת אביו בשנת 1828, גרמה לאמו לעבור לפארמה, שם הוא נרשם בגיל 17 שנים, לאקדמיה לאמנות יפה של פארמה, ולמד ציור נוף ורישום.

בפארמה הוא נעזר בשלב מוקדם על ידי דודו הצייר ומאייר כתבי היד, אנטוניו פאסיני, שצייר עבור האצולה המקומית ושיתף פעולה עם ההוצאה שהקים ג'ובאני בטיסטה בודוני. בשנת 1852 הוא הציג סדרה של שלושים עיצובים, שנעשו בליתוגרפיה, המתארים טירות שונות מהסביבה. האמן פאולו טוצ'י הבחין בו ועודד את פאסיני לנסוע לפריז, שם הוא הצטרף לראשונה לסדנה של פייר-לוק-שארל ויוג'ין סיסרי, מאסכולת ברביזון.[3]

בשנת 1853 הליטוגרפיה שלו "שעות הערב" נתנה לו אפשרות כניסה לסלון בפריז, ולסדנא של תאודור סריו המפורסם. התפרצות מלחמת קרים נתנה לו הזדמנות חדשה, כאשר בפברואר 1855 המליץ תאודור סריו על פאסיני שיחליף אותו בפמליית של השר הממונה הצרפתי ניקולא פרוספר בוריי בנסיעה לפרס. פאסיני ליווה אותו וחזר דרך צפון פרס וארמניה לפני שהגיע לנמל טרבזון.

בנסיעות שלאחר מכן ביקר במצרים, בים סוף, בערב, באיסטנבול ופרס. פאסיני הביעה את רשמיו במהלך נסיעה זו בכמה ציורים מפורטים מאוד של נושאים מזרחיים. הוא חזר שוב לאיסטנבול באוקטובר 1867, בהזמנת השגריר הצרפתי בורייה. הוא שב לטורקיה בשנת 1876 כדי לבצע את ארבעת הציורים שהוזמנו על ידי הסולטאן עבדול עזיז.

בשנת 1865 בילה זמן מה בקאן, וצייר את נופי הריביירה הצרפתית. במהלך מלחמת צרפת–פרוסיה בשנת 1870, הוא שב לאיטליה, והתיישב בקאבורטו, באזור טורינו. הוא המשיך לנסוע, קרוב יותר לביתו, נסע גם לוונציה ופעמיים שהה בספרד בשנים 1879 ו-1883.[1]

אלברטו פאסיני, נפטר ב-15 בדצמבר 1899, אחרי חיים סוערים, והותיר כאלף ציורים שהיה להם ביקוש בחייו ואחרי מותו.

יצירותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1862 באיסטנבול, הוא צייר בד המתאר את ניצחון הטורקים בראשות הסולטאן עבדול מג'יד. כמו כן הציג בפריז תמונות אחדות: "הדרוזים תוקפים כפר מרוני", "ציד בזים בערבות אספהאן", "הבאזאר של איסטנבול". בוונציה,[דרושה הבהרה] והחל לצייר הווי של העיר, בין השאר את "פונטה די סנטי אפוסטולי", "המעבורת קאסו והריו מארין", "התעלה הגדולה". ציורים נוספים שלו "חצר האריות בגרנדה", קבוצת פרשים בטורקיה, דיוקן עצמי שלו ועוד.

מבקר האמנות וירג'יליו קולומבו, אמר על ציוריו של אלברטו פאסיני:

"פאסיני משכפל נאמנה את האוצרות האדריכליים, המנצנצים בשמש ושטופים בצללים כחולים. בכך איו לו מתחרים. הוא מפגין כושר המצאה יוצא דופן ליצירת ציורי ענק בבדים קטנים.
יש לו מיומנות גדולה בציור דמויות, סוסים אצילים, כלי נשק מעוטרים בדמשק, קיוסקים, שווקים, אוכפים משובצים אבני חן, טורבנים, בדים, חצרות הנסיכות, מחנות הצבא, המקומות האינטימיים של ההרמון, דמות העיר עם חריצים החומות והמינרטים. לתאר ציידים במרחב העצום של המישורים.
הסצינות המזרחיות שלו מטופלות בצורה יוצאת דופן, ולא דרך תיאור השקיעות הרגילות והשמיים הלוהטים. האווירה עדינה ושקופה ונמתחת בקסם כסוף, עם כל החן והדקויות של המזרח."

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אלברטו פאסיני בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 Pasini, Alberto, Museo Nacional Thyssen-Bornemisza (באנגלית)
  2. ^ Angelo De Gubernatis, Ugo Matini, Dizionario degli artisti italiani viventi, pittori, scultori e architetti, Tipi dei successori Le Monnier, 1889. (באיטלקית)
  3. ^ Anna Chiara Fontana, PASINI, Alberto, in Dizionario biografico degli italiani, vol. 81, Roma, Istituto dell'Enciclopedia Italiana, 2015.