הרמון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
"קניות בהרמון", ציור מאת Rudolf Swoboda

הרמון הוא אגף בארמון המשמש למגורי נשותיו ופילגשיו של המלך (ולפעמים גם אנשי ממשל אחרים). תופעה זאת הייתה ידועה בכמה ממלכות בעת העתיקה. נשות ההרמון חיו בדרך כלל במסגרת ההרמון עצמו ולא הורשו לצאת לבדן מעבר לחומותיו. הגברים היחידים שעמם הן היו נפגשות, מלבד סריסים, היו המלך (או בעל ההרמון) אביהן ואחיהן. ידוע כי לבבלים ולפרסים הקדמונים היו הרמונות.

אטימולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקור המילה מן השורש ה.ר.מ או לחלופין ח.ר.מ, שהקשרו בערבית (וכן בעברית) הוא של דבר אסור, מקודש או מרוחק, מה שאכן בא לידי ביטוי במגורי הנשים, שהיו נפרדים ומוצנעים משאר הארמון.

בתנ"ך[עריכת קוד מקור | עריכה]

התורה (חוק המלך) אוסרת על המלך ריבוי נשים, לפי הפסוק בספר דברים: "ולא ירבה לו נשים" (י"ז, טז). חרף זאת, שלמה המלך למשל נודע ב-300 נשותיו ו-700 פילגשיו.המילה הרמון אף מופיעה בספר עמוס: "ופרצים תצאנה אשה נגדה והשלכתנה ההרמונה" (ד', ג').

במגילת אסתר מתוארים אחדים מנוהלי ההרמון, "בית הנשים", של אחשוורוש, שעם המתגוררות בו נמנו ושתי ואסתר המלכה. האחראי על הרמונו של אחשוורוש היה הגי.

בימינו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בימינו ההרמונות נעלמים ברוב הארצות המוסלמיות, אף שעדיין יש עשירים ושליטים שיש להם הרמונות גדולים[דרוש מקור]. בטורקיה אוסר החוק לשאת יותר מאישה אחת. בישראל חל חוק המונוגמיה גם על האזרחים המוסלמים. חרף החוק, בקרב הבדואים בישראל רבים האנשים שנשואים ליותר מאישה אחת, אם כי באופן בלתי רשמי.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

P La Liberte.png ערך זה הוא קצרמר בנושא היסטוריה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.