אלון שביט
 | |
| ענף מדעי | ארכיאולוגיה |
|---|---|
| מקום מגורים | רחובות |
| מקום לימודים | |
| מוסדות | אוניברסיטת תל אביב, רשות העתיקות, רמות ארכיאולוגיה, מכון ישראלי לארכיאולוגיה, קדם, הוצאת אריאל |
| פרסים והוקרה | פרס האגודה הארכיאולוגית הישראלית לתרומה ייחודית לקהילה הארכיאולוגית (2022) |
| תרומות עיקריות | |
| חפירות בתל מלוט,תל חמיד,בית קברות ממילא,כביש 6,לוד,חאן חילו | |
אלון שביט (נולד ב-1961 ברחובות, ישראל) הוא ארכאולוג ישראלי, מייסד עמותת מכון ישראלי לארכאולוגיה, מייסד הפרויקט הארכאולוגי-הקהילתי בעיר לוד ומחלוצי פתיחת תחום הארכאולוגיה לתחרות שוק בישראל[1]. שביט ניהל את הסקר הארכאולוגי שקדם להקמת העיר מודיעין, הסקר בתוואי כביש חוצה ישראל (כביש 6) וניהל חפירות רבות בהן החפירה בבית הקברות ממילא אשר קדמה להקמת מוזיאון הסובלנות בירושלים, בתל מלוט ("גבתון" המקראית), בתל חמיד, בעיר לוד ובאתרים נוספים. שביט הוא העורך הראשי של הוצאת "אריאל", עורך הערכים הארכאולוגיים באנציקלופדיה העברית המקוונת ועורך כתב העת "לוד דיוספוליס - עיר האלוהים". בשנת 2022 הוענק לד"ר אלון שביט פרס מטעם האגודה הארכאולוגית הישראלית לתרומה ייחודית לקהילה הארכאולוגית[2].
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
אלון שביט נולד ברחובות בשנת 1961 לעמוס ורבקה שביט. לאחר שנפצע בשירותו הצבאי בחטיבת הצנחנים שירת כמש"ק ידיעת הארץ וכקצין הסברה במילואים.
לאחר שחרורו למד תואר ראשון בארכאולוגיה ובלימודי ארץ-ישראל באוניברסיטת חיפה. במהלך לימודיו שימש כמנהל שטח בחפירות מזבח הר עיבל בניהולו של אדם זרטל. בהמשך למד תואר שני בארכאולוגיה באוניברסיטת תל אביב. את עבודת המוסמך ביצע בהנחיית פרופסור ישראל פינקלשטיין. כותרת המחקר 'עמק אילון וסביבתו בתקופת הברונזה והברזל'. המחקר התמקד במערך היישובי סביב תל גזר בתקופה הברונזה והברזל. שביט ביצע חפירות ארכאולוגיות בשני אתרים הסמוכים לתל גזר - תל מלוט המזוהה כגבתון המקראית בה חפר יחד עם אסף יסעור-לנדאו[3] ותל חמיד - המזוהה גם הוא כגבתון או גתיים ובה חפר יחד עם סם וולף[4].
בשנת 2003 הגיש לבית הספר למדעי היהדות באוניברסיטת תל אביב את עבודת הדוקטור שלו בארכאולוגיה, אשר נערכה אף היא בהנחיית פרופסור ישראל פינקלשטיין. כותרת העבודה: 'מערכים יישוביים במישור החוף הדרומי של ארץ ישראל בתקופת הברזל ב'. העבודה כללה סקר נרחב במישור החוף הדרומי וחפירה בתל חמיד ובנתיב העשרה יחד עם אסף יסעור-לנדאו[5][6]. חלק מתוצאת הסקרים הארכאולוגים בעמק איילון ובמישור החוף הדרומי פורסמו ב"מפת גזר" (מפה מס' 82) בסקר הארכאולוגי של ישראל[7].
הסקרים הארכאולוגים הגדולים[עריכת קוד מקור | עריכה]
עם הקמת רשות העתיקות ב-1 באפריל 1990 נמנה שביט על עובדיה ובה עבד עד שנת 1994. בין תפקידיו ברשות העתיקות היה ארכאולוג מחוז תל אביב ומחוז המרכז. בשנים 1990 – 1991 ניהל סקר ארכאולוגי קדם-תכנון של העיר מודיעין[1].
בשנים 1994 – 1997 שימש שביט כמנהל הפרויקט הארכאולוגי בתוואי כביש חוצה ישראל (כביש 6). שביט ניהל את הסקר הארכאולוגי שקדם לתכנון הכביש, ליווה את ועדות התכנון וריכז את חפירות ההצלה לאורך תוואי הכביש. היה זה מפעל חפירות מהמורכבים והגדולים עד אז בתולדות מדינת ישראל ובמסגרתו הועסקו ארכאולוגים מהמכונים לארכאולוגיה של האוניברסיטאות השונות בישראל לצד משלחות רשות העתיקות[8].
רמות ארכאולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1997 הזמין ראש המכון לארכאולוגיה באוניברסיטת תל אביב, פרופסור ישראל פינקלשטיין, את שביט לייסד את "רמות ארכאולוגיה", גוף ביצועי של אוניברסיטת תל אביב לארכאולוגיה חוזית. כאשר חש שביט שרשות העתיקות ביצעה באותם ימים פעולות שונות להצרת צעדיהם של המכונים לארכאולוגיה בתחום הארכאולוגיה יזמו פינקלשטיין ושביט הגשת עתירה לבג"ץ בטענה לניגוד עניינים בהתנהלותה של רשות העתיקות. לטענת העותרים לא ייתכן שרשות העתיקות כגוף סטטוטורי הממונה על העתיקות בישראל, על הפיקוח ועל מתן ההיתרים לחפירות תנהג במקביל גם כגוף ביצועי מונופולי לאותם שירותים שהיא אמורה לפקח עליהם[9][10].
מכון ישראלי לארכאולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 2002 יזם שביט את הקמת "מכון ישראלי לארכאולוגיה", עמותה להפצת הידע הארכאולוגי בציבור הרחב.
בשנת 2005 יזם שביט את מיזם הארכאולוגיה הקהילתית בלוד ומאז הוא משמש כמנהלו[11]. במסגרת המיזם השתתפו תלמידים מלוד בתוכנית לימודים שנתית על הארכאולוגיה ומורשת עירם. שיאה של התוכנית הינו בהשתתפות התלמידים בחפירה ארכאולוגית בעיר העתיקה. אחד מהפרויקטים הגדולים שהתבצעו במסגרת התוכנית הייתה החפירה והשימור של ח'אן אל-חילו אשר בוצעו בשיתוף תלמידי העיר[12][13]. בנוסף, ד"ר שביט פעל להקמתה של ועדת השימור בעיר לוד ואף ייסד את "כנס לוד" המתקיים בעיר מדי שנה, במהלך שבוע השימור, בחודש מאי.
החפירה בבית הקברות ממילא[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 2008 יסד שביט ומנהל מאז את "קדם – כול מה שקדום בע"מ", חברה המספקת שירותים ארכאולוגיים מגוונים לסקטור הפרטי. חברת "קדם" ניהלה את החפירה הארכאולוגית בבית הקברות של ממילא אשר קדמה להקמת מוזיאון הסובלנות בירושלים. פרויקט החפירה בממילא נוהל על ידי אלון שביט יחד עם אמיר כהן-קלונימוס והוא נחשב לאחת מהחפירות הגדולות והמורכבות שבוצעו בישראל[14]. במהלך הפרויקט הועסקו למעלה מ-400 אנשי צוות ועובדים ביממה באתר ששטחו כ-6 דונם. החפירה לוותה בעניין תקשורתי בשל התנגדות הפלג הצפוני של התנועה האיסלמית להקמת המוזיאון[15].
עורך מדעי[עריכת קוד מקור | עריכה]
ד"ר שביט הינו עורך הערכים הארכאולוגיים באנציקלופדיה העברית המקוונת. החל משנת 2015 הוא משמש גם כעורך כתב העת "לוד, דיוספוליס – עיר האלוהים", כתב עת להיסטוריה, לארכאולוגיה ולמורשת של העיר לוד וסביבתה[16].
שביט משמש כעורך ראשי של הוצאת "אריאל" לאחר פטירתו של מייסד ההוצאה, אלי שילר והעברתה של ההוצאה לניהולו של מכון ישראלי לארכאולוגיה.
פעילות ציבורית מוניציפלית[עריכת קוד מקור | עריכה]
בין השנים 2002 - 2009 היה שביט יו"ר ועד האגודה השיתופית החקלאית והוועד המוניציפלי של גני הדר. כמו כן, בשנים 2005 – 2009 היה חבר מליאת המועצה האזורית גזר. במהלך כהונתו ייסד את ועדת השימור של המועצה.
פרסומים[עריכת קוד מקור | עריכה]
ספרים ופרסומים נבחרים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- שביט א' 1992. עמק אילון וסביבתו בתקופות הברונזה והברזל. עבודת מוסמך, אוניברסיטת תל אביב
- שביט א' 1994. סקר ארכאולוגי בכביש חוצה ישראל. רשות העתיקות. ירושלים (34 עמודים, נספחים ומפות)
- שביט א' 1996. סקר קטע 19–20 בכביש חוצה ישראל. רשות העתיקות. ירושלים (31 עמודים, 40 מפות)
- שביט א' 1996. סקר חלופה לקטע 19, כביש חוצה ישראל. רשות העתיקות. ירושלים (10 עמודים)
- שביט א' 2003. מערכים יישוביים במישור החוף הדרומי של ארץ ישראל בתקופת הברזל ב'. עבודת דוקטורט. אוניברסיטת תל אביב. תל אביב
- שביט, א 2013. מפת גזר (82). סקר ארכאולוגי של ישראל. רשות העתיקות. מהדורת אינטרנט.
- שביט א' 2022. השטן מהלך בעיר האלוהים. המיזם הארכיאולוגי-הקהילתי בעיר לוד, סיכום זמני. הוצאת תגליות. לוד
- Shavit, A. 2023. The devil went down to Diospolis. The Community Archaeology Project in Lod, Summary up to now. Lod.
- Shavit, A. and Cohen-Klonymus, A. (eds.) The Mamilla Cemetery at Jerusalem – Excavation at the site of The Museum of Tolerance. Salvage Excavation Reports. Tel Aviv.
מאמרים נבחרים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- שביט א' 1993. תל מלוט. חדשות ארכיאולוגיות צט:45
- רוזנברגר א' ושביט א' 1993. לוד, נוה ירק. חדשות ארכיאולוגיות ק:48-46
- וולף ש' ושביט א' 1999. תל חמיד. חדשות ארכיאולוגיות 109:104-107
- יסעור לנדאו א' ושביט א' 1999. נתיב העשרה. חדשות ארכיאולוגיות 110: 102-104
- ששון א' ושביט א'. 2012. תעשיית הסיד בגבעות מודיעין לאור הסקר הארכאולוגי. הכנס התשיעי למורשת מודיעין וסביבותיה, תקצירי הרצאות. מודיעין, עמ' 18–19.
- שביט, א' 2015א. מורשת מכוננת עיר – הפרויקט הארכאולוגי הקהילתי בלוד העתיקה. בתוך: שביט, א', דעאדלה, ת', וגדות, י' (עורכים), לוד: "דיוספוליס – עיר האלוהים", קובץ מחקרים בהיסטוריה ובארכאולוגיה של לוד, כרך א'. לוד: 201-183
- שביט, א' 2015ב. הארכאולוגיה הקהילתית כנדבך מרכזי במעשה השימור: פרויקט לוד העתיקה כמקרה מבחן. בתוך: עמית־כהן, ע' (עורכת), אתרים, המגזין, 5. מקווה ישראל: 52-43
- אשכנזי, ח', גדות, י', שביט, א' ושמואלי, א' 2016. לוד: תפרושת יישובית מהתקופה הנאוליתית ועד ימינו. בתוך: שביט, א', דעאדלה, ת' וגדות, י' (עורכים), לוד: "דיוספוליס – עיר האלוהים", כרך ב. לוד: 46-11
- שביט, א' 2018. ח'אן חילו בלוד העתיקה והח'אנים העירוניים בארץ ישראל. בתוך: שביט, א' (עורך), לוד: "דיוספוליס – עיר האלוהים", קובץ מחקרים בהיסטוריה ובארכאולוגיה של לוד, כרך ד'. לוד: 106-77
- שביט, א' 2020א. הח'אנים העירוניים בארץ ישראל. בתוך: עמית־כהן, ע' (עורכת), אתרים, המגזין. 10. מקווה ישראל: 74-65
- שביט א' 2020ב. מפעל השמנים של חסונה. פרוגרמה, תיק תיעוד ותיק תיעוד הנדסי. הוצאת מכון ישראלי לארכאולוגיה (ע"ר). לוד
- Shavit, A. 2000. Settlement Patterns in the Ayalon Valley in the Bronze and Iron Ages. Tel Aviv 27(2):189-230.
- Shavit A., and Yasur-Landau, A., 2005. A Bronze and Iron Age Settlement at Netiv Ha-'Asara, Salvage Excavation Reports (2): 59-92.
- Shavit A. 2008. Settlement Patterns of Philistine City-States. In: Fantalkin, A. and Yassur-Landau, A. (eds). Bene Israel : Studies in the Archaeology of Israel and the Levant during the Bronze and Iron Ages in Honour of Israel Finkelstein (Culture and History of the Ancient Near East Series 31). Brill: Leiden
- Wolf S. and Shavit A. 2008. Hamid, Tel. The new Encyclopedia of Archaeologocal Excavations in The Holy Land, 5. Supplementary Volume. Jerusalem and Washington, DC: 1762-1763.
- Shavit A. 2013. Gezer 82. The Archaeological Survey of Israel. Web publication:
- Shavit A. 2017. Tel Malot, Salvage Excavation Reports (10): 75-88.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 אלון שביט, באתר מכון ישראלי לארכיאולוגיה
- ^ זוכי פרסי האגודה לשנת 2022, באתר האגודה הארכיאולוגית הישראלית
- ^ אלון שביט, תל מלוט, חדשות ארכיאולוגיות, התשנ"ג/1993, עמ' 45, JSTOR 23473134
- ^ שמואל וולף, אלון שביט, תל חמיד, חדשות ארכיאולוגיות 109, התשנ"ט/1990, עמ' 104-107, JSTOR 23471220
- ^ Shavit A., and Yasur-Landau, A.,, A Bronze and Iron Age Settlement at Netiv Ha-'Asara, Salvage Excavation Reports 2, 2005, עמ' 59-92
- ^ אלון שביט, אסף יסעור-לנדאו, נתיב העשרה, חדשות ארכיאולוגיות 110, התש"ס/1999, עמ' 102 - 104, JSTOR i23471107
- ^ אלון שביט, מפת גזר (מפה 82), באתר הסקר הארכיאולוגי של ישראל, 2014
- ^ פרויקט כביש חוצה ישראל, באתר מכון ישראלי לארכיאולוגיה
- ^ בג"ץ 3605/98 אשר נדחה בהסכמת הצדדים, בשל קביעה של כבוד השופט מצא שפסיקתו של השופט זמיר, ימים אחדים קודם לכן, מיתרת את העתירה. זאת למרות שלא היה כל קשר בין הפסיקה של זמיר לבין העתירה.
- ^ בג"ץ 2380/1 אשר במהלכו הוציא מנהל רשות העתיקות, שוקה דורפמן, הודעה על הסדר עם המכונים לארכאולוגיה בישראל. ההסדר קיבל תוקף של הבג"ץ אך הוא מעולם לא בוצע כהלכתו. שתי העתירות נוהלו מטעם התובעים על ידי עו"ד יחיאל כשר ממשרדו של פרופ' יובל לוי. בשנת 2002 התמנה עו"ד כשר כשופט עליון.
- ^ מיזם לוד, באתר מכון ישראלי לארכיאולוגיה
- ^ אודות מיזם ארכיאולוגיה קהילתית בלוד העתיקה, באתר YouTube
- ^ חאן אל חילו, באתר מכון ישראלי לארכיאולוגיה
- ^ Shavit, A. and Cohen-Klonymus, A., The Mamilla Cemetery at Jerusalem – Excavation at the site of The Museum of Tolerance, Tel Aviv: Salvage Excavation Reports
- ^ יהונתן ליס, הופסקה הקמת מוזיאון הסובלנות בי-ם שנבנה על בית קברות מוסלמי, באתר הארץ, 6 בפברואר 2006
- ^ לוד "דיוספוליס - עיר האלוהים", באתר מכון ישראלי לארכיאולוגיה