כביש 6

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

כביש 6
כביש 6 במבט דרומה ממחלף חורשים
סיווג	כביש ארצי
ציר	כביש אורך
כינוי	כביש חוצה ישראל, דרך יצחק רבין
כביש מהיר	לכל אורכו
כביש אגרה	כביש אגרה
אורך	110 ק"מ
נקודת התחלה	מחלף קריית גת
ערים ראשיות	קרית גת, פתח תקווה
נקודת סיום	מחלף עירון

כביש 6 המכונה גם כביש חוצה ישראל (או דרך יצחק רבין) הוא כביש אורך בישראל הממוקם ממזרח לכביש מספר 4. כיום סלול ופתוח הקטע המרכזי שלו בין מחלף קריית-גת (ליד קריית גת) בדרום לכביש ואדי ערה (כביש 65) בצפון, באורך של 110 קילומטרים.

תוכן עניינים 1 הכביש ובנייתו 2 גביית האגרה 3 המשך פיתוח כביש 6 4 המחלוקת סביב הכביש 4.1 המצדדים בכביש 4.2 ההתנגדות לכביש 5 אירועים ביטחוניים בכביש 6 6 מחלפים ונקודות ציון לאורך הכביש 7 ראו גם 8 קישורים חיצוניים

[עריכה] הכביש ובנייתו

רעיון הכביש נהגה כבר בסוף שנות ה-60 ובשנת 1976 הוא כבר הוכנס לתוכנית המתאר הארצית (תמ"א 3) אולם לא נעשה כמעט דבר עד שנות ה-90. בשנת 1992 החליטה הממשלה על הקמת הכביש. העבודות על הקטע המרכזי (שורק עד עירון) החלו על ידי הזכיין בנובמבר 1999. הקטע המרכזי נפתח בשלבים בין 2002 לינואר 2004.

הכביש הינו כביש מהיר המופעל ככביש אגרה שנסלל בשיטת BOT - בנה-הפעל-העבר. לפי שיטה זו מקים זכיין שנבחר במכרז את הכביש, מתפעל אותו וגובה את האגרה ולאחר משך זמן ארוך (30 שנה) עובר הכביש לבעלות הממשלה. סלילת הכביש מנוהלת על ידי "חברת כביש חוצה ישראל" שהוקמה על ידי הממשלה לצורך זה והוא הוקם ומתופעל על ידי הזכיין שנבחר, חברת דרך ארץ. בתקופת הזכיון נקבע סכום מינימלי שאותו הזכיין אמור לקבל במסגרת תפעול הכביש מדמי מנוי. אם הוא לא מצליח לקבל את הסכום משלימה הממשלה אחוז מסוים מההפרש. רשת ביטחון זו הופעלה מספר פעמים עד 2007.

מלבד ההשקעה הפרטית של כ-3 עד 4 מיליארד שקל, השקיעה מדינת ישראל באמצעות חברת כביש חוצה ישראל עבור תכנון, פינוי התוואי, רכישת שטחים ועוד. לפי תקציב המדינה בשנים 2000 עד 2003 הושקעו בכביש כחצי מיליארד שקל. חוץ מההשקעה הישירה, הממשלה מממנת את בניית כבישי הרוחב שמזינים את התנועה לכביש 6 ואת קטעי ההמשך.

מאחורי סלילת הכביש עמדו כמה מטרות:

• חיבור צפון הארץ ודרומה למרכז כדי לעודד את התפרסות האוכלוסין.
• בניית כביש עוקף לגוש דן כדי להפחית בו את עומסי התנועה על ידי הורדת העומס מכבישי האורך (כביש 2 וכביש 4).
• עידוד הסטת האוכלוסייה באזור המרכז מזרחה על ידי חיבור הערים המזרחיות (לדוגמה: מודיעין) לשאר המדינה.

[עריכה] גביית האגרה

להבדיל מכבישי אגרה שבהם גביית האגרה נעשית באמצעות קופות מאוישות בכניסה לכביש או ביציאה ממנו, בכביש 6 נעשית גביית האגרה באמצעים אוטומטיים לחלוטין, שאין בהם כל הפרעה לנסיעה. מערכות אלקטרואופטיות קוראות את לוחית הרישוי של המכונית בכניסה לכביש וביציאה ממנו, ובהתאם למידע זה נשלח אחת לחודש חשבון אל בעל המכונית. מערכות גבייה אוטומטיות קיימות במקומות רבים בעולם, אולם בעת פתיחת הכביש לתנועה היה רק בקנדה כביש נוסף בו השימוש במערכת הגבייה האוטומטית היה חובה.

שיטה הגבייה גוררת תגובות שליליות רבות, בעקבות תקלות חוזרות ושירות לקוחות מוגבל, קנסות פיגורים חריגים בגובהם, מדיניות פיקוח המיועדת למיקסום יעילות הגביה, חוסר שקיפות של המחיר וחדירה לפרטיות ומתן גישה למסדי נתונים ממשלתיים לגורם פרטי.

לפי הכלכלן דן בן-דוד, מהשוואה שעשה ב-2005, עלות הנסיעה בכביש לקילומטר היא גבוהה בהרבה מהמקובל בארצות הברית (ראו מאמרו להלן).

[עריכה] המשך פיתוח כביש 6

קטעים נוספים בכביש כבר עברו אישור ובשלבי סלילה (פתיחה - 2007 עד 2009)

• קטע 18 (צפון): מכביש 65 (ואדי עארה) עד מחלף עין תות (צמוד למחלף אליקים) שבכביש 70 (ואדי מילק) - 17 ק"מ - לאחר ויכוחים, מחלוקות ופסיקת בג"ץ בעיקר עקב פגיעה בסביבה הוחל בסלילת קטע זה. נכון למאי 2007 המשך העבודות על קטע כביש זה ימשך עקב סיכום עם החרדים, וכולל הסטת התוואי, בעקבות הימצאותם של קברים על תוואי הכביש (גבעת רגבים) והתנגדות חרדית למעבר הכביש על הקברים על קטע זה. קטע זה ייפתח, ככל הנראה, בשנת 2009.
• קטע 20 (דרום): ממחלף קרית גת (ליד צומת פלוגות) עד בית קמה (מחלף מאחז) דרומית לאחוזם - 12 ק"מ - בסלילה. הקטע יפתח ביוני 2008.

עם סיום שני הקטעים החדשים, ישתרע כביש 6 על פני 137 ק"מ, ממחלף עין-תות, קרוב ליוקנעם ועד מחלף מאחז, ליד צומת בית קמה.

בשלב תכנון ראשוני נמצאים שאר הקטעים הכוללים המשך הסלילה מצומת אלייקים עד נהריה (50 ק"מ), ובדרום מצומת בית קמה עד צומת הנגב (60 ק"מ). הקטע מיקנעם ועד לראש פינה (הקרן המזרחית) עדיין לא אושר, וכנראה שלא יבנה נכון לעכשיו (2007). כשיפתח כביש 6 כולו, הוא יגיע מצומת שלומי בצפון עד צומת הנגב בדרום וישתרע על פני 247 ק"מ.

[עריכה] המחלוקת סביב הכביש

לכביש ישנם תומכים ומתנגדים רבים. ההתנגדויות להקמת הכביש הן מסיבות שונות: תחבורתיות, כלכליות, חברתיות וסביבתיות.

[עריכה] המצדדים בכביש

המצדדים בבניית הכביש טוענים את הטענות הבאות:

• קירוב הפריפריה: וחלקי הארץ. הכביש מקצר את זמן הנסיעה מהצפון והדרום למרכז הארץ, ומאפשר לאנשים לא להצטופף במרכז הארץ, שכבר ממילא צפוף מאוד.
• תשתיות: כביש זה יאפשר לשנע אנשים וסחורות בזמן קצר יותר, ויוריד את מחירי ההובלה.
• חסכון במשאבים: עקב קיצור זמן הנסיעה לאוכלוסייה רבה, נחסך למשק שימוש רב בדלקים מזהמים ויקרים.

• תאונות דרכים: העברת חלק מהתחבורה הארצית אל כביש זה, תגרום להורדה במספר תאונות הדרכים, מכיוון שמדובר בכביש בטיחותי בסטנדרטים גבוהים משאר כבישי הארץ.
• הכביש משרת את כולם: בניגוד לטענת המתנגדים, הכביש אינו מיועד רק לעשירים ולבעלי רכב פרטי, והראייה היא שחברת אגד מפעילה קוים רבים מצפון לדרום העוברים דרך הכביש, ואף מחברת נקודות שלפני הכביש היה קשה להגיע אליהן בתחבורה ציבורית. קווי תחבורה ציבורית אשר משתמשים בכביש 6, מקצרים את זמן הנסיעה בהם ומיעלים את מערכת התחבורה הציבורית.
• הפחתת עומסים מנתיבים קיימים: מכיוון שחלק מהתחבורה הארצית יעבור דרך כביש זה ולא דרך כבישים אחרים כמו הבקעה, כביש החוף והכביש הפנימי. הדבר יגרום לפתיחת הפקקים בנתיבים אלו.
• הורדת זיהום אוויר בריכוזי אוכלוסייה: עקב מעבר של מכוניות רבות מנסיעה דרך גוש דן, מזרחה, דרך כביש 6, זיהום האוויר באזור גוש דן, בו מצטופפים קרוב למיליון איש, יפחת וישפר הורדת זיהום האוויר באזור האורבני הצפוף.

[עריכה] ההתנגדות לכביש

טענות המתנגדים הן אלו:

• לא פותר את הבעיה: הבעיה התחבורתית המרכזית של מדינת ישראל היא פקקי תנועה קשים בכניסות לערים המרכזיות בשעות הבוקר, וביציאות מהערים בשעות אחר הצהרים. לא סביר להשקיע משאבי ענק בפרויקט שלא מטפל בבעיה זו. הנכון היה להשקיע את אותם סכומים בתשתיות הסעה המונית: רכבת ואמצעים אחרים.
• מעודד תחבורה פרטית: כביש חדש וגדול מעודד אנשים להסתמך יותר על רכב פרטי. באופן זה, הכביש מזרים עוד כלי רכב אל הכבישים הפקוקים ממילא, ומחריף את המצב הקיים. ריבוי השימוש ברכב פרטי והעמידה בפקקים יוצרים יותר זיהום סביבתי מאשר האפשרות החליפית של שימוש בתחבורה הציבורית.
• יקר שלא לצורך: מדינת ישראל השקיעה יותר מדי בכביש, ופתרונות אחרים כמו ניצול של תוואים קיימים (לדוגמה כביש 40 וכביש 444) היו עולים הרבה פחות ונותנים תוצאה דומה. אמנם עלות סלילתו של הכביש היא על חשבון היזם, אך המדינה התחייבה על חשבונה לסלול מספר רב של כבישי רוחב שיתחברו לכביש, ולפצות את היזם במקרה של הכנסות נמוכות מהצפוי.
• משאבי קרקע: מדינת ישראל שמצפון לבאר שבע צפופה מאוד, וענייה בשטחים פתוחים ובעתודות קרקעיות. הכביש משתמש בכמויות גדולות של קרקע שיחסרו בעתיד למטרות אחרות: בינוי, פנאי וכן הלאה.
• כביש לעשירים: הכביש מחריף פערים חברתיים. הוא משרת בעיקר את האנשים שידם מספקת לשלם את האגרה. כמו כן, רבים מתושבי הפריפריה לא מחזיקים רכב פרטי, ולכן הם לא יזכו ליהנות מהכביש. הפניית אותם משאבים לרכבות ותחבורה ציבורית הייתה משרתת אותם באופן טוב יותר.
• איכות סביבה: הכביש פוגע בנוף, עלול לגרום לזיהום המים באקויפר כתוצאה משמנים הנפלטים מכלי הרכב, עלול לפגוע בשטחי מחיה של חיות בר ומכאן במגוון המינים, פוגע באזורים רבים שעד היום נשארו בתוליים.
• פירבור: הכביש מעודד שימוש בשטחים שהיו פתוחים עד היום, להקמת שכונות מגורים ואזורי מסחר. באופן זה הוא עלול להאיץ את תהליך התמעטות עתודות הקרקע של המדינה.
• ריכוזיות: הכביש, שנבנה על ידי גוף פרטי, מאפשר ריכוז של עוצמה כלכלית עצומה בידיהם של מעטים, שהיא אינה רק תוצאה של הכביש כי אם שימוש בו כמנוף לניצול כלכלי של השטחים הסמוכים אליו.

[עריכה] אירועים ביטחוניים בכביש 6

באזור השרון עובר כביש 6 בסמיכות לטול כרם ולקלקיליה, וכן בסמיכות לגדר ההפרדה. לאורך שני קטעים אלה בנויה חומת בטון, שתכליתה למנוע ירי מערים אלו לעבר הכביש. כמו כן ישנן כמה עמדות פילבוקס צה"ליות, על גדר ההפרדה, שאחת ממטרותיהן היא להגן על כביש 6.

בשל קרבתו של הכביש לשטחים בשליטת הרשות הפלסטינית, אירעו מספר מקרים של ירי לעבר הכביש:

• בעת סלילת הכביש אירעו כמה אירועי ירי לעבר מאבטחים ועובדי סלילת הכביש, כאשר בכמה אירועים היו אף פצועים.
• ביוני 2003 נרצחה נועם ליבוביץ' בת ה-7, בעת שמחבל ירה על הרכב בו נסעה בסמוך למחלף אייל.
• באוגוסט 2007 נפצע קל מירי נהג שנסע בכביש, סמוך למחלף חורשים, אם כי ככל הנראה לא מדובר היה בירי מכוון, אלה מירייה בטקס סיום לימודים בבית ספר בקלקיליה.

[עריכה] מחלפים ונקודות ציון לאורך הכביש

קילומטרים	שם	מחלף/נקודת ציון	מיקום	דרכים מצטלבות
כביש 6, חוצה ישראל (מדרום לצפון)
0	מחלף מאחז (בבנייה)		בית קמה	כביש 40
12	מחלף קריית גת		שדה משה	כביש 35
34	מחלף שורק		יד בנימין	כביש 3/כביש 7
49	תחנת דלק ואזור מנוחה		נען	בשני הכיוונים
52	מחלף נשרים		רמלה	כביש 44/כביש 424
56	מחלף דניאל		כפר דניאל	כביש 1
60	מחלף בן שמן		בן שמן	כביש 1/כביש 443/כביש 444
61	מנהרה		תל חדיד	2 מסלולים - 450 מטר
61	גשר		תל חדיד	2 מסלולים - 300 מטר
62	גשר		בית נחמיה	2 מסלולים - 170 מטר
75	מחלף נחשונים		נחשונים	כביש 471
79	מחלף קסם		ראש העין	כביש 5/כביש 444
83	מחלף חורְשים		חורשים	כביש 531
93	מחלף אייל		אייל	כביש 551
101	מחלף ניצני עוז		ניצני עוז	כביש 57
109	תחנת דלק ואזור מנוחה		להבות חביבה	בשני הכיוונים
112	מחלף באקה-ג'ת		באקה-ג'ת	כביש 61
119	גשר		נחל נרבתה	2 מסלולים
120	מחלף עירון		ברקאי	כביש 65
137	מחלף עין תות (בבנייה)		ואדי מילק	כביש 70

מפגש עם כביש מהיר; מפגש עם כביש אחר.

[עריכה] ראו גם

• מעבר אקולוגי
• כביש אגרה

[עריכה] קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: כביש 6

• אתר הבית של חברת כביש חוצה ישראל
• אתר חברת דרך ארץ מפעילת הכביש
• מסמך של ארגון המתנגד לכביש 6
• כביש פי 6 – מאמר מאת דן בן-דוד על מחירי אגרת הנסיעה בהשוואה לארצות הברית
• יורם אסידון,הכביש שיחצה את ישראל חברתית וכלכלית באתר מט"ח
• מורגנשטרן, דניאל (2006).כביש מוחק ישראל.
• רבינוביץ' דני (2002).כביש מניב נדל"ן באתר המגזין פנים של הסתדרות המורים.
• שיינס אורי (2000). תכנון חובבני הגובל ברשלנות פושעת!, אתר מט"ח.

תחבורה בישראל
כבישים:	כבישי ישראל · החברה הלאומית לדרכים בישראל · כביש 1 · כביש 2 · כביש 3 · כביש 4 · כביש 5 · חוצה ישראל (כביש 6) · כביש 7 · נתיבי איילון (כביש 20) · כביש 22 · כביש 40 · כביש 60 · כביש 90 · כביש 404 (שד' בגין) · כביש 431 · כביש 443 · כביש 471 · כביש 531 · כביש אלון · כביש הצפון (כביש 899) · מנהרות הכרמל
אוטובוסים:	אגד · אגד תעבורה · דן · מטרודן · מטרופולין · נתיב אקספרס · סופרבוס · קווים · קונקס · חברת הנסיעות והתיירות נצרת · שירותי אוטובוסים מאוחדים נצרת
נמלים:	נמל אילת · נמל אשדוד · נמל חיפה
רכבות:	רכבת ישראל · הקו הראשי של רכבת ישראל · מסילת הרכבת לירושלים · קו הרכבת המהיר לירושלים · מסילת איילון · תחנות רכבת בישראל
רכבות קלות ותחתיות:	הכרמלית · המטרונית · הרכבת הקלה בתל אביב (הקו האדום)· הרכבת הקלה בירושלים
תעופה:	רשות שדות התעופה · נמל התעופה בן-גוריון · אל על · ישראייר · ארקיע · סאן דור · שדות תעופה בישראל
היסטוריה:	נמל תל אביב · נמל יפו · רכבת העמק · חברות תעופה עבריות ביישוב · כביש הנפט