כביש 6

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
כביש 6
כביש חוצה ישראל
כביש 6 במבט דרומה ממחלף חורשים
כביש 6 במבט דרומה ממחלף חורשים
כביש 6 במבט דרומה ממחלף חורשים
מידע כללי
כינוי כביש חוצה ישראל, דרך יצחק רבין
סיווג כביש ארצי
ציר כביש אורך
כביש מהיר ממחלף שוקת עד מחלף בית קמה, ממחלף מאחז עד מחלף עין תות, ממחלף אליקים עד מחלף סומך
כביש אגרה ממחלף שורק עד מחלף עין תות, ממחלף יקנעם עד מחלף תל קשיש, ממחלף שער העמקים עד מחלף גבעות אלונים
אורך 200 ק"מ
מיקום
ערים ראשיות שלומי, נהריה (כברי), עכו (בית העלמין), שפרעם, קריית אתא, קריית טבעון, יקנעם עילית, חריש, טייבה, ראש העין, כפר סבא, פתח תקווה, שהם, רמלה, קריית גת, רהט, להבים, לקייה, מיתר, נאות חובב, עיר הבהדים, רמת בקע, ירוחם.
נקודת התחלה מחלף שוקת
נקודת סיום מחלף סומך
6cn.co.il
תוואי כביש 6
תוואי כביש 6

מצב כביש 6 כיום. חלקו מצפון למחלף סומך ומדרום למחלף שוקת נמצא בסלילה.
סמליל כביש 6, עוצב על ידי סטודיו אדלר וקארן שש בשנת 2001
תמרור כביש אגרה בשילוט דרכים בישראל
פסקל, התקן לזיהוי דיגיטלי של רכב בכביש 6
הכביש ליד בת חפר
מחלף נשרים – כביש 6 חולף מתחת לכביש 431
מסלול הנסיעה דרומה ממחלף נחשונים לכיוון מחלף בן שמן. בקטע זה מפרידה רצועת קרקע רחבה בין מסלולי הכביש
צילום אווירי של מחלף נחשונים ומרכז הבקרה
מרכז הבקרה במחלף נחשונים
כביש 6: מבט צפונה מתל חדיד
כביש 6 מצפון למחלף ניצני עוז
אזור שירות "מגל"
מעבר אקולוגי, מנהרות דליה, מצפון למחלף עירון
בתוך מנהרת דליה, כביש 6
מנהרות ניל"י
כביש 6 בחולפו מתחת לכביש 444, בין צומת ראנתיס לצומת גבעת כ"ח. בנקודה זו, מתוכננת הקמה של מחלף גבעת כ"ח.
הכניסה הצפונית אל מנהרות תל חדיד
מבט מתל חדיד אל כביש 6 לאחר שהוא מגיח דרומה מהמנהרה שמתחת לתל
גשר כביש 6 מעל נחל נרבתא
כביש 6 מעל נחל נרבתא והיישוב מייסר
מנהרת רכסים מכיוון מחלף העמקים
מנהרת רכסים מכיוון מנהרת איבטין

כביש 6 (המכונה גם כביש חוצה ישראל או דרך יצחק רבין) הוא הכביש המהיר הארוך בישראל, המשתרע מדרום לצפון (כביש אורך) ונמתח מזרחית לכביש 4 ולחלקו הצפוני של כביש 40. בשנת 2019 היה אורכו של הכביש 200 קילומטרים[1] ממחלף שוקת בדרום ועד מחלף סומך בצפון[2]. במסגרת קטע 21[3] בדרום והקטע הצפוני העתידי יהיה אורך הכביש כ-261.2 ק"מ.

כביש 6 הוא כביש אגרה בקטעים בין מחלף שורק למחלף עין תות, בין מחלף יקנעם למחלף תל קשיש ובין מחלף שער העמקים למחלף גבעות אלונים.

בארבעה קטעי כביש הנסיעה היא חינם: בדרום - דרומית למחלף שורק, ובצפון (חלקים מכביש 70 לשעבר) - בין מחלף עין תות למחלף יקנעם, בין מחלף תל קשיש למחלף שער העמקים ומצפון למחלף גבעות אלונים.

מאחורי סלילת הכביש עמדו מספר מטרות, ובהן חיבור צפון ישראל ודרומה למרכז הארץ כדי לעודד את התפרסות האוכלוסין, בניית כביש עוקף לגוש דן שיקל על עומסי התנועה בכבישי האורך (כביש 2 וכביש 4), וכן עידוד הסטת האוכלוסייה באזור המרכז מזרחה, על ידי חיבור הערים המזרחיות (לדוגמה: מודיעין-מכבים-רעות, מיתר, כוכב יאיר-צור יגאל) לשאר חלקי המדינה.

כביש זיכיון[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקמת כביש 6 בוצעה במסגרת פרויקט BOT (בנה-הפעל-העבר) במסגרתו חברת דרך ארץ כזכיינית שנבחרה על ידי המדינה, הקימה את הכביש, מימנה את הקמתו ומתפעלת אותו למשך תקופה קבועה מראש (עד 18 ביולי 2028[4][5]), בעוד חברת חוצה ישראל משמשת כרשות הממונה מטעם המדינה לתכנון הכביש ולפיקוח על עמידת הזכיין במחויבויותיו. בתקופת הזיכיון נקבע סכום מינימלי שאותו הזכיין אמור לקבל במסגרת תפעול הכביש מדמי מנוי. אם הוא לא מצליח לקבל את הסכום משלימה הממשלה אחוז מסוים מההפרש. רשת ביטחון זו הופעלה מספר פעמים עד 2007.

מלבד ההשקעה הפרטית של כשלושה עד ארבעה מיליארד שקל מכספי הזכיין, השקיעה מדינת ישראל באמצעות חברת חוצה ישראל בתכנון הכביש, פינוי התוואי, רכישת שטחים ועוד. בשנים 2000 עד 2003 הושקעו בכביש כחצי מיליארד שקל. חוץ מההשקעה הישירה, הממשלה מימנה את בניית כבישי הרוחב שמזינים את התנועה לכביש 6 וכן את קטעי ההמשך. קטעי ההמשך שנבנו במימון המדינה (בדרום, בין מחלף שורק למחלף מאחז) אינם כבישי אגרה, בשלב זה. גם על מקטע הכביש שבין המחלפים דניאל ובן-שמן לא נגבית אגרה.

כביש 6 חוצה צפון[עריכת קוד מקור | עריכה]

באוגוסט 2015 נחתם עם חברת שפיר הנדסה ותעשייה הסכם הזיכיון להקמה, הפעלה ואחזקה של קטעים 3 ו-7 המכונה "כביש 6 צפון", כאשר צו תחילת העבודות ניתן בדצמבר 2015[6]. משך תקופת הזיכיון יהיה כ־34 שנים הכוללת את תקופת ההקמה[7], כלומר בשנת 2049 יעבור הכביש לידי מדינת ישראל. לצורך בניית הקטעים הוקמה חברה דרך נוף נתיבי הצפון בבעלות של שפיר הנדסה. לצורך תפעול ותחזוקה הוקמה חברה "כביש 6 חוצה צפון" בבעלות משותפת של שפיר הנדסה, קרן נוי ולאומי פרטנרס[8].

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רעיון הכביש נהגה כבר בסוף שנות ה-60, בגיבוש תוכנית אב לכבישים במשרד הפנים, בהובלת ד"ר אלישע אפרת[9]. בשנת 1976 הוא כבר הוכנס לתוכנית המתאר הארצית (תמ"א 3 ובהמשך לתמ"א 31), אולם לא נעשה כמעט דבר עד סוף שנות ה-80. בספטמבר 1989, הציג לראשונה שר האוצר שמעון פרס את התוכנית לסלילת הכביש[10]. בקיץ 1992 החליטה הממשלה בראשות יצחק רבין על הקמת הכביש, באמצעות שותפות ציבורית-פרטית[11]. לאורך התוואי המדינה החלה לבצע מספר הפקעות אלא שבשנת 1998 המדינה הפקיעה אדמות בכפר אל רוחה הסמוך לכפר קרע. המדינה הציעה פיצויים לבעלי הקרקעות הערביים, ואלו נענו ברובם יחד עם ראשי הרשויות בואדי עארה, מלבד שייח ראאד סלאח שהנהיג מחאה אלימה כנגד ההפקעות באל-רוחה יחד עם מיעוט מבעלי הקרקעות, אך למרות מחאתו ההפקעות הושלמו. העבודות על הקטע המרכזי, באורך 87 קילומטר, ממחלף שורק עד מחלף עירון החלו על ידי הזכיין בנובמבר 1999 והוא נחנך בשלבים עד שנת 2004. הקטע בין מחלף נחשונים למחלף אייל היה הקטע הראשון שנחנך, ב-4 באוגוסט 2002. באוקטובר 2002 נחנך הקטע ממחלף בן שמן למחלף נחשונים בכיוון צפון ובינואר 2003 החלה גביית האגרה עבור שימוש בכביש. במאי 2003 הורחב הכביש דרומה עד מחלף נשרים וביולי עד מחלף שורק. באוגוסט 2003 הורחב הכביש צפונה עד למחלף ניצני עוז ובינואר 2004 הושלם הקטע המרכזי עם חנוכת הקטע ממחלף ניצני עוז למחלף עירון.

בסוף 2007 נפתח לתנועה קטע חדש בדרומו של הכביש, בין מחלף שורק ומחלף קריית גת (קטע 19). קטע דרומי נוסף, בין מחלף קריית גת ומחלף מאחז (קטע 20), נפתח באמצע שנת 2008. ב-20 ביולי 2009 נפתח לתנועה קטע בצפונו של הכביש (קטע 18) המחבר בין מחלף עירון ומחלף עין תות. סלילת הקטע החלה לאחר פסיקת בג"ץ בנוגע לפגיעה בסביבה. עם התקדמות עבודות הסלילה נתגלו קברים על תוואי הכביש. העבודות הופסקו עקב מחאה חרדית וחודשו תוך הסטת תוואי הכביש.

בשנת 2011 החלו עבודות להרחבת הקטע בין מחלף בן שמן למחלף נחשונים משני נתיבים לשלושה לכל כיוון: במחצית הראשונה של שנת 2012 הסתיימו העבודות בין מחלף נחשונים לגבעת כ"ח, ובדצמבר 2012 הסתיימו העבודות בין גבעת כ"ח למחלף בן שמן. בנובמבר 2012 החלו העבודות להרחבת קטע מחלף ניצני עוז-מחלף באקה-ג'ת והן הסתיימו בחודש מרץ 2014. בדצמבר 2014 נחנך נתיב נסיעה שלישי בשני הכיוונים בין מחלף באקה-ג'ת למחלף עירון[12]. הרחבת הכביש הפחיתה את העומס בשעות השיא.

ביולי 2011 פרסם משרד האוצר את המכרז הבינלאומי לתכנון, הקמת, הפעלת ואחזקת החלקים הצפוניים של הכביש. למכרז הוגשו מועמדויות על ידי שבע קבוצות[13]. בחודש יולי 2013 נבחרה חברת שפיר הנדסה כזוכה במכרז להארכת הכביש, בהשקעה בסכום של כשני מיליארד שקל. החברה התחייבה לביצוע הפרויקט בפרק זמן של 40 חודשים לכל היותר, ולאחריו תקבל את הכביש לתקופת זיכיון של 34 שנים. נכון לסוף מרץ 2019 קטע 7 וקטע 3 נפתחו לתנועה.

בינואר 2015 שודרג הקטע של כביש 31 בין מחלף להבים למחלף לקייה שכיום משמש את כביש 6[14]. הקטע קושר לחלק הצפוני של כביש 6 כעבור כמה חודשים שבהם כביש 31 קישר בין המקטעים.

בספטמבר 2015 נפתחו לתנועה שני קטעים. האחד ביטל את העיקול בכביש 40 שבצומת קמה ונסלל לאורך כשלושה קילומטר כקטע משותף לכבישים 6 ו-40. במרכזו של הקטע נפתח מחלף קמה שאליו הוארך מזרחה כביש 293. קטע נוסף נפתח דרומית יותר, ממחלף רהט החדש עם כביש 40 ועד לקטע שנפתח בינואר 2015 סמוך ללהבים. אורכו של הקטע ממחלף רהט עד מזרחית ללהבים הוא 5.5 קילומטר. בקטע נפתח לתנועה גם מחלף להבים המקשר את כביש 6 לכביש 310 לכיוון רהט ואופקים. קטע הכביש מדרום-מזרח למחלף עד לצומת עם כביש 358 נקרא מאותה עת כביש 6 בלבד.

כביש 6 הוא הכביש הראשון בישראל שהותרה בו החל מדצמבר 2015 מהירות נסיעה מרבית של 120 קילומטר לשעה. השינוי הוחל על חלק מקטעי הכביש בהם התבצעו התאמות בטיחות נדרשות.

במרץ 2016 נחנכו שני קטעים. האחד באורך קילומטר, החליף את צומת דבירה שהוסב למחלף, מדרום למחלף קמה. השני באורך שישה קילומטר, מקשר בין מחלף רהט למחלף להבים. בספטמבר 2016 נחנך הקטע בין מחלף לקייה למחלף שוקת, בחיבור עם כביש 31 לכיוון ערד וים המלח. באותו החודש הושלמה הרחבתו של כביש 6 בין מנהרות חדיד למחלף נחשונים לארבעה נתיבים לכל כיוון. בהמשך השנה נחנכו קטעים ומחלפים נוספים בין מחלף קמה למחלף שוקת, המפוצל לחלק מערבי (בחיבור עם כביש 31) ולחלק דרומי (בחיבור עם כביש 60). הקטע הושלם ב-13 בדצמבר 2016.

ב-14 בנובמבר 2018 נפתח המקטע הראשון של כביש 6 צפון (קטע 7), בין מחלף אליקים עד מחלף תל קשיש, וכן הוחלף הסימון של כביש 70 לכביש 6 בין מחלף תל קשיש ועד מחלף העמקים.

ב-28 במרץ 2019 נפתח המקטע השני של כביש 6 צפון (קטע 3), ממחלף העמקים ועד מחלף סומך.

המשך הפיתוח[עריכת קוד מקור | עריכה]

סלילת קטעים נוספים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • קטע 21 בדרום ממחלף שוקת עד מחלף נאות חובב אושר באופן כללי בשנת 1999. קטע 21 כולל ארבעה חלקים[15][16][17]. שני הקטעים הראשונים הושלמו בשנת 2016. שני הקטעים שנותרו:
    • מקטע מס' 3 בין מחלף שוקת למחלף נבטים (כ-11 קילומטר). תוכנית מתאר מפורטת אושרה בתחילת 2010 והממשלה אישרה תכנון מפורט בפברואר 2010. קטע זה יחבר בין מחלף שוקת למחלף נבטים עם כביש 25.
    • מקטע מס' 4 בין נבטים למחלף נאות חובב (כ-13 קילומטר). תוכנית מתאר מפורטת אושרה בתחילת 2010 והממשלה אישרה תכנון מפורט בפברואר 2010. ממחלף נבטים ימשיך הכביש דרומה כ-13 קילומטר עד התמזגות עם כביש 40 במחלף נאות חובב.
אבן הקילומטר המופיעה במחלף מאחז מסמנת 68 קילומטר, אך בפועל הכביש המתוכנן (שחלקו נסלל) שבין מחלף נאות חובב למחלף מאחז צפוי להיות באורך של 56 קילומטר.
  • הקטע הצפוני ממחלף סומך דרך מחלפים אבליים, אחיהוד, ג'דידה, בית העמק וכברי עד מחלף שלומי (כ-40 קילומטר): אושר בשנת 2010 והחלו שלבי תכנונים מפורטים.
  • ביוני 2023 הממשלה קיבלה החלטה להשקיע 3 מיליארד שקלים להארכת כביש 6 צפונה, בסלילת 22 קילומטרים של כביש דו-מסלולי, ממחלף סומך ועד לבית העמק[18].

הוספת והארכת כבישי רוחב[עריכת קוד מקור | עריכה]

חלק מהצלחתו של כביש 6 תלויה בכבישי הרוחב שמזינים אותו. הכבישים 7, 431, 471, 531, 551 ו-61 נסללו או הוארכו ככבישי רוחב לכביש 6. בעתיד מתוכננים להסלל לכביש 6 כבישי רוחב חדשים שיתחברו אל הכביש במחלפים חדשים. כמו כן מתוכננות הארכות ושדרוגים של כבישי רוחב קיימים. ביצוע כבישים אלה והאחריות עליהם מוטלת על חברת נתיבי ישראל (מלבד כביש 431). הכבישים מדרום לצפון:

גביית האגרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

להבדיל מכבישי אגרה שבהם גביית האגרה נעשית באמצעות קופות מאוישות בכניסה לכביש או ביציאה ממנו, בכביש 6 נעשית גביית האגרה באמצעים אוטומטיים לחלוטין, שאין בהם כל הפרעה לתנועה. מערכות אלקטרואופטיות קוראות את לוחית הרישוי של המכונית בכניסה לכביש וביציאה ממנו, ובהתאם למידע זה נשלח אחת לחודש חשבון אל בעל המכונית. מערכות גבייה אוטומטיות קיימות במקומות רבים בעולם, אולם בעת פתיחת הכביש לתנועה היה רק בקנדה כביש נוסף בו השימוש במערכת הגבייה האוטומטית הוא חובה.

שיטת הגבייה גוררת תגובות שליליות רבות, בעקבות תקלות חוזרות ושירות לקוחות מוגבל, קנסות פיגורים חריגים בגובהם, מדיניות פיקוח המיועדת למיקסום יעילות הגבייה, חוסר שקיפות של המחיר, וחדירה לפרטיות בשל מתן גישה למסדי נתונים ממשלתיים לגורם פרטי. על חיוב לא מוצדק ניתן לערער בפני ועדות ערר המופעלות על ידי חברת כביש חוצה ישראל[19].

באתר החברה המפעילה את כביש 6 נטען ש"המחיר שנקבע לנסיעה הוא מן הנמוכים בעולם."[20]. אולם בהשוואות שנעשו על ידי הכלכלן דן בן-דוד ואחרים, נמצא שעלות הנסיעה בכביש 6 לקילומטר גבוהה משמעותית בהשוואה לארצות הברית[21]. הבנק העולמי מציין שטווח המחירים לכבישי אגרה נע בין 3–8 סנט לקילומטר[22]. מחיר הנסיעה בכביש 6 ממחלף עין תות למחלף שורק, מרחק של 113 קילומטר, למנוי פסקל היה בתחילת 2012 24.23 ש"ח, שהם קצת פחות מ-6 סנט לקילומטר.

בטיחות ושירותי דרך[עריכת קוד מקור | עריכה]

מערך ניידות הסיור והשירות של כביש 6 מסייר לאורך הכביש באופן רציף 24/7.

צוותי הסיור אחראים, בין היתר, להסיט מהכביש כל מפגע המפריע לרצף ולזרימה של התנועה ולתמוך בניטור השוטף של הכביש לצד צוות חדר הבקרה.

נוסף על כך וכחלק מהשירות ללקוחות כביש 6, צוותי הסיור מעניקים ללא תשלום סיוע לנהגים בהחלפת גלגל ברכב, במספרי טלפון של שירותי גרירה, במילוי ליטרים בודדים של דלק ועוד, על מנת שהנהג יוכל להמשיך בנסיעתו בבטחה.

פיתוח נופי[עריכת קוד מקור | עריכה]

התפיסה התכנונית[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדיניות התכנון בכביש 6 התבססה על העיקרון כי אין להפריד בין תכנון הנדסי לתכנון נופי. יחידות הנוף היוו את נקודת המוצא לתכנון. לשילובו המיטבי של הכביש בנוף היה משקל מכריע בתכנון. כמו כן נעשתה חשיבה רבה עוד בשלב התכנון לשמירה על המערכות האקולוגיות הקיימות. ההנחיה התכנונית הייתה לשמור על המצאי האקולוגי הקיים באזור ולשלבו בכביש בצורה שתאפשר את המשך שגשוגו. ההתייחסות לכביש הייתה כאל דרך נופית.

מטרות התכנון הנופי של כביש 6[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • למצות את התוצר הנופי/אדריכלי המיטבי של הכביש מתוך ערכי הנוף של השטח.
  • ליצור אשליית שילוב בין הכביש והנוף.
  • לנסות למזער את הפגיעה בטבע שבאזור הכביש.
  • לתאם ולשלב בין הכביש ובין תשתיות אחרות בתחומו ובסביבתו.
  • לתרום ולהשפיע על רמת התכנון של מערכי תשתית אחרים עתידיים.
  • לתרום להתמצאות וקריאת הדרך.
  • לפתוח ולהציג את אזורי ישראל הסובבים לציבור המשתמשים בכביש.

המחלוקת סביב הכביש[עריכת קוד מקור | עריכה]

לכביש ישנם תומכים ומתנגדים רבים. ההתנגדויות להקמת הכביש הן מסיבות שונות: תחבורתיות, כלכליות, חברתיות וסביבתיות.

טענות המצדדים בכביש[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • קירוב הפריפריה: וחלקי ישראל. הכביש מקצר את זמן הנסיעה מהצפון והדרום למרכז הארץ, ומאפשר לאנשים לא להצטופף במרכז, שממילא צפוף מאוד.
  • תשתיות: כביש זה יאפשר לשנע אנשים וסחורות בזמן קצר יותר, ויוריד את מחירי ההובלה.
  • חיסכון במשאבים: עקב קיצור זמן הנסיעה לאוכלוסייה רבה, נחסך למשק שימוש רב בדלקים מזהמים ויקרים.
  • תאונות דרכים: העברת חלק מהתחבורה הארצית אל כביש זה, תגרום להפחתה במספר תאונות הדרכים, מכיוון שמדובר בכביש בטיחותי בסטנדרטים גבוהים משאר כבישי ישראל.
  • הכביש משרת את כולם: בניגוד לטענת המתנגדים, הכביש אינו מיועד רק לעשירים ולבעלי רכב פרטי, והראייה היא שחברת אגד מפעילה קווים רבים מצפון לדרום העוברים דרך הכביש, ואף מחברת נקודות שלפני הקמת הכביש היה קשה להגיע אליהן בתחבורה ציבורית. קווי תחבורה ציבורית אשר משתמשים בכביש 6, מקצרים את זמן הנסיעה בהם ומייעלים את מערכת התחבורה הציבורית.
  • הפחתת עומס מנתיבים קיימים: מכיוון שחלק מהתחבורה הארצית יעבור דרך כביש זה ולא דרך כבישים אחרים כמו הבקעה, כביש החוף והכביש הפנימי. הדבר יגרום לפתיחת הפקקים בנתיבים אלו.
  • הפחתת זיהום אוויר בריכוזי אוכלוסייה: עקב מעבר של מכוניות רבות מנסיעה דרך גוש דן, מזרחה, דרך כביש 6, זיהום האוויר באזור גוש דן, בו מצטופפים קרוב למיליון איש, יפחת וישפר הורדת זיהום האוויר באזור האורבני הצפוף.

טענות המתנגדים לכביש[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מעודד תחבורה פרטית: כביש חדש וגדול מעודד אנשים להסתמך יותר על רכב פרטי. באופן זה, הכביש מזרים עוד כלי רכב אל הכבישים הפקוקים ממילא, ומחריף את המצב הקיים. ריבוי השימוש ברכב פרטי והעמידה בפקקים יוצרים יותר זיהום סביבתי מאשר האפשרות החליפית של שימוש בתחבורה הציבורית.
  • יקר שלא לצורך: מדינת ישראל השקיעה יותר מדי בכביש, ופתרונות אחרים כמו ניצול של תוואים קיימים (לדוגמה כביש 40 וכביש 444) היו עולים משמעותית פחות ונותנים תוצאה דומה. אמנם עלות סלילתו של הכביש היא על חשבון היזם, אך המדינה התחייבה לסלול על חשבונה מספר רב של כבישי רוחב שיתחברו לכביש, ולפצות את היזם במקרה של הכנסות נמוכות מהצפוי.
  • משאבי קרקע: מדינת ישראל שמצפון לבאר שבע צפופה מאוד, וענייה בשטחים פתוחים ובעתודות קרקעיות. הכביש משתמש בכמויות גדולות של קרקע שיחסרו בעתיד למטרות אחרות: בינוי, פנאי וכן הלאה.
  • איכות סביבה: הכביש פוגע בנוף, עלול לגרום לזיהום המים באקויפר כתוצאה משמנים הנפלטים מכלי הרכב, יגרום לקיטוע של בתי גידול טבעיים של חיות בר, פוגע באזורים רבים שעד היום נשארו בתוליים.
  • ריכוזיות: הכביש, שנבנה על ידי גוף פרטי, מאפשר ריכוז של עוצמה כלכלית עצומה בידיהם של מעטים, שהיא אינה רק תוצאה של הכביש כי אם שימוש בו כמנוף לניצול כלכלי של השטחים הסמוכים אליו.

אירועים ביטחוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

באזור השרון עובר כביש 6 בסמיכות לטולכרם ולקלקיליה, וכן בסמיכות לגדר ההפרדה. לאורך שני קטעים אלה בנויה חומת בטון, שתכליתה למנוע ירי מערים אלו לעבר הכביש. כמו כן, ישנן מספר עמדות פילבוקס צה"ליות, על גדר ההפרדה, שאחת ממטרותיהן היא להגן על כביש 6.

בשל קרבתו של הכביש לשטחים בשליטת הרשות הפלסטינית, אירעו מספר מקרים של ירי לעבר הכביש:

  • בעת סלילת הכביש אירעו מספר אירועי ירי לעבר מאבטחים ועובדי סלילת הכביש, כאשר בחלקם היו אף פצועים.
  • ביוני 2003 נרצחה נועם ליבוביץ'[23] בת ה-7, בעת שמחבל ירה על הרכב בו נסעה בסמוך למחלף אייל.
  • באוגוסט 2007 נפצע קל מירי נהג שנסע בכביש, סמוך למחלף חורשים, אם כי ככל הנראה לא מדובר היה בירי מכוון, אלא מירי במסגרת טקס סיום לימודים בבית ספר בקלקיליה.

כמו כן, מספר פעמים יודו אבנים או בקבוקי תבערה לעבר מכוניות שנסעו בכביש.

מחלפים ונקודות ציון (מדרום לצפון)[עריכת קוד מקור | עריכה]

ק"מ שם מחלף/נקודת ציון מיקום דרכים מצטלבות
כביש 6 מדרום לצפון
הקטע הדרומי (24.5 קילומטר בתכנון, ו-25 קילומטר פתוחים לתנועה) – הנגב – מאחז
0 מחלף הנגב (בתכנון) עיר הבה"דים   כביש 40
  כביש 224
4 מחלף רמת בקע (בתכנון) רמת בקע כניסה לאזור התעשייה רמת בקע
7.5 מחלף רמת חובב (בתכנון) נאות חובב   כביש 40
13 מחלף נבטים (בתכנון) נבטים   כביש 25
24.5 מחלף שוקת כסייפה, כרמית   כביש 31
  כביש 60
30.5 מחלף לקייה לקייה, להב   כביש 31
  כביש 358
37.5 מחלף להבים להבים   כביש 310
41 מחלף רהט רהט   כביש 40
43.5 מחלף דבירה דבירה   כביש 325
46 מחלף קמה בית קמה   כביש 293
49 אזור שירות נחל שקמה לכיוון צפון
הקטע המרכזי (133.5 קילומטר פתוחים לתנועה) – מאחז – עין תות
53.5 מחלף מאחז משלט מאחז   כביש 40
56 גשר נחל אדוריים 2 מסלולים – 170 מטר
64 מחלף קריית גת קריית גת   כביש 35
65 גשר נחל לכיש 2 מסלולים – 110 מטר
68 גשר גת   כביש 353
73.1 גשר כפר מנחם   כביש 383
86.5 מחלף שורק יד בנימין   כביש 3
  כביש 7
92 מחלף חולדה (בתכנון) מזכרת בתיה   כביש 411
97.5 אזור שירות נען בשני הכיוונים
101 מחלף נשרים רמלה   כביש 44
  כביש 431
  כביש 424
105 מחלף דניאל כפר דניאל   כביש 1
108 מחלף בן שמן בן שמן   כביש 1
  כביש 443
  כביש 444
110 מנהרת חדיד תל חדיד 2 מסלולים – 450 מטר
112 מחלף נחמיה (בתכנון)[24] בית נחמיה   כביש 453
114.5 גשר נחל בית עריף 2 מסלולים – 160 מטר
118 מחלף גבעת כ"ח (בתכנון) גבעת כ"ח   כביש 444
  כביש 461
  כביש 465
123 גשר (בתכנון) תחנת הרכבת אלעד כביש גישה לתחנת הרכבת
122.5 מחלף נחשונים נחשונים   כביש 471
125 גשר (בתכנון) פתח תקווה כביש גישה לשכונת סירקין (על שטח בסיס סירקין)
128 מחלף קסם ראש העין   כביש 5
  כביש 444
131 מחלף חורשים חורשים   כביש 531
139 מחלף אייל אייל   כביש 551
146 מחלף אלכסנדר (בתכנון)[25] כוכב יאיר-צור יגאל   כביש 444  כביש 553
152 מחלף ניצני עוז ניצני עוז   כביש 57
146 אזור שירות מגל בשני הכיוונים
163 מחלף באקה-ג'ת באקה אל-גרבייה   כביש 9
  כביש 61
167.5 גשר נחל נרבתה 2 מסלולים – 265 מטר
168 מחלף חריש (בתכנון) חריש   כביש 611
171.5 מחלף עירון ברקאי   כביש 65
178.5 גשר נחל אלונה 2 מסלולים – 170 מטר
179.5 גשר נחל ניל"י 2 מסלולים – 120 מטר
180 מנהרת ניל"י גבעת ניל"י 2 מסלולים – 400 מטר
183 מנהרת דליה מעבר אקולוגי 2 מסלולים – 250 מטר
186.5 מחלף עין תות ואדי מילק   כביש 67
הקטע הצפוני (23.2 קילומטר בתכנון, ו-22 קילומטר פתוחים לתנועה) – עין תות – שלומי
190 מחלף אליקים אליקים   כביש 672
193.5 מחלף יקנעם יקנעם עילית   כביש 722
194 מנהרת יקנעם יקנעם עילית 2 מסלולים – 1,750 מטר
197 מחלף תל קשיש תל קשיש   כביש 66
  כביש 77
199 אזור שירות קריית טבעון לכיוון צפון
201.5 מחלף שער העמקים שער העמקים, קריית טבעון   כביש 75
203 מנהרת רכסים רכסים 2 מסלולים – 2,000 מטר
205 מחלף רכסים (בתכנון)[26] רכסים, איבטין   כביש 762
205.5 גשר איבטין 2 מסלולים – 190 מטר
206 מנהרת איבטין איבטין 2 מסלולים – 420 מטר
208 מחלף גבעות אלונים ח'וואלד   כביש 70
212 מחלף סומך קריית אתא   כביש 70
  כביש 79
214 מחלף אבליים (בתכנון) שפרעם   כביש 702  כביש 781
? מחלף ג'דיידה-מכר (בתכנון) ג'דיידה-מכר   כביש 85
? מחלף בית העמק (בתכנון) עמקה, כליל   כביש 859
? מחלף כברי (בתכנון) כברי   כביש 89
? מחלף עבדון (בתכנון) מצובה   כביש 702
? מחלף בצת (בתכנון) בצת, שלומי   כביש 899

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא כביש 6 בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מפת הכביש, באתר כביש 6
  2. ^ יואב איתיאל‏, הקלה בפקקים ובלי טקסים: נפתח המקטע הצפוני החדש של כביש 6, באתר וואלה!‏, 14 בנובמבר 2018
  3. ^ מקטעים 3 ו-4 בו
  4. ^ חוזה השכירות על כביש 6 של חברת דרך ארץ מול המדינה, באתר חוצה ישראל
  5. ^ דרך ארץ הייווייז, Wayback Machine: כתב תיקון לתוספת שניה מיום 12.1.2006 לחוזה זכיון מיום 16.2.1998, באתר web.archive.org, ‏2023-01-04 (ארכיון)
  6. ^ אדי גל, כך ייראה ההמשך של כביש 6 צפונה, בעיתון "ידיעות הצפון", 10 בפברואר 2017
  7. ^ כביש 6 צפון (קטעים 3 ו – 7), באתר של חברת "שפיר" (נצפה ב-1 באוקטובר 2018)
  8. ^ אודות פרויקט כביש 6 צפון
  9. ^ אוטוסטראדה חדשה תיסלל בשנות ה-70 במזרח שפלת החוף, מעריב, 20 ביוני 1969
  10. ^ בקרוב כביש חוצה ישראל, מעריב, 1 בספטמבר 1989
  11. ^ יעלה המכבש על כביש מספר שש, חדשות, 26 באוגוסט 1992
  12. ^ נתיב נסיעה שלישי נפתח בין מחלף באקה למחלף עירון בשני הכיוונים, אתר כביש 6
  13. ^ 7 קבוצות ניגשו לשלב המיון המוקדם במכרז להארכת כביש חוצה ישראל צפונה (קטעים 3 ו-7), באתר gov.il, ‏13 ביולי 2011
  14. ^ עוד 4 ק"מ על כביש 6, באתר port2port
  15. ^ בג"ץ 3459/10 עטייה אלעתאימן ואחרים נ' ממשלת ישראל ואחרים, פסקאות 2–4
  16. ^ נתיבי ישראל – תוכנית תחבורה לפיתוח הנגב והגליל, תש"ע 2010, החלטה מספר 1421 של ממשלת ישראל השלושים ושתיים, משנת 2010, באתר של משרד ראש הממשלה, לציון הקטעים ראו בנספחים
  17. ^ חברת כביש חוצה ישראל, תוכנית פעילות רב שנתית (עמ' 5-10) (ארכיון)
  18. ^ אתר למנויים בלבד דניאל שמיל, כביש 6 יוארך עד בית העמק, באתר הארץ, 18 ביוני 2023
  19. ^ הודעה בעניין ועדות ערר, באתר של חברת כביש חוצה ישראל
  20. ^ תעריפים ואפשרויות תשלום, אתר דרך ארץ
  21. ^ דן בן-דוד, כביש פי 6, באתר הארץ, 26 בנובמבר 2005 – על מחירי אגרת הנסיעה בהשוואה לארצות הברית
    יורם עידה, גל טלית, ניידות בתחבורה והשפעתה על נגישות בישראל, ספטמבר 2010, מרכז טאוב, עמוד 31
  22. ^ Toll Roads and Concessions, Worldbank
  23. ^ דף לזכר נועם ליבוביץ', ב"לעד" – אתר לזכר האזרחים חללי פעולות האיבה
  24. ^ מחלף בית נחמיה, באתר חוצה ישראל
  25. ^ מחלף אלכסנדר וכביש 553, באתר חוצה ישראל
  26. ^ מחלף רכסים (איבטין) וכביש 762, באתר חוצה ישראל