אדם זרטל

אדם זרטל נולד ב-1936
תרומות עיקריות
חפירות בהר עיבל, סקר הר מנשה ואל-אחוואט
נתונים נוספים ענף מדעי ארכאולוגיה ארצות מגורים ישראל

אדם זֶרטָל (נולד ב-1936) הוא ארכאולוג, פרופסור לארכאולוגיה של ארץ ישראל והמזרח הקדום באוניברסיטת חיפה.

תולדותיו

זרטל הוא בן קיבוץ עין שמר, בנו של משה (מְיֶיטֶק) זרטל (זילברטל), ממנהיגי "השומר הצעיר" בוורשה ובארץ ישראל, מבקר ספרות, עיתונאי ועורך.

זרטל למד כלכלה וחקלאות מטעם הקיבוץ, ומילא בו תפקידים מרכזיים. השתתף בשיחות העדות, לאחר מלחמת ששת הימים, שכונסו בקובץ "שיח לוחמים". לפני מלחמת יום הכיפורים שהה בשליחות באפריקה, חזר לישראל וסייע בניהול צליחת תעלת סואץ במבצע אבירי לב. נפצע כקצין הנדסה בכיר על הגשרים. פציעתו הייתה קשה והוא שהה כשנה בבית חולים. רק לאחר שחרורו מבית החולים החל בלימודי ארכאולוגיה, ועשה דוקטורט בבית הספר למדעי היהדות של אוניברסיטת תל אביב. עבודתו הייתה בנושא "ההתנחלות הישראלית בהר מנשה", בהדרכת הפרופסורים משה כוכבי ונדב נאמן והיא אושרה בשנת 1987.

זרטל ערך שני סקרים ארכאולוגים: בהר מנשה ובהר אפרים. הוא חפר בלכיש, בח'ירבת אל-חמאם בשומרון, בתל אסור ובאל-אחוואט שבנחל עירון.

אחותו הצעירה היא הסופרת והחוקרת עדית זרטל.

בנו אמרי זרטל הוא מעצב גרפי ומעצב עטיפות ספרים.

מזבח הר עיבל - מזבח יהושע

זרטל התפרסם בציבור הרחב בעקבות חפירת האתר בהר עיבל, בו זיהה מזבח ישראלי. על פי פרשנותו, זהו המזבח סביבו נערך טקס הברית המוזכר בספר יהושע ולכן הוא כינה את המזבח הזה - מזבח יהושע. הצעתו היא שהר עיבל הוא אכן הר הקללה, אלא שהר הברכה הוא הר כביר שממזרח לו, ולא הר גריזים של היום, בו יושבים השומרונים. את קורות התגלית והתייחסות הממסד האקדמי אליו סיכם זרטל בספרו "עם נולד - מזבח הר עיבל וראשית ישראל".

ביקורת

טענתו לגבי מזבח יהושע זכתה להתנגדות מצד מספר ארכאולוגים, בין השאר משום שהיא מנוגדת לטענות של גישת ביקורת המקרא באשר לתאריך חיבורו של ספר דברים ולמידת מהימנותו ההיסטורית. כך, למשל, ראה ישראל פינקלשטיין באתר לא יותר מאשר שרידים של מגדל שמירה קדום.

אתר "אל-אחוואט" וההשערות סביבו

מראה פנימי של הנוראגה בארוביו

אדם זרטל מימין בביקור בחפירות בתל אסור אוקטובר 2010

זרטל ערך במשך יותר משלושים שנה את סקר הר מנשה. בין השאר הגיע זרטל לאתר הנקרא בפי תושבי נחל עירון בשם אל-אחוואט, שמובנו "הקירות", "החומות", או "החצרות" בעגה מקומית.

לדעת זרטל מדובר בחרושת הגויים, האתר המקראי המוכר לנו מספר שופטים בקשר למלחמת ברק בן אבינועם בסיסרא, שר הצבא של יבין מלך כנען אשר מלך בחצור (שופטים, פרקים ד' וה'). במקום נמצאו מבנים קטנים וחומה רחבה יחסית לאתר כה גדול. האתר היה מיושב רק כ-50 שנה. תושביו הירבו באכילת דגים. החומה אינה ישרה ובנויה גלים גלים. לאתר אין מקבילות בארץ, מלבד ארבעה אתרים קטנים דומים ליד כרם מהר"ל. בחפירות באתר השתתפו גם קבוצות מאוניברסיטת קליארי ב"סרדיניה", והסתבר כי כ-7,000 אתרים דומים המכונים נוראגים (בסרדו עתיקה - "ערימת אבנים") נמצאו באי סרדיניה שבאיטליה. המבנים נראים כערימות אבנים בעלות כיפות שטוחות, והחוקרים משערים כי היו אלה מקומות מגורים של משפחה אחת או יחידת לוחמים. גם בסרדיניה נמצאו מבני-כיפות כמו באתר "אל-אחוואט" וכן מסדרונות צרים אל חדרי המגורים.

אדם זרטל הוסיף בנושא זה:

	"כבר אולברייט העלה את ההשערה שגויי הים ישבו באזורים של צפון השרון, ובראשם עמד הגנרל סיסרא. הקשר של סיסרא לגויי הים נזכר על ידי חוקרים רבים, ואנו סבורים כי אפשר – על פי דמיון השם - שמוצאו מהעיר סאסארי, העיר השנייה בגדלה בסרדיניה. הדבר מקרב אותנו להסבר חדש לקרב בין הכנענים לישראלים, הנזכר בשופטים ד-ה (שירת דבורה). האפשרות שבראש הקואליציה עמד מצביא שרדני (השבט מסרדיניה) הועלתה כבר בעבר, ובחינה גאוגרפית-פוליטית של הקרב מורה כי תמציתו הייתה השליטה בעמק יזרעאל, צומת דרכים וחוליית הקשר בין השומרון לגליל, שני המוקדים של ההתנחלות הישראלית בתחילת תקופת הברזל."

תמיכה בהשערה מובאת גם במאמרו של אריה בורנשטיין מאוניברסיטת בר-אילן. מקור שמו של סיסרא היה מהמילה "סרא" בסרדינית עתיקה = קצין, והוא נקרא על ידי יבין להלחם בישראל, שכן יהושע חיסל את הכוח הצבאי הכנעני בחצור..

זאב ארליך מוסיף תמיכה להשערה משמות האתרים. אתרים רבים בסרדיניה מתחילים באותיות: "סא", "סי", "סיסי". יעל אשת חבר הקיני מגישה לסיסרא "ספל אדירים". ובשירת דבורה נכתב: " שריד לאדירים עם" (פרק ה' כ"ה). ייתכן כי זהו רמז לגויי הים מסרדיניה בני ה"שרדנה".

כתביו

ספרים

• טבלת הישימון (סיפורים), 1969.
• ארובות וחפר, 1984.
• סקר א - קער שכם, 1992.
• סקר ב - העמקים המזרחיים וספר המדבר, 1996.
• עם נולד - מזבח הר עיבל וראשית ישראל, הוצאת ידיעות אחרונות, 2000.
• סודו של סיסרא מסע בעקבות גויי הים ושירת דבורה, הוצאת דביר, 2010.

מאמרים

• זרטל אדם, שתי מצודות רומיות בלתי ידועות בבקעת הירדן ומקומה של קואביס, קתדרה 62, 1992, עמ' 3-17.

ראו גם

• הר עיבל
• סקר הר מנשה

קישורים חיצוניים

• מדיה וקבצים בנושא אדם זרטל בוויקישיתוף
• אדם זרטל מתוך אתר האוניברסיטה בחיפה, כולל רשימת פרסומים מלאה
• רשימת המאמרים של אדם זרטל באתר רמב"י (עברית) (לועזית)

ראיונות וכתבות:

• ראיון עם אדם זרטל שהתקיים במוסף הארץ, 11 בנובמבר 1999
• הארץ אונליין - מאמר על מבני כף הרגל שחשף אדם זרטל
• רן שפירא, עפר לרגליהם, באתר הארץ, 10 ביולי 2009
• אביטל להב, האם יש עדויות ליציאת מצרים?, באתר ynet‏, 6 באפריל 2009, מאמר על זרטל
• דרור אידר "אדם בעקבות עברו" עיתון "ישראל היום" ה-1 באוקטובר 2010. אדם בעקבות עברו גרסה מורחבת של הריאיון באתר מחלקה ראשונה
• דרור אידר, כל מקום שבו דרכה כף רגלנו, באתר חדשות מחלקה ראשונה (NFC)‏, 29 ביוני 2011, פורסם בישראל היום
• דרור אידר, ‏המקום שבו התחיל הכל, באתר ישראל היום, 6 באפריל 2012

• Megaera Lorenz , the Sea Peoples and the Philistines on the Web The Pennsylvania State University The College of the Liberal Arts