אדם זרטל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אדם זרטל
נולד ב-1936
Adam Zartal.JPG
תרומות עיקריות
חפירות בהר עיבל, סקר הר מנשה ואל-אחוואט

אדם זֶרטָל (נולד ב-1936) הוא ארכאולוג, פרופסור אמריטוס לארכאולוגיה של ארץ ישראל והמזרח הקדום באוניברסיטת חיפה. מרצה במכללת כנרת בעמק הירדן, ומוביל במשך שנים רבות את סקר הר מנשה

תולדותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

זרטל הוא בן קיבוץ עין שמר, בנו של משה (מְיֶיטֶק) זרטל (זילברטל), ממנהיגי "השומר הצעיר" בוורשה ובארץ ישראל, מבקר ספרות, עיתונאי ועורך.

זרטל למד כלכלה וחקלאות מטעם הקיבוץ, ומילא בו תפקידים מרכזיים. השתתף בשיחות העדות, לאחר מלחמת ששת הימים, שכונסו בקובץ "שיח לוחמים". לפני מלחמת יום הכיפורים שהה בשליחות באפריקה, חזר לישראל וסייע בניהול צליחת תעלת סואץ במבצע אבירי לב. נפצע כקצין הנדסה בכיר על הגשרים. פציעתו הייתה קשה והוא שהה כשנה בבית חולים. רק לאחר שחרורו מבית החולים החל בלימודי ארכאולוגיה, ועשה דוקטורט בבית הספר למדעי היהדות של אוניברסיטת תל אביב. עבודתו הייתה בנושא "ההתנחלות הישראלית בהר מנשה", בהדרכת הפרופסורים משה כוכבי ונדב נאמן והיא אושרה בשנת 1987.

זרטל ערך שני סקרים ארכאולוגים: בהר מנשה ובהר אפרים. הוא חפר בלכיש, בח'ירבת אל-חמאם בשומרון, בתל אסור ובאל-אחוואט שבנחל עירון.

אחותו הצעירה היא הסופרת והחוקרת עדית זרטל.

בנו אמרי זרטל הוא מעצב גרפי ומעצב עטיפות ספרים.

בשנת 2008 יצא לכבודו הספר "בהר ובשפלה ובערבה" בהוצאת אריאל. הספר בפורמט אלבומי כולל מאמרים ומחקרים על ארץ ישראל, והוא יצא לכבוד 30 שנה לסקר הר מנשה.‏[1]

מזבח הר עיבל - מזבח יהושע[עריכת קוד מקור | עריכה]

זרטל התפרסם בציבור הרחב בעקבות חפירת האתר בהר עיבל, בו זיהה מזבח ישראלי. על פי פרשנותו, זהו המזבח סביבו נערך טקס הברית המוזכר בספר יהושע ולכן הוא כינה את המזבח הזה - מזבח יהושע. הצעתו היא שהר עיבל הוא אכן הר הקללה, אלא שהר הברכה הוא הר כביר שממזרח לו, ולא הר גריזים של היום, בו יושבים השומרונים. את קורות התגלית והתייחסות הממסד האקדמי אליו סיכם זרטל בספרו "עם נולד - מזבח הר עיבל וראשית ישראל".

ביקורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

טענתו לגבי מזבח יהושע זכתה להתנגדות מצד מספר ארכאולוגים, בין השאר משום שהיא מנוגדת לטענות של גישת ביקורת המקרא באשר לתאריך חיבורו של ספר דברים ולמידת מהימנותו ההיסטורית. כך, למשל, ראה ישראל פינקלשטיין באתר לא יותר מאשר שרידים של מגדל שמירה קדום. מאידך, גם תומכי גישתו העלו טענות כנגדו, בהקשר אחר. זרטל "הזיז" את הר גריזים ממקומו הנוכחי הידוע, להר כביר הסמוך, משום שלדעתו כתוב במקרא שבני ישראל בהנהגת יהושע ראו מהר עיבל את הר גריזים, דבר בלתי אפשרי גאוגרפית ממקום המזבח. זאב ח' ארליך סבור, כי אין כל צורך "להזיז" את הר גריזים ממקומו, כפי שזרטל עושה. עיון בפסוקי ספר יהושע יראה כי לא אמור להיות כל קשר בין מיקומו של המזבח בהר עיבל לבין הר גריזים. קשר העין בין ההרים הללו היה רק בעת הקראת הברכות והקללות, שכאמור, לא היו בהכרח באזור המזבח, אלא באזור אחר בהר, הצופה על הר גריזים. ‏‏‏[2].

אתר "אל-אחוואט" וההשערות סביבו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מראה פנימי של הנוראגה בארוביו
אדם זרטל מימין בביקור בחפירות בתל אסור אוקטובר 2010

זרטל ערך במשך יותר משלושים שנה את סקר הר מנשה. בין השאר הגיע זרטל לאתר הנקרא בפי תושבי נחל עירון בשם אל-אחוואט, שמובנו "הקירות", "החומות", או "החצרות" בעגה מקומית.

לדעת זרטל מדובר בחרושת הגויים, האתר המקראי המוכר לנו מספר שופטים בקשר למלחמת ברק בן אבינועם בסיסרא, שר הצבא של יבין מלך כנען אשר מלך בחצור (שופטים, פרקים ד' וה'). במקום נמצאו מבנים קטנים וחומה רחבה יחסית לאתר כה גדול. האתר היה מיושב רק כ-50 שנה. תושביו הירבו באכילת דגים[3]. החומה אינה ישרה ובנויה גלים גלים. לאתר אין מקבילות בארץ, מלבד ארבעה אתרים קטנים דומים ליד כרם מהר"ל. בחפירות באתר השתתפו גם קבוצות מאוניברסיטת קליארי ב"סרדיניה"‏[4], והסתבר כי כ-7,000 אתרים דומים המכונים נוראגיםסרדו עתיקה - "ערימת אבנים") נמצאו באי סרדיניה שבאיטליה. המבנים נראים כערימות אבנים בעלות כיפות שטוחות, והחוקרים משערים כי היו אלה מקומות מגורים של משפחה אחת או יחידת לוחמים. גם בסרדיניה נמצאו מבני-כיפות כמו באתר "אל-אחוואט" וכן מסדרונות צרים אל חדרי המגורים.

אדם זרטל הוסיף בנושא זה:

"כבר אולברייט העלה את ההשערה שגויי הים ישבו באזורים של צפון השרון, ובראשם עמד הגנרל סיסרא. הקשר של סיסרא לגויי הים נזכר על ידי חוקרים רבים, ואנו סבורים כי אפשר – על פי דמיון השם - שמוצאו מהעיר סאסארי, העיר השנייה בגדלה בסרדיניה. הדבר מקרב אותנו להסבר חדש לקרב בין הכנענים לישראלים, הנזכר בשופטים ד-ה (שירת דבורה). האפשרות שבראש הקואליציה עמד מצביא שרדני (השבט מסרדיניה) הועלתה כבר בעבר, ובחינה גאוגרפית-פוליטית של הקרב מורה כי תמציתו הייתה השליטה בעמק יזרעאל, צומת דרכים וחוליית הקשר בין השומרון לגליל, שני המוקדים של ההתנחלות הישראלית בתחילת תקופת הברזל."‏[5]

תמיכה בהשערה מובאת גם במאמרו של אריה בורנשטיין מאוניברסיטת בר-אילן. מקור שמו של סיסרא היה מהמילה "סרא" בסרדינית עתיקה = קצין, והוא נקרא על ידי יבין להלחם בישראל, שכן יהושע חיסל את הכוח הצבאי הכנעני בחצור.‏[6].

זאב ארליך מוסיף תמיכה להשערה משמות האתרים. אתרים רבים בסרדיניה מתחילים באותיות: "סא", "סי", "סיסי". יעל אשת חבר הקיני מגישה לסיסרא "ספל אדירים". ובשירת דבורה נכתב: " שריד לאדירים עם" (פרק ה' כ"ה). ייתכן כי זהו רמז לגויי הים מסרדיניה בני ה"שרדנה".

כתביו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאמרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • זרטל אדם, שתי מצודות רומיות בלתי ידועות בבקעת הירדן ומקומה של קואביס, קתדרה 62, 1992, עמ' 3-17.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראיונות וכתבות:

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ בהר ובשפלה ובערבה בהוצאת אריאל
  2. ^ זאב ח' ארליך, האמנם 'מזבח-עיבל'?, מקור ראשון ט"ו באלול תשס"ו, הובא באתר ישיבת הר עציון‏
  3. ^ דבר שמעיד על מוצאם, שכן האתר אינו שוכן על שפת הים
  4. ^ אדם זרטל - בראשית ישראל - עם נולד - עמותה סקר שומרון ומזבח הר עיבל
  5. ^ אתר עם נולד
  6. ^ דרך הים, "אבן העזר", אפק