אמוניום חנקתי
|
כללי |
|||
|---|---|---|---|
|
|
|||
| שם | אמוניום חנקתי | ||
| נוסחה כימית | NH4NO3 | ||
| מראה | אבקה לבנה | ||
|
פיזי |
|||
| משקל אטומי | 80.04336 amu | ||
| נקודת התכה | 169.6 C° | ||
| נקודת רתיחה | מתפרק ב 210 C° | ||
| צפיפות | 1720 kg/m3 | ||
| מסיסות במים | 190 גרם ב 100 מ"ל ב 20 C° | ||
|
תכונות חומר נפץ |
|||
| מהירות גל ההדף | 5,270 מטר לשנייה | ||
החומר הכימי אמוניום חנקתי (נקרא גם חנקת האמוניה, אמוניום ניטראט) הינו הניטרט של אמוניה - מלח של חומצה חנקתית ואמוניה.
לחומר יש שימוש רב בחקלאות כדשן עם תכולת חנקן גבוהה. כמו כן, משתמשים בתכונותיו כמחמצן חזק לשם יצירת חומרי נפץ.
תוכן עניינים |
הכנה [עריכה]
אמוניום חנקתי נוצר בתגובת סתירה בין הבסיס אמוניה לבין חומצה חנקתית:
NH3(g) + HNO3(aq) -> NH4NO3(aq)
תגובה זאת הינה פשוטה להכנה בכמויות קטנות במעבדה, אך מהווה אתגר במעבר להכנה תעשייתית, מכיוון שהיא אקסותרמית מאוד וכן שתוצריה ממומסים היטב במים ויש להפרידם.
בתהליך התעשייתי מגיבים בין אמוניה יבשה לבין חומצה חנקתית מרוכזת. את התוצרים של תגובה זאת מעבירים למגדלי ייבוש בהתזה או לתופי ייבוש. לאחר תהליך זה נוצרים כדורים של אמוניום חנקתי הנמכרים בשווקים.
שימושים [עריכה]
תעשייה [עריכה]
משתמשים ליצירת זרזים מזאוליטים לצרכים שונים, כגון תעשיית הנפט.
חקלאות [עריכה]
האמוניום החנקתי, משום היותו מסיס היטב במים, הוא מקור החנקן המועדף לשימוש כדשן. רוב האמוניום החנקתי המיוצר בעולם מיועד לדשנים.
אסונות [עריכה]
אמוניום חנקתי מתפרק לכמה גזים, ביניהם חמצן כאשר מחממים אותו, אך ניתן לגרום לו להתפוצץ. החומר הטהור מתפרק בתנאים רגילים רק מעל 200° צלזיוס, אך טמפרטורה זאת יורדת כאשר בחומר ישנם מזהמים. ברגע שמעט מהחומר התפרק, הדבר יגרור פירוק של חומר נוסף, מכיוון שבעת הפירוק נוצר חום רב. כך תגדל כמות החומר המתפרק וכמות האנרגיה המשתחררת תמשיך לעלות. זהו סיכון המוכר בסוגים שונים של דשנים וגרם לאובדן כמה אוניות משא.
ערימות גדולות של החומר הן סיכון גבוה כתוצאה משיחרור החמצן בהתפרקות, אשר עוזר בשריפה. כמו כן, ערימות כאלו עלולות להתפוצץ כמו שקרה בטקסס סיטי בשנת 1947. לאחר אסון זה שונו דרמטית התקנות בנושא אחזקת אמוניום חנקתי.
בפיגוע באוקלהומה סיטי נעשה שימוש בחומרי נפץ מבוססי אמוניום חנקתי.
בנובמבר 2009, אסרה ממשלת פקיסטן על שימוש בדשנים מסיומים, ביניהם אמוניום חנקתי, לאחר דיווחים כי הם משמשים להכנת חומרי נפץ. בינואר 2010, אפגניסטן אסרה אף היא על שימוש החומרים אלו מאותה הסיבה. באפריל 2013 התרחש פיצוץ עז במפעל לייצור החומר בטקסס בעקבות דליקה שהתפרצה בו.
