אנדרטת נצר אחרון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

קואורדינטות: 31°46′26.87″N 35°10′42.39″E / 31.7741306°N 35.1784417°E / 31.7741306; 35.1784417

Jadvasjem12022013 002.jpg
נצר אחרון (פרט)
מיכה אולמן, 2004
אבן גיר חברונית
ממדים: גובה 116 ס"מ, רוחב 302 ס"מ, עומק 300 ס"מ
הר הרצל, ירושלים
לוח השמות

"אנדרטת נצר אחרון" היא אנדרטה שהוקמה בהר הרצל בירושלים בשנת 2004 לזכר העולים ניצולי השואה. עולים אלה הגיעו לישראל ממחנות ההשמדה של הנאצים ולאחר גיוסם לצה"ל ב-1948 נפלו בקרבות מלחמת העצמאות, מבלי להותיר אחריהם שארים, (שכן בני משפחתם הושמדו בשואה).

תיאור[עריכת קוד מקור | עריכה]

האנדרטה, פרי יצירתו של פסל הישראלי מיכה אולמן, עוצבה בצורה של בית עשוי אבן גיר, אשר התפרק והתמוטט. חלקו העיקרי נפל לצד אחד, וחזית הבית ובה פתח הדלת נפלה לכיוון האחר, והיא מונחת על הקרקע בהמשך למבנה. על החזית חקוקים שמות הנופלים. מוטיב הבית, השכיח ביצירותיו של אולמן,‏[1] יוצר סמליות של תלישות וזיכרון, המתבטאים בעקירת הבית ממקומו ובקריעת הדופן. בסמוך לאנדרטה קבוע כיתוב על לוח אבן, לאמור:

"יד זיכרון לחללי נצר אחרון
שנפלו במערכות ישראל

הבית שהיה שם - ואיננו.
הבית שיכלו לבנות פה - ולא יקום.
הם היו נצר אחרון לביתם - ואינם."

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

האנדרטה הוקמה ביוזמת היחידה להנצחת החייל במשרד הביטחון ונחנכה ב-22 באפריל 2004 בסופו של השביל המחבר, העולה מהכניסה הראשית של יד ושם אל הר הרצל.

האנדרטה היא חלק מפרויקט של היחידה להנצחת החייל במשרד הביטחון ושל יד ושם לאיתור והנצחה של חיילי צה"ל ניצולי שואה שהיו נצר אחרון למשפחתם בגולה, שעלו לארץ ונפלו במלחמות ישראל מבלי שזכו להקים דור המשך לבני משפחתם. בשנת 2006 נחנכה "כיכר נצר אחרון" בעיר רעננה.‏[2]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אנדרטת נצר אחרון בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ראו: צלמונה, יגאל, שעון חול, עבודתו של מיכה אולמן, מוזיאון ישראל, ירושלים, 2011.
  2. ^ רעננה חונכת כיכר זיכרון כחלק ממיזם "נצר אחרון", באתר ynet‏, 1 במאי 2006.