אנטואן ואטו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

ז'אן-אנטואן ואטוצרפתית: Jean-Antoine Watteau;‏ 10 באוקטובר 1684 - 18 ביולי 1721) היה צייר צרפתי.

ואטו נולד בעיר ולנסיאן שבפלנדריה (היום בצרפת), שסופחה מעט לפני כן על ידי לואי הארבעה עשר מלך צרפת. אביו היה רצף מומחה. כבר בגיל צעיר הראה ז'אן-אנטואן עניין בציור והתקבל כשולייה לז'אק אלבר ז'רַן - צייר מקומי. אולם לוואטו התחוור עד מהרה שאין לו כמעט מה ללמוד מגרין, ולכן עזב ונסע לפריז (בערך בשנת 1702). שם מצא עבודה בגשר נוטר דאם בציור העתקים של ציורים פופולריים של ציורים בסגנון ובמסורת הפלמיים.

"הפלגה לקיתרה" מהסדרה "נשפי חשק" (גרסת הלובר)

בשנת 1703 עבד ואטו כעוזר לצייר קלוד גילו. בסטודיו של גילו נחשף ואטו לדמויות הקומדיה דל'ארטה - נושא שהיה אהוב על גילו, שהפך לאחד ממושאי הציור האהובים גם על ואטו. לאחר מכן עבר לעבוד אצל קלוד אודראן ה-3 - מעצב פנים. שם למד למלא את ציוריו באלגנטיות שמאפיינת אותם. אודראן היה האוצר של ארמון הלוקסמבורג, ושם נחשף ואטו לסדרה של ציורים מרהיבים מאת פטר פאול רובנס שצוירו עבור המלכה מריה דה מדיצ'י. הצייר הפלמי הפך לאחד ממקורות ההשראה העיקריים של ואטו, כמו גם ציירי ונציה, שאת יצירותיהם הכיר מאוחר יותר באוסף של פטרונו, הבנקאי פייר קרוזט.

בשנת 1709 ניסה ואטו לזכות במלגת הפרי דה רום, אך נדחה על ידי האקדמיה. בשנת 1712 ניסה שוב ונחשב לטוב כל כך עד שבמקום לקבל את המלגה לשנת שהייה אחת ברומא לה השתוקק, הוא התקבל כחבר מלא באקדמיה. הוא עבד במשך חמש שנים על "יצירת הקבלה" שלו, אך לא לשווא - היה זה הציור "העלייה לרגל לקיתרה" (Pélerinage à l'ile de Cythère) המוכר גם בשם "הפלגה לקיתרה" . יש לציין שמבקרים רבים העירו שהציור מציג את היציאה מקיתרה (האי שהיה מקום הולדתה של ונוס, על פי המיתולוגיה, ועל כן מסמל את תמצית האהבה).

למרות שציוריו של ואטו מעלים על נס את האלגנטיות האריסטוקרטית של המעמד השליט (אם כי הוא דווקא חי את רוב חייו הקצרים תחת האקלים המדכא של תקופת שלטונו המאוחרת של לואי הארבעה עשר), מעולם לא היו לו פטרונים אריסטוקרטיים. האנשים שרכשו את ציוריו היו בורגנים כדוגמת בנקאים וסוחרי אומנות.

למרות שציוריו הבוגרים יותר נראים כמו הצגה של fêtes galantes קל-דעת, הם למעשה מציגים מלנכוליה מפוכחת, ותחושה של חוסר משמעות מוחלט של החיים, מה שהופך אותו בקרב ציירי המאה ה-18 לאחד הקרובים ביותר לציירים הרגישים המודרניים. בכך הוא עולה על רבים מאלו שחיקו אותו, כמו ניקולס לנקרט וז'אן-בטיסט פאטר, ששאלו את נושאי הציור שלו, אך לא הצליחו ללכוד את רוחו.

שחקן הקומדיה דל'ארטה פיירו שצייר ואטו, בערך 1718-19, מזוהה באופן מסורתי כ-"Gilles" (מוזאון הלובר)

בין ציוריו הידועים ביותר נמנים "העלייה לרגל לקיתרה" (שתי גרסאות), "פיירו" (המזוהה גם כ-"Gilles"), Fêtes venitiennes, Love in the Italian Theater, Love in the French Theater, "Voulez-vous triompher des belles?", Mezzetin ויצירת המופת האחרונה שלו, אותה צייר ממש על ערש דווי, ה-Shop-sign of Gersaint.

ידידיו של ואטו חששו בשל חוסר הזהירות שהפגין בקשר לעתידו ואיתנותו הכספית. נראה כאילו צפה את מותו בטרם עת, וכשחלה בשנת 1720 עקר לאנגליה כדי להנות ממזג אוויר טוב יותר, אך שב כשמצבו הבריאותי היה בכי רע. הוא נפטר ב-Nogent-sur-Marne בשנת 1721 בגיל 37 כתוצאה ממחלת השחפת[1].

שמלת ואטו (Watteau dress), שמלה ארוכה דמוית שק עם קפלים רפויים התלויים מהכתף בגב, בדומה לאלו שלובשות חלק ניכר מהנשים ביצירותיו, נקראת על שמו.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]