אנרי הראשון, מלך צרפת

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הנרי הראשון מלך צרפת

אנרי הראשון (4 במאי 1008 - 4 באוגוסט 1060), בן לשושלת הקאפטינגים, מלך על צרפת מ-1031 עד מותו.

אנרי היה בנם של רובר השני מלך צרפת ושל קונסטנס מארל (973 - 1032). הוא היה דוכס בורגונדיה מ-1016 עד 1032, כאשר העביר דוכסות זו לרשותו של אחיו רובר. אחרי מותו של איג, אחיו הבכור, הפך אנרי שותף לכתר עם אביו, ונמשח בכנסייה של ריימס ב-14 במאי 1027. ב-1031, אחרי מות אביו, המלך רובר השני, אנרי ירש את הכתר בשם אנרי הראשון. ב-1043 הוא נשא לאישה את מטילדה מפריזייה, בתו של קונראד השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה, אך היא נפטרה כעבור שנה. ב-19 במאי 1051 המלך אנרי הראשון נשא לאישה את אן מקייב (1024 - 1075), בתו של ירוסלב הראשון, נסיך קייב, שילדה לו ארבעה ילדים.

החלטתו של המלך רובר השני לשתף את אנרי בכתר גרמה לזעזועים בממלכה. המלכה קונסטנס הגנה על זכויותיו של רובר, בנה השלישי. לפני מותו של אביהם ב-1031, האחים אנרי ורובר הגיעו להסכמה ביניהם. אך מיד אחרי שאנרי עלה על כס המלכות, היה עליו לעמוד בפני מזימותיה של אמו. היא ארגנה נגדו קבוצה של אצילים שכללה את אודו, דוכס בלואה ושמפנייה. קבוצה זו הצליחה לכבוש את העיר סנס שבצפון בורגונדיה, ולאלץ את אנרי הראשון להימלט אל נחלותיו של רובר, דוכס נורמנדיה שנשאר נאמן למלך. בקיץ של 1032 המלך שם מצור על העיר סנס, שבה התבצרו אחיו רובר והדוכס אודו. במשא ומתן בין הצדדים הלוחמים, ויתר רובר על טענתו לכתר, ובתמורה קיבל את דוכסות בורגונדיה. המלך המשיך במלחמתו נגד אודו, דוכס בלואה ושמפנייה. כדי לבלום את כוחותיו של אודו, המלך כרת ברית עם קונראד השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה. ב-1037 נפטר אודו, אך בניו אטיין ותיבו המשיכו במלחמה. רק ב-1044 הצליח המלך להתגבר עליהם.

כתמורה לנאמנותו של רובר דוכס נורמנדיה, העניק לו אנרי את אזור הגבול של ממלכתו עם דוכסות נורמנדיה. עם מותו של רובר דוכס נורמנדיה, בנו ויליאם (ויליאם הכובש לעתיד), נהנה מתמיכתו של המלך, שעזר לו לדכא מרד של אצילי נורמנדיה. אך מקץ מספר שנים פלש המלך עם צבאו לנורמנדיה, בעזרתו של ג'ופרי השני דוכס אנז'ו, שהיה אויבו של ויליאם דוכס נורמנדיה. ב-1054 וב-1058, המלך ובן בריתו נחלו מפלות מידי ויליאם שהוכיח את כוחו. המלך אנרי הראשון נפטר ב-1060, ובנו בכורו פיליפ, שהיה בן שמונה שנים בלבד, ירש את הכתר בשם פיליפ הראשון.

ילדיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • פיליפ (1052 - 1108)
  • רובר (1054 - 1063)
  • אמה (1055 - 1109)
  • איג (1057 - 1102)