לואי השמונה עשר, מלך צרפת

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
לואי השמונה עשר
מלך צרפת ונווארה
לואי השמונה עשר
שם מלא לואי סטניסלאס זאבייה
תקופת שלטון מ-6 באפריל 1814 עד 20 במרץ 1815
מ-8 ביולי 1815 עד 16 בספטמבר 1824
הקודם דה יורה: לואי השבעה עשר
דה פקטו: נפוליאון בונפרטה
יורש שארל העשירי
בת זוג

מריה ג'וספינה לואיזה, נסיכת סרדיניה

שושלת בית בורבון
אב לואי, יורש העצר של צרפת
אם מריה יוזפה, נסיכת סקסוניה
תאריך לידה 17 בנובמבר 1755
ארמון ורסאי, צרפת
תאריך פטירה 16 בספטמבר 1824
פריז, צרפת
מקום קבורה בזיליקת סן דני

לואי השמונה עשר (17 בנובמבר 1755 - 16 בספטמבר 1824), מלך צרפת ונווארה מ-1814 עד מותו ב-1824, על אף שלפי הצהרתו החזיק בשלטון החל משנת 1795. מלכותו פסקה לתקופה קצרה בשנת 1815 בעקבות חזרתו של נפוליאון לצרפת בתקופת שלטון מאה הימים. הוא היה נצר לשושלת בורבון ונולד בארמון ורסאי שבמדרום לפריז.

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחילת דרכו[עריכת קוד מקור | עריכה]

לואי סטאניסלאס זאבייה, נולד בשנת 1755 כבנו הרביעי של יורש העצר הצרפתי לואי, בנו של המלך לואי החמישה עשר, וקיבל עם לידתו את התואר "רוזן פרובנס". לאחר מותו של אביו ומאוחר יותר של סבו המלך, עלה אחיו, לואי השישה עשר, לכס המלוכה בצרפת, מה שהעניק ללואי את התואר "מסייה", המציין את היותו אחיו המבוגר ביותר של המלך המכהן. בעקבות מותם של שני אחיו הגדולים, הפך לואי ליורש העצר הצרפתי, אולם, לאחר לידתם של שני בניו של המלך לואי השישה עשר, הוא הפך למעשה להיות שלישי בתור למלוכה.

נישואיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-14 במאי 1771 לואי נישא למריה ג'וספינה לואיזה, נסיכת סרדיניה, בת למשפחת סבויה ונכדתו של מלך ספרד, פליפה החמישי. הנסיכה, שנקראה בצרפת מארי ז'וזפין, עברה שתי הפלות טבעיות, ב-1774 ו-1781, ולאחר מכן הזוג נותר חשוך ילדים.

המהפכה הצרפתית[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך המאורעות אשר הובילו לפרוץ המהפכה הצרפתית, נקט לואי בעמדה ליברלית והביע התנגדות לשלטונו של אחיו, אולם הקיצוניות הגוברת של המהפכנים הוסבה במהרה גם כלפיו בהיותו שייך לבית המלוכה. בשנת 1791 ברח לואי מהמדינה, באותו הזמן בו נכשל אחיו המלך בנסיון בריחתו. הוא נמלט למדינת וסטפליה וחי שם בעוד אחיו הוצא להורג בשנת 1793. עם מותו של אחיו הכריז לואי על היותו העוצר של אחיינו לואי השבעה עשר, מלכה החדש של צרפת, אשר היה ילד ולמעשה מעולם לא שלט במדינה. כשהמלך בן העשר מת בכלאו ב-8 ביוני 1795, הוא הכריז על היותו מלך צרפת החדש ושינה את שמו ללואי השמונה עשר. בהצהרת ורונה, הכריז לואי על דחייתו את השינויים שהתרחשו בצרפת מאז 1789, אשר הרסו, לדעתו, את הסיכוי להקמת שלטון מונרכיה-חוקתית מתונה, אשר תוגבל על ידי חוקה המיישמת את מרבית תוצאות המהפכה.

בשנים שלאחר מכן נסע לואי ה-18 ברחבי אירופה והתגורר בארמון הדוכס בילגבה שבקורלנד בשנים 1801-1798 וכן 1804-1807. בתקופה זו הוא זכה לחסותו של הצאר. לאחר מכן קבע את משכנו באנגליה. באותה העת, הכח העולה בצרפת, כוחו של נפוליאון אשר העניק לעצמו את התואר קיסר צרפת, הפך את רעיון השיבה של בני משפחת בורבון לכס המלכות בצרפת ללא סביר.

לואי מלך צרפת[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1814, עם הגלייתו של נפוליאון לאי אלבה, תפס לואי ה-18 את מקומו כשליט צרפת ונהיה למלכה באופן רשמי. מטרתו הראשונה הייתה החזרת המצב במדינה לקדמותו, כפי שהיה בתקופת אחיו לואי ה-16. נסיונו זה לבטל את תוצאות המהפכה הפך אותו במהרה ללא אהוד במיוחד. הוא חתם על הסכם שלום עם בעלות הברית והכל היה נראה כאילו צרפת תקום שוב. אולם כעבור שנה בלבד חזר נפוליאון מגלותו ויצא למלחמה נוספת בבעלות הברית. נפוליאון ניצח בכמה קרבות אך בקרב האחרון, קרב ווטרלו, הובס והוגלה שוב, הפעם לאמצע האוקיינוס האטלנטי. לואי ה-18 שב ותפס את המלוכה במה שמכונה הרסטורציה השנייה. זמן מועט לאחר שובו של המלך לכס המלכות החלה בצרפת תקופת הטרור הלבן, תקופה בה רצחו תומכיו של המלך אלפים מתומכיו של נפוליאון. עוד הסכם שלום נחתם לפיו צרפת תוותר על כמה חבלי ארץ ותשלם כספי פיצויים.

הוא היה אדם מתון ונבון, ולכל אורך מלכותו הצליח לשמור על האיזון בין הפלגים השונים באוכלוסייה. מדיניותו של לואי ה-18 הייתה מלוכנית קיצונית אך בעזרתו הרבה של המרקיז וייל הצליח לשמור על המדיניות באופן מאוזן מבלי ליצור עימות עם הפרלמנט.

המלוכה החדשה נשענה על אותם אנשים שעמדו בראש המשטר הישן (של לואי ה-16), וגרמה לתקופה של שמרנות מסוימת הנוגדת את דעות המהפכה שסיומה כאשר לואי ה-18 מינה ראש ממשלה חדש ושר משטרה חדש ושם קץ למשטר הישן והתחיל במדיניות ליבראלית חדשה משלו. אנשי צרפת ביקשו שקט תעשייתי על מנת לתקן את נזקי המלחמה ולואי ניצל זאת והגיע ליציבות מסוימת. היציבות לא נמשכה זמן רב ולאחר התנקשות באחינו של לואי ומינויו של וייל לראש הממשלה החזירו את צרפת אחורה, לתקופה שמרנית. בתקופה הבאה החל לואי מאבד את כוחו כשאחיו שארל העשירי מקבל יותר ויותר כוח. ב-1824 עם פטירתו של לואי הוכרז על שארל העשירי כמלך צרפת.

בימי לואי חל שיפור ניכר בניהול ענייני הכספים של צרפת, החלו להתגבש מוסדות ממשלתיים, החלה התעוררות אינטלקטואלית והופיעו כתבי עת חשובים.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]


בית בורבון
 
 
 
מלכי צרפת מהשושלת הקאפטינגית
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
צרפתים
 
 
 
 
 
 
 
 
 
רובר, רוזן קלרמון
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
ספרדים
 
 
 
 
 
 
 
 
 
לואי, דוכס בורבון
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
איטלקים
 
 
 
 
 
 
 
 
 
אנטואן דה בורבון, דוכס ונדום
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
לוקסמבורגים
 
 
 
 
 
 
 
 
 
אנרי הרביעי, מלך צרפת ונווארה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
לואי ה-13, מלך צרפת ונווארה
 
מלכי ספרד לבית הבסבורג
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
לואי ה-14, מלך צרפת ונווארה
 
מריה תרסה, נסיכת ספרד ומלכת צרפת
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
לואי, הדופן ויורש העצר של צרפת ונווארה
 
 
 
 
 
 
 
 
דוכסי פארמה ממשפחת פארנזה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
לואי, הדופן ודוכס בורגונדיה
 
מארי לואיז, מלכת ספרד
 
פליפה החמישי, מלך ספרד
 
 
איסבל פארנזה, מלכת ספרד
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
לואי ה-15, מלך צרפת ונווארה
 
לואיס, מלך ספרד
 
פרננדו השישי, מלך ספרד
 
קרלוס השלישי, מלך ספרד ושתי הסיציליות
 
 
 
פיליפ, דוכס פארמה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
לואי, דופן (יורש העצר) צרפת
 
 
 
 
 
 
 
קרלוס הרביעי, מלך ספרד
 
פרננדו הראשון, מלך שתי הסיציליות
 
פרדיננדו הראשון, דוכס פארמה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
לואי ה-16, מלך צרפת ונווארה
 
לואי ה-18, מלך צרפת ונווארה
 
שארל העשירי, מלך צרפת ונווארה
 
 
פרננדו השביעי, מלך ספרד
 
פרנצ'סקו הראשון, מלך שתי הסיציליות
 
לואיג'י, דוכס פארמה ומלך אטרוריה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
לואי ה-17, מלך צרפת דה יורה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
איזבלה השנייה, מלכת ספרד
 
פרננדו השני, מלך שתי הסיציליות
 
קרלו השני, דוכס פארמה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
אלפונסו השנים עשר, מלך ספרד
 
פרנצ'סקו השני, מלך שתי הסיציליות
 
קרלו השלישי, דוכס פארמה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
אלפונסו השלושה עשר, מלך ספרד
 
ארכידוכסי לוקסמבורג מבית נאסאו-וילברג
 
רוברטו, דוכס פארמה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
חואן, רוזן ברצלונה
 
שרלוט, הדוכסית הגדולה של לוקסמבורג
 
פליקס, נסיך לוקסמבורג
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
חואן קרלוס הראשון, מלך ספרד
 
 
ז'אן, הדוכס הגדול מלוקסמבורג
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
פליפה השישי, מלך ספרד
 
 
אנרי, הדוכס הגדול מלוקסמבורג