אפיוס קלאודיוס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

אפיוס קלאודיוס, פוליטקאי פטריקי קיצוני ברפובליקה הרומאית המוקדמת. קלאודיוס נחשב לאבי משפחת הקלאודיים רבת ההשפעה.

תולדות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

קלאודיוס נולד בשם אטיוס קלאוסוס למשפחה סבינית בעיר רגילום, לפי טיטוס ליוויוס הוא היגר לרומא בשנת 504 לפנה"ס בעקבות סכסוך עם בני עירו מכיוון שהתנגד לפתיחת מלחמה עם רומא, מנגד סווטוניוס מוסר גרסה אלטרנטיבית שמתארכת את הגירתו לתקופתה שאחרי ייסוד העיר על ידי רומולוס ומייחסת אותה להשפעתו של טיטוס טאטיוס ששימש כמלך-שותף לצדו של רומולוס.

קלאודיוס היגר לעיר עם קבוצה גדולה של קליינטים, הוא קיבל אזרחות, חלקת אדמה באזור שמעבר לאניו וחלקת קבורה לבני משפחתו למרגלות גבעת הקפיטולין. בנוסף קלאודיוס הפך לחלק מהאורדו של הפטריקים והפך לחבר הסנאט ועם הזמן צבר בו השפעה ניכרת.

קלאודיוס נבחר לכהן כקונסול של שנת 495 לפנה"ס, באותה שנה מת המלך המודח לוקיוס טארקוויניוס סופרבוס בגולה ובעקבות זה הסנאט החל לנקוט גישה מחמירה יותר בהתמודדות עם הפלבס. כאשר הסנאט התכנס בעקבות מחאותיו של הפלבס על מצבם של בעלי החוב ששועבדו למלווים בריבית קלאודיוס סבר שיש לנקוט גישה מחמירה כדי להשקיט את הפלבס בעוד שעמיתו לקונסולאט פובליוס סרוויליוס סבר שגישה קיצונית תחמיר את האי השקט במקום להרגיעו.

בעוד הסנאט מתדיין בקשר לנתיב הפעולה הנכון קמה מלחמה על הרומאים מצד הוולסקים, הסאבינים והאברונקים. הסנאט שלח את סרוויליוס לפייס את הפלבס שסירב להתגייס למלחמה והוא הצליח במשימתו לאחר שהוציא צווים המגבילים את הפגיע בבעלי החובות. אולם לאחר הניצחון במלחמה קלאודיוס סירב למלא את צווי הקונסול ובתמיכת הסנאט החל מכביד את העול על כתפיהם של בעלי החובות, בתגובה אספת העם מנעה ממנו להקדיש מקדש למרקוריוס.

כאשר נפתחה מלחמה חדשה כנגד רומא מצד הסאבינים שוב הפלבס סירבו להתגייס בגלל מצב בעליו החובות, בתגובה קלאודיוס גינה את התנהגות העם ואת התנהגותו של בן זוגו לקונסולאט שאותה תפס כנרפית. הוא ניסה לשבור את ההתנגדות הפלבאית על ידי מאסר אחד ממנהיגיהם, דבר זה הגביר את השנאה אליו מצד הפלבס אולם הפך אותו לגיבור בעיני הפטריקים.

המשבר המשיך גם בשנת 494 לפנה"ס והתחוללו מהומות בין הפלבס לסנאט, קלאודיוס שוב נקט גישה קיצונית בדיונים בסנאט בקשר לנתיב הפעולה הנכון וסבר שהבעיות נובעות מפריצות הפלבס ושרק מינוי דיקטטור יכול לשמש פתרון לבעיה שאליה נקלעה המדינה. הסנאט קיבל את דעתו וכמעט שמינה אותו לדיקטטור אולם בסופו של דבר החליט כנגד זה מכיוון שקלאודיוס היה שנוא הפלבס. עם הפרישה של הפלבס להר הקדוש הוא התנגד לכל פשרה איתם.

הרעב שממנו רומא סבלה בשנת 493 לפנה"ס חידש את המתיחות בין הפלבס ולסנאט כאשר הראשונים הטיחו באחרונים שהמשבר נגרם כתוצאה מחוסר יעילותם. קלאודיוס טען שעל הסנאט לא לוותר לפלבס אלא להבטיח שיתקנו את המעוות ובאותו זמן לטפל ביד קשה בפלבאים שהסיתו את ההמון כנגדם, כאשר המצביא קוריאולנוס התנגד לחלוקת דגן לפלבס הוא זכה לתמיכתו של קלאודיוס.

בשנת 480 לפנה"ס כאשר טריבון הפלבס טיבריוס פונטיפיקיוס שיבש את הגיוס למלחמה כדרך ללחוץ על הסנאט לאשר חוק רפורמה אגררית הציע קלאודיוס שהסנאטורים יחפשו להם בעלי ברית בקרב חבריו הטריבונים ואלו, כאשר יהפכו לאנשי סיעתם, יטילו וטו על כל פעולה של טריבון סורר, דרך זאת הצליחה ואכן הסנאטורים העבירו לצדם מספר טריבונים שאפשרו את הגיוס למלחמה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]