ארי צבי זיבוטפסקי
 |
יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים.
| |
| יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים. | |
| לידה | ניו יורק |
|---|---|
| ענף מדעי |
הסעדה, חגי ישראל ומועדיו, יהדות, הלכה, מדעי המוח  |
| מקום לימודים | |
| מוסדות |
אוניברסיטת בר-אילן (1 באוקטובר 2000) |
  | |
ארי צבי זיבוטפסקי הוא רב ושוחט, ופרופסור חוקר, מנהל מעבדת חקר תנועות העיניים, במכון לחקר המוח של אוניברסיטת בר-אילן. זיבוטפסקי נודע בשל כמה ממפעליו: חקר קהילות יהודיות נידחות או כאלה הטוענות ליהדות,[1] היותו ממייסדי סעודות מסורה הלכתית עם שותפו ד"ר ארי גרינשפן - במסגרתן הוא מעודד חידוש מסורות נדירות ולא שגרתיות של אכילת בשר כמו בשר חגב או יחמור[2] ומלחמתו על הכרה בינלאומית (ובראש ובראשונה הכרה של ארצות הברית) בירושלים כבירת ישראל, במסגרת ויכוח משפטי על הכיתוב בדרכון של בנו.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
החל מ-2008 הוא מורה דרך בעיר דוד.[3]
בשנת 2015 נסע לכורדיסטן שחלקים ממנה היו בשליטה עצמאית מן הסורים ומן הטורקים, כדי להתחקות אחר שרידי הקהילות היהודיות שם. במהלך המסע פגש זיבוטפסקי נשים יזידיות שנחטפו בידי דאעש והותקפו נאנסו ונפגעו. יחד עם הפסיכולוג ד"ר יעקב הופמן השניים טיפלו בנשים אלו, ואף יזמו השתלמות לימודית לטיפול בנשים אלו, אותה עברו 18 מטפלות מכורדיסטן בישראל בשנת 2019.[4]
זיבוטפסקי מחבר מאמרי עיתונות ומאמרים במגוון נושאים, שהקשר ביניהם הוא במקרים רבים ההלכה היהודית, הפסיכולוגיה או חקר תנועות העיניים, ותוצאות מסעותיו ברחבי העולם. כך הוא כותב על שאלות כשרות ומוּסר בפיתוח מוצרי בשר מהתא החי ללא בעלי-חיים, הוא כותב על רצון חפשי, בחירה חפשית ורגע ההבנה - במחקר הפסיכולוגיה הקוגניטיבית, על פגיעות נפשיות נמשכות בנשים יזידיות שנפגעו מינית, על פעילות מוחית מקבילה בעת הליכה זוגית, על מנהגי יהדות ואמונות תפלות בהבדלה, הגנה מוסרית על ברית המילה, על סימון בני אדם באמצעות תגיות RF, על מקור האגדה על שני אחים שעזרו זה לזה בגורן שעליו נבנה המקדש, על מסעותיו ברחבי העולם ופגישותיו עם קהילות נדירות במקומות נידחים ועוד ועוד.
חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
זיבוטפסקי נולד בניו יורק, עלה לישראל עם משפחתו בשנת 2000. בעל תואר ראשון מקופר יוניון (אנ'), תואר שני בהיסטוריה יהודית מישיבה יוניברסיטי, ותואר שלישי מאוניברסיטת קייס וסטרן ריזרב, ועשה פוסט דוקטורט במכון העיניים של המכונים הלאומיים לבריאות. בין היתר למד שחיטה, הנדסה והיסטוריה יהודית, ועסק בפסיכולוגיה קוגניטיבית. נשוי ומתגורר בבית שמש.
המלחמה על ירושלים כבירת ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – זיבוטפסקי נגד קלינטון
זיבוטפסקי השיג את מבוקשו בזיבוטפסקי נגד קלינטון, אך בהוראת ממשל ברק אובמה קיום ההוראה עוכבה, עד שממשל טראמפ הפך את ההחלטה, ובהמשך אף העביר את שגרירות ארצות הברית בישראל לירושלים וביטל את "קונסוליית ארצות הברית לירושלים" שהייתה בתקופת אובמה באזור הביטחון שבין הקו הירוק לגבול בשליטת ירדן, ואשר לא הייתה רשומה רשמית כנמצאת בישראל.
פרסומים מקוונים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- כתבותיו בעיתון משפחה (אתר העיתון משפחה) (באנגלית)
- פרסומים בעיקר פוליטיים בעיתון The Times of Israel (באנגלית)
- מאמריו האקדמיים של זיבוטפסקי באתר בר-אילן (שבאקדמיה. אדיו) (באנגלית)
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ארי צבי זיבוטפסקי, באתר גוגל סקולר
- ארי צבי זיבוטפסקי, באתר Semantic Scholar
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^
רחלי מלק-בודה, שבט, אחים והחיות, בעיתון מקור ראשון, 20 בנובמבר 2019
- ^ יואב פרידמן, כמיטב המסורת: לאכול ג'מוס, חגב וצוצלת, באתר ynet, 22 ביולי 2010
- ^ על פרופ' ארי זיבוטפסקי ראובן ספלוטר.
- ^ (באנגלית) מעיראק לישראל - עזרה לשפחות מין יעקב הופמן, 6 באוגוסט 2019 (אתר סוכנות הטלגרפיה היהודית)
