ארנסט ברלך

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
בול המציג את דיוקנו של ארנסט ברלך

ארנסט ברלך (גרמנית: Ernst Barlach;‏ 1 בינואר 1870 - 24 באוקטובר 1938) היה פסל גרמני אקספרסיוניסט, אמן גילוף, יוצר הדפסים, במאי וסופר. פסליו הוחרמו על ידי המשטר הנאצי כ"אמנות מנוונת".

אודות[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בעיר ודל שבהולשטיין. היה הבכור מארבעה אחים. למד בבית ספר יסודי ברצבורג. אביו נפטר כשהיה בן 14. בין השנים 1888 ל-1891 למד בהמבורג. בשנת 1891 החל ללמוד באקדמיה המלכותית לאמנות יפה בדרזדן, שם למד תחת הפסל המפורסם רוברט דייז במשך ארבע שנים. בשנת 1895 עבר לפריז להמשיך את לימודיו ב"אקדמי ז'וליאן" (Académie Julian) שם נחשף לזרמים אומנותיים כמו תנועת הנאבי והפרימיטיביזם של פול גוגן.

לאחר שסיים את לימודי החל עבוד כפסל בהמבורג ובאלטונה, ופיסל בעיקר בסגנון הארט-נובו. בשנת 1904 זכה לתצוגת יחיד ראשונה מעבודותיו בברלין. בשנת 1906 הוא נסע עם אחיו ניקולאס לרוסיה לפגוש את אחיהם האנס, שם הושפע מאוד סגנונו האמנותי. באותה שנה נולד בנו, ניקולאוס.

לאחר שחזר מרוסיה התשפר מצבו הכלכלי בזכות משכורת קבועה מסוחר האמנות פול קסירה בתמורה ליצירותיו. הוא החל להתמקד בפסליו מאותה תקופה בפנים וביידים של אנשים ופחות בשאר חלקי הגוף. בשנת 1909 בילה כעשרה חודשים בפירנצה וכשחזר התיישב בעיר Güstrow שבמקלנבורג, גרמניה, שם התגורר עד למותו.

בתקופה שלפני מלחמת העולם הראשונה היה ברלך פטריוט ותומך נלהב של המלחמה, וקיווה שהיא תייצר עידן חדש יצירה אמנותית. בין השנים 1915-1916 התנדב למלחמה כחיל רגלי וחזר כפציפיסט ממנה, כשזוועות המלחמה ימשיכו להיות נושא לפסליו.

לאחר מלחמת העולם הפופולריות שלו הלכה וגברה. הוא זכה בפרסים שונים ונהיה חבר באקדמיה הפרוסית לאמנויות בשנת 1919 ובאקדמיה של מינכן לאמנויות בשנת 1925.

משנת 1928 יצר פסלים רבים המשקפים גישה אנטי-מלחמית כתגובה לזוועות מלחמת העולם הראשונה. גישה פציפיסטית זאת הייתה בנגידו להלך הרוח בגרמניה עם התחזקות הנאציזם והוא היה נתון לביקורת רבה על כך.

כשהוזמן להכין אנדרטה לחללי מלחמת העולם הראשונה בעיר מגדבורג, הפתיע את המזמינים בכך שלא יצר פסל המתאר את הגבורה של הלוחמים. במקום הוא העמיד שלושה חיילים גרמנים, חייל צעיר שרק גויס, קצין צעיר ואיש מילואים מבוגר, עומדים בבית קברות שעליהם ניכרים זוועות המלחמה ומבט של כאב ודיכאון בעיניהם. אישה אלמבנה מכסה את פניה, גולגולת החובשת קסדה גרמנית ואזרח עומד (שפניו כשל ברלך עצמו) עם עיניים עצומות. הפסל יצר תרעומת בקרב הציבור הלאומני בגרמניה והנאצים הסירו אותה ממקומה.

בשנת 1936 עבודתיו הוחרמו ביחד עם יצירות של קתה קולוויץ ושל ווליהלם להמברוק מכוון שהואשמו ביצירת אמנות מנוונת. ברלך נאלץ להפסיק לעבוד כפסל וחברותו באקדמיה לאמנויות בוטלה.

בנוסף לפיסול, ברלך כתב כשמונה מחזות אקספרסיוניסטים, שני ספרי פרוזה ואוטוביוגרפיה Ein selbsterzähltes Leben (1928).

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]