בוריס גרבנשצ'יקוב
גרבנשצ'יקוב בוריס בוריסוביץ (ברוסית: Гребенщиков Борис Борисович), הידוע גם בשם בוריס פורושטטמה גרבנשצ'יקוב, ובראשי תיבות ב"ג (BG). נולד ב-27 בנובמבר 1953, בלנינגרד, ברית המועצות) הוא זמר, משורר ומוזיקאי המשויך לרוק רוסי ומנהיג להקת "אקווריום".
ביחד עם חבר ילדות שלו, אנאטולי גוניצקי (ג'ורג') יוצר ומחזאי בז'אנר אבסורד, בוריס יסד להקת "אקווריום" והופך להיות סולן ומנהל ראשי שלה. גרבנשצ'יקוב נחשב אחד "האבות המייסדים" של מוזיקת רוק סובייטית ורוסית, דמות פולחן, כאחת האישויות הבולטות של הדור. הודות לתרומה האישית שלו, זכה להצלחה בלתי מעורערת במהלך תקופה משנות השמונים של המאה העשרים, ועד היום. על יצירותיו כתובה אנציקלופדיה שלמה ברשת ("מילון עזר לב"גולוגים ואקווריומופילים של פבל סברוב"), פרשנויות רבים קיימות על משמעויות שיריו משום שמעוררים עניין רב.
תוכן עניינים |
[עריכה] תחילת הדרך (1953-1979)
גרבנשצ'יקוב, למרות השכלתו הריאלית בתחום של מתמטיקה שימושית, היה צרכן נלהב של תרבות ובמיוחד מוזיקה: עוד בתקופת בית הספר היה מעריץ גדול של להקת ביטלז, לאחר מכן התעמק ביצירתיו של בוב דילן. בוריס התמלא בערכה עמוקה כלפיו, מה שהפך את "אקווריום" ללהקת בלוז חשמלי בסגנון לאו-פיי, ותוך כדי גם רגאי אקוסטי. שיר הראשון שתוכנן לגיטרה אקוסטית היה סינגל Ticket to the Ride" של ביטלס, ואיתו הופיעו פומבית ב-1973. תקופה קצרה של התנסויות עם שירים באנגלית חלפה, ובוריס הגיע להבנה ברורה, שיש צורך הכרחי לחבר ולכתוב ברוסית. שש שנים ראשונות היו התחלתיות, ההקלטות היו ביתיות, עם ציוד מאולתר, ולא הגיעו רחוק מחזרות "באולפן". חברי הלהקה חיו בסגנון היפי-סובייטי: בהופעות ביתיות, שתו פורט-יין זול מחנויות סובייטיות של אותו זמן.
"אקווריום אף פעם לא הייתה להקה מוזיקלית, כלומר להקה שמבצעת חיבור בין מוזיקה וטקסט שהיא מוציאה. "אקווריום" תמיד הייתה קבוצה של אנשים, לא יודע עד כמה גדולה, כי לא היה ידוע מי כן היה חבר בה באותו זמן ומי לא, קשה לומר עכשיו, אבל אני בטוח, שהיו זמנים, כאשר "אקווריום" הכיל 40-50 איש, שחיו ביחד, דיברו והתעסקו במשהו. מישהו שר, מישהו השמע. כל ההתחברות הזאת הכתיבה את המתרחש". מתוך ראיון עם ב"ג, תחילת 1983.
משטר הסובייטי הקשה על נעורים פרועים, הקלטות שירים באופן רשמי היו מחוץ להשגה בשל ניסיונות ביטוי עצמי לא שגרתיים של להקה (רעשים מוזרים, קולות קיבה, מילים הפוכות, קטעי משפטים וכו') אוונגרד דוכאה כעניין של מדיניות המשטר. כמה הקלטות מאולתרות פרצו באותו (1973) זמן (“הפיתוי של אקווריום הקדוש",(Iskushenie svyatogo aquariuma)"משלי רוזן דיפפוזור"(Pritchi Grafa Diffuzora),"מינואט לאיכר"(“Menuet Zemledeltsu”))והיו לא מקצועיות בכלל, אך הפגינו שנינות בלתי רגילה, ארודיציה ותוכן מתוחכם, התעמקות בפילוסופיה של מזרח הרחוק ומיסטיציזם, שמאוחר יותר הפכו לסגנון כתיבה של ב"ג.
[עריכה] שנים ה-"קלאסיים" ויציאה ממחתרת (1980-1988)
תחילת שנות השמונים מהווה נקודת ציון ביצירה של ב"ג ולהקתו, ארטיום טרויצקי מבקר רוק סובייטי ידוע, ודמות מאוד משפיע, מזמין את "אקווריום" להופיע בפסטיבל הרוק של טביליסי (1980), שבו הופיעו להקות "מאושרות" על ידי הממשל. "אקווריום" לא קיבל שם פרסים, אך ללהקה הייתה הזדמנות לפרוץ כלי שליטה אידאולוגיים על ידי מוזיקת רוק. לאומת שאר המשתתפים "אקווריום" התנהג בצורה שערורייתית ויוצאת דופן על הבמה, מה שזעזע את המארגנים וגרם למעשה להחרמת הלהקה. לאחר האירוע הזה גרבנשצ'יקוב פוטר מעבדותיו במכון מחקר, גורש מקומסומול, (הוא חידש חברות מאוחר יותר), ופעילות על הבמה הופסקה. ב"ג ומרבית חברי להקה עברו לפעילות מוזיקלית מחתרתית ל-7 שנים הבאות. עם כל זאת ללהקה הייתה הצלחה מסחררת אחרי הפסטיבל, ב"ג ולהקתו המשיכו בהופעות-דירה אקוסטיות של חברים. שירים התחילו להיעתק ויצאו כמה בוטלגים. בשנת 1981 להקה נכנסת למועדון רוק של לנינגרד ותוך 5 שנים מוציאה 5 אלבומים: "האלבום הכחול" (1981), "המשולש" (1981), "החשמל" ( 1982), "אקוסטיקה"(1982), "טאבו" 1982. בשנת 1982 ב"ג. עוזר למייק נאומנקו להוציא אלבום "LV", ומפיק אלבום הראשון של ויקטור צוי - "45", ב-1983 יצא אלבום נוסף - "רדיו אפריקה". בשנת 1984 יצא האלבום "איכטיולוגיה", שהתבסס על הקלטות ביתיות של להקה. בשנת 1986 יוצא אלבום "עשר חצים", באותה שנה יוצאים שירים של "אקווריום" שמופצים לראשונה ב"מערב". בתוך אוסף-ספליט מרובע שנקרא "RED WAVE, 4 UNDERGROUND BANDS FROM THE USSR" שמומן על ידי ג'ואנה סטינגרי, שנמכר בחנויות מוזיקה בארצות הברית. חוץ מ"אקווריום" באוסף היו עוד שלוש להקות "קינו", "אליסה", "משחקים מוזרים" ששיריהם הוברחו אל מחוץ לברית המועצות ושוחררו על ידי לייבל קטן מהוליווד, קליפורניה. באותו זמן הרבה להקות סובייטיות היו אסורות, או שהופעותיהן היו מוגבלות בפומבי. ב-1986, כאשר האלבום שוחרר בחו"ל, פופולאריות של להקה עלתה עוד יותר, אומנם לדבר על יציאה ממחתרת היה מוקדם: להקה כמעט ולא הופיעה בגדול, לא הוזכרה ברדיו וטלוויזיה.
עותק אחד של תקליט היא (סטינגרי) שלחה לרייגן, ואחר לגורבצ'וב, בצירוף הודעה על "מה שפוליטיקאים לא מצליחים לעשות ברמה דיפלומטית, יוצא עם הצלחה ללהקות רוק משתי מדינות". לאחר מכן גורבצ'וב שעל את יועציו: "מי זה ה"אקווריום" הזה? למה אין להם תקליט? ואז משרד התרבות שיחרר הודעה לחברת התקליטים הראשית "מלודיה" להוציא במהרה תקליט של להקה הזאת, כדי לעשות השלייה, שתקליטים של להקות אלו מזמן קיימים ונמכרים.(וסבולוד גקל.אקווריום כשיטה על תחזוקת מגרש טניס)
[עריכה] ביבליוגרפיה
- וסבולוד גקל אקווריום כשיטה על תחזוקת מגרש טניס מ'.:ספטמבר, 2000]
[עריכה] קישורים חיצוניים
- "אקווריום" ברשת, אתר של אקווריום באנגלית,
