בושה (סרט)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
בושה
Shame2011Poster.jpg
כרזת הסרט
שם במקור: Shame
בימוי: סטיב מקווין
הפקה: איאן קאנינג
אמיל שרמן
תסריט: אבי מורגן
סטיב מקווין
עריכה: ג'ו ווקר
שחקנים ראשיים: מיכאל פסבנדר
קארי מאליגן
מוזיקה: הארי אסקוט
צילום: שון בוביט
חברת הפצה: Flag of the United Kingdom.svg Momentum Pictures
Flag of the United States.svg Fox Searchlight Pictures
מדינה: Flag of the United Kingdom.svg בריטניה
אולפן: UK Film Council
Film4
See-Saw Films
HanWay Films
הקרנת בכורה: Flag of Italy.svg 4 בספטמבר 2011
Flag of the United States.svg 2 בדצמבר 2011
Flag of the United Kingdom.svg 13 בינואר 2011
משך הקרנה: 101 דקות[1]
שפת הסרט: אנגלית
תקציב: כ-$6,500,000[2]
הכנסות: $15,181,524[3]
דף הסרט ב-IMDb

בושה (במקור: Shame) הוא סרט דרמה בריטי משנת 2011 בבימויו של סטיב מקווין ובכיכובם של מיכאל פסבנדר וקארי מאליגן. התסריט לסרט נכתב על ידי מק'קווין ואבי מורגן והינו הפקה משותפת של Film4 ו-See-Saw Films. בשל סצינות המין המפורשות שבו, הסרט הוגבל לצפייה לגילאי 17 ומעלה בארצות הברית.

Fox Searchlight Pictures, חברת-בת של פוקס המאה ה-20, שילמה כ-$400,000 בעבור הזכויות להפצת הסרט בארצות-הברית[4][5]. הסרט עלה לאקרנים בארצות הברית בתאריך ה-2 בדצמבר 2011 בערים נבחרות[6][7].

תקציר העלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברנדון סאליבן (מיכאל פסבנדר) הינו גבר בשנות ה-30 לחייו, מצליח, נאה, מתגורר ועובד בניו-יורק. ללא ידיעתם של הסובבים אותו, הוא נאבק בהתמכרות שלו למין. ברכבת התחתית הוא מפלרטט עם אישה זרה, אשר מפלרטטת עמו בחזרה. יש לה טבעת נישואין על אצבעה, וכאשר השניים יוצאים מהרכבת - היא נעלמת בהמון.

ברנדון יוצא ביחד עם הבוס שלו דיוויד (ג'יימס באדג' דייל) ועם קולגות נוספים על מנת להכיר נשים במועדון. דיוויד מנסה להתחיל עם אחת מהנשים במועדון, אך היא מסרבת לו ובסופו של דבר מקיימת יחסי מין עם ברנדון בסמטה אפילה. ברנדון חוזר לביתו ומגלה כי מישהו נמצא בתוך דירתו. הוא מניח כי זהו גנב, אולם בסופו של דבר הוא אישה עירומה במקלחת - אחותו סיסי (קארי מוליגן), צעירה מוטרדת שנרמז כי בעבר ברנדון פגע בה.

למחרת, ברנדון ודיוויד יוצאים למועדון יוקרתי, בו מופיעה סיסי. היא שרה גרסת ג'אז עצובה מאוד לשירו המפורסם של פרנק סינטרה "ניו יורק, ניו יורק". לאחר ההופעה סיסי מצטרפת לשולחנם של ברנדון ודיוויד. דיוויד מתחיל עם סיסי, ובהמשך הערב השניים מקיימים יחסי מין על מיטתו של ברנדון, אשר עוזב בזעם את דירתו ויוצא לרוץ ברחובות העיר, כשהוא מאזין באוזניות לפסנתר המנגן באך.

ברנדון מנסה לחזר אחר מריאן (ניקול בהארי), קולגה במקום עבודתו, ומזמין אותה לארוחת ערב. הם נפרדים בסוף הערב, והולכים כל אחד לביתו לבד. כאשר סיסי חוזרת לדירתו של ברנדון, היא נכנסת לחדר האמבטיה ותופסת אותו כשהוא מאונן. מאוחר יותר היא מוצאת את המחשב הנייד שלו, שעליו סוגים שונים של פורנוגרפיה. ברנדון מתפרץ על סיסי ומאשים אותה בתוקפנות כי היא מרגלת אחריו. סיסי בורחת מן הדירה. לאחר מכן, ברנדון לוקח את כל הפורנוגרפיה שהוא מחזיק בדירתו, ממלא מספר רב של שקיות זבל וזורק הכל החוצה.

למחרת בעבודה, באמצע היום, ברנדון ניגש אל מריאן ומפתה אותה. הוא לוקח אותה לחדר בבית מלון והשניים מנסים לקיים יחסי מין, אולם ברנדון סובל באותו הרגע מאין-אונות. מריאן עוזבת, וזמן קצר לאחר מן ברנדון מקיים יחסי מין עם אישה אחרת, אלמונית, באותו חדר בית מלון. כאשר ברנדון חוזר הביתה הוא משוחח עם סיסי, אשר אומרת לו שהם בני משפחה ולכן אמורים לעזור אחד לשני. ברנדון, מצידו, אומר שהוא לא רוצה שום קשר איתה, כי כל מה שהיא עושה זה לגרור אותו למטה.

ברנדון מגיע לבר, שם הוא מנסה להתחיל עם אישה על הבר, אך בסופו של דבר הוא חוטף מכות מהחבר שלה. משם הוא ממשיך למועדון, אך השומר בכניסה לא מאפשר לו להיכנס. במקום זאת, הוא נכנס לבר להומואים. בעודו משוטט במסדרונות המקום, ניגש אליו אדם, מנשק אותו ולאחר מכן מבצע בו מין אוראלי. לאחר מכן, ברנדון נראה בחדר בית מלון זול, במהלך קיום יחסי מין עם שתי נשים בו-זמנית. כשהוא יוצא מבית המלון, הוא שומע הודעה קולית שהשאירה לו סיסי. באמצע הדרך, ברנדון נאלץ לרדת מהרכבת התחתית, בשל עיכוב שככל הנראה נגרם כתוצאה מניסיון התאבדות של אדם כלשהו שקפץ על המסילה. ברנדון ממהר לחזור הביתה, ומגלה על רצפת חדר האמבטיה את סיסי, לאחר שזו חתכה את ורידיה. בהמשך, ברנדון נראה כשהוא מבקר את סיסי בחדר בבית חולים, לאחר ששרדה את ניסיון ההתאבדות. ברנדון יוצא מבית החולים, מתמוטט לרצפה ובוכה בגשם.

זמן מה לאחר מכן, ברנדון נראה יושב על מושב ברכבת התחתית, אותה אישה מתחילת הסרט יושבת מולו, עדיין עונדת את טבעת הנישואים שלה. הוא מנסה להסיט את מבטו, אבל היא כל הזמן בוהה בו ומחייכת. היא עומדת לעזוב את הרכבת, מצפה כי יילך בעקבותיה כמו בפעם האחרונה. ברנדון, יושב במקומו, ממשיך להביט בה. הסרט נגמר ללא כל ידיעה אם הלך אחריה או לא.

צוות השחקנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם השחקן/ית שם הדמות הערות
מיכאל פסבנדר ברנדון סאליבן אחיה של סיסי
קארי מאליגן סיסי סאליבן אחותו של ברנדון
ניקול בהארי מריאן קולגה לעבודה של ברנדון
ג'יימס באדג' דייל דיוויד הבוס של ברנדון
האנה וור סמנתה

הפקת הסרט[עריכת קוד מקור | עריכה]

פיתוח[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבמאי סטיב מקווין עבד בעבר עם המפיק איאן קנינג על הסרט "רעב" בשנת 2008. השניים התאחדו שוב לצורך יצירת סרט זה, בשיתוף אמיל שרמן - הבעלים של חברת ההפקות הבריטית "See-Saw Films". השחקן הראשי של מקווין בסרט "רעב", מיכאל פסבנדר עטור השבחים על הופעתו הקודמת, היה הבחירה הראשונה והיחידה לשחק את התפקיד הראשי בסרט "בושה"[8]. השחקנים קארי מאליגן וג'יימס באדג' דייל לוהקו בדצמבר 2010, על מנת לגם את הדמויות של האחות והבוס של דמותו של פסבנדר, בהתאמה.[9].

צילומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הצילומים היו אמורים להתחיל בניו יורק בינואר 2011[9], אולם בראיון מאוחר יותר ציין פסבנדר כי הצילומים החלו רק בחודש מרץ[10]. בסוף חודש מאי של אותה השנה הסתיימו הצילומים, והחלה עבודת הפוסט-פרודקשן.

ביקורות ותגובות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסרט קיבל ביקורות חיוביות באופן כללי ולציון 80% באתר ריכוז הביקורות Rotten Tomatoes, מתוך 176 ביקורות‏[11].

מועמדויות וזכיות בפרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנה פרס קטגוריה תוצאה
2012 מכון הקולנוע האוסטרלי מיכאל פסבנדר - פרס AACTA International Award לשחקן הטוב ביותר מועמדות
2012 פרס באפט"א מיכאל פסבנדר - שחקן בתפקיד ראשי הטוב ביותר מועמדות
2012 פרס באפט"א הסרט הבריטי הטוב ביותר מועמדות
2012 Black Reel Awards פרס Black Reel לבמאי הטוב ביותר - סטיב מקווין זכייה
2012 Black Reel Awards פרס Black Reel לתסריט הטוב ביותר - סטיב מקווין ואבי מורגן זכייה
2012 Black Reel Awards פרס Black Reel לסרט הטוב ביותר מועמדות
2012 Black Reel Awards פרס Black Reel לפס-קול הטוב ביותר מועמדות
2011 פרסי הקולנוע הבריטי העצמאי מיכאל פסבנדר - השחקן הטוב ביותר זכייה
2011 British Independent Film Awards הסרט הבריטי העצמאי הטוב ביותר מועמדות
2011 British Independent Film Awards הבמאי הטוב ביותר מועמדות
2011 British Independent Film Awards התסריט הטוב ביותר מועמדות
2011 British Independent Film Awards שחקנית המשנה הטובה ביותר מועמדות
2011 British Independent Film Awards הצילום הטוב ביותר מועמדות
2011 British Independent Film Awards העריכה הטובה ביותר מועמדות
2012 Broadcast Film Critics Association Award מיכאל פסבנדר - השחקן הטוב ביותר מועמדות
2012 Broadcast Film Critics Association Award קארי מאליגן - שחקנית המשנה הטובה ביותר מועמדות
2012 פרס גלובוס הזהב מיכאל פסבנדר - השחקן הטוב ביותר מועמדות
2012 פסטיבל הסרטים של ונציה פרס 'CinemAvvenire' Award לסטיב מקווין - הסרט הטוב ביותר זכייה
2012 פסטיבל הסרטים של ונציה פרס FIPRESCI Prize לסטיב מקווין - הסרט הטוב ביותר זכייה
2012 פסטיבל הסרטים של ונציה פרס Golden Lion לסטיב מקווין - הסרט הטוב ביותר מועמדות
2012 פסטיבל הסרטים של ונציה פרס Volpi Cup למיכאל פסבנדר - השחקן הטוב ביותר זכייה

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 'Shame' (18). British Board of Film Classification (26 October 2011). אוחזר ב־2011-12-14.
  2. ^ Fernandez, Jay A. (6 September 2011). Who Will Take a Chance on Michael Fassbender's Sex-Drenched, Gruesome 'Shame'? (Analysis). The Hollywood Reporter. אוחזר ב־2011-09-12.
  3. ^ Shame (2011). Box Office Mojo. IMDb. אוחזר ב־16 March 2012.
  4. ^ Fleming, Mike (11 September 2011). Toronto: Where Are The Film Deals?. Deadline. אוחזר ב־2011-09-12.
  5. ^ Fleming, Mike (9 September 2011). Toronto: Fox Searchlight Acquires ‘Shame’. Deadline. אוחזר ב־2011-09-12.
  6. ^ Stewart, Andrew (4 December 2011). "'Dawn' tops sluggish weekend". Variety. Retrieved 24 December 2011.
  7. ^ "'Shame': What the Critics Are Saying". The Hollywood Reporter (2 December 2011). Retrieved 24 December 2011.
  8. ^ Lodderhose, Diana (7 September 2010). 'Hunger' duo reunite in 'Shame'. Variety. אוחזר ב־2011-04-14.
  9. ^ 9.0 9.1 Kemp, Stuart (9 December 2010). Carey Mulligan joins the cast of "Shame". Reuters. אוחזר ב־2011-04-14.
  10. ^ O'Hehir, Andrew (8 March 2011). Michael Fassbender, future superstar. Salon.com. אוחזר ב־2011-04-14.
  11. ^ "Shame‎", באתר ביקורות הסרטים Rotten Tomatoes (באנגלית)