ביורו שיפרוב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

בְּיוּרוֹ שִׁיפְרוּב (Biuro Szyfrów, בפולנית: "משרד הצפנים") היה שמו בפולנית של מטה ההצפנה הפולני אשר עסק בקריפטוגרפיה (פיתוח ושבירת צפנים). מטה ההצפנה הפולני נחל הצלחות מרשימות נגד הצפנים הסוביטיים במהלך המלחמה הפולנית-סובייטית בין השנים 1919 ל-1921, ובכך סייע לפולין לשמור על עצמאותה שהושגה מעט לפני אותן שנים.

מתחילת דצמבר 1932 הצליח הביורו שיפרוב לפענח את צופן מכונת האניגמה הגרמנית ולהתגבר על המורכבות הגדלה של האניגמה בעלת לוח התקעים, שעתידה הייתה להיות התקן ההצפנה השכיח בקרב הגרמנים במהלך מלחמת העולם השנייה.

ארמון סקסון בוורשה (כפי שצולם מכיכר סקסון) שימש את המטה הכללי הפולני. מול הארקדה, שבה ממוקם קבר החייל האלמוני של פולין, ניצב פסלו של הנסיך יוזף פוניאטובסקי. בשנת 1932 פוענחה לראשונה האניגמה הגרמנית במבנה זה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

"אגף ההצפנה" של הצבא הפולני הוקם על ידי סגן יוזף סטאנסליקי ב-8 במאי 1919. מספר חודשים לאחר מכן שונה שם האגף ל"ביורו שיפרוב" (מטה ההצפנה). הביורו היה כפוף למטה הכללי ותרם משמעותית לכוחותיו של יוזף פילסודסקי בעת ההגנה על פולין במלחמה הפולנית-סובייטית. ההצפנה שהייתה בשימוש הסובייטים באותה תקופה הייתה מיושנת ולא יציבה. שימוש לא נכון שעשו המפעילים בצופן רק הקטין את יעילותו.

צפנים רוסיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הצופן הרוסי השכיח ביותר פוענח כבר ב-1919 על ידי המתמטיקאי הצעיר סטפן מזורקיאביץ', לימים רקטור אוניברסיטת ורשה. כך נחשפו בפני מנהיגי הצבא הפולני ההוראות שהגיעו מאנשיו של המפקד הסובייטי מיכאיל טוכאצ'בסקי. המפענחים הפולנים נהנו מתמיכה רבה תחת הנהגתו של תדאוש שצל (Tadeusz Schaetzel), מפקד אגף 2 של המטה הכללי הפולני. עבודתם נעשתה מתוך תחנת הרדיו של ורשה שכונתה "WAR". עבודת הפענוח הובילה לגילוי הפגיעות של האגף השמאלי של הצבא האדום. הפולנים ניצלו נקודת תורפה זו במהלך הקרב על ורשה באוגוסט 1920. עוד חשפה עבודת הפענוח שהצבא האדום הרביעי איבד קשר עם מפקדתו. כתוצאה מכך המשיך להתקדם לעבר פומרניה בחוף הבלטי - אפילו לאחר שהסובייטים החלו לסגת - והושמד כליל.

מטה ההצפנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מטה ההצפנה של המטה הכללי נוסד באמצע שנת 1931 על ידי איחוד המשרד למודיעין אותות (בפולנית: Referat Radiowywiadu) והמשרד להצפנה (בפולנית: Referat Szyfrów Własnych). בין השנים 1932 ל-1936 הורחבו יעדיו של מטה ההצפנה, והוא עסק בתקשורת רדיו בין תחנות מודיעין צבאי בפולין ומחוצה לה, וכן בסיכול ריגול (עקיבה אחר מיקום ותוכן תשדורות ריגול).

ב-15 בינואר 1929, רב סרן גוידו לאנגר, לאחר ששירת כמפקד בצבא הפולני, מונה למפקד המשרד למודיעין אותות ולאחר מכן לראש מטה ההצפנה. סגנו, שפיקד על האגף הגרמני (BS-4), היה סרן מקסימיליאן צסקי.

בשנת 1929, בתקופה שבה בראש הגוף שקדם למטה ההצפנה עמד סרן פרנצ'ישק פוקורני, ערכו צסקי, פוקורני ועובד אזרחי של המטה בשם אנתוני פאלות' קורס סודי בהצפנה באוניברסיטת פוזנאן עבור מספר סטודנטים במתמטיקה. לימים, אחד הסטודנטים, מריאן רייבסקי, גילה בעודו בצרפת, שהקורס כולו התבסס על ספרו של הגנרל מרסל גיביארג' "Cours de cryptographie", שיצא לאור בשנת 1925.

בספטמבר 1932 גייס צסקי לשורות המטה שלושה מבוגרי הקורס: מריאן רייבסקי, יז'י רוזיסקי והנריק זיגלסקי.

אניגמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מריאן רייבסקי עשה את אחד הצעדים המשמעותיים ביותר בהיסטוריה של ההצפנה. בדצמבר 1932, הוא יישם את תורת החבורות מתחום המתמטיקה כדי לפענח את צופן האניגמה שהיה בשימוש הורמאכט הגרמני. המטה שכר את חברת AVA שעסקה ביצור ציוד רדיו, על מנת לבנות העתקים של האניגמה הגרמנית על פי המפרט של רייבסקי. החברה גם בנתה התקנים קריפטולוגיים נוספים כמו הציקלומטר וה"בומבה" של רייבסקי. ניירות זיגלסקי יוצרו על ידי אנשים במטה ההצפנה.

יער קבטי[עריכת קוד מקור | עריכה]

ה BS-4 שהיה האגף הגרמני של מטה ההצפנה שכן בארמון סקסון שבוורשה עד שנת 1937. באותה שנה, בשל סיבות של מקום וביטחון, ה BS-4 הועתק למבנים חדשים ביער קבטי שליד פיירו, דרומית לוורשה.

מתנה יקרת ערך[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-26 ביולי 1939, 5 שבועות בלבד לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה, נפגשו ביערות קבטי גוידו לאנגר סרן מקסימיליאן צסקי, 3 המתמטיקאים המפענחים, וסטפן מאייר (מפקד המודיעין הצבאי הפולני) עם נציגי המודיעין של צרפת ובריטניה. בפגישה חשפו הפולנים לראשונה, בהוראת המטה הכללי, את הישגי פענוח האניגמה שנחלו. נציגי הצרפתים שנכחו בפגישה היו רב סרן גוסטב ברטרנד, מפקד מודיעין האודות וההצפנה, וכן קפטן הנרי בראקוניה מחיל האוויר הצרפתי. נציגי הבריטים היו אלסטייר דניסטון, מפקד בית הספר להצפנה של בריטניה; אלפרד דילווין נוקס, מפענח בריטי ראשי; וכן המפרי סנדווית', מפקד תחנות היירוט ואיכון של הצי המלכותי.‏[1]

מתנת פענוח האניגמה, שהעניקו הפולנים לבעלות הברית, רק חודש טרם פרוץ מלחמת העולם השנייה, תוזמנה היטב. מתמטיקאי לשעבר בבלצ'לי פארק בשם גורדון ולצ'מן כתב: "אולטרה - פרויקט פענוח האניגמה הבריטי - לעולם לא היה מתרומם לולא קיבלנו מהפולנים בזמן את הפירוט של מכונת האניגמה ואת נוהלי התפעול שהיו בשימוש". ראש הממשלה הבריטי וינסטון צ'רצ'יל יאמר לימים לאחר המלחמה למלך ג'ורג': "היה זה הודות לאולטרה שניצחנו במלחמה".

ב-5 בספטמבר 1939, כאשר היה כבר ברור שפולין לא תוכל להתנגד לפלישה גרמנית, BS-4 קיבל הוראות להשמיד חלק ממסמכיו ולדאוג לפינוי כוח אדם חיוני.

בין שני ענקים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-17 בספטמבר, כאשר פלש הצבא הסובייטי לפולין, חצו אנשי הביורו את הגבול הדרום מזרחי לרומניה, כשאליהם נלווים אנשי ממשל וצבא פולניים. משם הגיעו לצרפת שם בפיסי ברונו, מחוץ לפריז, הם המשיכו לעסוק בפענוח תשדורות האניגמה הגרמנית תוך שיתוף פעולה עם אנשי בלצ'לי פארק שבאנגליה. על מנת לאבטח את הקשר בין פיסי ברונו לבלצ'לי, אנשי ההצפנה של בעלות הברית הצפינו את התקשורת באמצעות מכונות אניגמה משוכפלות.

היטלר, במכונית המרצדס שלו, אל מול בניין המטה הכללי ופסל הנסיך ג'וזף פוניאטובסקי, עורך מסדר לחיילים נאציים במהלך מצעד ניצחון באוקטובר 1939. 7 שנים מוקדם יותר פוענח לראשונה צופן האניגמה.

כבר בדצמבר 1939, כאשר גוידו לאנגר והנרי בראנקוניה, ביקרו בלונדון ובבלצ'לי פארק, ביקשו הבריטים לצרף את המפענחים הפולנים אל הבריטים. אולם, לאנגר סבר שעל הצוות הפולני להשאר על אדמת צרפת, שם החל להתהוות הצבא הפולני. (Kozaczuk, 1984 Enigma, pp. 99, 102.)

לאחר כיבוש צרפת ביוני 1940, פונו הפולנים לאלג'יריה. ב-1 באוקטובר 1940, הם חזרו לעבוד ב"קאדיקס", בצרפת של וישי במימונו של גוסטב ברטרנד. הם עבדו שם עד אשר, שנתיים לאחר מכן, נכבש האזור החופשי על ידי הגרמנים בנובמבר 1942.

ב-8 בנובמבר 1942, שמע ברטרנד ב-BBC שבעלות הברית נחתו בצפון אפריקה (כחלק ממבצע לפיד). ביודעו שהגרמנים תיכננו לכבוש את צרפת של וישי לאור התפתחות שכזו הוא החליט לפנות את קאדיקס ב-9 בנובמבר. יומיים לאחר מכן, ב-11 בנובמבר, הגרמנים צעדו לתוך צרפת הדרומית.

מיום היווסדו של האתר בקאדיקס באוקטובר 1940, פוענחו בו אלפי תשדורות של הוורמאכט, של האס אס ושל הגסטפו. תשדורות אלו הגיעו לא רק מאזור צרפת אלא מרחבי אירופה וסיפקו מודיעין יקר ערך לפיקוד בעלות הברית ולתנועות ההתנגדות.

אנשי קאדיקס חמקו מאנשי המשטרה האיטלקית והגסטפו הגרמני, ולבסוף חיפשו דרך להימלט מצרפת דרך ספרד. ג'רזי רוזיסקי, יאן גארלינסקי ופיוטר סמולנסקי מתו בינואר 1942 בעת טביעתה של אוניית נוסעים צרפתית בים התיכון. מריאן רייבסקי והנריק זיגלסקי עברו אל הגבול הספרדי שם נעצרו ב-30 בינואר 1943. הם שוחררו רק כעבור כ-3 חודשים, לאחר התערבות הצלב האדום, ב-4 במאי 1943. לאחר שחרורם הם הצטרפו לשורות הצבא הפולני בבריטניה.

שמירת הסוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

גורלם של רייבסקי וזיגלסקי שפר עליהם ביחס לעמיתיהם. ראשי קאדיקס גוידו לאנגר וכן מקסימיליאן צסקי נשבו על ידי הגרמנים בעת ניסיון לחצות את הגבול מצרפת לספרד בלילה שבין 10 במרץ ל-11 במרץ 1943. יחד עמם נשבו גם אנתוני פאלות', אדווארד פוקזינסקי וכן קאזימירז גצה. שני הראשונים הפכו לשבויי מלחמה. שלושת הנותרים נשלחו למחנות עבודה בגרמניה שם פאלות' ופוקזינסקי מצאו את מותם. איש מהם לא חשף את סוד פענוח האניגמה.

פולנים נוספים מקאדיקס, ביניהם ויקטור מיכאלובסקי הצליחו להגיע לבריטניה.

לפני המלחמה, אנתוני פאלות' היה שותף בבעלות על AVA, חברה ליצור ציוד רדיו אשר יצרה ציוד עבור הביורו. תחת הכיבוש הגרמני, נחקרו חלק מעובדי AVA אולם עדיין עלה בידם לשמור בסוד את פריצות הדרך הפולניות בנושא פענוח האניגמה.

בתרבות הפופולרית[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסרט הפולני משנת 1979 "סקרט אניגמי" ("סודה של האניגמה")‏[2] מתאר באופן הוגן אם כי שטחי את סיפור מטה ההצפנה. הסרט ההוליוודי משנת 2001 "אניגמה" ספג ביקורות רבות בשל חוסר דיוק היסטורי בכל הנוגע לתפקיד המכריע שהיה למטה ההצפנה הפולני בפענוח האניגמה.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Władysław Kozaczuk, Enigma: How the German Machine Cipher Was Broken, and How It Was Read by the Allies in World War Two, edited and translated by Christopher Kasparek, Frederick, MD, University Publications of America, 1984.
  • Jan Bury, "Polish Codebreaking during the Russo-Polish War of 1919–1920", Cryptologia, vol. 28, no. 3 (July 2004), pp. 193–203.
  • Kris Gaj, Arkadiusz Orłowski: Facts and Myths of Enigma: Breaking Stereotypes. EUROCRYPT 2003: 106–122.
  • Władysław Kozaczuk, Jerzy Straszak, Enigma: How the Poles Broke the Nazi Code, Hippocrene Books, 2004, ISBN 078180941X.
  • I. J. Good and Cipher A. Deavours, afterword to: Marian Rejewski, "How Polish Mathematicians Deciphered the Enigma", Annals of the History of Computing, July 1981.
  • Marian Rejewski, "An Application of the Theory of Permutations in Breaking the Enigma Cipher", Applicationes mathematicae, 1980.
  • Gilbert Bloch, "Enigma before Ultra: Polish Work and the French Contribution", translated by C.A. Deavours, Cryptologia, July 1987.
  • Zbigniew Brzezinski, "The Unknown Victors". pp.15–18, in Jan Stanislaw Ciechanowski, ed. Marian Rejewski 1905–1980, Living with the Enigma secret. 1st ed. Bydgoszcz, Bydgoszcz City Council, 2005, ISBN 8372081174.
  • Gordon Welchman, "From Polish Bomba to British Bombe: the Birth of Ultra", Intelligence and National Security, 1986.
  • Andrzej Pepłoński, Kontrwywiad II Rzeczypospolitej (Kulisy wywiadu i kontrwywiadu), Warsaw, Bellona, 2002.
  • Władysław Kozaczuk, Bitwa o Tajemnice: Służby wywiadowcze Polski i Niemiec 1918-1939, Warsaw, Książka i Wiedza, 1967, 1999.
  • Andrzej Misiuk, Służby Specjalne II Rzeczypospolitej (Kulisy wywiadu i kontrwywiadu), Warsaw, Bellona, 1998.
  • Henryk Ćwięk, Przeciw Abwehrze (Kulisy wywiadu i kontrwywiadu), Warsaw, Bellona, 2001.
  • Norman Polmar, Thomas B. Allen, Księga Szpiegów, Warsaw, Wydawnictwo Magnum, 2000.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Ralph Erskine, "The Poles Reveal their Secrets: Alastair Denniston's Account of the July 1939 Meeting at Pyry", pp. 294-305, Cryptologia 30(4), 2006
  2. ^ "סודה של האניגמה", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)