בלה שכטר-גוטסמן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

בילה שכטר גוטסמן. (בכתיב יידי: בײלע שעכטער-גאָטעסמאַן; אנגלית: Beyle or Bella Schaechter-Gottesman; ‏7 באוגוסט 1920 - ‏28 בנובמבר 2013) הייתה משוררת יידיש ופזמונאית.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שכטר גוטסמן נולדה בווינה למשפחה דוברת יידיש ממזרח אירופה. משפחתה עברה לצ'רנוביץ, שהייתה אז ברומניה, כששכטר-גוטסמן הייתה ילדה צעירה. היא גדלה בסביבה רב-לשונית שכללה יידיש, גרמנית, רומנית ואוקראינית ולמדה גם צרפתית ולטינית בבית הספר. בני משפחתה אהבו לשיר ואמה ליפְשֶה שכטר הייתה ידועה ברפרטואר העממי הרחב שלה. שכטר-גוטסמן נשלחה לוינה לשיעורי אמנות אך נאלצה לחזור לצ'רנוביץ כאשר הגרמנים פלשו לאוסטריה באנשלוס ב-1938. ב-1941 היא התחתנה עם רופא בשם יונאס (יונה) גוטסמן והם עברו יחד את המלחמה בגטו צ'רנוביץ. אתם היו גם אמה וכמה בני משפחה אחרים.

אחרי המלחמה חייתה שכטר-גוטסמן כמה שנים בווינה שם היה לבעלה תפקיד ניהולי (Chefarzt – רופא ראשי) במחנות העקורים בסביבה. בתם טויבה נולדה שם ב-1950. המשפחה עברה לניו יורק ב-1951 כאשר למשפחת גוטסמן היו עוד שני ילדים: חיים ואיציק. בניו יורק היו בני המשפחה חלק מקהילת יידיש ניסיונית בברונקס שהתרכזה סביב ביינברידג' אווניו. חצי תריסר משפחות דוברות יידיש קנו בתים סמוכים והפיחו חיים חדשים בבית הספר שלום עליכם שהתנהל ביידיש. שכטר-גוטסמן הפכה לחברה חשובה בקהילה זו. היא כתבה חומרי לימוד, מחזות ושירים לבית הספר. כמו כן ערכה את כתב העת לילדים קינדער-זשורנאל וכתב עת בו כתבו ילדים בשם ענגע בענגע. ספר השירה הראשון של שכטר-גוטסמן מיר פ‏ֿ‎ֿאָרן (אנחנו נוסעים) הופיע ב-1963. מאז הופיע ספריה, שמונה במספר, בקביעות. הם כוללים שירה למבוגרים, ספרים לילדים וספרי פזמונים. היא הקליטה שלושה תקליטורים משיריה והקלטה אחת של שירי עם. יצירתה אינה סובבת סביב נושא אחד כי אם משתרעת מנושאים מזרח אירופאים לניו יורק בת זמננו ומשירי ילדים עליזים להרהורים עגומים כמו די באלאדע פֿונעם עלפֿטן סעפטעמבער (הבלדה על האחד עשר בספטמבר. יצירתה הידועה ביותר היא הארבסטליד (שיר סתיו). את שיריה של שכטר-גוטסמן ביצעו תיאודור ביקל, אדריאן קופר, תרזה טובה, לורין סקלמברג ואחרים.

שכטר-גוטסמן ממשיכה לשמש מקור גם לחוקרים של שירי עם ביידיש וגם לחוקרי מוזיקה אמנותית. ב-2007 פורסם סרטו של יהושע ולצקי (Beyle Schaechter-Gottesman: Song of Autumn"), כחלק מהסדרה עולמות בתוך עולם: שיחות עם כותבי יידיש.

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1998 הוכנסה שכטר-גוטסמן להיכל התהילה בסיטי לור בניו יורק‏[1] וב-2005 היא קיבלה את פרס National Endowment for the Arts Heritage Fellowship – אחד מהכיבודים הגבוהים ביותר הניתנים על ידי ממשלת ארצות הברית. היא הייתה משוררת היידיש הראשונה והאישיות הראשונה שעוסקת במוזיקה שקיבלה פרס זה.

משפחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כל בני משפחת שכטר-גוטסמן פעילים בשדה תרבות היידיש. אמה ליפשה שכטר-וידמן כתבה ספר זיכרונות: דורכגעלעבט א וועלט, 1973 ושימשה כאינפורמנטית לחוקרי שירי עם. אחיה מרדכי שכטר היה אחד מגדולי הבלשנים של יידיש. בנה איציק גוטסמן הוא עורכו של פארווערטס וצוקונפט וכן הוא חוקר פולקלור יידיש. אחייניתה גיטל שכטר-ווישוואנאט היא גם משוררת ביידיש. אחיינה בנימין שכטר הוא מלחין ומנהל מוזיקלי ביידיש ואנגלית. אחייניתה רחל שכטר היא עיתונאית בפארווערטס.

מיצירתה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • זומערטעג : צוואנציק זינגלידער. (ימי קיץ : עשרים פזמונים). ניו יורק : יידישער קולטור קאנגרעס, 1994.
  • סטעזשקעס צווישן מויערן : לידער. (שבילים הין חומות : שירים). תל אביב : ישראל-בוך, תשל"ב.
  • שאריי : לידער (שחר : שירים). ניו יארק : מתנות, 1980.
  • פלי, מיין פלישלאנג! :קינדערלידער מיט מוזיק. (עוף עפיפוני! : שירי ילדים עם מוזיקה). New York : יידיש ליגע, 1999.
  • מומע בלומע די מכשפה (הדודה בלומה המכשפה). New York, 2000.
  • א ווינקל גאנצקייט (פינה של שלות). ניו יורק, 2012.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Cassedy, Ellen. "Singer and Poet Gets Capitol Honor." Sep 30, 2005, p. 17
  • Robinson, George. "A Real Yiddishe Mama." The New York Jewish Week Nov 18, 2005, p. 5
  • Afn Shvel Fall-Winter 2006. Includes several articles about Schaechter-Gottesman. In Yiddish.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]